12 מדינות הודיעו היום (ג') כי יטילו חרם על מוצרי התנחלויות, בצעד משותף שמשקף שפל ביחסים בין ישראל לבין אירופה על רקע המצב בעזה ובשטחים. בריטניה, צרפת וקנדה הן אלו שהובילו את ההכרזה, כאשר שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הכריז כי הממלכה המאוחדת "לקחה תפקיד מרכזי" בגיבוש הסנקציות. ההכרזה מצד רשימת המדינות, שחלקן כבר ביצעו את הצעד וחלקן רק הכריזו על נכונות לעשות זאת, נעשתה על רקע חוסר יכולת להתקדם עם הסנקציות ברמת האיחוד האירופי בשל עמדת מדינות פרו-ישראליות.
● "פייננשל טיימס" קורא לאיחוד האירופי להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל
● "חרם דה-פקטו" על ישראל: הצעד ששוקל ראש ממשלת בריטניה החדש
● קרב באיחוד האירופי: גרמניה מנסה לטרפד הטלת סנקציות על ההתנחלויות
המדינות שהכריזו על אמברגו על סחר עם התנחלויות מעבר לקו הירוק הן: בריטניה, צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושבדיה. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם בערך שליש מהיצוא. לא ידוע כמה מהיצוא הישראלי לאיחוד מגיע מעבר לקו הירוק, אך בעבר הוא הוערך באחוזים בודדים. אם הוא עומד על כ-2%, מדובר על כ-300 מיליון אירו בשנה (350 מיליון דולר), לאיחוד האירופי בלבד. בישראל חוששים כי המנגנונים שיוקמו כדי לבדוק את מקור הסחורה הישראלית, ביחד עם מסר מרתיע לחברות אירופיות בנוגע לעשיית עסקים עם ישראל, יצרו אפקט מצנן לסחר עם אירופה.
"פעולות ממשלת ישראל בגדה המערבית פוגעות באפשרות של פתרון שתי מדינות", נכתב בהודעה של ממשלת צרפת עם פרסום הסנקציות, "היום, קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד, שבדיה ובריטניה מאשרות את כוונתן להנהיג הגבלות ברמה הלאומית ו/או האירופית על סחר בסחורות עם התנחלויות שאינן חוקיות על פי המשפט הבינלאומי, או שהן שוקלות באופן פעיל צעדים אלה ואחרים, בהתאם לנהלים הלאומיים שלהן".
שינוי מדיניות מקיף
מאז שמונה לראש הממשלה של בריטניה בקיץ האחרון, עומד אנדי ברנהאם בפני לחץ פנימי בתוך מפלגת הלייבור "להחריף" את הגישה של בריטניה נגד ישראל. מכתב עליו חתמו כשליש מחברי הפרלמנט של המפלגה דורש ממנו צעדים מעשיים. הסוגייה אמורה לככב בוועידת המפלגה הראשונה שבה ברנהאם יופיע כראש ממשלה בהמשך החודש, וההכרזה הממשלתית נתפסת כניסיון להודיע על צעדים כעת כדי להוריד את הנושא מסדר היום. גם באירופה, שורת מדינות החריפו את הטון כלפי ישראל, במיוחד על רקע התוכנית שאושרה בממשלה להרחיב את הבנייה באזור E1 ליד ירושלים, באופן שלדברי האירופים "יקבור כל סיכוי לפתרון שתי המדינות".
היום התייצב שר החוץ אד מיליבנד כדי להכריז על הצעדים, במה שנחשב כ"אתחול מחדש" של היחסים עם ישראל. מיליבנד אמר כי הוא "יהודי בריטי גאה" והדף את הביקורת של שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, שהאשים אותו ב"שנאת יהודים" וב"אפליה" על רקע הסנקציות. בין הצעדים עליהם הכריז מיליבנד: איסור סחר עם התנחלויות וכן איסור להיות בקשר עסקי עם חברות הבונות בהתנחלויות. הוא גם אמר כי יהיה אסור "לפרסם" התנחלויות בבריטניה, בצעד שיכול להשפיע על פרסום מקומות לינה בפלטפורמות תיירות. חברות המסייעות לבניית התנחלויות, אמר "יעמדו בפני העוצמה המלאה של הסנקציות הבריטיות".
הוא הבהיר כי הוא מתנגד לקמפיין ה-BDS, וכי המטרה של הסנקציות הן רק התנחלויות, ולא סחורה ושירותים ישראלים באופן כללי. "תושבי בריטניה לא רוצים שנתמוך בכיבוש על ידי כך שנקבל מוצרים מהתנחלויות בחנויות שלנו", ציין. לדבריו, הממשלה תחוקק "משטר סנקציות מקיף". בנוסף, האשים מיליבנד מתנחלים קיצונים בביצוע "טיהור אתני" בגדה המערבית, והבטיח כי בריטניה לא תייצא לישראל "שום נשק" שקשור לכיבוש השטחים. לדבריו, ייקח בין שישה לתשעה חודשים לבסס את המסגרת החוקית לחרם החדש.
ישראל מייצאת לממלכה המאוחדת סחורות בשווי 1.5 מיליארד דולר בשנה, כחלק מסחר חוץ הדדי כולל של כ-6 מיליארד דולר בשנה. לפי הערכות עבר (אין נתונים מדויקים בנושא), יצוא סחורות מהתנחלויות מהווה אחוזים בודדים מסך זה. עם זאת, יש להמתין ולראות כיצד ינוסח החוק הבריטי - אם אכן ידרוש שינוי חקיקה - כדי להטיל אמברגו סחר ושירותים על התנחלויות ישראליות. בעבר נימקה הממשלה הבריטית את חוסר היכולת שלה להטיל אמברגו בקושי להבחין בין סחורה ישראלית שמקורה בהתנחלויות לכזו שמקורה בתוך הקו הירוק. ארגון "ידידי ישראל בלייבור" הזהיר בשבוע שעבר כי הצעד יכול לפגוע בסחר הכולל בין המדינות.
במקביל לפרסום ההודעה, ובמה שהפתיע את כלי התקשורת באירופה, הודיעו שורת מדינות אחרות על אימוץ סנקציות על סחר עם התנחלויות. צרפת ושבדיה יזמו בחודשים האחרונים ניסיון דומה ברמת האיחוד האירופי, אך הוא טורפד על ידי מדינות פרו-ישראליות יחסית כמו גרמניה ואיטליה, תחת עקרונות האיחוד הדורשים רוב מיוחס לחלק מההחלטות. אחרי הכישלון בבריסל, פנו המדינות שהביעו תמיכה בסנקציות להכרזה עצמאית.
הבסיס המשפטי לצעד של המדינות הוא החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) ב-2024 בנוגע לאי החוקיות של הכיבוש הישראלי בשטחים. אירלנד היתה החלוצה בגיבוש סנקציות כלכליות על רקע זה, כמו גם ספרד. אליהן הצטרפו בלגיה ולאחר מכן גם הולנד, שבה החרם ייכנס לתוקף ב-22 בספטמבר.
מבחינת ישראל, מדובר בהמשך הסחף נגדה באירופה, הכולל שימוש בלחצים כלכליים כדי לבלום את מדיניות השטחים של הממשלה. בעבר נידונו גם הצעות להשעות כליל את הסכם האסוציאציה בין האיחוד לבין ישראל, המהווה את הבסיס ליחסי הסחר, הדיפלומטיה, התרבות ועוד. ישראל הגיבה בחריפות בחודש האחרון להכרזות מצד הולנד, ושר החוץ גדעון סער איים לסלק גם את בריטניה מכוח הפיקוח הרב-לאומי על הפסקת האש בעזה, אם תנקוט סנקציות.
כעת ממתינים בבריטניה ובמדינות אחרות לראות כיצד תגיב ארה"ב. מחוקקים אמריקאים וכן בכירים בממשל איימו בצעדי תגובה חריפים, כולל חרם על מוצרים של מדינות שישתתפו באמברגו על ישראל. מהצד הישראלי ממתינים לראות אילו מנגנונים יוקמו כדי לנפות סחורה שמקורה בהתנחלויות מעבר לקו הירוק, ועד כמה הצעד ייאכף בשטח.
התגובות בישראל ובארה"ב
שר החוץ גדעון סער הודיע הערב על שורת צעדי תגובה חריפים, הכוללים בין היתר את סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, איסור כניסה על 12 חברי פרלמנט בריטים שהביעו עמדות אנטישמיות ואנטי-ישראליות בעבר (כולל ג'רמי קורבין שהודח ממפלגת הלייבור על רקע זה) וסילוק בריטניה מכוח המשימה לפיקוח על הפסקת האש בעזה, המוצב בקריית גת. סער גינה בחריפות את הצעדים הבריטים, אמר כי מדובר בממשלה "עוינת" לישראל וגם האשים אותה בהתערבות גסה בבחירות הקרובות בישראל. הוא הוסיף כי ישראל שוקלת לבצע צעדי תגובה נגד המדינות האחרות שהודיעו על מחויבות לסנקציות על סחר עם התנחלויות.
בארה"ב, שר החוץ מארקו רוביו פירסם תגובה מתונה, ביחס לציפייה הדרוכה בבריטניה לצעדי תגמול מצד הבית הלבן, ואמר כי "אין תגובה" בשלב זה להכרזות. העובדה כי בריטניה פעלה לצד 11 מדינות נוספות מעניקה לממלכה המאוחדת "שכבת הגנה". רוביו אמר כי ארה"ב אינה מעוניינת לראות שום התפתחות "שמערערת את היציבות" כעת במזרח התיכון, וכי "ברור שאנחנו לא הולכים לעשות את מה שבריטניה עשתה".
