גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

משרד הבריאות מחייב הכנסת יוד למלח שולחן. מה זה יכול למנוע?

עשור אחרי שנחשף מחסור נרחב ביוד בקרב ילדים ונשים הרות בישראל, משרד הבריאות מחייב העשרת מלח שולחני ביוד ● למה הגוף זקוק למינרל החיוני, מדוע נבחר דווקא המלח ככלי להשלמת החסר, אילו סיכונים קיימים ומה נהוג בעולם? ● גלובס עושה סדר

מלח שולחני / צילום: Shutterstock
מלח שולחני / צילום: Shutterstock

משרד הבריאות הודיע היום כי קבע רגולציה המחייבת העשרה של המלח השולחני בישראל ביוד. ההנחיה מגיעה כמעט עשור אחרי שהתגלה באוכלוסייה מחסור חמור ביוד, וכאשר רוב מדינות העולם כבר נוקטות בגישה הזו. מדוע אנחנו צריכים יוד? למה דווקא במלח? האם אין מקור חלופי לכך? והאם אין בכך גם סכנות פוטנציאליות? גלובס עושה סדר.

שאלות ותשובות | קטלנית ב-97% מהמקרים: כל מה שכדאי לדעת על האמבה בכנרת
לראשונה בישראל: אושר לשיווק חלבון מתוק שיחליף סוכר

מדוע מבקש משרד הבריאות להוסיף יוד למלח?

"יוד הוא מינרל חיוני שהגוף אינו יודע לייצר בעצמו, והוא קריטי לתפקוד בלוטת התריס, לייצור הורמונים ולהתפתחות הקוגניטיבית והמוטורית, במיוחד אצל עוברים, תינוקות וילדים", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', "חוסר ביוד נחשב לאחד הגורמים המובילים בעולם לפגיעה התפתחותית וירידה במנת משכל".

יוד משמש לייצור הורמון בלוטת התריס המשמש לגדילה, התפתחות ומטבוליזם. מחסור ביוד אצל נשים בהריון יכול להעלות את הסיכון ללידת עובר מת או לתמותת התינוק אחרי הלידה. אצל תינוקות וילדים, מחסור ביוד יכול כאמור לגרום לפגיעות קוגניטיביות ונוירולוגיות.

אצל מבוגרים, המחסור יכול לגרום להגדלה של בלוטת התריס או תת פעילות שלה. התוצאה של אלה עלולה להיות עליה במשקל, רגישות לקור ולפעמים גם פגיעה קוגניטיבית, אם כי אצל מבוגרים, לעומת ילדים, הבעיות מתחילות רק כאשר המחסור חמור. על פי מחקרים שערך משרד הבריאות, בכ-60% מאוכלוסיית הילדים ובכ-85% מאוכלוסיית הנשים בהריון בישראל קיים חסר משמעותי ביוד.

למה דווקא למלח?

הדרישה הייתה למוצר נגיש שמשמש את כלל האוכלוסייה, בכל השכבות הסוציו-אקונומיות. היוד הוא מלוח והוא אינו משנה את טעמו של המלח. מספר היצרנים של המלח הוא קטן, ואין הרבה "יצרני בוטיק" של מלח שיהיה קשה לפקח עליהם. מסיבות אלה, גם במדינות אחרות מעשירים ביוד דווקא את המלח ולכן פותחו כבר שיטות לעשות זאת, והן זולות יחסית. מלח המועשר ביוד נקרא מלח מיודד.

מהם המקורות ליוד בתזונה?

מאכלי ים הם עשירים ביוד, ובישראל צורכים אמנם דגים רבים - אך מעט פירות ים ואצות. מקורות נוספים הם ביצים וחלב, כך שטבעונים הם בסיכון מוגבר.

דוידוביץ': "ישראל סובלת ממחסור חמור ביוד מכמה סיבות. אנחנו נשענים כיום על מים מותפלים בהם כמות כמעט אפסית של מינרלים טבעיים, ובין היתר יוד. בניגוד למדינות שבהן מי השתייה או הקרקע עשירים באופן טבעי ביוד, המים שאנו שותים בישראל חסרים מינרל זה. שימוש נרחב במתקני סינון ביתיים מרחיק עוד יותר כל מקור מינרלי פוטנציאלי. למרות שמוצרי חלב בישראל מכילים רמות מסוימות של יוד, דפוס צריכת המזון אינו מספיק כדי לפצות על החסר, במיוחד באוכלוסיות רגישות כמו נשים בהיריון".

האם יש סכנות בהוספת יוד למלח?

ישנו מינון של יוד שיכול להיות מסוכן, אולם הוספת היוד למלח, ממנו משתמשים בכמויות מוגבלות, כמעט ומבטיחה שלא תהיה צריכת יתר ממקור זה.

אצל מבוגרים באוכלוסייה שהייתה דלת-יוד במשך שנים, הכנסת כמויות גדולות של יוד בבת אחת יכולה, באופן פרדוקסלי, לעורר אצל חלק מהאנשים יתר־פעילות של בלוטת התריס. אצל אנשים עם פגיעה או סיכון הקשורים בבלוטת התריס, מומלץ להתייעץ עם רופא לפני צריכת מלח מועשר ביוד באופן קבוע.

בארה"ב, ההסברה לגבי חשיבות היוד הצליחה כל כך באוכלוסיות מסוימות, שהיו מי שחששו להפחית בצריכת המלח גם אם הונחו לכך בגלל יתר לחץ דם או בעיות בריאותיות אחרות, משום שדאגו לפספס את יעדי צריכת היוד. לרוב, בקרב מבוגר בריא למעט יתר לחץ הדם, זו לא תהיה באמת בעיה, אולם ההמלצה היא במקרה הזה לנסות ולהשלים את המחסור ביוד ממקורות תזונתיים אחרים כמו מאכלים מן הים, כמתואר לעיל.

נציין כי רוב צריכת המלח של הציבור אינה מגיעה מן המלחייה הביתית, אלא ממזון שנרכש כאשר המלח כבר הוסף אליו, ולפעמים בכמות גבוהה, כמו בחטיפים ובמזון מעובד. אלה גם המזונות מהן בדרך כלל מומלץ להתחיל כאשר רוצים לקצץ בצריכה מלח. הרגולציה לא תחול על המזונות האלה, אלא רק על המלח השולחני.

האם הוספת היוד מקובלת במדינות אחרות?

ממשרד הבריאות נמסר כי כ-120 מדינות מעולם מחייבות את העשרת המלח ביוד. "ישראל השתרכה מאחור עקב סחבת רגולטורית", אומר דוידוביץ'.

מינון היוד ברגולציה הישראלית החדשה הוא שמרני יחסית למדינות אחרות. יעילות ההעשרה תבחן בניטור האוכלוסייה, וייתכן והכמויות ישתנו בהמשך.

אחרי הרגולציה, האם לא ניתן יהיה כלל להשיג מלח בלי יוד?

הרגולציה לא תחות על מלחים מיוחדים או מלח גס.

האם הוספת היוד למלח תעלה את מחירו?

בארה"ב הוערכה העלות של הוספת היוד בכ-10 סנט לאדם לשנה, ולכן לא אמורה להיות תרומה למחיר, שהיום הוא מפוקח.

יישום הרגולציה צפוי בעוד שנתיים. דוידוביץ': "המאבק להוספת יוד בישראל מתנהל כבר למעלה מעשור. עד כה, משרד הבריאות הסתפק בהמלצות בלבד (לצרוך מלח מועשר או תוספים) גישה שהוכחה כלא אפקטיבית, משום שהציבור אינו מודע לכך מספיק, והשוק לא סיפק פתרון גורף. לאורך השנים, ועדות מקצועיות שונות, חוקרים אנשי אקדמיה ומומחי בריאות הציבור הפעילו לחץ מתמשך על משרד הבריאות, פרסמו ניירות עמדה והתריעו על כך שישראל מפגרת מאחור לעומת העולם המפותח. רק כעת, שנים לאחר אותם סקרים ראשוניים, מבשיל המהלך לכדי תקנות מחייבות".

עוד כתבות

תל אביב / צילום: Shutterstock

הבנייה של אחד המגדלים הגבוהים בישראל נתקעה. זו הסיבה

רשימת בקשות לטיהור הקרקע שעליה עמד מפעל תע"ש בכניסה לת"א נשלחה מהמשרד להגנת הסביבה ב-2017 - אבל העבודות טרם הושלמו ● העירייה אישרה את הקמת מגדל המשרדים שיהיה מהגבוהים בישראל, כמעט עשור לאחר שהמגרש נמכר ליזמים, אך הבנייה עוד רחוקה

ברק רוזן וצחי ארבוב / צילום: איל יצהר, אלכס פרגמנט

כפי שנחשף בגלובס: השלמת עסקת ישראל קנדה ואקרו תידחה

השלמת העסקה צפויה עד סוף חודש אוקטובר, במקום עד סוף ספטמבר ● חצי מהתשלום במזומן, 310 מיליון שקל, לבעלי השליטה באקרו יידחה בעד 14 חודשים ● במקביל התשלום לבעלי המניות מהציבור לא יידחה ● מבחינתה של ישראל קנדה מדובר בשיפור תנאי העסקה

הפגנה להחרמת ישראל בלונדון / צילום: Shutterstock

הסנקציות האירופיות: הנזק הישיר מוגבל אבל בממשלה חוששים מתרחיש אחד

בממשלה מעריכים כי הנזק הישיר של הסנקציות הכלכליות החדשות על יו"ש יסתכם בעשרות מיליוני דולרים ● עם זאת, החשש הוא שיבואנים יתקשו להבחין בין חברות הפועלות מעבר לקו הירוק לאלו הפועלות בישראל ● "מדובר בסיכון גדול שאנחנו נערכים אליו", אומרים בענף

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

תל אביב מובילה עם מכירות של 1,730 דירות. ומי נמצאת אחריה?

על פי סקירת הלמ"ס הובילו תל אביב, קריית גת וחיפה במכירת דירות חדשות במאי-יולי, ואילו ירושלים, חיפה ובאר שבע הובילו במכירות יד שנייה ● מתחילת השנה ניכרת עלייה מתונה - בעיקר במכירת דירות חדשות ● למרות זאת, בסוף יולי נותרו כ־85 אלף דירות חדשות לא מכורות, מספר שיא שמכביד על יזמי הנדל״ן והמערכת הפיננסית

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

צה"ל פוצץ את מתחם רכס עלי טאהר האסטרטגי; כוננות גבוהה מאוד בישראל

דיווח: איראן חזרה לייצר טילים בליסטיים במתקנים תת-קרקעיים ● טראמפ הכחיש את הדיווחים על פגיעות איראניות במטוסים אמריקאים: "לא היה כלום" ● בארה"ב מזהים ניסיונות ברורים של איראן להצית מחדש מלחמה כוללת ● החות'ים השתלטו על עיר הנמל האסטרטגית מוח'א שבדרום-מערב תימן, כך אישרו שלושה גורמים בממשלת תימן ● פקיסטן העבירה לאיראן אזהרה מסעודיה לרסן את תקיפות החות'ים בממלכה ● טראמפ מרבה לומר בשיחות כי הוא רוצה פתרון מהיר מול המלחמה עם איראן, אך גם תומך בהמשך המצור הכלכלי הימי ● עדכונים שוטפים

תערוכת MSPO שנה שעברה / צילום: מתוך מצגת האירוע

צרפת לא רוצה? היעד החדש של החברות הביטחוניות באירופה

הזינוק הדרמטי בהוצאות הפנטגון הגיע לשיאים חדשים ● לא פחות מ־21 חברות ביטחוניות ישראליות מציגות השבוע בתערוכה גדולה בפולין ● דוח שפרסמה לאחרונה מזכירות ההגנה האמריקאית ממחיש את המשמעויות של רכישת ה-F-35 על ידי סינגפור ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

ראסל אלוונגר / עיבוד: AI, מקור: ענבל מרמרי

המקום הראשון: לפני 20 שנה הוא הציל את החברה. השנה היא שילשה את שווייה

ראסל אלוונגר כבש את פסגת הדירוג ● בשנה החולפת זינקה מניית טאואר בחדות, והחברה אף הפכה לזמן קצר לישראלית הגדולה בעולם במונחי שווי שוק ● היא הרחיבה את ייצור השבבים בטכנולוגיה חדשנית והגדילה את יעדי ההכנסות ● המנכ"ל, שכבר 22 שנה בראש, מגלה מה הדרך המקורית שלו לשמר טאלנטים ומיהי אשת סודו במשרד ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026

אילוסטרציה: shutterstock

לילי מקדימה את נובו בהבאת גלולת הרזיה לישראל - כמה זה יעלה?

איליי לילי מקדימה את נובו נורדיסק ותשיק בישראל כבר ב-15 בספטמבר את גלולת ההרזיה "פאונדאיו" • התרופה תימכר במרשם רופא במחירים שבין 691 ל-1,146 שקל בהתאם למינון • איך היא משתווה למתחרה מבחינת תוצאות ויעילות, האם קופות החולים יסבסדו אותה, ולמי היא מיועדת?

האייפונים החדשים יגיעו לישראל בעוד שבוע. כמה הם יעלו?

אפל חשפה אמש את סדרת i Phone 18, ואת ה־iPhone Duo המתקפל - לצד דגמי Pro ו־Pro Max עם שדרוגי חומרה וביצועים ● ישראל תצטרף לראשונה לסבב ההשקה הראשוני, עם מכירה מוקדמת ב־12.9 והשקה ב־18.9, אולם הדגם המתקפל יגיע בהמשך ● ומה יהיו המחירים?

הסכמה לקבצי עוגיות / צילום: צילום מסך

מטיב טעם ועד מגדל: המסמך העמום שהצית גל תביעות נגד החברות הגדולות במשק

מסמך שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות, שנועד להסביר מתי ואיך מותר לאסוף מידע על גולשים באמצעות שימוש ב"עוגיות" (Cookies) בעת כניסה לאתרים, הפך לבסיס לשורת תביעות נגד חברות גדולות במשק ● כעת, בענף עריכת הדין מזהירים כי גילוי הדעת החדש יוביל לנטל כלכלי כבד על עסקים

מצלמות אכיפה / צילום: Shutterstock

כמה המדינה הרוויחה ממבצע האכיפה הנרחב בכבישים?

4,269 דוחות ניתנו במבצע האכיפה הארצי של אגף התנועה והרלב"ד, שנערך במסגרת המאבק בקטל בכבישים • מתוכם, 485 ניתנו על שימוש בטלפון סלולרי ו-421 על עבירות מהירות • בחישוב גס, הקנסות בעבירות המרכזיות שנאכפו במבצע עשויים להניב למדינה לפחות מיליון שקל

Bo’u / צילום: חיים יוסף

תשפ"ו בצלחת: המסעדות הטובות, המעניינות והרלוונטיות ביותר לשנה החולפת

השנה שמסתיימת מזכירה כמה אוהבים פה אוכל איטלקי, מוכיחה שיודעים לעשות בישראל גם אוכל הכי מדויק ושאפתני, ומזכירה לנו להתחבר גם למטבחים שנשכחו קצת, כמו התימני ● אלה המסעדות שמשרטטות את תמונת המסעדנות הישראלית העכשווית, שעדיין בודקת את גבולות הגזרה

אילוסטרציה: chatGPT

הבעיה האמיתית עם פרסום שנעשה באמצעות בינה מלאכותית

ה–AI מאפשר לייצר מאות תוצרים לקמפיין שכל אחד מהם נראה מצוין, אבל יחד הם עלולים לטשטש את זהות המותג ● האתגר העכשווי של משרד הפרסום הוא לגייס את המכונות לצדו ● טור אורח

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

יום המסחר האחרון של השנה ננעל באדום. אלו המדדים שהובילו את הירידות

כלל המדדים הענפיים ננעלו בירידות ביום המסחר האחרון של השנה, בהובלת סקטורי האנרגיה, הקלינטק והנדל"ן • במוקד המניות: אלביט מובילה את העליות, בעוד או פי סי בלטה לשלילה • ישראל קנדה ואקרו ירדו ברקע אישור חשיפת גלובס על עיכוב במיזוג ● מניית נאוי זינקה בעקבות חילופי מנכ"לים ● סיכום שנה בתל אביב: ת"א-35 זינק ביותר מ-36%, סקטור האנרגיה טס ב-72% ● המטבע האמריקאי איבד יותר מ-8% מערכו בשנה האחרונה ● מחיר הנפט מטפס מעל 105 דולר לחבית

התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, כניסה ברחוב לוינסקי / צילום: Shutterstock

התחנה המרכזית תפונה? בת"א מצננים התלהבות

שינוי ייעוד אושר בשטחי מקווה ישראל להקמת מסוף תחבורה חלופי, שאמור לקלוט כ־60% מפעילות התחנה המרכזית בתל אביב ● המסוף צפוי להיפתח רק ב־2031, אך גם אז יידרש פתרון נוסף לפינוי מלא של התחנה ● האזור סובל מזיהום אוויר משמעותי הנגרם בעיקר מפליטות של אוטובוסים ומוניות שירות

עומס בנתב''ג / צילום: פולי טובמן

אוגוסט הסוער בנתב"ג: אלו היעדים החמים ביותר של הישראלים

כ־2.65 מיליון נוסעים עברו בנתב”ג בטיסות בינלאומיות באוגוסט, עלייה של כ־20% בתוך שנה ● יוון ממשיכה להוביל בפער את מפת היעדים, ולרנקה הייתה היעד העמוס ביותר ● אל על הובילה את חברות התעופה עם 30% מהתנועה, והחברות הישראליות יחד הטיסו יותר ממחצית מהנוסעים

טיל בליסטי / צילום: KHALED ABDULLAH

איראן מענישה את טראמפ. למה הוא שותק?

המורדים החות'ים מהדקים את טבעת החנק סביב באב אל-מנדב וגובים מחיר כבד משוק האנרגיה הגלובלי • תפוקת הנפט הסעודית צנחה ב-23%, מחיר הברנט נושק ל-110 דולר ומחירי הדיזל בארה"ב שוברים שיא היסטורי • ובעוד טראמפ מעדיף לשבת על הגדר ולהתעלם ממצוקת ריאד, "ברית מכה" של מוחמד בן סלמאן עם טורקיה ופקיסטן קורסת לחלוטין במבחן המציאות

צחי ארצי, ראש מערך הבנייה והנדל''ן, בנק לאומי / צילום: כדיה לוי

נאוי גרופ ממנה מנכ"ל מלאומי במקום בעל השליטה דורי נאוי

צחי ארצי, בכיר בלאומי, ימונה למנכ"ל החדש; דורי נאוי יעבור לתפקיד סגן יו"ר פעיל ● רו"ח אתי בננו תמונה לסמנכ"לית הכספים, לצד שינויים נוספים בדירקטוריון ● המהלך מגיע לאחר צמיחה משמעותית בפעילות

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

הסכסוך שהסלים והאיום של הפניקס: מה קורה באלרון ומיהי קבוצת אראילי

קבוצת אריאלי, שרכשה את השליטה באלרון בעזרת הלוואה של 90 מיליון שקל מהפניקס, מתקשה לעמוד בתנאי ההחזר עקב צניחת המניה ● כעת, הפניקס עשויה לממש את מניות אלרון ששועבדו כבטוחות, ויש כבר מתעניינים ברכישתן ● במקביל, סכסוך חריף שפרץ בין יו"ר אלרון ליסיה בכר-מנוח לבין מייסדי אריאלי סביב פתרון המשבר, גלש לאיומים והגיע עד לתלונה במשטרה

אנדי ברנהאם, ראש ממשלת בריטניה / צילום: ap, Kin Cheung

העיתון הגדול בארה"ב מגנה את בריטניה: "פתחה במתקפה על ישראל"

כותרות העיתונים בעולם: וול סטריט ג'ורנל פרסם מאמר מערכת נגד הטלת הסנקציות על ישראל, היקף יצוא הנפט הסעודי בשפל של 13 שנה והבחירות בשבדיה שיכריעו את היחס לישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל