גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

מטיב טעם ועד מגדל: המסמך העמום שהצית גל תביעות נגד החברות הגדולות במשק

מסמך שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות, שנועד להסביר מתי ואיך מותר לאסוף מידע על גולשים באמצעות שימוש ב"עוגיות" (Cookies) בעת כניסה לאתרים, הפך לבסיס לשורת תביעות נגד חברות גדולות במשק ● כעת, בענף עריכת הדין מזהירים כי גילוי הדעת החדש יוביל לנטל כלכלי כבד על עסקים

הסכמה לקבצי עוגיות / צילום: צילום מסך
הסכמה לקבצי עוגיות / צילום: צילום מסך

שורת תביעות חדשות מטלטלת בחודשים האחרונים את החברות הגדולות במשק שמוצאות עצמן מתגוננות הן מפני עשרות מכתבי התראה לפני תביעה והן מפני תביעות שכבר הוגשו לבית המשפט. הטענה המרכזית: באתרים שונים מוטמע קוד או "עוגיות" (Cookies) - קבצי טקסט של ענקיות כמו פייסבוק וטיקטוק - שאוספים מידע על התנהגות הגולשים והרגליהם לצרכי מיקוד פרסומי גם מבלי שניתנה הסכמה לכך.

החברות הממשלתיות שילמו לפירמות רואי החשבון הגדולות 59 מיליון שקל ב-3 שנים
החל מהבוקר: מאות שוטרי תנועה וניידות בכל רחבי הארץ

כך למשל, הוגשו תביעות נגד רשת טיב טעם ואתר האופנה שיין, בטענה שהן מטמיעות באתריהן קוד של טיקטוק העוקב אחר פעולות הגולשים - בלי ליידע אותם ולקבל את הסכמתם. באופן דומה, הוגשה באפריל תביעה ייצוגית נגד חברת הביטוח מגדל, ולגלובס נודע כי תביעה דומה הוגשה גם נגד אחת מחברות האשראי החוץ-בנקאי.

הפרסום שהצית את הגל

בפברואר פרסמה הרשות להגנת הפרטיות את הנוסח של גילוי הדעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות, כשנה לאחר שפרסמה טיוטה להערות הציבור.

במסמך הבהירה הרשות את עמדתה לגבי האופן שבו יש לקבל הסכמה תקפה בעידן הדיגיטלי והדגישה כי הסכמה צריכה להיות "מדעת", כלומר שנושא המידע מבין למה הוא מסכים, מהן מטרות האיסוף וההשלכות של סירוב. הרשות קבעה כי ככלל ניתן לתת הסכמה הן באופן אקטיבי (Opt-in) והן באופן פסיבי (Opt-out) בהתאם לנסיבות ולסוג המידע והשימוש בו ואינה קובעת חובה גורפת של הסכמה מפורשת לשימוש בעוגיות.

עם זאת, גילוי הדעת כולל חידודים ביחס לרמת הפירוט הנדרשת בנוסחי ההסכמה וכבר בשלב הטיוטה עוררה חלק מהפרשנות המוצעת בו הסתייגויות מצד גורמים כמו המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהזהירו כי היא מרחיבה את גבולות דרישת ההסכמה מעבר למעוגן בלשון החוק הקיים.

הפרסום הזה, טוענים בענף, הוא שהצית את גל התביעות הנוכחי. עורכי דין, ביניהם אלו שמייצגים את החברות הגדולות, טוענים כי גילוי הדעת יצר ריק משפטי הפתוח לפרשנות, שהופך בידי התובעים לכלי נגד העסקים. "אנחנו חווים בחודשיים האחרונים גל משמעותי מאוד של תביעות ייצוגיות שהוגשו ומכתבי התראה על כל הנושא של השימוש בעוגיות", אומר לגלובס גורם בענף, ומוסיף כי אין מדובר בעילת תביעה חדשה כשלעצמה, אלא בעילה שהפכה ממוקדת יותר ויצרה מעין "טרנד" משפטי.

עו"ד ליאור אתגר, שותף וראש תחום הגנת הפרטיות והסייבר במשרד EBN ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, מסכים כי מדובר באקלים משפטי חדש: "אם בגל הפניות הקודם ראינו טענות שנסבו בעיקר סביב חובת היידוע באמצעות באנר, הרי שבגל הנוכחי אנחנו רואים התמקדות ברכיב ההסכמה". לטענת אתגר, הפונים החדשים קוראים במסמך סטנדרט מחמיר יותר משנקבע בו בפועל: לשיטתם, יידוע באמצעות באנר סטנדרטי כבר אינו מספיק ונדרשת כעת הסכמה פוזיטיבית באמצעות כפתור אישור מצד כל בעלי האתרים.

עו''ד ליאור אתגר ממשרד EBN ארדינסט, בן נתן, טולידאנו / צילום: אייל טואג

עורכי הדין חולקים על קריאה זו. אל-רום טוענת שהיא מרחיקת לכת ביחס ללשון המסמך עצמו, שכן זה מתייחס לאופן ההסכמה הנדרש בהתאם לסוג המידע ומטרת השימוש בו בלבד, ואינו קובע חובת opt-in גורפת. הרשות אף ציינה במפורש שהסכמה מפורשת "רצויה" - לא מחויבת - בעיקר כשמדובר במידע רגיש או בפגיעה משמעותית בפרטיות, קטגוריה שרוב השימושים בעוגיות אינם נכנסים אליה.

את הסיכון הכלכלי הגלום במגמה ממחישה עו"ד עדי אל־רום, שותפה במחלקת ההייטק בתחום הפרטיות ובינה מלאכותית במשרד עורכי הדין שבלת, בהשוואה לגל תביעות קודם, סביב סוגיית הנגישות: גם שם נרשמו לטענתה מקרים רבים שהרחיקו לכת, ובעלי אתרים - גדולים כקטנים - נאלצו לשלם או להתפשר על סכומים נכבדים בגין נושאים טכניים, גם כשהם חרגו ממהות החוק. "אין בדין הישראלי חובה מפורשת או הנחייה מחייבת לקבל הסכמה פוזיטיבית לשימוש בעוגיות באתרי אינטרנט, ובעל אתר גם לא נדרש לשים באנר כזה או אחר", אומר עו"ד אתגר.

נטל כפול

אז מה תהיה המשמעות הכלכלית אם תוטל חובה כזו על עסקים? מלבד סוגיית התביעות, אומרת אל־רום, הפגיעה תלויה בסוג האתר ובחובה שתיקבע בפועל. אתרים המציעים שירותים "חינמיים" ומתבססים על הכנסות מפרסומות - ולשם כך משתמשים בעוגיות - עלולים להיפגע באופן משמעותי במיוחד וגם ארגונים שתהליכי השיווק שלהם נשענים על הטכנולוגיה הזו צפויים לחוש בכך.

מעבר לכך, היא מציינת כי חלק מהעוגיות כלל אינן משמשות לפרסום אלא לשיפור הנגשת השירות והתוכן באתר עצמו, כך שהגבלתן עלולה לפגוע ביכולת של חברות לייעל ולשפר את השירות שהן מציעות.

אתגר מדגיש כי מעבר לפגיעה, מדובר גם בסטייה מהותית מהמצב המשפטי הקיים: "אם נעבור למשטר של קבלת הסכמה פוזיטיבית באמצעות באנר עם כפתור אישור ודחייה כמו באירופה, זו תהיה קביעת חובה חדשה לגמרי מבלי שקיימת חובה כאמור בדין הישראלי, מה שיטיל נטל שלא נדרש על חברות ובעלי אתרים, גדולים כקטנים".

עדי אלרום, שותפה במחלקת ההייטק בתחום הפרטיות ובינה מלאכותית, שבלת / צילום: אורן דאי

לדבריו, מדובר בנטל כפול: מחד, בעלי אתרים יידרשו לרכוש מודלים וכלים טכנולוגיים שאינם נדרשים בהם כיום, מה שייקר את עלויות ההקמה והתפעול של האתר. מאידך, חובה כזו תפגע באמצעי השיווק של החברות - וזאת ללא כל עיגון בדין.

"אין כאן פרופיילינג"

מנגד, ניתן להעלות כמה טענות בעד הטלת חובה כבדה יותר על עסקים, כאשר המטרה המוצהרת היא הגנה על פרטיות. ראשית, מסביר גורם בענף, "המידע שנאסף הוא לא רגיש, אני מבין מה מעניין אותך באתר שלי וזה הכי הרבה שאני יודע עלייך. זה לא שאני בונה עלייך תיק לקוח ומשווה את זה לנתונים, אין כאן פרופיילינג. אני לא יודע הרבה פעמים אם את גבר או אישה, אפשר רק לנחש".

שנית, כאשר מדובר, למשל, בחברה שמספקת שירות בסיסי כמו מים, המשתמש הוא זה שפנה לחברה מלכתחילה וזו רק מספקת לו את השירות שביקש. הטענה השלישית מתייחסת לקיומה של חלופה: מי שמתנגד למעקב באתר יכול לפנות לקבלת השירות דרך המוקד הטלפוני במקום - כך שלמעשה קיים ערוץ אחר, ולכן אין הכרח בהטלת חובה בעלת השלכה כלכלית כה משמעותית.

מרשות להגנת הפרטיות לא נמסרה תגובה.

עוד כתבות

צילומים: AP-Evan Lucci

תרחיש האימים של האו"ם: 400 מיליון עסקים ברחבי העולם בדרך לקריסה

האו"ם מפרסם דוח חדש ומזהיר: המלחמה באיראן עלולה להוביל לקריסתם של מאות מיליוני עסקים ● פרידריך מרץ ביטל שיחה עם טראמפ לאחר שהאחרון בירך את מפלגת הימין הקיצוני הגרמנית ● ובצד השני של העולם - קוריאה הצפונית בנתה מתקן חדש להעשרת אורניום ● זום גלובלי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

יום המסחר האחרון של השנה ננעל באדום. אלו המדדים שהובילו את הירידות

כלל המדדים הענפיים ננעלו בירידות ביום המסחר האחרון של השנה, בהובלת סקטורי האנרגיה, הקלינטק והנדל"ן • במוקד המניות: אלביט מובילה את העליות, בעוד או פי סי בלטה לשלילה • ישראל קנדה ואקרו ירדו ברקע אישור חשיפת גלובס על עיכוב במיזוג ● מניית נאוי זינקה בעקבות חילופי מנכ"לים ● סיכום שנה בתל אביב: ת"א-35 זינק ביותר מ-36%, סקטור האנרגיה טס ב-72% ● המטבע האמריקאי איבד יותר מ-8% מערכו בשנה האחרונה ● מחיר הנפט מטפס מעל 105 דולר לחבית

תמיר כהן וצחי אבו / צילום: סיון פרג', יונתן בלום

הקופון של תמיר כהן: יקבל 6 מיליון שקל על תיווך בעסקת הנדל"ן של צחי אבו

אבו בדרך לרכוש 25% ממניות חברת הנדל"ן ווי–בוקס יחד עם כהן, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, לפי שווי של 300 מיליון שקל לחברה ● כהן יקבל מימון לרכישה ודמי ייעוץ בסכום כולל של 16 מיליון שקל ● בעתיד, צפוי אבו לפעול כדי לבסס את שליטתו בחברה

התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, כניסה ברחוב לוינסקי / צילום: Shutterstock

התחנה המרכזית תפונה? בת"א מצננים התלהבות

שינוי ייעוד אושר בשטחי מקווה ישראל להקמת מסוף תחבורה חלופי, שאמור לקלוט כ־60% מפעילות התחנה המרכזית בתל אביב ● המסוף צפוי להיפתח רק ב־2031, אך גם אז יידרש פתרון נוסף לפינוי מלא של התחנה ● האזור סובל מזיהום אוויר משמעותי הנגרם בעיקר מפליטות של אוטובוסים ומוניות שירות

שכר־טרחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עמלות הייעוץ של הבנקים בשיא: מאילו ניירות ערך הם מרוויחים הכי הרבה

היקף הכספים המנוהלים בחשבונות המיועצים בבנקים גדל אשתקד לכמעט חצי טריליון שקל, והם הניבו להם עמלות של 1.4 מיליארד שקל בגין קנייה ומכירה, הפצת קרנות ודמי ניהול חשבון ● השווי הממוצע של חשבון מיועץ עומד על 1.44 מיליון שקל, עלייה של כ–13% תוך שנה

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

מגמה חיובית בשווקים: אירופה מטפסת, החוזים בוול סטריט ירוקים והנפט מאבד גובה

דריכות בוול סטריט לקראת נתוני האינפלציה, החוזים מצביעים על פתיחה ירוקה אחרי ארבעה ימי ירידות, בזמן שתשואת האג"ח ל-10 שנים מתקרבת ל-5% • במסחר המאוחר: אורקל טסה ב-6% על גלי ה-AI, בעוד אדובי נחלשת • מגמה מעורבת בעולם: התוצר הבריטי הפתיע לטובה והזניק את הליש"ט, בעוד אסיה ננעלה באדום ● המתחרה הסינית של אנבידיה זינקה ב-206% • הברנט מעל 105 דולר, חרף ירידה יומית של כ-2% • וגם: ת"א-35 מסכם שנת מסחר חלומית עם זינוק של יותר מ-36%

יצחק בונן / צילום: צילום עצמי

מגיל 13 עבד והכניס משכורת לכספת. היום מעל חצי מהתיק שלו ב-S&P 500

יצחק בונן עובד מגיל צעיר מאוד, ואת הכסף מניקיון צימרים החל אחרי הצבא להשקיע במניות ומדדים ● עם מה שלמד בשוק ההון, הוא כבר מזהה בעצמו הזדמנויות באירועים גיאופוליטיים ● התיק שלו ברווח של כ–80 אלף שקל, אבל הוא "מזיז סכומים כל הזמן"

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

הסכסוך שהסלים והאיום של הפניקס: מה קורה באלרון ומיהי קבוצת אראילי

קבוצת אריאלי, שרכשה את השליטה באלרון בעזרת הלוואה של 90 מיליון שקל מהפניקס, מתקשה לעמוד בתנאי ההחזר עקב צניחת המניה ● כעת, הפניקס עשויה לממש את מניות אלרון ששועבדו כבטוחות, ויש כבר מתעניינים ברכישתן ● במקביל, סכסוך חריף שפרץ בין יו"ר אלרון ליסיה בכר-מנוח לבין מייסדי אריאלי סביב פתרון המשבר, גלש לאיומים והגיע עד לתלונה במשטרה

הפרויקט ברחוב הנשיא 99 בחיפה. 14 מיליון שקל לדירת הדופלקס־פנטהאוז / צילום: פאול אורלייב

איזו עיר ישראלית הצליחה להיכנס לרשימת הערים המאושרות בעולם?

בכמה יגדל תקציב הביטחון הטורקי בשנים הקרובות ● איזו עיר ישראלית יחידה הצליחה להיכנס לרשימת הערים המאושרות בעולם? ● וגם: מי נבחר במקום הראשון בפרויקט המנהלים והמנהלות הטובים של גלובס? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

צחי ארצי, ראש מערך הבנייה והנדל''ן, בנק לאומי / צילום: כדיה לוי

נאוי גרופ ממנה מנכ"ל מלאומי במקום בעל השליטה דורי נאוי

צחי ארצי, בכיר בלאומי, ימונה למנכ"ל החדש; דורי נאוי יעבור לתפקיד סגן יו"ר פעיל ● רו"ח אתי בננו תמונה לסמנכ"לית הכספים, לצד שינויים נוספים בדירקטוריון ● המהלך מגיע לאחר צמיחה משמעותית בפעילות

קווין וורש, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Amber Baesler

ארה"ב חוזרת להעלאות ריבית? ליו"ר הפד חסר נתון אחרון כדי להכריע

לראשונה מזה 3 שנים, על שולחן הפד עומדת שאלה - האם צריך להעלות את הריבית ● ברקע ההחלטה עומדים שורה של נתונים כלכליים, איום מצד טראמפ, והגורם המכריע: מה קרה לאינפלציה באוגוסט היום

האייפונים החדשים יגיעו לישראל בעוד שבוע. כמה הם יעלו?

אפל חשפה אמש את סדרת i Phone 18, ואת ה־iPhone Duo המתקפל - לצד דגמי Pro ו־Pro Max עם שדרוגי חומרה וביצועים ● ישראל תצטרף לראשונה לסבב ההשקה הראשוני, עם מכירה מוקדמת ב־12.9 והשקה ב־18.9, אולם הדגם המתקפל יגיע בהמשך ● ומה יהיו המחירים?

מתקן טעינה לרכבים חשמליים / צילום: רפי דלויה

מכירות הרכבים החשמליים צנחו וזה עולה למדינה מיליארדים

במסמך מדיניות חדש שמפרסם משרד האנרגיה והתשתיות, עולה כי הצניחה במכירות הרכבים החשמליים בישראל חריגה בהשוואה למגמה העולמית, וצפויה לעלות למשק מיליארדים ● בעקבות הדוח, המשרד מעלה שורת המלצות, ביניהן להטיל על יבואני הרכב "מכסות מינימום" לשיווק רכב חשמלי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; מחירי הנפט ותשואות האג"ח שוב זינקו

נאסד"ק נפל ב-0.5% ● לקראת פרסום מדד המחירים מחר, וול סטריט איבדה גובה אחרי זינוק במחירים ליצרן ● תשואות האג"ח בארה"ב בשיא מ-2007 • הנפט לא עוצר וטיפס ל-107 דולר לחבית ● הלילה הדוח של אורקל

המנהלים והמנהלות הטובים 2026

המנהלים והמנהלות הטובים לשנת 2026

לראשונה בגלובס: 30 מנכ"לים ומנכ"ליות מקרב תל אביב 125 נבחרו על פי מתודולוגיה שנבנתה בשיתוף קוגנום ייעוץ כלכלי, בהתבסס על דירוג של כ־70 אנליסטים ומנהלי השקעות וביצועי המניה ● אז מי המנהל שהזניק את המניה ב־600%, בני הזוג שסוגרים עסקאות של מיליארדים עם ענקיות הטק ובעל השליטה שמגלה: "עד ההנפקה הייתי עני" ● פרויקט מיוחד

נת''צ בת''א / צילום: טלי בוגדנובסקי

הסכום שהכניסה עיריית ת"א מחניה ונת"צ והנתון שמטיל ספק במודל הקנסות

לפי נתוני התנועה לחופש המידע, העירייה הכניסה כ־573 מיליון שקל מדוחות חניה ונת"צ בשנתיים וחצי האחרונות ● עם זאת, ההכנסות מדוחות בירידה וב־2024 היוו פחות מ־3% מכלל הכנסות העירייה ● מ־2020, כ־120 אלף נהגים קיבלו יותר מ־10 דוחות: "האכיפה לא אפקטיבית"

ליאל אלי בקמפיין BUYME / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

בלי משרד פרסום, ועם יוצרת תוכן מצליחה, הפרסומת של BUYME היא האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השני שייכת לבנק דיסקונט, רותם סלע והגפילטע פיש, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● בנק לאומי וגל תורן מתברגים במקום השני בזכירות, גם הודות להשקעה הגבוהה

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל / אילוסטרציה: Shutterstock

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל. חוקרים בטוחים שהצלחת תנצח

מתכנני בתים בארה"ב מדווחים על מטבחים שמצטמצמים ועל קאמבק לסלון כאזור המפגש, על רקע אוכלוסייה הולכת וגדלה שאיבדה את התיאבון ● אבל חוקרים של תרבות האוכל לא ממהרים להספיד אותה: "האוכל הוא מוצר חברתי באופן רדיקלי. התפקיד של החברה, גם אם הוזנח בשיח התזונתי, חזק מאי פעם" ● וגם: עצה לנוטלי התרופות נגד השמנה שיגיעו להתארח בסעודת החג

האם חגיגת ההשקעות מצליחה להניע את המשק? / אילוסטרציה: Shutterstock

אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא. מה הרווחנו מזה?

תיק הנכסים של הציבור הישראלי המריא בסיכום שנת תשפ"ו לשיא פנומנלי של 7.5 טריליון שקל, והתיאוריה הכלכלית מבטיחה ששגשוג כזה אמור להצית חגיגת צריכה ● בפועל, מול הבורסה הדוהרת עומד משק שמתמודד עם ריבית חונקת, עלייה במסים ושוק נדל"ן מדשדש ● כלכלנים ומומחים מנתחים: איך מתבטא אפקט העושר במציאות הישראלית המתוחה?

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

על סף פיצוץ: דיסקונט בצעד נואש להצלת העסקה למכירת כאל

הבנק המחזיק בחברת כרטיסי האשראי, מבקש מבנק ישראל לנקוט צעדים שיאפשרו לו להשלים את עסקת המכירה לקבוצת יוניון-הראל, או לסגת מהמהלך