שיעור החדירה של כלי הרכב החשמליים החדשים בישראל צנח מ-25% ב-2024 ל-20% ב-2025, ולכ-11% בלבד בתחילת 2026, כך עולה ממסמך מדיניות חדש שפרסם משרד האנרגיה והתשתיות בשיתוף ISCON להתייחסות הציבור. מדובר בירידה חריגה בהשוואה למגמה העולמית.
● מי מקשיב לכם? 350 אלף מכוניות בישראל משדרות לשרתים מעבר לים
● צ'רי מעמיקה את אחיזתה בשוק הישראלי - זה המותג החדש שייכנס לארץ
לפי תחשיבי המשרד, כל רכב חשמלי שמחליף רכב בנזין חוסך למשק כ-24,700 שקל בשנה בזיהום סביבתי, אנרגיה ואחזקה, ולצרכן הפרטי הוא חוסך כ-70 אלף שקל על פני חיי הרכב. עוד לפי נתוני המחקר, הנסיגה בקצב החדירה המקוריים בשנת 2026 בלבד צפויה לעלות למשק כ-1.4 מיליארד שקל בהשוואה ליעדים המקוריים, ועד 2030 הפער עשוי להגיע ל-5 מיליארד ויותר.
להערכת מחברי המחקר, המכשול המרכזי שמזוהה במסמך הוא הקושי הכרוך בהתקנת עמדות טעינה בבניינים משותפים, שבהם מתגוררים כ-80% ממשקי הבית בישראל. עוד גורם משמעותי הוא, שאחוז ניכר מכלי הרכב החשמליים החדשים בישראל נרכשים על-ידי חברות ליסינג ותאגידים, שלרוב לא מייחסים משקל מלא לחיסכון הגלום ברכב חשמלי.
המסמך ממליץ לממשלה לגבש תמריצי מס ארוכי טווח, שיותאמו לקצב העמידה ביעדים, כולל דחיית העלאת מיסים והטבות מס על רכב חשמלי, גיבוש סיוע ישיר לוועדי בתים בהתקנת תשתיות טעינה, ופתרונות ממוקדים לעידוד חברות ליסינג וציי רכב לרכוש רכבים חשמליים. משרד האנרגיה ממליץ גם לבחון את האפשרות לעודד את החדירה במתכונת דומה לזו שנהוגה בבריטניה, שבה יצרני הרכב נדרשים לשלם קנסות אם אינם עומדים ביעדי המכירה של רכבים חשמליים.
