גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

השנה העברית הסתיימה עם תשואות פנומנליות בת"א. מי המדד שהוביל?

הבורסה בתל אביב מסכמת שנה עברית נוספת של חוסן, במהלכה עקפה את מרבית המדדים המובילים ברחבי העולם - זאת, על אף אתגרים ביטחוניים וגאופוליטיים גדולים, ובראשם המלחמה נגד איראן ● שוק ההנפקות התחמם, שוק החוב הפגין איתנות מרשימה ביחס ליתר העולם, ואילו מדדים ענפיים ומניות כיכבו?

בורסת תל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock
בורסת תל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

הבורסה בתל אביב מסכמת שנה עברית נוספת של חוסן, עם תשואות שמציבות אותה מעל מרבית השווקים בעולם - על אף האתגרים הגאופוליטיים והביטחוניים הגדולים, ובראשם המלחמה נגד איראן.

במהלך שנת תשפ"ו, שבניתוח הבורסה מתייחסת לנתונים שבין ה-25 בספטמבר 2025 ל-4 בספטמבר 2026, מדד ת"א 35 עלה בכ-40.5%, מדד ת"א 125 טיפס בכ-37% ומדד ת"א 90 התקדם בכ-25.5%. כאמור, מדובר בתשואות הגבוהות מרוב המדדים המובילים בעולם: בניו יורק, ה-S&P 500 והדאו ג'ונס טיפסו באותה תקופה בכ-16%, בעוד הנאסד"ק התחזק בכ-18%; באירופה, מדד ה-STOXX 600 הניב תשואה של כ-17%; ומדד MSCI World, שעוקב אחר המדינות המפותחות ברחבי העולם, חתם בתקופה זו עלייה של כ-16.5%.

ביחידת המחקר של הבורסה ציינו כי "העליות בשוק לוו בהתרחבות משמעותית בפעילות ובהשתתפות המשקיעים. מחזור המסחר היומי הממוצע במניות, בבורסה ומחוץ לבורסה, הסתכם בכ־4.9 מיליארד שקל, לעומת כ־3.1 מיליארד שקל בשנה העברית הקודמת, ושיעור ההשתתפות של תושבי החוץ במסחר במניות עלה לכ־31%".

הבורסה הזכירה גם את ההשפעה החיובית של המעבר לימי המסחר שני-שישי (כפי שעלה לאחרונה גם במחקר של רשות ני"ע): "בפרט, בולט הפער בין מחזור המסחר הממוצע בימי ראשון טרם השינוי, שעמד בשנת 2025 על כ-1.6 מיליארד שקל, לבין מחזור המסחר הממוצע בימי שישי, שהסתכם בכ-4 מיליארד שקל, גידול של כ-150%. במקביל, חלקם של המשקיעים הזרים במסחר עלה מכ-13% בלבד בימי ראשון לכ-40% בימי שישי".

המדדים הענפיים שכיכבו ואלו שנשארו מאחור

בדומה לשנה העברית שחלפה, הכוכב הבלתי־מעורער של הבורסה הוא מדד הביטוח, שהמריא בכ-94.5% - עלייה שבבורסה מייחסים לירידה בסביבת הריבית, לעלייה ברווחיות ולגידול בערך תיקי ההשקעות. "חברות הביטוח נהנו משיפור בתוצאות החיתומיות, מגידול בהיקף הנכסים המנוהלים ומהכנסות השקעה גבוהות, בעוד שהמערכת הפיננסית המשיכה להציג רווחיות גבוהה", כתבו ביחידת המחקר.

אחריו, בלט לחיוב מדד הקלינטק, שזינק בכ-77%, לנוכח זעזוע האנרגיה ההיסטורי במזרח התיכון, שהביא לתנודתיות חריגה במחירי הנפט בעולם. תנודתיות זו הגבירה את עניין המשקיעים בתחום האנרגיה המתחדשת, שלא חשוף לסיכונים הביטחוניים הכרוכים בתובלה ימית.

מדד הבנקים נשאר בין המדדים הענפיים המובילים ורשם עלייה של כ-27%, אם כי מדובר בביצועים חלשים יותר לעומת השנה העברית הקודמת, במהלכה זינק בכ-68%. ביחידת המחקר של הבורסה ציינו כי "סביבת הריבית הגבוהה שאפיינה חלק ניכר מהתקופה תמכה בהכנסות המימון של הבנקים וברווחיותם, לצד המשך צמיחה בפעילות האשראי".

מדדי הנדל"ן והבנייה היו בין החלשים יותר, עם עליות של כ-20.4% וכ-17%, בהתאמה. בבורסה ציינו כי "מאז נובמבר 2025, הפחית בנק ישראל את הריבית במספר פעימות, אולם סביבת הריבית נותרה גבוהה לאורך חלק משמעותי מהשנה והמשיכה להכביד על שוק הדיור באמצעות עלויות מימון ומשכנתאות גבוהות יחסית. הירידה המצטברת בריבית עשויה לתמוך בהמשך בהתאוששות הפעילות בענף, אך נכון לסוף התקופה ביצועיו נותרו מתונים ביחס לענפי הביטוח, הפיננסים, התעשייה והטכנולוגיה". המדד הענפי היחיד שסיים את השנה העברית עם תשואה שלילית הוא ת"א־מניב חו"ל, שנחלש בכ-11%.

המניות המובילות

מתוך חמש המניות שהובילו את התשואות במדד ת"א 125, ארבע מתוכן שייכות לתחומי האנרגיה והתשתיות. דוראל אנרגיה הובילה את העליות והמריאה ב-272%, כאשר אחריה מגה אור (222%) איילון ביטוח (211%) בזן (202%) ואיי.אי.אס (181%). מיד אחריה, חברת השבבים הדואלית טאואר , עם זינוק של 178%.

ביחידת המחקר של הבורסה ציינו כי "הנציגות הגבוהה של חברות האנרגיה והתשתיות בצמרת התשואות נרשמה על רקע העלייה במחירי האנרגיה בעולם והגידול בביקוש לחשמל. הביקוש הגובר נתמך, בין היתר, על־ידי התרחבות מרכזי הנתונים ובהשקעות הקשורות להתפתחות הבינה המלאכותית, המחייבות פתרונות מגוונים של ייצור, אגירה ואספקת אנרגיה. במקביל, חלק מחוזי מכירת הגז של המאגרים המקומיים מוצמדים למחיר הנפט, ולכן חברות האנרגיה המקומיות עשויות להיות מושפעות גם מהשינויים במחירי הנפט בעולם".

בצד השלילי: הכוכבת של השנה העברית הקודמת, ארית תעשיות - שרשמה אז זינוק של מעל 850% - הובילה את הירידות בשנת תשפ"ו ואיבדה כמחצית מערכה (50.5%). רק בחודש האחרון, היא צנחה בכ-30%, לאחר שהודיעה כי היא פועלת לחלק לבעלי מניותיה דיבידנד בהיקף חריג של כ-530 מיליון שקל - על אף שדיווחה על רבעון חלש עם צניחה דו־ספרתית בהכנסות וברווח הנקי.

אחריה, גם אלקטרה נדל"ן איבדה כמחצית מערכה (49.2%), נייס נחלשה בכ-36%, תמר פטרוליום איבדה כ-27.7% וגילת ירדה בקרוב ל-20%.

שוק ההנפקות התחמם

לפי נתוני הבורסה, במהלך השנה העברית תשפ"ו הצטרפו לתל אביב 33 חברות חדשות: 26 מהן ביצעו הנפקה ראשונית לציבור (לעומת 16 בשנה העברית הקודמת), חמש מהן שנרשמו ברישום כפול ושתיים שנוספו בעקבות פיצול מחברות בורסאיות קיימות.

ביחידת המחקר של הבורסה ציינו כי ההנפקה הגדולה ביותר הייתה של חברת הבנייה תדהר , שגייסה כ-1.72 מיליארד שקל לפי שווי חברה של כ-7.85 מיליארד שקל לאחר הכסף. הנפקות גדולות נוספות היו של עמל הולדינגס מענף המסחר והשירותים, שגייסה כ-1.24 מיליארד שקל, בגירה מענף הטכנולוגיה הביטחונית, שגייסה כ-855 מיליון שקל ויוניברסל מוטורס מענף המסחר, שגייסה כ-702 מיליון שקל.

"במקביל, שווי שוק המניות בבורסה זינק מכ-1.7 טריליון שקל בתחילת שנת תשפ"ו לכ-3.1 טריליון שקל, וחצה לראשונה את רף 3 טריליון השקלים. התפתחות זו משקפת את הצטרפותן של חברות חדשות ומשמעותיות למסחר, לצד העלייה בשווי החברות הנסחרות והרחבת מגוון אפשרויות ההשקעה בשוק המקומי", כתבו בבורסה.

בהקשר זה, בבורסה ציינו בין האירועים המרכזיים השנה את הרישום הכפול של ענקית הסייבר פאלו אלטו , שנרשמה למסחר בתל אביב בפברואר האחרון, וטיפסה מאז בכ-115%.

שוק החוב הישראלי שמר על חוסן - בניגוד לרבות מהמדינות המפותחות

תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ובמדינות מפותחות נוספות ברחבי העולם, ביניהן גרמניה, צרפת ובריטניה - טיפסו לאחרונה לשיאים של עשרות שנים. זאת, על רקע ריבוי של הנפקות חוב (גם לנוכח התרחבות ה-AI), המתיחות הגאופוליטית, מחירי הנפט הגבוהים שמלבים את חששות האינפלציה, והציפיות להעלאות ריבית בעולם.

על רקע זה, שוק החוב הישראלי הפגין איתנות מרשימה. לפי נתוני הבורסה, מדד תל גוב־שקלי 10+ עלה בכ־8.0%, תל גוב־שקלי 5+ בכ־7.4% ותל גוב־שקלי 5-10 בכ־6.5%, בעוד שמדד תל גוב־שקלי הכללי עלה בכ־6.0%. מנגד, האפיק הצמוד הציג ביצועים מתונים יותר, כאשר מדד תל גוב־צמודות עלה בכ־3.2%. הפער בין האפיקים תאם את ההתמתנות באינפלציה ואת העדפת המשקיעים לאיגרות חוב שקליות בתקופה של ירידת ריבית ותשואות.

עוד ציינו בבורסה: "המגמה בישראל בלטה במיוחד על רקע הכיוון ההפוך שנרשם בארצות הברית. תשואת אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים ירדה מכ-4.19% ב-25 בספטמבר 2025 לכ-3.87% ב-4 בספטמבר 2026, ירידה של כ-31.5 נקודות בסיס. מנגד, תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה באותה תקופה מכ-4.17% לכ-4.78%, עלייה של כ-61.2 נקודות בסיס".

"ההתפצלות בין השווקים ממחישה את המגמות המנוגדות", הוסיפו בבורסה. "בישראל, ירידת האינפלציה, הפחתות הריבית, התחזקות השקל והירידה בפרמיית הסיכון תמכו בירידת התשואות לפדיון ובעליית מחירי האג"ח. בארצות הברית נרשמה עלייה חדה בתשואות, שפעלה בכיוון ההפוך והכבידה על מחירי איגרות החוב. לפיכך, ביצועי שוק האג"ח הישראלי לא שיקפו רק מגמה גלובלית, אלא בעיקר את השיפור היחסי בתנאי המאקרו ובתפיסת הסיכון של ישראל".

שוק הקרנות הפסיביות צמח באופן מתון יותר, תעשיית הקרנות האקטיביות התרחבה

באשר לתעשיית קרנות הנאמנות, בבורסה מציינים כי שוק קרנות הנאמנות הפסיביות המשיך לרשום גיוסים חיוביים בשנת תשפ"ו, אך בהיקף מתון לעומת השנה הקודמת ובתמהיל שונה. לפי יחידת המחקר, לאחר גיוסים נטו של כ-25.2 מיליארד שקל בתשפ"ה, הסתכמו הגיוסים נטו בתשפ"ו בכ-5.8 מיליארד שקל; הירידה בגיוסים הכוללים נבעה בעיקר מפדיונות חריגים במוצרים העוקבים אחר מדדי הבנקים שפדו במהלך השנה כ-12 מיליארד שקל נטו, וכן מירידה משמעותית בגיוסים למוצרים העוקבים אחר מניות בחו"ל.

המוצרים העוקבים אחר מדדי המניות של הבורסה גייסו בתשפ"ו כ-7.2 מיליארד שקל נטו, לעומת כ-12.0 מיליארד שקל בתשפ"ה. בתוך קבוצה זו, חל שינוי ברור בהעדפות הציבור. המוצרים העוקבים אחר מדד ת"א-35 הובילו את הגיוסים עם כ-4.5 מיליארד שקל נטו, לעומת כ-1.3 מיליארד שקל נטו בתשפ"ה, גידול של כ-240%. המוצרים העוקבים אחר מדד ת"א-125 גייסו במהלך השנה כ-3.1 מיליארד שקל נטו, לעומת כ-5.1 מיליארד שקל נטו בשנה הקודמת. מנגד, מדד ת"א-90 עבר מגיוסים של כ-2.8 מיליארד שקל נטו בתשפ"ה לפדיונות של כ-1.3 מיליארד שקל נטו בתשפ"ו.

בבורסה הצביעו על שתי תופעות מעניינות בהקשר למגמות בקרנות הפסיביות:

הראשונה נוגעת לעלייה בביקוש למוצרי האג"ח המקומיים. לפי נתוני הבורסה, המוצרים העוקבים אחר מדדי תל-בונד ואג"ח המדינה של הבורסה גייסו יחד כ-7.9 מיליארד שקל לעומת כ-2.8 מיליארד שקל בתשפ"ה, גידול של כ-183%. לדברי יחידת המחקר, "הגיוסים הגבוהים מלמדים כי הציבור גילה השנה את מדדי האג"ח של הבורסה ונערך מבעוד מועד לתהליך הפחתת הריבית ולירידה בתשואות לפדיון, שתמכו לאחר מכן בעליית מחירי איגרות החוב".

השנייה נוגעת למגמה בגיוסים למדד הביטוח. בבורסה מציינים כי בעוד שמדד הביטוח הוביל את המדדים הענפיים עם תשואה של כ-94.5%, במוצרים העוקבים אחריו נרשמו בשנת תשפ"ו פדיונות נטו של כ-680 מיליון שקל נטו, לאחר גיוסים של כ-916 מיליון שקל נטו בשנה העברית הקודמת.

"בעוד שהמדד כמעט הכפיל את ערכו במהלך התקופה, היקף הנכסים במוצרים העוקבים אחריו דווקא הצטמצם. נתון זה מעלה את השאלה האם הציבור מיהר לממש רווחים או שלא מימש במלואה את האפשרות להיחשף לענף באמצעות המדד. עם זאת, אין להסיק מנתוני הגיוסים והפדיונות בלבד כי המשקיעים בהכרח החמיצו את העלייה. פדיונות נטו עשויים לשקף מימושי רווחים, איזון מחדש של תיקי השקעות, מעבר בין מוצרים או שינוי בהקצאת הנכסים. לכן, הנתונים מצביעים על פער מעניין בין ביצועי המדדים לבין זרימת הכספים אליהם, אך לא מספקים לבדם הסבר מלא להתנהגות המשקיעים", כתבו ביחידת המחקר של הבורסה.

באשר לקרנות האקטיביות, בבורסה ציינו כי "שווי הנכסים המנוהלים עלה מכ-388 מיליארד שקל ב-25 בספטמבר 2025 לכ-474 מיליארד שקל ב-4 בספטמבר 2026, תוספת של כ-86 מיליארד שקל וגידול של כ-22%. במקביל, סך הגיוסים נטו עלה מכ- 46.8 מיליארד שקל בתשפ"ה לכ-54.9 מיליארד שקל בתשפ"ו, תוספת של כ-8 מיליארד שקל נטו וגידול של כ-17%".

עוד ציינו כי "מוקד הצמיחה עבר לקרנות האג״ח המקומיות: קרנות אג"ח בארץ כללי גייסו כ-15.1 מיליארד שקל נטו, לעומת כ-10.4 מיליארד שקל נטו בתשפ"ה, גידול של כ-45%; וקרנות אג״ח מדינה שגייסו כ-9.7 מיליארד שקל נטו, לעומת כ-2.6 מיליארד שקל נטו, גידול של כ-270%... באפיק המנייתי, נרשמה ירידה בגיוסים לקרנות מניות בישראל, מכ-5.4 מיליארד שקל לכ-2 מיליארד שקל, בעוד הקרנות המתמחות במניות בחו"ל עברו מפדיונות של כ-425 מיליון שקל בתשפ״ה לגיוסים של כ-1.4 מיליארד שקל בתשפ"ו".

"התמונה הכוללת מצביעה על המשך התרחבות התעשייה, לצד שינוי בתמהיל ההשקעות והעדפה ברורה לקרנות אג״ח מקומיות, ובפרט לקרנות אג״ח מדינה ואג״ח כללי", סיכמו ביחידת המחקר.

עוד כתבות

המנהלים והמנהלות הטובים 2026

המנהלים והמנהלות הטובים לשנת 2026

לראשונה בגלובס: 30 מנכ"לים ומנכ"ליות מקרב תל אביב 125 נבחרו על פי מתודולוגיה שנבנתה בשיתוף קוגנום ייעוץ כלכלי, בהתבסס על דירוג של כ־70 אנליסטים ומנהלי השקעות וביצועי המניה ● אז מי המנהל שהזניק את המניה ב־600%, בני הזוג שסוגרים עסקאות של מיליארדים עם ענקיות הטק ובעל השליטה שמגלה: "עד ההנפקה הייתי עני" ● פרויקט מיוחד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; מחירי הנפט ותשואות האג"ח שוב זינקו

נאסד"ק נפל ב-0.5% ● לקראת פרסום מדד המחירים מחר, וול סטריט איבדה גובה אחרי זינוק במחירים ליצרן ● תשואות האג"ח בארה"ב בשיא מ-2007 • הנפט לא עוצר וטיפס ל-107 דולר לחבית ● הלילה הדוח של אורקל

Bo’u / צילום: חיים יוסף

תשפ"ו בצלחת: המסעדות הטובות, המעניינות והרלוונטיות ביותר לשנה החולפת

השנה שמסתיימת מזכירה כמה אוהבים פה אוכל איטלקי, מוכיחה שיודעים לעשות בישראל גם אוכל הכי מדויק ושאפתני, ומזכירה לנו להתחבר גם למטבחים שנשכחו קצת, כמו התימני ● אלה המסעדות שמשרטטות את תמונת המסעדנות הישראלית העכשווית, שעדיין בודקת את גבולות הגזרה

הסכמה לקבצי עוגיות / צילום: צילום מסך

מטיב טעם ועד מגדל: המסמך העמום שהצית גל תביעות נגד החברות הגדולות במשק

מסמך שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות, שנועד להסביר מתי ואיך מותר לאסוף מידע על גולשים באמצעות שימוש ב"עוגיות" (Cookies) בעת כניסה לאתרים, הפך לבסיס לשורת תביעות נגד חברות גדולות במשק ● כעת, בענף עריכת הדין מזהירים כי גילוי הדעת החדש יוביל לנטל כלכלי כבד על עסקים

שכר־טרחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עמלות הייעוץ של הבנקים בשיא: מאילו ניירות ערך הם מרוויחים הכי הרבה

היקף הכספים המנוהלים בחשבונות המיועצים בבנקים גדל אשתקד לכמעט חצי טריליון שקל, והם הניבו להם עמלות של 1.4 מיליארד שקל בגין קנייה ומכירה, הפצת קרנות ודמי ניהול חשבון ● השווי הממוצע של חשבון מיועץ עומד על 1.44 מיליון שקל, עלייה של כ–13% תוך שנה

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

הסכסוך שהסלים והאיום של הפניקס: מה קורה באלרון ומיהי קבוצת אראילי

קבוצת אריאלי, שרכשה את השליטה באלרון בעזרת הלוואה של 90 מיליון שקל מהפניקס, מתקשה לעמוד בתנאי ההחזר עקב צניחת המניה ● כעת, הפניקס עשויה לממש את מניות אלרון ששועבדו כבטוחות, ויש כבר מתעניינים ברכישתן ● במקביל, סכסוך חריף שפרץ בין יו"ר אלרון ליסיה בכר-מנוח לבין מייסדי אריאלי סביב פתרון המשבר, גלש לאיומים והגיע עד לתלונה במשטרה

טיל בליסטי / צילום: KHALED ABDULLAH

איראן מענישה את טראמפ. למה הוא שותק?

המורדים החות'ים מהדקים את טבעת החנק סביב באב אל-מנדב וגובים מחיר כבד משוק האנרגיה הגלובלי • תפוקת הנפט הסעודית צנחה ב-23%, מחיר הברנט נושק ל-110 דולר ומחירי הדיזל בארה"ב שוברים שיא היסטורי • ובעוד טראמפ מעדיף לשבת על הגדר ולהתעלם ממצוקת ריאד, "ברית מכה" של מוחמד בן סלמאן עם טורקיה ופקיסטן קורסת לחלוטין במבחן המציאות

אילוסטרציה: shutterstock

לילי מקדימה את נובו בהבאת גלולת הרזיה לישראל - כמה זה יעלה?

איליי לילי מקדימה את נובו נורדיסק ותשיק בישראל כבר ב-15 בספטמבר את גלולת ההרזיה "פאונדאיו" • התרופה תימכר במרשם רופא במחירים שבין 691 ל-1,146 שקל בהתאם למינון • איך היא משתווה למתחרה מבחינת תוצאות ויעילות, האם קופות החולים יסבסדו אותה, ולמי היא מיועדת?

תערוכת MSPO שנה שעברה / צילום: מתוך מצגת האירוע

צרפת לא רוצה? היעד החדש של החברות הביטחוניות באירופה

הזינוק הדרמטי בהוצאות הפנטגון הגיע לשיאים חדשים ● לא פחות מ־21 חברות ביטחוניות ישראליות מציגות השבוע בתערוכה גדולה בפולין ● דוח שפרסמה לאחרונה מזכירות ההגנה האמריקאית ממחיש את המשמעויות של רכישת ה-F-35 על ידי סינגפור ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מצלמות אכיפה / צילום: Shutterstock

כמה המדינה הרוויחה ממבצע האכיפה הנרחב בכבישים?

4,269 דוחות ניתנו במבצע האכיפה הארצי של אגף התנועה והרלב"ד, שנערך במסגרת המאבק בקטל בכבישים • מתוכם, 485 ניתנו על שימוש בטלפון סלולרי ו-421 על עבירות מהירות • בחישוב גס, הקנסות בעבירות המרכזיות שנאכפו במבצע עשויים להניב למדינה לפחות מיליון שקל

פול לנדס, לשעבר ראש צלצל והמט''ל / צילום: ערוץ היוטיוב של Bitcoin Israel ‏

הבכיר שחושף: מה באמת קרה ליחידת צלצל במוסד

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לדברי הבכיר לשעבר, פול לנדס, יחידת "צלצל" הפסיקה לפעול כבר ב-2014, אך לא נסגרה אז סופית ● ב-2017 הוא יזם את העברת פעילותה ממשרד ראש הממשלה למשרד הביטחון, שם הוקם המט"ל ● יוסי כהן היה זה שאישר את המהלך, לדבריו, במטרה להפוך את הלוחמה הכלכלית לאפקטיבית וגלויה יותר

השחקן דן תורג'מן / צילום: אביב חופי

ערעור המדינה התקבל, ודן תורג'מן ירצה 10 חודשי מאסר בפועל במקום עבודות שירות

ביהמ"ש המחוזי קבע כי השחקן דן תורג'מן ירצה 10 חודשי מאסר בפועל, במקום 9 חודשי עבודות שירות שנגזרו עליו בבית משפט השלום ● שופטי המחוזי: "לא מצאנו, במכלול הנסיבות, הצדקה לחריגה ממתחם העונש, כפי שנקבע על ידי הערכאה הראשונה"

עומס בנתב''ג / צילום: פולי טובמן

אוגוסט הסוער בנתב"ג: אלו היעדים החמים ביותר של הישראלים

כ־2.65 מיליון נוסעים עברו בנתב”ג בטיסות בינלאומיות באוגוסט, עלייה של כ־20% בתוך שנה ● יוון ממשיכה להוביל בפער את מפת היעדים, ולרנקה הייתה היעד העמוס ביותר ● אל על הובילה את חברות התעופה עם 30% מהתנועה, והחברות הישראליות יחד הטיסו יותר ממחצית מהנוסעים

תמיר כהן וצחי אבו / צילום: סיון פרג', יונתן בלום

הקופון של תמיר כהן: יקבל 6 מיליון שקל על תיווך בעסקת הנדל"ן של צחי אבו

אבו בדרך לרכוש 25% ממניות חברת הנדל"ן ווי–בוקס יחד עם כהן, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, לפי שווי של 300 מיליון שקל לחברה ● כהן יקבל מימון לרכישה ודמי ייעוץ בסכום כולל של 16 מיליון שקל ● בעתיד, צפוי אבו לפעול כדי לבסס את שליטתו בחברה

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

אנתרופיק חושפת מקרה רביעי שבו קלוד פרץ למערכות מחשוב

אנתרופיק פרסמה כי היא מצאה מקרה נוסף שבו קלוד פרץ ללא אישור למערכות מחשוב של חברות אמיתיות במהלך מבחני סייבר ● זהו למעשה המקרה הרביעי שמודל של קלוד מבצע פעולה שכזו ללא אישור, והחברה מודה כי כשלי ההתנהגות של המודלים היו חמורים מכפי שדווח בתחילה

חיילים בצבא יפן במהלך תרגיל / צילום: Reuters, IMAGO/Kento Nara

משלחות רכש מיפן מחפשות נשק ישראלי. תחום מועדף: הגנה אווירית

בטוקיו מתעניינים בין השאר בלייזר, תותחים וכלי שיט בלתי מאויישים ● לגלובס נודע שבכירים בתעשיות הביטחוניות היפניות הגבירו פעילותם בארץ ● בכיר ישראלי: "בקרוב נראה פריצת דרך"

ברק רוזן וצחי ארבוב / צילום: איל יצהר, אלכס פרגמנט

כפי שנחשף בגלובס: השלמת עסקת ישראל קנדה ואקרו תידחה

השלמת העסקה צפויה עד סוף חודש אוקטובר, במקום עד סוף ספטמבר ● חצי מהתשלום במזומן, 310 מיליון שקל, לבעלי השליטה באקרו יידחה בעד 14 חודשים ● במקביל התשלום לבעלי המניות מהציבור לא יידחה ● מבחינתה של ישראל קנדה מדובר בשיפור תנאי העסקה

צילומים: AP-Evan Lucci

תרחיש האימים של האו"ם: 400 מיליון עסקים ברחבי העולם בדרך לקריסה

האו"ם מפרסם דוח חדש ומזהיר: המלחמה באיראן עלולה להוביל לקריסתם של מאות מיליוני עסקים ● פרידריך מרץ ביטל שיחה עם טראמפ לאחר שהאחרון בירך את מפלגת הימין הקיצוני הגרמנית ● ובצד השני של העולם - קוריאה הצפונית בנתה מתקן חדש להעשרת אורניום ● זום גלובלי

נת''צ בת''א / צילום: טלי בוגדנובסקי

הסכום שהכניסה עיריית ת"א מחניה ונת"צ והנתון שמטיל ספק במודל הקנסות

לפי נתוני התנועה לחופש המידע, העירייה הכניסה כ־573 מיליון שקל מדוחות חניה ונת"צ בשנתיים וחצי האחרונות ● עם זאת, ההכנסות מדוחות בירידה וב־2024 היוו פחות מ־3% מכלל הכנסות העירייה ● מ־2020, כ־120 אלף נהגים קיבלו יותר מ־10 דוחות: "האכיפה לא אפקטיבית"

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל / אילוסטרציה: Shutterstock

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל. חוקרים בטוחים שהצלחת תנצח

מתכנני בתים בארה"ב מדווחים על מטבחים שמצטמצמים ועל קאמבק לסלון כאזור המפגש, על רקע אוכלוסייה הולכת וגדלה שאיבדה את התיאבון ● אבל חוקרים של תרבות האוכל לא ממהרים להספיד אותה: "האוכל הוא מוצר חברתי באופן רדיקלי. התפקיד של החברה, גם אם הוזנח בשיח התזונתי, חזק מאי פעם" ● וגם: עצה לנוטלי התרופות נגד השמנה שיגיעו להתארח בסעודת החג