גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

אמריקה רוצה AI אבל אף אחד לא רוצה את חוות השרתים בחצר האחורית שלו

כמויות החשמל והמים שצורכות חוות השרתים מקימות עליהן זעם ציבורי חוצה מפלגות, ומה שנתפס כהבטחה כלכלית הופך לסיוט פוליטי ● בסנאט כבר הזהירו כי הדאטה סנטרים עלולים להיות הנושא הרדום שיתפוצץ בבחירות ● ובינתיים בייג'ינג מנצלת את השסע כדי להאט את המתחרה הגדולה מהמערב

חוות שרתים בארה''ב / צילום: Shutterstock
חוות שרתים בארה''ב / צילום: Shutterstock

במשך שנים, התשתית הפיזית שמאחורי מהפכת הבינה המלאכותית לא באמת עניינה איש בארצות הברית. מיליוני אמריקאים התנסו ב־ChatGPT, ראו את ענקיות הטכנולוגיה משקיעות מאות מיליארדים בתחום, ודנו בשאלה אם הבינה מלאכותית תחסל מקומות עבודה או תזניק את הפריון והצמיחה. בד בבד, הם כמעט שלא הקדישו מחשבה למבני הענק עמוסי המעבדים שמאפשרים לכל זה לקרות.

אבל עכשיו הכל השתנה.

חוקר ה-AI התפטר במחאה: "עלולה להרוג אותנו עד סוף העשור"
עו"ד רותם זילבר: "כדי להרוויח חייבים לצלול ל־AI כבר היום"

ברחבי ארצות הברית, חוות השרתים - הדאטה סנטרים - הדרושות לאימון ולהפעלת מערכות בינה מלאכותית מתקדמות הפכו למוקד של התנגדות ציבורית גוברת. תושבים נאבקים בפרויקטים חדשים, רשויות מקומיות מעכבות אישורים, מושלים לוחצים על הבלמים, ומועמדים בבחירות האמצע מגלים כי אפשר לגרוף הון פוליטי מהתנגדות למיזמים שבעבר נתפסו כמעט אוטומטית כהישג כלכלי.

הסוגיה הפכה מרכזית עד כדי כך שמטה הבחירות של הרפובליקאים בסנאט הזהיר לאחרונה את תעשיית הבינה המלאכותית כי הדאטה סנטרים עלולים להיות "הנושא רדום" שיתפוצץ במהלך מערכת הבחירות. לפי מזכר פנימי של הוועדה הסנאטורית הרפובליקאית הלאומית שהגיע לידי אתר החדשות Axios, ההתנגדות הציבורית למרכזי הנתונים כבר פוגעת בסנאטור הרפובליקאי ג'ון האסטד מאוהיו. המסר שהועבר לתעשייה היה חד - "אם הוא יפסיד ומרכזי הנתונים יספגו את האשמה, פוליטיקאים בכל רחבי המדינה יפנימו את הלקח ולא יתקרבו לפרויקט הבא".

התהפכות העמדה של האסטד עצמו ממחישה עד כמה מהר השתנתה האווירה. בשנת 2024 הוא עוד שיבח תוכנית להקמת מתקן של גוגל במדינתו, והסביר כי חוות השרתים הן "חיוניות לחיים הדיגיטליים שלנו" ויסייעו להפוך את אוהיו למוקד טכנולוגי מרכזי. השנה, בשיאה של מערכת בחירות צמודה, הוא כבר מקדם חקיקה שתבטיח שאמריקאים מהשורה לא ימצאו את עצמם "משלמים את החשבון עבור מרכזי נתונים חדשים". ניתוח של הוושינגטון פוסט העלה כי הרטוריקה של פוליטיקאים רפובליקאים כלפי הענף התחדדה והפכה שלילית בהרבה בתוך כחצי שנה בלבד.

אצל הדמוקרטים, ההתנגדות למתקנים הללו נרחבת ואינטנסיבית עוד יותר, ומשתרעת מהממסד המפלגתי, דרך המועמדים ועד לבייס הבוחרים.

ואז מגיעה טקסס.

"אווז שמטיל ביצי זהב"

ספק אם יש מדינה שממחישה את התפנית הזו טוב יותר מטקסס. במשך שנים חיזרה המדינה אחרי חברות הטכנולוגיה, והציגה את עצמה כחלופה ידידותית לעסקים אל מול קליפורניה עתירת הרגולציה. אלא שכעת, המושל הרפובליקאי גרג אבוט הורה להקפיא את מתן האישורים לחיבור פרויקטי ענק חדשים לרשת החשמל המקומית, עד להשלמת בדיקה מקיפה בנושא.

הסיבה פשוטה - חשבון החשמל כבר לא מסתדר. היקף הביקוש של הפרויקטים המתוכננים להתחבר לרשת גדול פי כמה משיא צריכת החשמל ההיסטורי בטקסס, כאשר מרכזי הנתונים אחראים לרוב המכריע של העומס החדש שממתין בתור.

אבוט לא הפך למתנגד לבינה מלאכותית. הטענה שלו אחרת: החברות שמקימות את המתקנים נדרשות לממן בעצמן את התשתיות שהן צורכות, ולא להשאיר את תושבי טקסס עם חשבונות מנופחים, מחסור במים ופגיעה באיכות החיים. זו הבחנה שהופכת למרכזית בוויכוח, כשרפובליקאים במדינות שונות תוקפים את התמריצים והטבות המס שהוענקו לענף, ומאגפים את הנושא מימין.

מול המגמה הזו ניצב דווקא הנשיא דונלד טראמפ. השבוע הוא כינה את מרכזי הנתונים "אווז שמטיל ביצי זהב", והזהיר קהילות שמסרבות לקבל אותם שהן מסתכנות בהפיכתן ל"נחשלות ועניות". מבחינת טראמפ, הוויכוח המקומי הוא לא רק שאלה של תכנון, חשמל או מים. הוא חלק מהמאבק הגדול בהרבה בין ארצות הברית לסין: בלי כמויות עצומות של כוח מחשוב, אמריקה לא תוכל להוביל את המרוץ העולמי לבינה מלאכותית.

כך נולד אירוע פוליטי מאוד מוזר - נשיא רפובליקאי שקורא לאמריקה לבנות דאטה סנטרים בקצב מואץ, בדיוק בזמן שפוליטיקאים רפובליקאים בשטח מגלים שהתנגדות למתקנים הללו היא מגנט לקולות בקלפי.

הפוליטיקאים אינם פועלים בחלל ריק, והסקרים משקפים שינוי דרמטי בדעת הקהל. סקר Economist/YouGov שפורסם ב־25 באוגוסט העלה כי 61% מהאמריקאים מתנגדים להקמת מרכז נתונים בקהילה שבה הם חיים. רק 24% סברו כי הקמת מרכזים חדשים מטיבה עם ארצות הברית, לעומת 47% שראו בה מהלך מזיק.

הדס לורבר / צילום: אסתי צילום

לא בחצר שלי

במוקד החשש הציבורי עומד מחירו של החשמל - 62% מהנשאלים העריכו כי הקמת מרכז נתונים באזור מגוריהם תייקר את החשבון החודשי שלהם, ורק 3% סברו שהיא תוזיל אותו.

נתונים דומים עולים גם מסקר של מכון Gallup, שלפיו 70% מהנשאלים מתנגדים להקמת חוות שרתים באזור מגוריהם - כאשר 48% מהם מתנגדים לכך בתוקף, ורק כרבע מביעים תמיכה במיזמים כאלה.

ההתנגדות חוצה מחנות פוליטיים. לפי סקר של מכון Annenberg, 69% מהדמוקרטים, 54% מהרפובליקנים ו־53% מהבוחרים העצמאים מתנגדים להקמת מרכז נתונים בסביבתם. המגמה בולטת במיוחד בקרב צעירים - 70% מבני פחות מ־30 הצהירו כי אינם רוצים פרויקט כזה בסמוך לביתם.

הפער המעניין שמתגלה כאן הוא שהיחס של הציבור בארה"ב לטכנולוגיה עצמה כמעט שלא השתנה. בסקר של מכון Annenberg, העמדות הכלליות כלפי בינה מלאכותית נותרו יציבות, בעוד ההתנגדות למרכזי הנתונים זינקה. הציבור אמנם שמח להשתמש בבינה מלאכותית, אך אינו מעוניין במפעל שמייצר אותה בחצר האחורית שלו.

רשימת הטענות של המתנגדים ארוכה ומגוונת. במרכזה עומדת צריכת החשמל העצומה, שמאלצת את חברות האנרגיה להקים תחנות כוח, תחנות משנה וקווי הולכה חדשים - כשחלק ניכר מהעלויות הללו מתגלגל בסופו של דבר לחשבונות של משקי הבית. לצד החשמל, הם מזהירים מפני צריכת מים חריגה לצורכי קירור, בעיקר באזורים הסובלים מבצורת וממחסור מתמשך. חקלאים חוששים מתחרות ישירה על קרקעות ומי תהום, בעוד תושבים מדווחים על מטרדי רעש בלתי פוסקים ממערכות הקירור, השנאים והגנרטורים. לכך מצטרפות טענות על פגיעה בשווי הנכסים, שחיקת האופי הכפרי של יישובים ופריסת קווי מתח ענקיים על אדמות חקלאיות.

גם הטיעון הכלכלי אינו מחזיק מעמד מבחינת הקהילה. מרכזי הנתונים אומנם נהנים מהטבות מס נדיבות ומייצרים אלפי משרות בשלב הבנייה, אך לאחר השלמתם הם מעסיקים חופן עובדים בלבד - פער עצום לעומת מפעל תעשייתי מסורתי בממדים דומים. הפער הזה, בין הציפיות לפיתוח תעסוקתי אזורי לבין המציאות בפועל, מעורר תסכול עמוק בקרב הקהילות המקומיות.

האם הטענות הללו מבוססות? בחלקן כן, אך המציאות מורכבת יותר.
מרכזי הנתונים אכן צורכים כמויות עתק של חשמל, והביקוש מזנק בקצב מהיר. באזורים שבהם מוקמים מוקדים צפופים של מתקנים, חברות החשמל מתמודדות עם עומסים שעד לפני שנים ספורות כלל לא הופיעו בתחזיות שלהן. גם סוגיית המים הופכת לבעיה מקומית ממשית, בעיקר באזורים צחיחים ובמתקנים המבוססים על קירור באידוי. לצד זאת, הביקורת על המחסור במשרות קבועות אינה משוללת יסוד.

האמת שמאחורי החרדה

אלא שהשיח הפוליטי אינו נעצר בגבולות העובדות. כך למשל, הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן נפנפה בנתון שלפיו מחירי החשמל באזורים הסמוכים למרכזי נתונים זינקו בעד 267%. המספר כשלעצמו מדויק, אך הפרשנות שניתנה לו הייתה מטעה - בדיקת עובדות של מכון PolitiFact העלתה כי הנתון התייחס לעלייה במחירי החשמל הסיטונאיים בנקודות מסוימות ברשת, ולא לכך שחשבון החשמל של המשפחה הממוצעת קפץ ב־267%.

ההבחנה הזו קריטית. מרכזי נתונים אמנם עשויים לתרום להתייקרות החשמל, אך אין פירוש הדבר שמשפחה המתגוררת בסמוך אליהם תגלה פתאום שהחשבון החודשי שלה נשלש.

גם בסוגיית המים, התמונה מורכבת בהרבה מהסיסמאות. מתקנים מסוימים אכן צורכים מיליוני גלונים ביום, אך אחרים פועלים במעגל סגור, מתבססים על קירור אוויר או עושים שימוש במים ממוחזרים. ההשפעה הסביבתית נגזרת מהמיקום, מהאקלים, מהטכנולוגיה וממקור המים. לפיכך, בעוד שהקביעה כי מרכזי נתונים צורכים מים היא עובדה מוצקה, הקביעה שכל מתקן חדש "ייבש" בהכרח את מאגרי השתייה של הקהילה היא כבר הגזמה פוליטית.

גם סביב התעסוקה קיימת נטייה להקצנה. הטיעון שלפיו מרכזי נתונים "אינם מייצרים מקומות עבודה" אינו מדויק כלל - הקמת קמפוס ענק מספקת תעסוקה לאלפי עובדים לאורך שנות הבנייה, וזו הסיבה שאיגודי העובדים בענף הבנייה הפכו לתומכים הנלהבים ביותר של התעשייה.

השאלה האמיתית היא מה נשאר ביום שאחרי קיפול עגורני הבנייה, והאם מספר המשרות הקבועות והכנסות המסים מצדיקים את המשאבים שהמדינה מעמידה לרשות הפרויקט.

סין בחצר האחורית

ככל שההתנגדות הציבורית גוברת, כך מתחילות להתערב הממשלות. ניו יורק הטילה מורטוריום של שנה על הקמת מרכזי נתונים גדולים עד לגיבוש תקנים סביבתיים, בטקסס הוקפאו האישורים לפרויקטי ענק, ובמדינות וברשויות מקומיות נוספות נרשם גל חסר תקדים של הגבלות מסוגים שונים.

ענקיות הטכנולוגיה מבינות שהן נקלעו לסיטואציה בעייתית מאוד, והתשובה שלהן לביקורת מתמקדת כעת בהבטחה קצרה ופשוטה לציבור - אתם לא תשלמו את החשבון. חברות הבינה המלאכותית וענקיות הענן החלו לקדם מסלולי תעריפים מיוחדים לצרכני ענק, במסגרתם המתקנים עצמם יממנו את הקמת תחנות הכוח, תחנות המשנה וקווי ההולכה, במקום להפיל את העלויות על משקי הבית (לפחות בחלקם).

במקביל, התעשייה מנסה לשנות את מסגור האירוע. מבחינתה, חוות השרתים אינן סתם מחסני מחשבים, אלא חזית במאבק על ההובלה העולמית במאה ה־21. ארצות הברית וסין נמצאות בעיצומו של מרוץ חימוש טכנולוגי על השליטה בבינה המלאכותית - מרוץ שתוצאותיו יכריעו כל תחום אפשרי, החל מפיריון וצמיחה כלכלית, דרך מחקר מדעי, סייבר ומערכות נשק, ועד ליכולת לפתח את הדור הבא של הטכנולוגיה בקצב מהיר מהמתחרים.

בנקודה זו חוות השרתים הופכות מסוגיה נדל"נית־מקומית לחזית גיאופוליטית ראשונה במעלה. בסופו של דבר, כוח המחשוב העצום הזה חייב להתבסס על תשתית פיזית בעולם האמיתי - ואם החברות האמריקאיות לא יצליחו להקים אותה בקצב הנדרש, היתרון הטכנולוגי של ארה"ב בתחומים אחרים יישחק במהירות.

הפער הזה מסביר את התהום המתרחבת בין פרספקטיבת התושב המקומי לזו של ממשל טראמפ - עבור התושב מדובר במטרד סביבתי, אך מבחינת וושינגטון, זוהי המערכה על עתיד ההגמוניה האמריקאית.

בחודש יוני חשפה OpenAI כי חסמה רשת חשבונות שפעלה מסין במסגרת מבצע השפעה סמוי, אשר התמקד בין היתר בדיון הציבורי סביב תשתיות הבינה המלאכותית. המפעילים הזינו הנחיות בסינית ל־ChatGPT במטרה לייצר תכנים באנגלית המתחזים לאמריקאים מן השורה, כאשר אחד הנרטיבים המרכזיים שקודמו היה שחוות השרתים מייקרות את חשבונות החשמל הביתיים.

בסוף אוגוסט נחשף אירוע נוסף, כאשר רשת X דיווחה על חשיפת חוות בוטים בהיקף של כ־200 אלף חשבונות המיוחסת לסין. בתוכה פעלה קבוצה ממוקדת של כ-200 חשבונות שפרסמה באופן אקטיבי מסרים נגד הקמת חוות שרתים, כחלק מניסיון להטות את השיח האמריקאי בסוגיות אנרגיה ובינה מלאכותית.

ההיגיון הסיני כאן ברור: היתרון האמריקאי בבינה מלאכותית תלוי ביכולת לבנות את התשתית הפיזית הדרושה להפעלתו. לסין יש אינטרס לגרום ללחץ פוליטי להאט אותה.

סיפור על שבבים וכוח

הדס לורבר, ראש התוכנית לטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי ב־INSS, מצביעה על התבנית המוכרת הזו. "זה בהחלט מתאים לדפוס מוכר של פעילות השפעה - לא בהכרח להמציא מחלוקת מאפס, אלא לזהות שסע אמיתי בחברה היריבה ולהגביר אותו", היא מסבירה. "יש בכך היגיון אסטרטגי ברור מבחינת סין - האטת בניית תשתיות הבינה מלאכותית האמריקאיות משרתת את המתחרה המרכזית שלה, ולסין בהחלט יש אינטרס בכך שארה"ב תתקשה להרחיב את תשתיות הבינה מלאכותית שלה".

לדברי לורבר, "המרוץ בין ארה"ב לסין על ההובלה הטכנולוגית הוא אמיתי מאוד, והוא כבר מזמן אינו רק תחרות על מי יפתח את המודל המתקדם ביותר, אלא מרוץ על היכולת לבנות ולהפעיל את התשתית שמאפשרת בינה מלאכותית - שבבים, כוח מחשוב, חוות שרתים, אנרגיה, רשת החשמל והון אנושי. במובן הזה, חוות שרתים הופכות לתשתית אסטרטגית, בדומה לתשתיות אנרגיה, תקשורת ותחבורה".

לדבריה, "מבחינת ארה"ב, היכולת להרחיב במהירות את תשתיות המחשוב היא חלק מקריטי בשימור היתרון מול סין. זוהי גם המדיניות הרשמית בוושינגטון - תוכנית הפעולה ל־AI (ה־AI Action Plan) של ממשל טראמפ קושרת במפורש בין ההובלה האמריקאית ב־AI לבין האצת הבנייה של חוות שרתים, מפעלי שבבים ותשתיות אנרגיה".

"לכן", מסכמת לורבר, "השאלה אינה אם ארה"ב יכולה להרשות לעצמה לבנות חוות שרתים - במידה רבה, היא פשוט אינה יכולה להרשות לעצמה שלא לבנות אותן. השאלה היא איך עושים זאת במהירות ובצורה נכונה, באופן שלא יטיל את העלויות על הציבור ויציע ערך ממשי לכלכלה ולקהילות המקומיות".

אם הפוליטיקאים בארה"ב יעצרו הקמת חוות שרתים חדשות, עד כמה המאזן מול סין ייפגע?
"עצירה רחבה וממושכת תגבה מחיר אסטרטגי כבד. אין בינה מלאכותית בקנה מידה רחב ללא כוח מחשוב, ואין הרחבה של Compute ללא חוות שרתים, שבבים ואנרגיה. עם זאת, זהו אינו התרחיש הסביר כרגע - בארה"ב אין מגמה פדרלית לעצור את התעשייה, אלא להפך. המדיניות הלאומית מכירה בכך שתשתיות בינה מלאכותית הן נדבך קריטי ביכולת של המדינה לשמר את היתרון הטכנולוגי והכלכלי שלה".

אם כך, היכן טמונה הסכנה?
"הסיכון העיקרי טמון בהצטברות החסמים המקומיים - עוד עיכוב בהיתרי בנייה, עוד הקפאה זמנית ברמת המדינה, חוסר ודאות מתמשך לגבי החיבור לרשת החשמל ושנים שנמתחות עד להקמת תשתיות אנרגיה חדשות. בתחרות טכנולוגית שבה הזמן הוא משאב אסטרטגי, גם שחיקה איטית היא עלות כבדה. זהו אתגר קריטי במיוחד, משום שגם ארה"ב וגם סין מגדילות בקצב מהיר את צריכת החשמל המוקדשת לחוות שרתים. לכן, נדרש מודל שבו המתקנים הללו הופכים חלק מהפתרון - הם מממנים את התשתיות שהם דורשים, מסייעים בהקמת יכולות ייצור חשמל חדשות, פועלים בטכנולוגיות יעילות יותר, ומניבים השקעות ותעסוקה בקהילות המקומיות".

עוד כתבות

אנדי ברנהאם, ראש ממשלת בריטניה / צילום: ap, Kin Cheung

העיתון הגדול בארה"ב מגנה את בריטניה: "פתחה במתקפה על ישראל"

כותרות העיתונים בעולם: וול סטריט ג'ורנל פרסם מאמר מערכת נגד הטלת הסנקציות על ישראל, היקף יצוא הנפט הסעודי בשפל של 13 שנה והבחירות בשבדיה שיכריעו את היחס לישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

טראמפ: איראן אחראית לתקיפה, החות'ים לא רוצים מלחמה

הנשיא האמריקני שוחח עם כתבים והבהיר: "המלחמה עם איראן תסתיים בקרוב" ● לפי הוול סטריט ג'ורנל, תצלומי לוויין סיניים של בסיס אמריקני בירדן הועברו לטהראן - שתקפה במקום -  שלושה חיילים אמריקנים נהרגו בתקיפה, ארבעה נוספים נפצעו ● השיחות ברומא נדחו - אבל המגעים בין ישראל ללבנון יימשכו ● סעודיה מאשרת: מתקפת כטב"מים פגעה בצינור הנפט האסטרטגי ● עדכונים שוטפים

גרגורי וייץ ומתן קסלר / צילום:  ניסים סלם,  אינספיריישן גרופ

יצאנו לבדוק יעדי השקעה במרחק של כמה שעות טיסה. זה מה שגילינו

יוון וקפריסין הפכו בשנים האחרונות ליעדים פופולריים בקרב משקיעי נדל"ן ישראלים, אבל מדינות נוספות באירופה מציעות הזדמנויות ששווה לבדוק ● גלובס יצא לבחון יעדי השקעה במרחק של כמה שעות טיסה ● לא משקיעים עם העדר: חלק א'

השחקן דן תורג'מן / צילום: אביב חופי

ערעור המדינה התקבל, ודן תורג'מן ירצה 10 חודשי מאסר בפועל במקום עבודות שירות

ביהמ"ש המחוזי קבע כי השחקן דן תורג'מן ירצה 10 חודשי מאסר בפועל, במקום 9 חודשי עבודות שירות שנגזרו עליו בבית משפט השלום ● שופטי המחוזי: "לא מצאנו, במכלול הנסיבות, הצדקה לחריגה ממתחם העונש, כפי שנקבע על ידי הערכאה הראשונה"

קיה נירו הייבריד 2026 / צילום: יח''צ

177 אלף שקל לפני הנחה: המכונית שיש לה קהל יציב ונאמן

הדור המחודש של ההיברידית רבת המכר של קיה מציג עיצוב פנים וחוץ נאה ובוגר, אבזור משודרג, מרחב פנים סביר והתנהגות כביש מפתיעה לטובה ● אבל מעבר לפינה מחכות לה היברידיות סיניות מאובזרות וזולות משמעותית

טיל בליסטי / צילום: KHALED ABDULLAH

המהלך החדש של החות׳ים, הנקמה של איראן ולמה טראמפ שותק?

המורדים החות'ים מהדקים את טבעת החנק סביב באב אל-מנדב וגובים מחיר כבד משוק האנרגיה הגלובלי • תפוקת הנפט הסעודית צנחה ב-23%, מחיר הברנט נושק ל-110 דולר ומחירי הדיזל בארה"ב שוברים שיא היסטורי • ובעוד טראמפ מעדיף לשבת על הגדר ולהתעלם ממצוקת ריאד, "ברית מכה" של מוחמד בן סלמאן עם טורקיה ופקיסטן קורסת לחלוטין במבחן המציאות

שכר־טרחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עמלות הייעוץ של הבנקים בשיא: מאילו ניירות ערך הם מרוויחים הכי הרבה

היקף הכספים המנוהלים בחשבונות המיועצים בבנקים גדל אשתקד לכמעט חצי טריליון שקל, והם הניבו להם עמלות של 1.4 מיליארד שקל בגין קנייה ומכירה, הפצת קרנות ודמי ניהול חשבון ● השווי הממוצע של חשבון מיועץ עומד על 1.44 מיליון שקל, עלייה של כ–13% תוך שנה

עומס בנתב''ג / צילום: פולי טובמן

אוגוסט הסוער בנתב"ג: אלו היעדים החמים ביותר של הישראלים

כ־2.65 מיליון נוסעים עברו בנתב”ג בטיסות בינלאומיות באוגוסט, עלייה של כ־20% בתוך שנה ● יוון ממשיכה להוביל בפער את מפת היעדים, ולרנקה הייתה היעד העמוס ביותר ● אל על הובילה את חברות התעופה עם 30% מהתנועה, והחברות הישראליות יחד הטיסו יותר ממחצית מהנוסעים

אילן רביב / עיבוד: AI, מקור: רועי מזרחי

מקום 14 - מנכ"ל בית ההשקעות הגדול בישראל בטוח שאשתו עובדת יותר קשה ממנו

אילן רביב קיבל את מיטב כבית השקעות בינוני והפך אותו לגדול בישראל, שגם רשם תשואה של 900% בשלוש שנים ● בראיון חושפני הוא מדבר על תחלופת הבעלים הצפויה בעקבות המכירה של משפחת ברקת, התוכנית להפוך לבנק קטן, למה הוא נוסע למשרד ברכבת קלה ואיך זה להיות נשוי למחנכת בתיכון: "קשה בהרבה מניהול חברה ציבורית" ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

התחדשות עירונית בדרך חברון בירושלים. שינוי משמעותי בדירוג העיר בסקר לעומת השנה שעברה / הדמיה: סטודיו יגאל לוי אדריכלים

סקר הקבלנים 2026: ירושלים ותל אביב מובילות, רמת גן בתחתית הרשימה

ירושלים כבר לא בקונצזוס בקרב היזמים, אבל עדיין ראשונה ברוב הפרמטרים ● רמת גן ממשיכה לבלוט לשלילה ● 160 קבלנים השתתפו בסקר גלובס והתאחדות הקבלנים שנערך בפעם השנייה והוצג בוועידת ישראל לנדל"ן

ספר תהילים / צילום: רפי קוץ

מלאונרד כהן ועד ילדי הגן: על סוד הקסם של תהילים

מפסוקים שהפכו לשירי ילדים ועד הלהיטים הכי מוכרים, מילות התהילים ממשיכות להדהד אלפי שנים אחרי שנכתבו ● הן חדרו למוזיקה, לשפה ולתרבות ברחבי העולם, וחצו דורות, דתות ויבשות ● כך יצא הספר העתיק מגבולות היהדות והפך לחלק מהתרבות העולמית

בורסת תל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

השנה העברית הסתיימה עם תשואות פנומנליות בת"א. מי המדד שהוביל?

הבורסה בתל אביב מסכמת שנה עברית נוספת של חוסן, במהלכה עקפה את מרבית המדדים המובילים ברחבי העולם - זאת, על אף אתגרים ביטחוניים וגאופוליטיים גדולים, ובראשם המלחמה נגד איראן ● שוק ההנפקות התחמם, שוק החוב הפגין איתנות מרשימה ביחס ליתר העולם, ואילו מדדים ענפיים ומניות כיכבו?

קרן כהן חזון / עיבוד: AI, מקור: באדיבות תורפז

מקום 9: התעשיינית שמבטיחה להישאר בישראל - "לא באמת רוצים אותנו בחו"ל"

קרן כהן חזון הפכה מפעל קטן בחולון לאימפריה עולמית, עם רקורד של 28 עסקאות רכישה ופעילות ביותר מ-95 מדינות ● בראיון מספרת יו"ר ומנכ"לית תורפז איך תמללה את הפגישות העסקיות של אביה כבר בגיל 8, איזו משימה היא עדיין לא מסוגלת להאציל ומה היעד הבא: להכפיל את ההכנסות בכל ארבע שנים ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

מצרי באב אל־מנדב / צילום: ap, Abdulnasser Alseddik

החות'ים השתלטו על באב אל-מנדב. איך ישראל תושפע והאם טראמפ יגיב?

המורדים החות'ים בתימן השתלטו על באב אל־מנדב, שער הכניסה והיציאה הדרומי של הים האדום ● עד כמה הוא חשוב?  מהן ההשלכות על מחירי האנרגיה? והאם זה עשוי להשפיע על ישראל?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עמד שנה על המדף: בכמה נמכר בית עם נוף לכנרת?

ביישוב חד נס שבגולן, נמכר בית פרטי עם 5 חדרים, בשטח בנוי של 200 מ"ר בתמורת 2.6 מיליון שקל ● לבית שני מפלסים ונוף פתוח לכנרת מהקומה השנייה ● מחיר השיווק של הנכס עמד על 2.75 מיליון שקל והוא עמד על המדף כשנה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ליאל אלי בקמפיין BUYME / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

בלי משרד פרסום, ועם יוצרת תוכן מצליחה, הפרסומת של BUYME היא האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השני שייכת לבנק דיסקונט, רותם סלע והגפילטע פיש, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● בנק לאומי וגל תורן מתברגים במקום השני בזכירות, גם הודות להשקעה הגבוהה

עילית רז, מנכ''לית ומייסדת ג'ונקו / צילום: צילום: איל יצהר, עריכה: גלובס

עד 20 שנות מאסר: הישראלית עילית רז הודתה בארה"ב בהונאת משקיעים

עילית רז מנכ״לית ג׳ונקו לשעבר הודתה כי רימתה משקיעים לגייס 27 מיליון דולר ממשקיעים, היא צפויה לעד 20 שנות מאסר

שר החינוך יואב קיש / צילום: מארק ישראל סלם/ג'רוזלם פוסט

האם אפשר להתאושש מנפילת פיזה?

איפה אנחנו ואיפה ביטחון מזון ● היכולת לשקם את החינוך בישראל ● והמשבר שיצר מסמך ה"עוגיות" ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

תערוכת MSPO שנה שעברה / צילום: מתוך מצגת האירוע

צרפת לא רוצה? היעד החדש של החברות הביטחוניות באירופה

הזינוק הדרמטי בהוצאות הפנטגון הגיע לשיאים חדשים ● לא פחות מ־21 חברות ביטחוניות ישראליות מציגות השבוע בתערוכה גדולה בפולין ● דוח שפרסמה לאחרונה מזכירות ההגנה האמריקאית ממחיש את המשמעויות של רכישת ה-F-35 על ידי סינגפור ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

פול לנדס, לשעבר ראש צלצל והמט''ל / צילום: ערוץ היוטיוב של Bitcoin Israel ‏

הבכיר שחושף: מה באמת קרה ליחידת צלצל במוסד

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לדברי הבכיר לשעבר, פול לנדס, יחידת "צלצל" הפסיקה לפעול כבר ב-2014, אך לא נסגרה אז סופית ● ב-2017 הוא יזם את העברת פעילותה ממשרד ראש הממשלה למשרד הביטחון, שם הוקם המט"ל ● יוסי כהן היה זה שאישר את המהלך, לדבריו, במטרה להפוך את הלוחמה הכלכלית לאפקטיבית וגלויה יותר