גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל. חוקרים בטוחים שהצלחת תנצח

מתכנני בתים בארה"ב מדווחים על מטבחים שמצטמצמים ועל קאמבק לסלון כאזור המפגש, על רקע אוכלוסייה הולכת וגדלה שאיבדה את התיאבון ● אבל חוקרים של תרבות האוכל לא ממהרים להספיד אותה: "האוכל הוא מוצר חברתי באופן רדיקלי. התפקיד של החברה, גם אם הוזנח בשיח התזונתי, חזק מאי פעם" ● וגם: עצה לנוטלי התרופות נגד השמנה שיגיעו להתארח בסעודת החג

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל / אילוסטרציה: Shutterstock
זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל / אילוסטרציה: Shutterstock

ביולי האחרון פרסם כתב העת Architectural Digest כתבה ובה טענה פרובוקטיבית: הזריקות הפופולריות נגד השמנה משנות את תפקידו של המטבח ואת האופן שבו אנשים מתכננים את בתיהם.

מעצבי פנים שהתראיינו לכתבה דיווחו על לקוחות שעוברים ממטבח עם שולחנות אירוח שתופסים את רוב החלל המשותף של הבית, למטבח שימושי ופחות דומיננטי. המטבח כחלל פרפורמטיבי, שמסמל אירוח וסעודות מושקעות, הולך ומצטמצם, העריכו האדריכלים.

לילי מקדימה את נובו בהבאת גלולת הרזיה לישראל - כמה זה יעלה?
משרד הבריאות מחייב הכנסת יוד למלח שולחן. מה זה יכול למנוע?
לראשונה בישראל: אושר לשיווק חלבון מתוק שיחליף סוכר

שינוי בדפוסי התזונה כבר הובילו בעבר לשינויים בבית האמריקאי. לפני שנות ה־60 של המאה הקודמת, המטבח לא נחשב לחלל המרכזי של הבית ולמקום שבו כל המשפחה מתאספת. הוא היה מקום עבודה, ושולחן האוכל שימש אמנם לארוחות אך הסלון היה מקום ההתאספות המרכזי.

כעת, ייתכן שהסלון עושה קאמבק, אומרים המעצבים. חלק מהלקוחות מבקשים סלון שאפשר לשבת ולשוחח בו, מתוך הנחה חדשה שלא מעבירים את כל הערב סביב שולחן האוכל. חלקם אפילו מבקשים שיהיה נוח לשחק בסלון משחקי לוח או קלפים.

בישראל, אירוח ואוכל הם רעיונות כמעט בלתי נפרדים, כפי שיעידו החגים הבאים עלינו לטובה. האם השינוי במעמדו החברתי של המזון הוא אכן אמיתי, ומה הסיכוי שבישראל יוותרו על אכילה משותפת מנחמת?

"אנחנו אף פעם לא אוכלים לבד"

ד"ר רפי גרוסגליק, מרצה בכיר לאנתרופולוגיה ולסוציולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מדגיש שכל השיחה הזאת מתקיימת בהקשר הרבה יותר רחב. לדבריו, אוכל הוא אירוע חברתי אפילו לפני שהאורח הראשון נכנס בדלת. "האוכל הוא מוצר חברתי באופן רדיקלי", הוא אומר. "אנחנו אף פעם לא באמת אוכלים לבד. גם כשאנחנו אוכלים לבד, אנחנו נמצאים בתוך שיח חברתי שקשור באוכל. היום מאוד פופולרי לדבר על נוירולוגיה, הורמונים ומיקרוביום - כל הגורמים שנמצאים בתוכי, אבל התפקיד של החברה, גם אם הוזנח בשיח התזונתי, חזק מאי פעם".

ד''ר רפי גרוסגליק / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

אם אני אוכלת עגבנייה בבית שלי, מה תפקיד החברה באירוע?
"מעבר לכל הידיים שהעגבנייה הזאת עברה כדי להגיע אלייך, מישהו שיווק לך אותה, מישהו השפיע על התפיסה שלך לגבי השאלה אם מדובר במזון טעים או בריא. האם את תופסת את אכילת העגבנייה הזו כהצלחה או כישלון, קונפורמיות או מרד, חיבור או ניתוק ממסורות משפחתיות. כל ארוחה היא ריטואל או טקס. כמובן, עוד יותר כשמדובר במפגש חברתי, אפילו רק עם המשפחה או עם הקולגות בעבודה.

"עצם הרעיון של שלוש ארוחות ביום נולד בחברה מודרנית שרצתה לחלק את זמן העבודה מזמן המנוחה. כל ארוחה נולדה עם המקום שלה בתרבות, ומה מקובל ולא מקובל לאכול בה. והארוחה שאוכל בעוד חודש, שנה או עשור לעומת הארוחה שאכלתי אתמול - יש בה גרעין של המשכיות וגרעין של שינוי".

הריטואל הזה בשיאו בסעודות חג, או באירועים מיוחדים.
"אנחנו רואים כמעט בכל התרבויות שהמזון משמש להבדיל בין קודש לחול, בין טמא לטהור. למשל, כשרות היא אחת הדרכים הכי יעילות להביא את הטקסיות של הדת היהודית לתוך חיי היומיום.

"באירוע רב משתתפים, המזון הוא אחת הדרכים הבולטות להבדיל את המועד מהשגרה. בראש השנה, למשל, אנחנו רוצים לסמל את תחילת השנה, ואנחנו עושים זאת עם הגוף - למשל מתקלחים, מתלבשים יפה. ואנחנו עושים זאת גם עם האוכל.

"כל ארוחת חג, בכל משפחה, יכולה להיות כשלעצמה מושא למחקר אנתרופולוגי, כי זו סימבוליות אחת גדולה. אנחנו נראה מאכלים שנועדו לקשר אותנו ללאום, לקהילה, למסורת משפחתית מסוימת. ואז - מה את מגישה אחרי שסיימת להגיש את המנות במסורתיות? האם תפגיני מעמד, על ידי החלפת ראש הדג בסושי? בישראל אנשים ממעמד חברתי מסוים מנסים להראות את מעמדם על ידי קוסמופוליטיות במזון, ומצד שני אותנטיות, שאנחנו כמהים לה אל מול המזון התעשייתי".

פעם השמנה הייתה סמל סטטוס

נראה שכמעט בכל התרבויות, ארוחה משותפת היא ארוחה שבה האוכל זורם בשפע. פרופ' ניר אביאלי, אנתרופולוג מאוניברסיטת בן גוריון, מסביר כיצד הקשר הזה נוצר. "אנחנו מחווטים משחר האבולוציה לאהוב שומן וסוכן וקלוריות רבות", הוא אומר. "המוח שלנו רץ על שומן וסוכר. במשך רוב שנות האנושות, רוב האוכלוסיה חוותה רעב, ולכן הגשת מזון בשפע הייתה אחד הסמלים הברורים ביותר למעמד חברתי. רק ממלחמת העולם השנייה יש מספיק מזון בעולם כדי להאכיל את כולם. עדיין יש רעבים, בגלל האופן שבו המזון בעולם מחולק, אבל בחברות רבות, השמנה כבר אינה מעידה על מעמד כלכלי גבוה.

"האירוח בשפע נובע גם מכך שברוב העולם קמצנות היא סימן חברתי לא מקובל. גם בזבזנות היא סימן חברתי לא מקובל, אבל נדיבות זה טוב. התמהיל משתנה מתרבות לתרבות. יש תרבויות שבהן מאוד מקובל להגיש אוכל איכותי אבל מועט, כלומר, נדיב כלכלית אבל לאו דווקא בכמויות בזבזניות. לעומת זאת בתרבויות אחרות, אם סיימת את מה שהיה בצלחת, סימן שהמארח לא נתן מספיק".

פרופ' ניר אביאלי / צילום: הדס אביאלי

בהקשר הזה, מוסיף גרוסגליק, חשובה הפרזנטציה. "בחברת שפע, אירוח נדיב הוא לא רק בכמות האוכל אלא גם לקבל אותו בפרזנטציה שאתה לא רגיל אליה, באופן שמבדל שגרה מיום חול, ומבחינת המארחים מעיד על השקעה, על טעם ועל מעמד. הסוציולוג פייר בורדייה אמר שאנחנו אף פעם לא מפגינים טעם אותנטי אלא מסמלים באמצעותו באיזה מעמד אנחנו נמצאים. הוא טען שבצרפת, זה נעשה על ידי מנות קטנות אבל מחומרי גלם איכותיים ושנראות יפה על הצלחת".

אביאלי מזכיר שלפעמים התנהגות בשתי תרבויות שנראית דומה נובעת מסיבות שונות. "למשל, בארה"ב מגישים וזורקים המון, וזה קשור איכשהו לתחושה שאנחנו האומה החזקה ביותר בעולם, אז יש לנו לתת וגם זכותנו לזרוק. לעומת זאת, כשמדברים על אירוח נדיב אצל הבדואים, הרעיון הוא לאו דווקא שנתת הרבה, אלא שחלקת את כל מה שהיה לך".

לפני כמה שנים הרשתות החברתיות געשו לאחר שהתברר שבמדינות סקנדינביות וצפון אירופיות אחרות נהוג לא להזמין אורחים לארוחת ערב באופן ספונטני, גם אם הם כבר אצלך בבית, כי המזון ספור.

אביאלי: "אני מאמין שבמדינות הצפון אירופיות זה קשור לאתיקה פרוטסטנטית שהיא נגד הגזמה, נגד החצנה. חוץ מזה, במדינות שבהן החורף קר מאוד, אם לא שמרת מזון מהקיץ לחורף הקשה, לא שרדת".

אפילו הסושי על סטרואידים

ומה ישראלים, ככל שיש היום קונספט כזה, מנסים להגיד באמצעות אוכל?
אביאלי: "התרבות הקולינרית הישראלית בתקופה זו מוטה לכיוון המזרחי, שזה גם מונח שצריך לפרק, כי כמו שהמזרחיות עצמה היא הגדרה פוליטית ומעמדית לפני שהיא הגדרה תרבותית, והיא מוחקת את ההבדלים בין תרבויות שהגיעו מהודו ועד כוש, כך גם המטבח המזרחי הוא שילוב של מנות ממגוון מדינות. ובכלל המנה הישראלית האיקונית היום היא שניצל בחלה וחומוס.

"אבל עדיין ניתן לומר שהמטבח הישראלי הוא לא בתרבות המערבית, ולכן הוא מותאם יותר לגישה של המנות הגדולות. כתבתי ספר שקוראים לו 'מדינה על האש' ובו פרק שקוראים לו 'הגודל כן קובע', והטענה העיקרית שלי היא שבאירוח הישראלי, המנות גדולות, זולות, והאיכות פחות חשובה. אומרים לי - מה פתאום, היום אנחנו עם של פודיז, אבל גם בביקורות של שגיא כהן, קודם כול מדברים על גודל המנות. אפילו הסושי בישראל הוא על סטרואידים.

"ישראל היא במקום הראשון בעולם פר נפש בצריכה של בקר ובמקום השני בצריכה של סלמון אחרי המדינות הנורדיות. יש לנו תקלה חברתית חמורה. חצי מהאוכלוסייה לוקחת פרוזאק, ואנחנו ממלאים את הבור בנפש על ידי אכילת בשר או הכנת בשר וזריקתו בכמויות".

מעניין שהחברה שלנו מעריכה תרבותית הימנעות מאוכל, לפחות מסוגים מסוימים, אבל הגישה הזאת לא יצרה שינוי בתרבות של אירוח בשפע. כך, יש לנו אורחים שמנסים לעמוד בצו חברתי של הפגנת שליטה באמצעות אי אכילה, אבל כמארחים הם מצופים להציף את הסועדים בשפע של מזון לאו דווקא בריא. האם ארוחה כזאת עדיין תיתפס כנדיבות? ואם לא, מה זה כן?
גרוסגליק: "במחקר שערכנו לגבי המימונה, ראינו שמה שנראה כמו חגיגה של שימור מסורת יכול להפוך לפעמים גם לזירה קטנה של התנגדויות, לא חיבור לקבוצה אלא אי־חיבור מכוון, למשל של מישהו טבעוני, או שאינו אוכל פחמימות, או שמשתמש במימונה שלו כדי לקדם חשיבה סביבתית. נוצר איזשהו אתוס של אינדיבידואליזם בתוך הקהילתיות.

"זה קורה בתוך עולם מאוד ניאו־ליברלי, שמצווה על כל אחד מאיתנו להיות הסטארט־אפ של עצמו, וגם את הגוף שלנו אנחנו מצופים לעצב ולבנות, למצוא את נוסחת הקסם האישית שלנו כדי להיות חטובים יותר, עבור החברה כמובן, כי דיאטה בעצמה היא פרקטיקה צרכנית.

"ובאופן אולי מפתיע ואולי לא מפתיע, עולם הדיאטה לא באמת עצר את תרבות האוכל, אלא עם הזמן רק לימד אותנו מה לצרוך - יש קולה גם דיאט וגם זירו, והבחירה ביניהם מרגישה לפעמים ממש כבחירה זהותית. אנשים צורכים חלבון ולא מפסיקים לדבר על זה. אנשים אוכלים הרבה ואז רצים לשרוף את זה בחדר כושר. אנשים בדיאטה עוסקים במזון לא פחות ואולי אפילו יותר מאנשים שאינם בדיאטה. הם עושים את זה באופן שאמנם מושפע מאוד מהחברה, וגם מוחצן כלפיה, אבל מרגיש מאוד אישי. כל אחד מרגיש מאוד לבד עם ההצלחות ועם הכישלונות במאבק הזה.

"ואז בארוחה המשפחתית באמת נוצרת איזושהי סתירה, כי הארוחה אמורה לכונן את החברה, את המשפחה, והנה היא הופכת לזירה של בדלנות. כל אחר רוצה את הארוחה בדיוק כמו שהוא רוצה".

השאלה שמטרידה את נוטלי התרופות

במאמר שפורסם בכתב העת Obesity Pillars ב־2025, סיפרו מחבריו על שינוי משמעותי בגישה של נוטלי תרופות GLP לאירועים חברתיים. חלק מהמרואיינים במחקר תיארו ירידה משמעותי ברמת המתח שלהם סביב שאלות שקשורות באכילה בחברה: האם יאכלו יותר מדי? האם ייתפסו כמי שאוכלים יותר מדי? האם יימנעו מאוכל כדי לא להיראות כמי שאכלו יותר מדי ואז יישארו רעבים? אחרים טענו שבעבר היו סקרנים מאוד לגבי האוכל שיוגש באירועים, לנסות ולטעום הכול. היום, הם אמרו, האוכל הוא חלק מהאירוע ולא המנה העיקרית.

במקביל, בטור עצות פופולרי באתר AARP, ארגון למען מבוגרים בני 50 ומעלה בארה"ב, נשאלה שאלה שהתברר שמטרידה רבים: אם אני נוטל GLP ולא רוצה או מסוגל לאכול הרבה בארוחה שאליה הוזמנתי, האם אני עלול להעליב בכך את המארחים, שיחשבו שאני לא אוהב את האוכל שלהם? האם יש לי מחויבות לומר להם שאני לוקח את התרופה? העצה, אגב, הייתה בהחלט לומר את האמת מראש, כדי שהמארחים יידעו כמה אוכל להכין.

הטענה היא שנוטלי התרופות מאבדים חלק מהעניין שלהם באוכל. אם אלה יהיו אחוזים גדולים של האוכלוסייה, אולי יקטן המקום של האוכל בטקסיות החברתית?
גרוסגליק: "אני חושב שהתפיסה כאילו מי שנוטל את הזריקות האלה לא מתעניין באוכל בכלל היא שגויה. יש כאן בעצם איזשהו היפר־עניין באוכל. בחברה המערבית ההשמנה קשורה להאשמה מוסרית, ולכן מי שנוטל את התרופה ולא אוכל את העוגה יתקשה שלא לחוות סיפוק מהאלמנטים הסוציו־חברתיים של ההימנעות.

"היום, גם בנטילת תרופות ה־GLP יש חוסר שוויון, ואז אולי אם מגישים לך את האוכל ואתה אדיש לזה, אוכל מעט מאוד ובלי חשק ניכר לעין, דווקא כך אולי סימלת את המעמד שלך, אבל עדיין ניהלת אינטראקציה חברתית סביב אוכל. כלומר, ה־GLP לא מוחק את תרבות הדיאטה, ואני לא חושב שהוא מביא אותנו למערכת חברתית שאיבדה את התיאבון שלה".

אביאלי: "יש מתח בין החברה לבין האבולוציה. אידיאל היופי הוא רזון כבר כמה עשורים, אבל בפועל החברה צברה משקל בתקופה זו, לפחות עד הגעת תרופות ההרזיה".

אבל אם קבוצה שיש בה הרבה נוטלי GLP תיפגש לאירוע חגיגי, אולי במקום אוכל הם ימקדו את החגיגה, נניח, במדידת בגדים?
גרוסגליק: "אני לא חושב. אני לא יכול לדמיין את זה. הזהות שלנו מתחילה באוכל מינקות. אנחנו מוזנים כבר ברחם. הארוחה החברתית חזקה מה־GLP כי אין בעולם ארוחה לא חברתית".

אביאלי: "אולי הבידול של הגוף יהיה להיות שרירי במקום רזה, אם האי־אכילה היא כבר לא עדות למשמעת עצמית אבל השריריות כן. אז אולי אנשים שצורכים תרופות GLP ייפגשו לארוחה שיש בה שפע של חלבון.

"השורה התחתונה היא שבאירוע, השאלה מה יש על השולחן נקבעת לפי המון פרמרטים חברתיים ותרבותיים ולכן הרעיון שאם אנשים פחות רעבים שולחן האוכל ייעלם או חשיבותו תפחת, זה נראה לי מרחיק לכת. גם אם הכמויות יקטנו, עדיין יהיה אירוע בלשבת לשולחן ולהציג את המזון שלך בפני האורחים".

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

תל אביב מובילה עם מכירות של 1,730 דירות. ומי נמצאת אחריה?

על פי סקירת הלמ"ס הובילו תל אביב, קריית גת וחיפה במכירת דירות חדשות במאי-יולי, ואילו ירושלים, חיפה ובאר שבע הובילו במכירות יד שנייה ● מתחילת השנה ניכרת עלייה מתונה - בעיקר במכירת דירות חדשות ● למרות זאת, בסוף יולי נותרו כ־85 אלף דירות חדשות לא מכורות, מספר שיא שמכביד על יזמי הנדל״ן והמערכת הפיננסית

האם חגיגת ההשקעות מצליחה להניע את המשק? / אילוסטרציה: Shutterstock

אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא. מה הרווחנו מזה?

תיק הנכסים של הציבור הישראלי המריא בסיכום שנת תשפ"ו לשיא פנומנלי של 7.5 טריליון שקל, והתיאוריה הכלכלית מבטיחה ששגשוג כזה אמור להצית חגיגת צריכה ● בפועל, מול הבורסה הדוהרת עומד משק שמתמודד עם ריבית חונקת, עלייה במסים ושוק נדל"ן מדשדש ● כלכלנים ומומחים מנתחים: איך מתבטא אפקט העושר במציאות הישראלית המתוחה?

פול לנדס, לשעבר ראש צלצל והמט''ל / צילום: ערוץ היוטיוב של Bitcoin Israel ‏

הבכיר שחושף: מה באמת קרה ליחידת צלצל במוסד

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לדברי הבכיר לשעבר, פול לנדס, יחידת "צלצל" הפסיקה לפעול כבר ב-2014, אך לא נסגרה אז סופית ● ב-2017 הוא יזם את העברת פעילותה ממשרד ראש הממשלה למשרד הביטחון, שם הוקם המט"ל ● יוסי כהן היה זה שאישר את המהלך, לדבריו, במטרה להפוך את הלוחמה הכלכלית לאפקטיבית וגלויה יותר

אילוסטרציה: chatGPT

הבעיה האמיתית עם פרסום שנעשה באמצעות בינה מלאכותית

ה–AI מאפשר לייצר מאות תוצרים לקמפיין שכל אחד מהם נראה מצוין, אבל יחד הם עלולים לטשטש את זהות המותג ● האתגר העכשווי של משרד הפרסום הוא לגייס את המכונות לצדו ● טור אורח

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

צה"ל פוצץ את מתחם רכס עלי טאהר האסטרטגי; כוננות גבוהה מאוד בישראל

דיווח: איראן חזרה לייצר טילים בליסטיים במתקנים תת-קרקעיים ● טראמפ הכחיש את הדיווחים על פגיעות איראניות במטוסים אמריקאים: "לא היה כלום" ● בארה"ב מזהים ניסיונות ברורים של איראן להצית מחדש מלחמה כוללת ● החות'ים השתלטו על עיר הנמל האסטרטגית מוח'א שבדרום-מערב תימן, כך אישרו שלושה גורמים בממשלת תימן ● פקיסטן העבירה לאיראן אזהרה מסעודיה לרסן את תקיפות החות'ים בממלכה ● טראמפ מרבה לומר בשיחות כי הוא רוצה פתרון מהיר מול המלחמה עם איראן, אך גם תומך בהמשך המצור הכלכלי הימי ● עדכונים שוטפים

אייפון 17 / צילום: יח''צ

לאחר השקת אייפון 18: האם מחיר הדגם הקודם צונח, ומה התזמון המשתלם לרכישה?

אפל השיקה אמש את סדרת האייפונים החדשה שלה ● מה באמת קורה בעת הגעתו של דור חדש למדפים - האם מחירו של הדור הקודם אכן צונח, באיזו מהירות נוהרים הרוכשים לדגם החדש, ומתי הכי משתלם לפתוח את הארנק? ● קבוצת זאפ ניתחה עבור גלובס את הנתונים משלושת אירועי ההשקה האחרונים

חיילים בצבא יפן במהלך תרגיל / צילום: Reuters, IMAGO/Kento Nara

משלחות רכש מיפן מחפשות נשק ישראלי. תחום מועדף: הגנה אווירית

בטוקיו מתעניינים בין השאר בלייזר, תותחים וכלי שיט בלתי מאויישים ● לגלובס נודע שבכירים בתעשיות הביטחוניות היפניות הגבירו פעילותם בארץ ● בכיר ישראלי: "בקרוב נראה פריצת דרך"

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

אנתרופיק חושפת מקרה רביעי שבו קלוד פרץ למערכות מחשוב

אנתרופיק פרסמה כי היא מצאה מקרה נוסף שבו קלוד פרץ ללא אישור למערכות מחשוב של חברות אמיתיות במהלך מבחני סייבר ● זהו למעשה המקרה הרביעי שמודל של קלוד מבצע פעולה שכזו ללא אישור, והחברה מודה כי כשלי ההתנהגות של המודלים היו חמורים מכפי שדווח בתחילה

הסכמה לקבצי עוגיות / צילום: צילום מסך

מטיב טעם ועד מגדל: המסמך העמום שהצית גל תביעות נגד החברות הגדולות במשק

מסמך שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות, שנועד להסביר מתי ואיך מותר לאסוף מידע על גולשים באמצעות שימוש ב"עוגיות" (Cookies) בעת כניסה לאתרים, הפך לבסיס לשורת תביעות נגד חברות גדולות במשק ● כעת, בענף עריכת הדין מזהירים כי גילוי הדעת החדש יוביל לנטל כלכלי כבד על עסקים

ליאל אלי בקמפיין BUYME / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

בלי משרד פרסום, ועם יוצרת תוכן מצליחה, הפרסומת של BUYME היא האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השני שייכת לבנק דיסקונט, רותם סלע והגפילטע פיש, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● בנק לאומי וגל תורן מתברגים במקום השני בזכירות, גם הודות להשקעה הגבוהה

השחקן דן תורג'מן / צילום: אביב חופי

ערעור המדינה התקבל, ודן תורג'מן ירצה 10 חודשי מאסר בפועל במקום עבודות שירות

ביהמ"ש המחוזי קבע כי השחקן דן תורג'מן ירצה 10 חודשי מאסר בפועל, במקום 9 חודשי עבודות שירות שנגזרו עליו בבית משפט השלום ● שופטי המחוזי: "לא מצאנו, במכלול הנסיבות, הצדקה לחריגה ממתחם העונש, כפי שנקבע על ידי הערכאה הראשונה"

אילן רביב / עיבוד: AI, מקור: רועי מזרחי

מקום 14 - מנכ"ל בית ההשקעות הגדול בישראל בטוח שאשתו עובדת יותר קשה ממנו

אילן רביב קיבל את מיטב כבית השקעות בינוני והפך אותו לגדול בישראל, שגם רשם תשואה של 900% בשלוש שנים ● בראיון חושפני הוא מדבר על תחלופת הבעלים הצפויה בעקבות המכירה של משפחת ברקת, התוכנית להפוך לבנק קטן, למה הוא נוסע למשרד ברכבת קלה ואיך זה להיות נשוי למחנכת בתיכון: "קשה בהרבה מניהול חברה ציבורית" ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ושר האוצר האמריקאי סקוט בסנט / צילום: Reuters, Umit Bektas

טראמפ סירב לבקשת סעודיה לתקוף בתימן; מבהיר לגבי איראן: "הייתי עושה זאת שוב"

יורש העצר הסעודי הפציר בנשיא ארה"ב לפעול ישירות נגד החות'ים שמתקרבים לנתיב שיט קריטי, אך הממשל מעדיף להימנע ממעורבות צבאית • טראמפ בריאיון לפוקס: "היכולות של איראן נפגעו קשות" • במקביל: שתי ספינות נפגעו סמוך לעומאן ● תרגיל פתע של צה"ל הוקפץ באיו"ש לקראת החגים • בלבנון: פיצוץ מתחם חיזבאללה על ידי צה"ל גרם לרעידת אדמה בעוצמה 4.1 •  מח"ט ח'אן יונס חוסל הלילה בתקיפה ממוקדת ברצועה ● עדכונים שוטפים 

צחי ארצי, ראש מערך הבנייה והנדל''ן, בנק לאומי / צילום: כדיה לוי

נאוי גרופ ממנה מנכ"ל מלאומי במקום בעל השליטה דורי נאוי

צחי ארצי, בכיר בלאומי, ימונה למנכ"ל החדש; דורי נאוי יעבור לתפקיד סגן יו"ר פעיל ● רו"ח אתי בננו תמונה לסמנכ"לית הכספים, לצד שינויים נוספים בדירקטוריון ● המהלך מגיע לאחר צמיחה משמעותית בפעילות

אנדי ברנהאם, ראש ממשלת בריטניה / צילום: ap, Kin Cheung

העיתון הגדול בארה"ב מגנה את בריטניה: "פתחה במתקפה על ישראל"

כותרות העיתונים בעולם: וול סטריט ג'ורנל פרסם מאמר מערכת נגד הטלת הסנקציות על ישראל, היקף יצוא הנפט הסעודי בשפל של 13 שנה והבחירות בשבדיה שיכריעו את היחס לישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

עומס בנתב''ג / צילום: פולי טובמן

אוגוסט הסוער בנתב"ג: אלו היעדים החמים ביותר של הישראלים

כ־2.65 מיליון נוסעים עברו בנתב”ג בטיסות בינלאומיות באוגוסט, עלייה של כ־20% בתוך שנה ● יוון ממשיכה להוביל בפער את מפת היעדים, ולרנקה הייתה היעד העמוס ביותר ● אל על הובילה את חברות התעופה עם 30% מהתנועה, והחברות הישראליות יחד הטיסו יותר ממחצית מהנוסעים

תמיר כהן וצחי אבו / צילום: סיון פרג', יונתן בלום

הקופון של תמיר כהן: יקבל 6 מיליון שקל על תיווך בעסקת הנדל"ן של צחי אבו

אבו בדרך לרכוש 25% ממניות חברת הנדל"ן ווי–בוקס יחד עם כהן, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, לפי שווי של 300 מיליון שקל לחברה ● כהן יקבל מימון לרכישה ודמי ייעוץ בסכום כולל של 16 מיליון שקל ● בעתיד, צפוי אבו לפעול כדי לבסס את שליטתו בחברה

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

הסכסוך שהסלים והאיום של הפניקס: מה קורה באלרון ומיהי קבוצת אראילי

קבוצת אריאלי, שרכשה את השליטה באלרון בעזרת הלוואה של 90 מיליון שקל מהפניקס, מתקשה לעמוד בתנאי ההחזר עקב צניחת המניה ● כעת, הפניקס עשויה לממש את מניות אלרון ששועבדו כבטוחות, ויש כבר מתעניינים ברכישתן ● במקביל, סכסוך חריף שפרץ בין יו"ר אלרון ליסיה בכר-מנוח לבין מייסדי אריאלי סביב פתרון המשבר, גלש לאיומים והגיע עד לתלונה במשטרה

ראסל אלוונגר / עיבוד: AI, מקור: ענבל מרמרי

המקום הראשון: לפני 20 שנה הוא הציל את החברה. השנה היא שילשה את שווייה

ראסל אלוונגר כבש את פסגת הדירוג ● בשנה החולפת זינקה מניית טאואר בחדות, והחברה אף הפכה לזמן קצר לישראלית הגדולה בעולם במונחי שווי שוק ● היא הרחיבה את ייצור השבבים בטכנולוגיה חדשנית והגדילה את יעדי ההכנסות ● המנכ"ל, שכבר 22 שנה בראש, מגלה מה הדרך המקורית שלו לשמר טאלנטים ומיהי אשת סודו במשרד ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

משקיעים מוסדיים מזיזים את השווקים. כך תוכלו לזהות את הסימנים שהם משאירים

מעקב אחר טווח המחירים של מניה ומחזורי המסחר בה יכול לספק למשקיעים פרטיים רמזים מתי לקנות מניה שעומדת לעלות, ומתי למכור מניה שעומדת לרדת