כתבה זו תורגמה על ידי גלובס מתוך The Atlantic, כתב עת אמריקאי חודשי ותיק, מהמשפיעים בארה"ב בקרב מקבלי החלטות ומובילי דעה
בזמן שנסענו בדרום־מערב ממפיס, קישון פירסון אמר לי להשאיר את החלון פתוח. את היעד שלנו מוטב לטעום מאשר לראות. בדרך חלפנו על פני תחנת כוח פחמית נטושה מימין ואז על פני תחנת כוח פעילה משמאל ובה טורבינות גז טבעי עצומות. פירסון, העומד בראש עמותת קהילת ממפיס נגד זיהום, לקח אותי לראות את המגה־פרויקט התעשייתי החדש ביותר בעירו.
האוויר כבר הדיף ריח של פיח, בנזין ואספלט. ואז הרגשתי דגדוג מטפס במעלה הנחיריים ויורד אל הגרון, כאילו אני מתחיל להצטנן. כשהתקרבנו שמעתי את נהמת המנופים והמשאיות, ואז, מאחורי קבוצת עצים, צץ יער של עמודי חשמל. לבסוף ראיתי אותו: האנגר בעל קירות לבנים, גדול יותר מתריסר מגרשי פוטבול, שבו אילון מאסק מתכוון לבנות אתר בדרגת אל.
זהו קולוסוס: דאטה סנטר שהחברה של מאסק, xAI, משתמשת בו כדי לאמן את גרוק, אחד ממודלי הבינה המלאכותית היוצרת המתקדמים ביותר בעולם. אימון המודלים האלה דורש כמות אנרגיה כמעט בלתי נתפסת. לו היה פועל בהספק מלא במשך שנה, קולוסוס היה צורך חשמל בכמות השווה לזו שצורכים 200 אלף משקי בית אמריקאיים. מאסק כתב ב־X כי עם כניסתם לפעילות מלאה המתקן הזה ושני מרכזי נתונים סמוכים של xAI יזדקקו להספק של כמעט שני ג'יגה-ואט. מדי שנה המתקנים האלה עשויים לצרוך בערך פי שניים מכמות החשמל שצורכת העיר סיאטל.
כדי להפעיל את קולוסוס במהירות xAI הקימה תחנת כוח משלה והציבה בה עד 35 טורבינות גז טבעי, לפי תצלומים שהשיג המרכז למשפט סביבתי של הדרום (Southern Environmental Law Center). מדובר במנועים בגודל של קרון רכבת שעלולים להיות מקור משמעותי לערפיח. פירסון השתעל כשחלפנו ליד המתקן. הגירוי בגרוני החמיר, וסגרתי את החלון.
המתחרות של xAI מקימות גם הן דאטה סנטרים עצומים בהיקף דומה כדי לפתח את המודלים המתקדמים ביותר שלהן בתחום הבינה המלאכותית היוצרת. כמות חשמל המספיקה למטרופולין שלם תזרום במתקנים המשתרעים על פני כמה גושי בניינים בלבד. החברות האלה הפכו את הצ'טבוטים שלהן לחכמים יותר לא באמצעות קוד מתוחכם יותר, אלא בעיקר באמצעות הגדלת קנה המידה: פשוט לדחוף יותר נתונים דרך שבבים חזקים יותר, שצורכים יותר חשמל.
OpenAI הכריזה על תוכניות להקמת מתקנים שיזדקקו יחד להספק של יותר מ־30 ג'יגה־ואט, יותר משיא הביקוש לחשמל שנרשם בכל אזור ניו אינגלנד. מאז השקת צ'ט GPT בנובמבר 2022 ההוצאות ההוניות של אמזון, מיקרוסופט, מטא וגוגל הסתכמו ביותר מ־600 מיליארד דולר, וחלק ניכר מהסכום הושקע בחוות שרתים. אפילו לאחר התאמה לאינפלציה מדובר בסכום גבוה יותר מזה שממשלת ארה"ב הוציאה על הקמת כל מערכת הכבישים הבין מדיניים. "אלה מוקדי צריכת החשמל הבודדים הגדולים ביותר בהיסטוריה", אמר לי ג'סי ג'נקינס, חוקר מודלים אקלימיים באוניברסיטת פרינסטון.
אפילו לפי התחזיות השמרניות, בתוך עשור תעשיית הטכנולוגיה תעמיס על רשת החשמל בארה"ב צריכה נוספת בהיקף של כ־40 ערים בגודלה של סיאטל; תרחישים מחמירים יותר צופים יותר מ־60 במחצית מהזמן. לדברי סידהארת סינג, אנליסט השקעות בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), עד שנת 2030 הדאטה סנטרים בארה"ב יצרכו יותר חשמל מכלל התעשיות הכבדות במדינה, יותר ממפעלי מלט, פלדה, כימיקלים, מכוניות ומתקני תעשייה אחרים גם יחד. כמחצית מהביקוש הזה יגיע מדאטה סנטרים המותאמים לצרכים הייחודיים של תוכנות בינה מלאכותית יוצרת, כמו צ'ט GPT, המסוגלות ליצור טקסט ותמונות, לפתור בעיות מתמטיות מורכבות ואולי יום אחד גם לתרום לתגליות מדעיות.
כדי לספק את הצרכים של הבינה המלאכותית חברות אנרגיה וטכנולוגיה פונות לדלקי מאובנים, שהן רואות כמקור אמין וזמין יותר מאנרגיית רוח, שמש או גרעינית. כשנשאל מאין צריכה להגיע האנרגיה לדאטה סנטרים, מנכ"ל OpenAI סם אלטמן השיב שוב ושוב: "בטווח הקצר - גז טבעי" (ל־OpenAI ולאטלנטיק יש שותפות עסקית).
חברת חשמל בלואיזיאנה מתכננת להקים שלוש תחנות כוח המופעלות בגז טבעי עבור מרכז נתונים של מטא, שעם השלמתו יהיה מהגדולים בחצי הכדור המערבי. גם פעילותן של תחנות כוח פחמיות מוארכת כדי לספק חשמל למרכזים חדשים. לפי הערכת ה־IEA, הפליטות מחוות שרתים עשויות לגדול ביותר מפי שניים עד שנת 2030 ולהפוך לאחד ממקורות פליטת גזי החממה שצומחים בקצב המהיר ביותר בעולם.
האופטימיסטים גורסים כי עד אז כורים גרעיניים מתקדמים יחסכו את הצורך ברבות מתחנות הכוח החדשות המופעלות בדלקי מאובנים, וכלי בינה מלאכותית יפתחו טכנולוגיות שיוכלו לפתור את משבר האקלים. ייתכן בהחלט שכך יקרה. אבל כיום, לדברי ג'נקינס, "השוק התכנס סביב הגישה של להוסיף גז עכשיו ואנרגיה גרעינית אחר כך". במילים אחרות: אם טורבינות גז טבעי מציעות את הדרך המהירה ביותר לעתיד משודרג באמצעות AI, ייתכן שאוויר נקי יצטרך לחכות.
בירת מרכזי הנתונים העולמית
דאטה סנטר הוא עולם של סתירות: חום ללא תנועה, מחסה ללא אנשים, אור ללא שמים. "עורק החיים של האינטרנט זורם למעשה דרך האתרים האלה", אמר לי ג'ון לין, מנהל העסקים הראשי של Equinix, אחת מחברות מרכזי הנתונים הגדולות בעולם, במתקן של החברה במחוז לאודון שבווירג'יניה.
מאחורי לין מישהו בקפוצ'ון ירוק התעסק בשבבי מחשב ששכנו בשורה של ארונות שרתים בגודל מקרר, שזמזמו על רצפת הדאטה סנטר. במקום לא היו חלונות, כדי לשמור על אבטחת המתקן ולהגן עליו מפני חום השמש. כשהלכנו לאורך מסדרון ארונות השרתים, אורות שהופעלו באמצעות חיישני תנועה האירו את דרכנו. בהמשך המסדרון רק אורות כחולים עמומים וציוד מחשוב מהבהב פילחו את החשכה.
מאז שנבנו הדאטה סנטרים הראשונים באמצע המאה ה־20, מטרתם נותרה זהה: לרכז ציוד מחשוב בצפיפות כדי לאחסן ולהעביר מידע ביעילות המרבית. אבל ממדיהם גדלו באופן דרמטי. הראשונים היו סך הכול חדרים גדולים שבהם שכנו מחשבי מיינפריים. עם עליית האינטרנט בשנות התשעים, המחשבים ששכנו בחדרים אחוריים פינו את מקומם לבניינים שלמים, כמו זה שבו לין ואני עמדנו. המתקנים האלה מאפשרים לנו לצפות בסרטים בסטרימינג, לסחור במניות, לאחסן רשומות רפואיות, לנהל שרשראות אספקה ולקבל החלטות צבאיות.
המרוץ בתחום הבינה המלאכותית דורש כוח מחשוב גדול לאין שיעור, והוביל להקמת דאטה סנטרים עוד יותר גדולים, אותם ממלאים שבבי מחשב שזוללים הרבה יותר אנרגיה ומתחממים הרבה יותר.
במרכז מסורתי ארונות השרתים מקוררים באמצעות מאווררים תעשייתיים ומגדלי הקירור שעל הגג פולטים את החום אל מחוץ למבנה. כשעברנו במתקן של Equinix הרגשתי משב רוח קבוע על פניי. הארונות בדאטה סנטר לבינה מלאכותית יוצרת צורכים עשרות מונים יותר חשמל.
לין הראה לי שורה של ארונות ייעודים שמשמשים את Block, החברה שבבעלותה Square ו־Cash App. הם פלטו חום כה רב עד שהתחלתי להזיע. כדי לקרר אותם מים מוזרמים אל לוחות מתכת מיוחדים המונחים על גבי השבבים שבתוך הארונות. דאטה סנטרים ל־AI מלאים בציוד דומה, וקירור של אלפי ארונות ציוד עשוי לדרוש כמויות גדולות של מים.
לדוגמה, רישומים ציבוריים של תאגיד המים בממפיס מראים כי הכתובת שבה נמצא קולוסוס צרכה יותר מ־42 מיליון ליטר מים רק בספטמבר שעבר, כמות השווה לצריכה השנתית של 150 משקי בית. כשציוד הקירור בדאטה סנטר מתקלקל, החום מצטבר והלחות באוויר עולה. שילוב זה כבר הוליד בעבר את אחת התופעות המטאורולוגיות הנדירות ביותר: גשם בתוך מבנה.
ריכוז שרתים באותו בניין או בבניינים סמוכים מאפשר להם להעביר מידע זה לזה במהירות וללא הפרעה. במחוז לאודון נמצא הריכוז הגבוה ביותר של דאטה סנטרים בעולם: 199 כבר פועלים בו, וכ־30 נוספים צפויים לקום. לפי אחד הדוחות, 13% מהקיבולת העולמית של מרכזי הנתונים נדחסים למחוז ששטחו כ־1,350 קמ"ר בלבד. אחד האזורים הצפופים ביותר בו מכונה "סמטת הדאטה סנטרים".
צפון וירג'יניה מספקת הצצה למה שהבהלה לבינה מלאכותית עשויה להביא לשאר ארה"ב. השטח הפנוי בלאודון הולך ואוזל, אבל מוקדים חדשים של דאטה סנטרים צצים בפיניקס, באטלנטה ובדאלאס. אמזון ומטא מקימות מרכזים לבינה מלאכותית באינדיאנה ובלואיזיאנה, בהתאמה, שכל אחד מהם יזדקק לחשמל בהספק של יותר משני ג'יגה־ואט, פי כמה עשרות יותר ממתקנים רגילים. OpenAI הציעה שארה"ב תקים "אזורים כלכליים לבינה מלאכותית": לאודונים קטנים בכל מקום.
כשנסעתי בסמטת הדאטה סנטרים עם ג'ולי בולטהאוס, מנהלת תחום השימוש בקרקע במועצה הסביבתית של אזור פידמונט, היא הסבירה לי איך מבדילים ביניהם לבין מחסנים: מגדלי קירור על הגג, עשרות גנרטורים הפועלים על סולר לגיבוי בצד המתחם והיעדר מוחלט של חלונות או חלונות מזויפים (לוחות זכוכית דקורטיביים שמאחוריהם קיר בטון). אלא שלא נראה שהיו שם מחסנים בכלל, ובתוך דקות ויתרתי על הניסיון לספור את הדאטה סנטרים, משום שלא הצלחתי להבחין היכן מתקן אחד מסתיים והבא מתחיל.
בולטהאוס מסייעת להוביל קואליציה שמבקשת להאט את הקמתם של מרכזי נתונים ברחבי וירג'יניה, אבל בלאודון כבר מאוחר מדי. מצפון לנמל התעופה הבינלאומי דאלאס נבנים כיום כל כך הרבה דאטה סנטרים, עד שערמות של עפר טרי מתנשאות מעל הכבישים ואבק כתום צובע את האוויר. אם מאסק יצליח ליישב את מאדים, אולי כך ייראו השלבים הראשונים בעיצובו מחדש ובהפיכתו לראוי למחיה.
מי שתכנן את המבוך הזה הוא באדי רייזר, המנהל הוותיק של הרשות לפיתוח כלכלי במחוז לאודון. רייזר פעל למשיכת דאטה סנטרים באמצעות הקלות רגולטוריות ותמריצי מס מטעם המדינה. כשנפגשנו במשרדו, הוא סיפר לי שמאז שנת 2009 בכל רגע נתון היה במחוז לפחות מרכז אחד בבנייה. בדרך כלל נדרשים רק כמה עשרות עובדים להפעלת דאטה סנטר, אבל הקמתם סיפקה מקור תעסוקה קבוע. הם גם מספקים כמעט 40% מתקציב המחוז, וכך מסייעים במימון המשטרה, בתי הספר והפארקים עבור אוכלוסייה שגדלה בהתמדה מאז 2010.
לדברי רייזר, ברדיוס של כ־2.4 ק"מ מאיתנו היו 12 תחנות משנה: ג'ונגלים קטנים של עמודי מתכת וכבלים, שממירים חשמל במתח גבוה לכזה שאפשר להשתמש בו כדי לטעון אייפון, או במקרה הזה להפעיל דאטה סנטר. סביבנו התנשאו מכל עבר עמודי חשמל שעליהם נמתחו קווי הולכה במתח גבוה, המובילים חשמל מתחנות הכוח אל תחנות המשנה. הם תלויים מעל לאודון כמו סוכך או כמו קורי עכביש. אם עוקבים אחרי אחד הכבלים האלה רחוק מספיק, סביר להניח שמגיעים לדאטה סנטר.
אנרגיה היא שם המשחק
בשנים הבאות המרוץ בתחום הבינה המלאכותית צפוי להיות הגורם המרכזי שיניע צמיחה שנתית של כ־2% בביקוש לחשמל בארה"ב, שנותר כמעט ללא שינוי במשך כמעט שני עשורים. ברמה הארצית אין מדובר במשבר, אך ברמה האזורית בהחלט ייתכן שכן. דומיניון אנרג'י, חברת החשמל הגדולה בווירג'יניה, צופה צמיחה שנתית של 5.5% והכפלה של הביקוש הכולל לחשמל עד שנת 2039.
אהרון רובי, דובר דומיניון, אמר לי שהחברה נערכת לתת מענה לזינוק הזה, אך דיבר בגלוי על גודל האתגר: "אנחנו חווים את הגידול החד ביותר בביקוש לחשמל מאז התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה". עד סוף העשור אימון המודל שיהיה החזק ביותר בתעשיית הבינה המלאכותית עשוי לדרוש חשמל בכמות שצורכים מיליוני משקי בית אמריקאיים.
מאז שנת 2023 הוכרזו בסין תוכניות להקמת מאות דאטה סנטרים, ומתקנים נוספים מתוכננים להיבנות מתחת לפני הים ובמדבר. היתרון הגדול ביותר של סין במרוץ הבינה המלאכותית אינו טמון בכישרונם של מהנדסי התוכנה שלה או במספר מרכזי הנתונים שלה, אלא בשפע האנרגיה העומד לרשותה: בשנת 2024 סין ייצרה חשמל בכמות כמעט זהה לזו שייצרו ארה"ב, אירופה והודו יחד.
הנשיא טראמפ הכריז כי ארה"ב נמצאת ב"מצב חירום בתחום האנרגיה", והדגיש את הצורך להקים תחנות כוח נוספות כדי שהמדינה תוכל לנצח במרוץ הבינה המלאכותית. בכיר ב־OpenAI אמר לי כי ארה"ב צריכה לנצל כל משאב שעומד לרשותה, מפאנלים סולאריים וטורבינות גז טבעי ועד כורים גרעיניים. אנתרופיק, המתחרה המרכזית של OpenAI, פרסמה דוח שבו טענה כי על ארה"ב לייעל את הליכי הרישוי של דאטה סנטרים ותחנות כוח כדי לעמוד בקצב של סין.
אלא שכבר בעבר היו תחזיות שהאינטרנט יוביל למשבר אנרגיה, והן לא התממשו. בשנות התשעים, בזמן שהונחו כבלי סיבים אופטיים בלאודון, חברות אנרגיה הקימו תחנות כוח נוספות שהופעלו בפחם ובגז. "תכרו עוד פחם, המחשבים האישיים בדרך", הכריזה כותרת ב־Forbes בשנת 1999. כשהביקוש הצפוי לא הגיע, ארה"ב נותרה עם עודף של תחנות כוח המופעלות בגז ועם כמה חברות אנרגיה שפשטו את הרגל.
גם הפריחה של הבינה המלאכותית היוצרת עשויה להתברר כבועה. הטכנולוגיה עדיין יקרה להפליא, בעיקר בגלל עלותם של שבבי מחשב מתקדמים, ושום חברת בינה מלאכותית לא הציגה עד כה מודל עסקי משכנע. אחת הדרכים לרווחיות עשויה לעבור דרך פיתוח אלגוריתמים יעילים יותר, שייתרו את הצורך בתחנות כוח חדשות המופעלות בגז טבעי. ואם יתברר ש־AI אינה טכנולוגיה מהפכנית כפי שמומחים צופים, דאטה סנטרים רבים עלולים להישאר ללא שימוש או שבנייתם לא תושלם, שרידים של עתיד שמעולם לא התממש.
כך או כך, המרוץ לספק חשמל לדאטה סנטרים במהירות האפשרית כבר דחף את ארה"ב להרחיב את תלותה בדלקי מאובנים.
עלייה בזיהום ובפליטות פחמן
מאחורי בית הלבנים החד־קומתי שלה בדרום־מערב ממפיס שרה גלדני מגדלת עגבניות. כשהצמחים נבלו מוקדם בקיץ שעבר היה לה חשד מי האשם בכך. "כשהרוח מתחילה לנשוב מוקדם בבוקר, אני יכולה להריח את זה", אמרה לי גלדני והצביעה בראשה לכיוון קולוסוס. אחת משכנותיה, מרילין גוץ', סיפרה לי שבגלל הטורבינות של הדאטה סנטר היא תוהה אם כדאי שהנכדים יבואו לבקר.
השכונה שלהן, בוקסטאון, נקראת על שם קרונות המשא שמהם בנו עבדים משוחררים את בתיהם, וגם כיום רובם המוחלט של תושביה שחורים. כמעט כל סוג של תעשייה כבדה התמקם בסביבתה: מתקן לטיהור שפכים, בית זיקוק לנפט ותחנת כוח פחמית. קולוסוס עצמו, השוכן לצד מפעל פלדה ומתחם למשאיות ולרכבות, הוקם במבנה של מפעל תנורים ישן.
תוחלת החיים בבוקסטאון ובסביבתה נמוכה ביותר מחמש שנים מהממוצע הארצי, והסיכון לחלות בסרטן בדרום־מערב ממפיס גבוה פי ארבעה מהממוצע. ייתכן שהריח שפירסון ואני הרחנו כלל לא הגיע מקולוסוס. xAI בחרה באזור שכבר מוקף מכל עבר במפעלי תעשייה כבדה, כל פליטה מהטורבינות של המתקן מתערבבת בערפיח הקבוע השורר בו.
קולוסוס נבנה במהירות כזו שרבים מתושבי בוקסטאון ונבחרי הציבור כלל לא ידעו על הפרויקט עד שהעבודות כבר היו בעיצומן. הבנייה החלה במאי 2024, ובחודש שלאחר מכן הכריזו על כך. גלדני, פירסון ואחיו הצעיר ג'סטין, המייצג את המחוז בבית המחוקקים של טנסי, שמעו על הפרויקט באותו יום ביוני. עד סוף הקיץ, פחות משלושה חודשים לאחר מסיבת העיתונאים, קולוסוס כבר פעל.
החברה התקינה טורבינות גז משלה כדי להפעיל את המתקן מהר יותר, במקום להמתין לחיבור לרשת החשמל המקומית. לטענתה, לא נדרש היתר להפעלת הטורבינות משום שהן יפעלו פחות משנה. המרכז למשפט סביבתי של הדרום (SELC), המייצג את ארגון זכויות האזרח NAACP, חלק על כך במכתב שבו איים לתבוע את החברה (מאז xAI קיבלה היתר ל־15 טורבינות, ולפי דיווחים היא מפעילה 12). בינתיים תושבים מדווחים כי מאז ש־xAI הגיעה לאזור חלה החמרה בבעיות הנשימה שלהם.
ביוני שעבר, לאחר שבדיקה שהזמינה עיריית ממפיס לא מצאה "רמות מסוכנות" של מזהמים בבוקסטאון ובשני אתרי בדיקה נוספים, SELC מתח ביקורת על שיטות המחקר. חוקרים מאוניברסיטת טנסי בנוקסוויל, שהשתמשו בנתוני לוויין, מצאו כי מאז ההכרזה הפומבית על קולוסוס נרשמו בסביבתו רמות גבוהות משמעותית של חנקן דו־חמצני, חומר הגורם להיווצרות ערפיח ומקושר לאסתמה ולבעיות נשימה אחרות.
xAI מציינת באתר שלה כי תתקין טכנולוגיה להפחתת הזיהום מהטורבינות שלה. החברה, מחלקת הבריאות של מחוז שלבי ולשכת ראש עיריית ממפיס לא השיבו לרשימת שאלות בנוגע להשפעות הסביבתיות של קולוסוס ולפעילותה של xAI בממפיס. לשכת המסחר של ממפיס רבתי סירבה להגיב.
דלקי מאובנים הפכו לברירת המחדל עבור דאטה סנטרים ברחבי ארה"ב. גם למרכז הראשון של OpenAI במסגרת פרויקט סטארגייט, בטקסס, יש תחנת כוח משלו המופעלת בגז. שברון ואקסון דוחפות לחיבור מתקני גז טבעי ישירות לדאטה סנטרים, ושלוש היצרניות הגדולות בעולם של טורבינות גז טבעי מפרסמות את מוצריהן כמקור אנרגיה נוח לדאטה סנטרים.
מייקל יוג'ניס, מנהל תכנון המשאבים בחברת החשמל אריזונה פבליק סרוויס, הגדולה באריזונה, אמר לי כי בשל הביקוש מצד דאטה סנטרים החברה מוסיפה כושר ייצור מדלקי מאובנים בהיקף גדול מכפי שהייתה מוסיפה בלעדיהם. גז טבעי יסייע גם באספקת חשמל למרכזים של מיקרוסופט, אמזון ואורקל.
בתחילת שנת 2025 חברה הקשורה ל־xAI רכשה מחסן לשעבר וכ־800 דונם מדרום לקולוסוס, כדי להקים מרכז נתונים נוסף, קולוסוס 2. באחד מימי השבוע בשעות אחר הצוהריים הכביש הסמוך לאתר היה עמוס בכלי רכב. אך אלה לא היו משאיות עפר ומלגזות, אלא מכוניות פרטיות שהשתרכו בתור לאיסוף תלמידים מבית הספר הציבורי הסמוך.
חברה הקשורה ל־xAI רכשה גם תחנת כוח מושבתת של חברת דיוק אנרג'י, במרחק של כקילומטר וחצי משם מעבר לגבול במיסיסיפי, שככל הנראה תספק חשמל למתקן. החברה הגישה בקשה להפעיל באתר 41 טורבינות גז טבעי. הטורבינות האלה עשויות לפלוט בכל שנה יותר פחמן דו־חמצני מהעיר סן חוזה כולה.
שובה של האנרגיה הגרעינית
על אי בנהר ססקווהאנה, מעט מדרום להריסברג שבפנסילבניה, ראיתי דרך אחרת לספק חשמל לפריחת הבינה המלאכותית. מעליי התנשאו ארבעה מבנים בגוון בז' בצורת שעון חול, כל אחד מהם בגובה של כ־100 מטר: מגדלי הקירור של תחנת הכוח ת'רי מייל איילנד, שבה אירעה התאונה הגרעינית החמורה ביותר בתולדות ארה"ב.
ב־28 במרץ 1979 המתקן היה בן שנים ספורות בלבד וכורים גרעיניים נבנו אז ברחבי ארה"ב. אלא ששורה של תקלות מכניות וטעויות אנוש גרמו לליבת אחד הכורים, יחידה 2, להתחמם במהירות ולפלוט חומר רדיואקטיבי. ההשפעות על בריאות הציבור ועל הסביבה היו זניחות, אך ההתכה החלקית של הליבה, יחד עם אסון צ'רנוביל שבע שנים לאחר מכן, הפכו את דעת הקהל לעוינת הרבה יותר כלפי האנרגיה הגרעינית.
יחידה 1 בת'רי מייל איילנד לא נפגעה, ולאחר הפסקה קצרה המשיכה לפעול עד שנת 2019. באותה עת הגז הטבעי כבר היה זול מדי, הסביבה הרגולטורית עוינת מדי וההפסדים, שהסתכמו במאות מיליוני דולרים, כבדים מדי מכדי שקונסטליישן אנרג'י, בעלת המתקן, תמשיך להפעיל את התחנה.
שום תחנת כוח גרעינית שנסגרה בארה"ב לא הושבה לפעילות, אך בסתיו 2024 הודיעה קוסנטליישן כי זה בדיוק מה שהיא מתכננת לעשות. מיקרוסופט הסכימה לרכוש חשמל מיחידה 1 להפעלת הדאטה סנטרים שלה במשך שני העשורים הבאים, התחייבות שאפשרה לקונסטליישן להשקיע את 1.6 מיליארד הדולר הדרושים להפעלתה מחדש של התחנה. זה היה הסימן המובהק ביותר לעידן הבינה המלאכותית: במשך שנים מומחים טענו שאנחנו זקוקים לאנרגיה גרעינית נקייה כדי לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית הקיימת של רשת החשמל. אלא שבמקום זאת, ת'רי מייל איילנד תסייע לקזז פליטות חדשות שמייצרת חברה אחת בלבד.
כעת קונסטליישן הופכת על פיהם את הצעדים שנקטה להשבתת הכור: היא מחדשת את רישיון ההפעלה שלו, משקמת ציוד ומכשירה מחדש את העובדים. דייב מרצ'סקי, מנהל קשרי קהילה, הסביר לי זאת בחדר ישיבות המשקיף לעבר ליבת הכור, הנמצאת בתוך מבנה המזכיר ממגורה לאחסון תבואה. מאחוריו, שעון ספר לאחור עד להפעלה: 650 ימים, אפס שעות, 42 דקות ושנייה אחת.
בשעה שהצורך בחשמל שאינו כרוך בפליטות פחמן הולך ונעשה דחוף יותר, האמריקאים נאלצים לבחון מחדש את יחסם לאנרגיה גרעינית. הפריחה בתחום הבינה המלאכותית סיפקה לתעשייה משקיעים עתירי הון ומקהלת מעודדים מעולם הטכנולוגיה. מטא ואמזון רוכשות חשמל מתחנות כוח גרעיניות גדולות, וכמעט כל חברה גדולה בתחום הדאטה סנטרים משקיעה בטכנולוגיות גרעיניות ניסיוניות, ובייחוד בכורים מודולריים קטנים, שאמורים בתיאוריה להפוך את הביקוע הגרעיני לזול וקל יותר ליישום.
לאנרגיה גרעינית יש כמובן גם חסרונות. הפסולת רדיואקטיבית ויש לאחסן אותה כמעט לעד. ההתכה בתחנת הכוח בפוקושימה שביפן בשנת 2011 גם הזכירה עד כמה כורים גרעיניים עלולים להיות מסוכנים. אלא שהסכנות הכרוכות בשריפת דלקי מאובנים מיידיות הרבה יותר.
בת'רי מייל איילנד מרצ'סקי הוביל אותי דרך מסדרון ואל תחנת הכוח עצמה. צינורות, תעלות ומכונות ענק מילאו את הרצפה והתקרה; סמל האזהרה מקרינה התריע כי מכל גדול במקום עשוי להכיל חומרים רדיואקטיביים. המעלית הייתה מקולקלת, ולכן טיפסנו כמה קומות ברגל אל אולם בגודל של אצטדיון, שממנו יזרום כל החשמל שתייצר ת'רי מייל איילנד. פיגומים ומכולות היו פזורים סביב שורה של מבנים חצי גליליים בצבע ירוק פיסטוק. לאחר שהתחנה תחזור לפעול, אטומי אורניום שייקרעו לגזרים בליבת הכור הסמוכה ייצרו כמויות עצומות של חום. החום יהפוך מים לקיטור, שיסובב את הלהבים שבתוך אותם גלילים בקצב של 1,800 סיבובים בדקה, וכך יופקו מאות מגה-ואט של חשמל.
על כל זה ינצחו מחדר בקרה סמוך, בו מאות נורות ומתגים ממלאים את הקירות שבגוון ירוק עמום. מנהל המשמרת, ביל פרייס, הסביר שמחצית אחת של לוח הבקרה הראשי שולטת בליבת הכור, ואילו המחצית השנייה שולטת בטורבינות. באמצע נמצא אמצעי הבקרה החשוב מכולם: כפתור אדום שמשבית את הכור, ומעליו כפתור זהה המשמש גיבוי. במקרה חירום, אמר פרייס, לוחצים על שניהם. הנחתי אצבע על כל אחד מהכפתורים ולחצתי.
חלק קטן מהחשמל שיופק כאן ישמש את התחנה עצמה. את יתרת החשמל תרכוש מיקרוסופט במסגרת הסכם לרכישת חשמל, מנגנון המאפשר לחברות לרכוש חשמל נטול פליטות פחמן בהיקף התואם לצריכת החשמל של המתקנים שלהן מהרשת. החשמל שיופק בת'רי מייל איילנד יסייע לקזז את צריכת האנרגיה של דאטה סנטרים בווירג'יניה ובאילינוי. מיקרוסופט אומרת שהיא רוכשת די אנרגיה נקייה כדי לכסות את כל צריכת החשמל שלה, וכך גם גוגל, אמזון ומטא. החברות האלה משקיעות גם באנרגיה הידרואלקטרית, בתחנות כוח גיאותרמיות ובפאנלים סולאריים. גוגל אף בוחנת אפשרות להקים דאטה סנטר בחלל, כדי ליהנות מגישה לאור השמש ללא הפרעה של עננים.
התעשייה צריכה להתאזר בסבלנות
ובכל זאת, חברות הטכנולוגיה מתעקשות שלא ניתן לפרוס אנרגיה גרעינית וטכנולוגיות נקיות אחרות במהירות שתספיק לצרכים שלהן. הנשיא טראמפ חתם על צו נשיאותי שנועד להאיץ את הליכי הרישוי של תחנות כוח המופעלות בגז טבעי ובפחם, כדי לספק חשמל לדאטה סנטרים. אלא שהיתרון האנרגטי של סין במרוץ הבינה המלאכותית נובע מכורים גרעיניים ומפאנלים סולאריים, ולא מפחם ומנפט. סין מקימה כמעט שני שלישים מכושר הייצור החדש של אנרגיית השמש והרוח בעולם.
ארה"ב עדיין יכולה לצמצם את הפער, בין היתר בזכות השקעות פרטיות מצד חברות כמו גוגל ומיקרוסופט. רוב כושר ייצור החשמל המתוכנן בארה"ב יהיה נטול פליטות פחמן, ובהחלט אפשר להפעיל דאטה סנטרים באמצעות אנרגיה מתחדשת, אמר לי ג'נקינס, חוקר המודלים האקלימיים מפרינסטון. בינתיים, זמני האספקה לטורבינות גז כה ארוכים שרכישת טורבינה בשנים הקרובות תהיה כמעט בלתי אפשרית.
לעת עתה ייתכן שכל מה שתעשיית הבינה המלאכותית צריכה זה להשתמש בצורה חכמה יותר במקורות החשמל הקיימים, במקום להקים חדשים. רשתות החשמל מתוכננות לעמוד בתקופות של שיא בביקוש, למשל מיזוג בשעות אחר הצהריים בקיץ וחימום בבקרים בחורף, אך רוב הזמן הן פועלות הרבה מתחת לקיבולת המרבית שלהן. חוקרים מאוניברסיטת דיוק הראו שאם דאטה סנטרים יפחיתו את צריכת החשמל שלהם בחלק משעות השיא האלה, יתפנה די חשמל כדי לענות במשך שנים על צורכיהם של הדאטה סנטרים המתוכננים בארה"ב. גוגל ו־xAI כבר חתמו על הסכמים לעשות זאת.
האסטרטגיה הזאת תאפשר לחברות הטכנולוגיה להמשיך להקים דאטה סנטרים נוספים בלי להמתין שחברות החשמל ירחיבו את הרשת. והמשאב החשוב ביותר בתעשיית הבינה המלאכותית אינו כסף או חשמל, אלא זמן. גוגל, מיקרוסופט והמתחרות שלהן יכולות להרשות לעצמן להוציא סכומי עתק חסרי תקדים בלי לראות תשואה כספית בטווח הקרוב, אבל הן אינן יכולות להרשות לעצמן לפגר זו אחר זו.
הזמן הוא גם הבעיה הגדולה ביותר בעסקה של מיקרוסופט עם ת'רי מייל איילנד, שהפעלתה מחדש נמשכת שנים. כשעזבנו את המתקן, מרצ'סקי הוביל אותי דרומה, על פני המגדלים בצבע בז' ודרך הערפל שהתפשט מעל הנהר. בשלב מסוים חלפנו על פני קבוצת מכלי בטון שלא הבחנתי בהם בדרך לשם. מרצ'סקי סיפר לי שהם מכילים את כל הפסולת הגרעינית שהצטברה במשך 45 שנות פעילותה של יחידה 1. אולי יום אחד מכלים כאלה יקיפו גם את קולוסוס ואת סטארגייט.
ייתכן שהבינה המלאכותית תשנה מן היסוד את האופן שבו בני אדם חושבים ועובדים, אבל היא גם דוחפת אותנו אל נקודת מפנה נוספת. אנחנו יכולים לממש את ההבטחה הטמונה בטכנולוגיה הזאת באמצעות העמקת התלות במערכות האנרגיה של העבר, או לנצל את ההזדמנות כדי להוביל את רשת החשמל לעתיד נטול פליטות פחמן. כדי להגיע לשם, תעשייה שאוהבת לנוע במהירות מסחררת תצטרך לפתח תכונה שחסרה לה מאוד: סבלנות.
© 2026 The Atlantic Monthly Group. All Rights Reserved. Distributed by Tribune Content Agency, LLC.
This article originally appeared on theatlantic.com and has been translated from English with permission from The Atlantic.
