הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת כי מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט 2026 רשם עלייה של 0.7% בהשוואה לחודש יולי. בעקבות הנתון הנוכחי, קצב האינפלציה השנתי (ב-12 החודשים האחרונים) מתייצב על 1.5%. את העליות במדד הובילו סעיפי הירקות הטריים שזינקו ב-2.9%, סעיף התחבורה שטיפס ב-2.7%, תרבות ובידור שהתייקר ב-2.0% וסעיף הדיור שרשם עלייה של 0.6%. מנגד, ירידות בולטות נרשמו במחירי הפירות הטריים שהוזלו ב-2.0%, סעיף ההלבשה שירד ב-0.8%, מחירי המזון שירדו ב-0.5% וסעיף הריהוט והציוד לבית שרשם ירידה מתונה של 0.3%.
● שלוש החלטות ב־36 שעות: הכלכלות הגדולות מאותתות על שינוי כיוון הריבית
● זה כבר הפך לתופעה: המנכ"ל השכיר הלך הביתה, הבעלים זז לקדמת הבמה
סעיף שכר הדירה ממשיך לרכז עניין ולהכביד על משקי הבית. בקרב שוכרים שחידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.6%, בעוד שעבור שוכרים חדשים (בדירות בהן התחלף שוכר) נרשם זינוק משמעותי של 4.4%. בלמ"ס מדגישים כי מאחר שמרבית חוזי השכירות אינם משתנים במהלך השנה, נתונים אלו משקפים את שיעור השינוי השנתי בקרב הקבוצות שחידשו או חתמו על חוזים חדשים. במקביל, מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ירד בחודש יולי ב-0.1%. עם זאת, בראייה שנתית (12 חודשים לאחור) נרשמה עלייה של 3.5%, המונעת ברובה מזינוק של 5.4% במחירי שכר העבודה בענף.
העלייה של 0.7% במדד אוגוסט התיישבה עם התחזיות המוקדמות בשוק ההון, שהעריכו מראש כי המדד ירשום עלייה חדה של 0.7% עד 0.9%, והתמקמה ברף התחתון של הטווח. התוצאה מספקת לבנק ישראל אינדיקציה קריטית לקראת החלטת הריבית הקרובה באוקטובר, שכן היא מותירה את קצב האינפלציה השנתי בתוך יעד יציבות המחירים (1%-3%).
יוסי מנשה, מייסד ומנכ"ל משותף באלטשולר שחם פיננשייל סרביסס, התייחס להשלכות הנתון והדגיש כי המבחן האמיתי טמון כעת בסעיפי העומק: "מעבר לנתון הכולל, חשוב לראות מה קורה בסעיפי הדיור והשירותים, ועד כמה העלייה במחירי היבוא כבר מתגלגלת למחירים המקומיים. נתון גבוה מהתחזיות עשוי היה לצמצם את מרחב הפעולה של בנק ישראל להפחתות נוספות, בעוד הפתעה כלפי מטה מחזקת את ההערכה שסביבת האינפלציה עדיין מאפשרת הקלה נוספת בהמשך".
חודש שני ברציפות: מדד מחירי הדירות מציג עלייה; מחירי דירות מיד שנייה ירדו ב־1.2%
מחירי הדירות עולים זה החודש השני ברציפות: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (ג') את מדד מחירי הדירות לחודש יולי 2026, המציג עלייה של 0.2% במדד מחירי הדירות לעומת יוני 2026, זאת לאחר עלייה של 0.1% במדד יוני. עליות לפי מחוזות נרשמו בתל אביב (0.7% עלייה), במרכז (0.3%) ובדרום (0.1%), ולעומתם נרשמה ירידה במחוזות ירושלים (0.4%-), חיפה (0.3%-) והצפון (0.1%-). בהסתכלות שנתית, 12 חודשים לאחור, מדד מחירי הדירות נמצא עדיין בצד השלילי, עם ירידה של 1.2%. מתחילת השנה, בינואר 2026, המדד ירד במצטבר ב־1%.
מדד מחירי הדירות החדשות עלה ב־0.5% ביולי 2026 לעומת יוני שלפניו. בראייה שנתית, 12 חודשים לאחור, מדובר על ירידה של 0.8%. הלמ"ס מפרסמת לראשונה, כפי שציינו כאן אתמול, את מדד מחירי הדירות מיד שנייה - אך זהו מדד רבעוני ולא חודשי. על פי מדד זה, מחירי הדירות מיד שנייה ירדו ב־1.2% ברבעון השני של 2026, לעומת הרבעון הראשון של השנה. הירידה המשמעותית ביותר, בפילוח למחוזות, נרשמה בירושלים - בשיעור של 2.9%. בתל אביב נרשמה ירידה של 2% ובמחוז מרכז - ירידה של 1.1%.
נציין כי במדד הדירות הכללי נרשמה ברבעון השני של השנה ירידה מצטברת של 1.3%, ובמדד הדירות החדשות באותו רבעון - דווקא עלייה של 0.3%.
האנליסטים מגיבים: "ציפיות הפחתת הריבית בישראל התאפסו"
בשוק ההון התקבל המדד ללא הפתעות מיוחדות, אך עם מסקנה ברורה לגבי המשך תוואי הריבית. רועי קדוש, מנהל השקעות ראשי בהכשרה חברה לביטוח, מציין כי המדד תאם במלואו את הציפיות ולכן השפעתו על המסחר צפויה להיות מינורית. "העלייה הובלה בעיקר על ידי רכיבים עונתיים ידועים מראש כמו זינוק בטיסות, תרבות ובידור והתחדשות חוזי שכירות", מסביר קדוש. "לקראת מדד ספטמבר שצפוי להיות שלילי, התמונה הכללית נותרת יציבה. להערכתנו, בנק ישראל ימשיך בתוואי הפחתת הריבית רק בתחילת השנה הבאה, בקצב מדוד ותחת מעקב צמוד".
יוני פנינג, אסטרטג ראשי בחדר העסקאות של בנק מזרחי טפחות, מוסיף כי התייקרות הטיסות (שתרמה לבדה 0.4% למדד) אינה מפתיעה לנוכח 1.2 מיליון הישראלים שטסו לחו"ל החודש. עם זאת, הוא מצביע על נתון חריג אחד: "הירידה במחירי ביטוח הרכב ב-8% היא מפתיעה באופן בולט. אנו מעריכים שיש פה תיקון מאוחר להתחזקות השקל, אך לא נצפה שהמגמה תימשך".
במבט קדימה, פנינג מעריך כי פערי הריביות מול ארה"ב יסנדלו את בנק ישראל בטווח הקרוב: "הציפיות בארה"ב עומדות כעת על הסתברות גבוהה להעלאת ריבית בהחלטה מחר, ולמעלה משתי העלאות נוספות בשנה הקרובה. במובן הזה, מספיק שבנק ישראל רק יותיר את הריבית על כנה כדי להביא לפער חריג של מעל ל-1.25% מול ארה"ב. מצב זה די איפס את הציפיות להורדת ריבית נוספת בישראל, ורק בהתאם למה שיתרחש בארה"ב נוכל לדבר על שינוי מדיניות מקומי".
