הגופים המוסדיים המקומיים הקטינו את ההשקעות ההוניות הפרטיות (Private Capital) שלהם ברבעון הראשון של השנה - כך עולה מדוח של ווליו השקעות מתקדמות שניתח את השקעות הגופים המוסדיים. על פי הדוח, 133 קרנות השקעה פרטיות גייסו מהגופים שמנהלים את חסכונות הציבור 91 מיליארד דולר (288 מיליארד שקל, וקצב שנתי של 364 מיליארד דולר), כאשר לשם השוואה ב-2025 כולה הסתכמו גיוסים אלה ב-697 מיליארד דולר. ההאטה החדה נובעת לפי הדוח ממלאי גבוה של נכסים שנצברו וטרם מומשו, שמגבילים את יכולת המשקיעים להתחייב ולהשקיע בקרנות חדשות.
● "היא מתחרה קשה ומזיזה את המחט": המהפך באיילון והאם יש עוד אפסייד במניה
● "שיא של כמעט 20 שנה": מנהל ההשקעות שמסמן את הלהיט הבא בבורסה
● רשות שוק ההון לסוכנים: אל תנצלו לרעה את עסקת אלטשולר שחם
שווי ההשקעות הפרטיות של הגופים המוסדיים, בתוספת השקעות ישירות בנדל"ן, הסתכם ב-101 מיליארד דולר (כ-320 מיליארד שקל). סכום זה מהווה כ-10% מנכסי החסכונות של הציבור שאותם גופים מנהלים, שהסתכמו ב-3.2 טריליון שקל בסוף הרבעון, המופנים להשקעות בנכסים פרטיים (Private Capital).
הגוף המוסדי שמשקיע את הסכום הגדול ביותר בהשקעות פרטיות (שווי נקי NAV בתוספת יתרת ההתחייבויות) הוא חברת הביטוח מגדל (23 מיליארד דולר), כאשר ההתמחות שלה בתחום זה נותרה ממוקדת בהשקעה בנדל"ן פרטי - כ-31% מסך ההשקעות הפרטיות. אחריה נמצאת חברת הביטוח הפניקס עם תיק השקעות פרטי בהיקף 19 מיליארד דולר, שבו הרכיב הגדול ביותר היה פרייבט אקוויטי (35%), קרנות השקעה פרטיות. במקום השלישי נמצאת כלל ביטוח עם תיק של 18.2 מיליארד דולר, ואחריה מנורה מבטחים עם 14.9 מיליארד דולר והראל עם 14.7 מיליארד דולר.
הטעמים החדשים
לצד הירידה בגיוסי ההשקעות הפרטיות ברבעון הראשון, הגופים המוסדיים עדכנו את טעמיהם בשנה החולפת. ענבר שטיינר, שותפה מנהלת בווליו השקעות מתקדמות, מציינת כי התחומים הבולטים כיום להשקעות המוסדיים הם לוגיסטיקה (מרלו"גים), דאטה סנטרים וגם אנרגיה, המספקים תשואה משופרת למשקיעיהם.
עוד מציינת שטיינר כתחום פורח את עסקאות הסקנדרי, קרי "יד שנייה" בנכסים פרטיים שכבר בידי המוסדיים. זהו למעשה שוק משני שבו הם מוכרים אחד לשני השקעות פרטיות שביצעו. "בניגוד לטענה להייפ, זה כלי ניהולי של התיק. הסקנדרי מוביל גם בתחומי התשתיות, האשראי והתשתיות, עם פיזור על פני נכסי בסיס שונים. זו בכלל מגמה עולמית".
שטיינר מסבירה כי "אנחנו רואים פתיחות של יותר גופים מוסדיים ישראלים לפנות חלק מהתיק שלהם להשקעות חדשות, דרך עסקאות סקנדרי. זה בא על חשבון תחום ההלוואות פרטיות (דיירקט לנדינג). במקום להלוות כסף לחברה, מלווים לכל מיני פלטפורמות שמפזרות את ההלוואות בין מאות ואלפי עסקים קטנים ובינוניים. בתמורה מקבלים תזרים שוטף מהנכסים האלה".
איתמר בן דוד, סמנכ"ל פיתוח עסקי בווליו השקעות מתקדמות, מסביר כי סביבת הריבית בעולם שינתה את המגמה בתחום. "פעם עלויות הריבית היו אפסיות כך שמאוד השתלם למנהלי ההשקעות לקחת מינוף, לטובת הענקת תשואה למשקיעים. כשהתחילה עליית הריבית ב-2022, עברו למחזור - קרנות פרטיות שהיו צריכות להגיע עם קרן חדשה ומוסדיים התחייבו מולן מחדש על ביצוע ההשקעות. חלק מהקרנות שהגיעו למשל לסוף החיים, התחילו לעשות עסקאות סקנדרי. זה היה מבחינתן דרך להגיע לאקזיט".
בן דוד מוסיף כי "הגופים המוסדיים בישראל משקיעים היום ישירות בעולמות התשתיות, יש מעט מאוד קרנות תשתיות פרטיות בתחום. הערך המוסף הוא דרך עסקאות ישירות כשבתחומי התשתיות והאנרגיה גופי הביטוח הגדולים חוברים לחברות הגדולות. הם רוצים לצידם שחקן שמתמחה בתחום".
טריליון דולר נכסים
בשבועות האחרונים עלו הצעות שונות להגביל את היקף החיסכון של הציבור לטווח ארוך. המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' אבי שמחון הציעה לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה עד גיל 40 כדי "לשחרר" יותר כסף לצעירים. הדוח של ווליו השקעות מתקדמות חושף את היקף הנכסים המנוהלים בישראל על ידי הגופים המוסדיים, אשר חצה את רף טריליון הדולר בסיכום הרבעון הראשון השנה, ולמעשה הכפיל עצמו מאז שנת 2019.
מה שהקפיץ את שווי תיק הנכסים בשנה האחרונה היו בעיקר המניות, עם עלייה של כ-9.3% תוך שנה, בהמשך למומנטום החיובי שנרשם גם ברבעון הקודם. זאת על רקע "הביצועים החזקים של שוק המניות המקומי", לפי מחברי הדוח. "במקביל, האג"ח הממשלתיות והקונצרניות המשיכו להציג יציבות יחסית עם עליות של כ-2.4% וכ-0.2%, בהתאמה".
הנכסים הפרטיים רשמו עלייה מתונה של כ-2.6% בתקופה זו, והמשיכו להפגין יציבות יחסית בהשוואה לאפיקים הסחירים. בווליו השקעות מתקדמות ציינו כי "בניגוד לשווקים הציבוריים, שבהם מחירי הנכסים מושפעים באופן מיידי משינויי סנטימנט ומאירועי מאקרו, הערכות השווי בשוק הפרטי מתבססות בעיקר על ביצועי החברות והנכסים לאורך זמן, ומתעדכנות בתדירות נמוכה יותר. כתוצאה מכך, האפיק ממשיך להתאפיין בתנודתיות נמוכה ובקצב שינוי מתון ועקבי יותר, התואם את אופיו ארוך-הטווח".
ביצועי השווקים תרמו
ברבעון הראשון של השנה, מבנה שוק החיסכון לטווח ארוך בישראל נותר יציב, כאשר כ-51% מהנכסים מנוהלים במסגרת קרנות הפנסיה, כ-32% בקופות הגמל וכ-18% בביטוחי החיים המשתתפים ברווחים. לצד צמיחה מתונה של כ-0.7% במונחי נכסים תחת ניהול, נרשמה ברבעון שונות בקרב הגופים המנהלים. הגוף עם היקף הנכסים המנוהלים הגדול ביותר היה מגדל, עם 415 מיליארד שקל, אחריו הפניקס עם 409 מיליארד שקל, מנורה עם 404 מיליארד שקל. מבין הגופים השונים, בתי ההשקעות מיטב ומור ממשיכים לבלוט עם גידול של 5.9% ו-3.2% בתוך רבעון בהיקף הנכסים המנוהלים, ל-204 מיליארד שקל ו-125 מיליארד שקל בהתאמה. מנגד אלטשולר שחם רשם ירידה של כ-7.9% ל-151 מיליארד שקל, ועמיתים ירדה בכ-0.9% ל-349 מיליארד שקל.
בווליו ציינו כי "המשך הגידול בהיקף הנכסים נתמך בשילוב של הפקדות שוטפות לחיסכון ארוך-טווח, עם ביצועי השווקים ברבעון".
