ועידת הלייבור המתקיימת השבוע תוכננה מראש להיות המקום שבו הממשלה החדשה של בריטניה "תאתחל מחדש" את המדיניות שלה כלפי ישראל. ביום שני התייצב שר החוץ הטרי אד מיליבנד בפני חברי המפלגה וסיפק את הסחורה. באחד הנאומים הביקורתיים ביותר כלפי ישראל בעשורים האחרונים, הבהיר מיליבנד כי כללי המשחק בין הממלכה המאוחדת לישראל בנוגע לסכסוך הישראלי־פלסטיני השתנו מן היסוד.
● דיווח: בריטניה הרחיבה משמעותית את אמברגו הנשק על ישראל
● עד 6 שנות מאסר: מה עומד מאחורי המהפך ביחס של הולנד לישראל
● הסנקציות האירופיות: הנזק הישיר מוגבל, אבל בממשלה חוששים מתרחיש אחד
"אני רוצה לומר למיליוני האנשים במדינה שלנו ובמקומות אחרים, שמצוקת העם הפלסטיני נגעה לליבם: אנחנו שומעים אתכם, צדקתם", אמר, במה שהוצג כסיבוב פרסה של מדיניות הלייבור. לאחר מכן פנה ישירות לממשלת ישראל: "כשזה מגיע לניסיון להרוס את פתרון שתי המדינות, המפלגה הזו, הממשלה הזו, אומרת באופן ברור - אנחנו לא ניתן לכם להצליח".
מיליבנד, בן למשפחה יהודית שמרבה להזכיר את ההיסטוריה הפרטית של הוריו שנמלטו מהנאצים, פירט כי "שינינו מן היסוד את הגישה שלנו תחת ההנהגה של אנדי (ברנהאם, ראש ממשלת בריטניה)… אנחנו עומדים מאחורי המילים שלנו: אנחנו נאסור את היבוא של סחורה מהתנחלויות בלתי חוקיות ונשבש את קווי האספקה של המערכת הפיננסית הבריטית, מערכת הבנייה ומערכת השירותים להתנחלויות בלתי חוקיות".
סיבוב פרסה חד
הדברים החריפים מהווים את שיאה של הידרדרות מתמשכת, אך עקבית, ביחסים בין המדינות בשלוש השנים האחרונות. כפי שהבטיח מיליבנד, הפגיעה ביחסים מאיימת כעת לגלוש למישור הכלכלי ולפגוע בסחר ההדדי בין המדינות בסחורות. במקביל, דיווח העיתון הבריטי "ג'ואיש כרוניקל" כי בריטניה הגדילה משמעותית את אמברגו הנשק שלה על ישראל, ובנוסף ל־30 רישיונות יצוא שהקפיאה בעבר, אסרה יצוא על כ־50 מערכות וכלי נשק נוספים.
אחרי מתקפת הטרור של חמאס התייצבה בריטניה הממסדית לצידה של ישראל באופן מובהק. ראש הממשלה השמרני דאז, רישי סונאק, הביע סולידריות מלאה, וכך גם קיר סטארמר, שעמד אז בראש מפלגת הלייבור. סטארמר היה זה ש"ניקה" את המפלגה מגורמים אנטישמים שהשתלטו עליה בתקופת ג'רמי קורבין, והוא הבטיח לפתוח "דף חדש" עם הקהילה היהודית שכרוך גם ביחסים טובים יותר עם ישראל.
אבל הרחוב הבריטי חשב אחרת. בהובלת קורבין וקואליציה של ארגונים פרו־פלסטיניים, מאות אלפי מפגינים יצאו לרחובות נגד תגובת ישראל לטבח, לפעמים מדי שבוע. חלקם הביעו תמיכה במעשי הטרור של חמאס, וחלקם קראו לממשלה להפסיק את היחסים הביטחוניים עם ישראל. בריטניה תמיד הייתה חממה אירופית לארגונים פרו־פלסטיניים, אך המלחמה מאז הוכיחה את מרכזיותם בדיון הציבורי בממלכה.
אחרי שסטארמר הוביל את הלייבור לניצחון בבחירות ביולי 2024, הוא נאלץ לנסות "ללכת בין הטיפות" - למלא אחרי הבטחותיו בנוגע ליחסים עם ישראל בעוד שמפלגתו נמצאת שמאלה הרבה ממנו בנוגע ליחסים עצמם.
בהדרגה, בריטניה צמצמה את שיתוף־הפעולה הביטחוני עם ישראל. אם מטוסים בריטיים השתתפו בנטרול כטב"מים מאיראן בזמן מתקפת הטילים הגדולה של 2024, בסבבים הבאים הם כבר לא עשו זאת. אמברגו נשק הוטל על עשרות פריטים ש"עשויים להיות בשימוש ברצועת עזה". התמיכה בסמכות בית הדין הפלילי הבינלאומי ובקריאה לחקור פשעי מלחמה ישראלים אפשריים התגברה.
הבחירות המקומיות, שבהן הלייבור ספגה תבוסה חסרת תקדים במאי האחרון, גרמו לרבים במפלגה לדרוש לשנות את מדיניות המפלגה כלפי ישראל. נציגים מקומיים ראו כיצד הם מאבדים את מקומם למועמדים פרו־פלסטיניים, ממפלגת "הירוקים" או עצמאיים, ששמו את "המאבק ברצח העם בעזה" בראש הקמפיין שלהם. סטארמר הודח, ברנהאם מונה, וכעת מיליבנד מוביל את המדיניות החדשה שהוא מתווה.
צעד משמעותי קדימה
מהצד הישראלי, ההצהרות בישראל נגד הקמת מדינה פלסטינית, לצד אלימות גוברת בגדה נגד פלסטינים, עוררו זעם ציבורי רב בחודשים האחרונים. הודעת הממשלה על בנייה באזור E1 סמוך לירושלים נתפסה במיוחד כ"אצבע בעין". בלונדון היו סבורים, לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", כי היו הסכמות שקטות שלא לעורר את הנושא לפני הבחירות בישראל.
כחלק מכך, הובילה בריטניה לפני כשלושה שבועות הכרזה פאן־אירופית על סנקציות על התנחלויות והודיעה על הרחבת אמברגו הנשק. אבל מבחינת ישראל, מה שמדאיג יותר היא ההכרזה של מיליבנד אז והשבוע לגבי פגיעה לא רק בתחום הסחורות - אלא גם בתחום השירותים. מדובר בתחום עסקי שמדינות אחרות כמו אירלנד, ואפילו הולנד, נמנעו מלגעת בו בשל הסיבוכים החוקיים הכרוכים בו. ספרד ביצעה צעד בכיוון כאשר הודיעה לפלטפורמות תיירות כמו בוקינג.קום שהיא אוסרת עליהם לפרסם מקומות אירוח מעבר לקו הירוק באתרים הנגישים בשטחה - אך לא מעבר.
כעת, בריטניה מאיימת ללכת צעד משמעותי קדימה. בנוסף לדבריו השבוע, איים קודם לכן מיליבנד להטיל סנקציות על "חברות ויחידים המספקים שירותים כגון בנייה, תשתיות, מימון או נדל"ן לצורך הרחבת ההתנחלויות". המשמעות יכולה להיות רחבה: איסור להיות בקשר עם כל בנק ישראלי המספק משכנתא למי שקנה דירה או בית מעבר לקו הירוק, למשל, או איסור להיות בקשר עם כל בנק ישראלי המספק אשראי לחברות הבונות בשטחים, או מספקות שירותים כלשהם.
מסלול התנגשות
למעשה, עד כה ישראל הצליחה להפריד בין חוסר הלגיטמיות החוקית של ההתנחלויות באירופה לבין המצב בשטח. ממשלות ישראליות שונות "ספגו" את העובדה שאירופה מסרבת לשתף פעולה עם מוסדות מחקר מעבר לקו הירוק, למשל, על־ידי כך שהקימו קרן מיוחדת שתשפה אותן על אובדן התקציבים. כך גם לגבי יצוא מהתנחלויות, כשהוקמה קרן מיוחדת שאמורה לפצות את החקלאים. אבל במצב שבו גם שירותים פיננסיים ושירותי תשתיות מעורבים - הפרדה כזו הופכת להיות בלתי אפשרית.
כעת עובדים בבריטניה על גיבוש הסנקציות. מיליבנד העריך בראיון אחרון כי ייקח בין שישה לתשעה חודשים עד שייכנסו לתוקף. כפי שהולנד הייתה החלוצה בהרחבת הסנקציות גם לקנייה ומכירה של מוצרי התנחלויות, ולאיים בחיפוש בכליהם של נוסעים למדינה, בריטניה עשויה להיות החלוצה בהרחבת הסנקציות לתחום השירותים. שתי המדינות, שבעבר הלא רחוק היו ביחסי ידידות ושותפות ביטחוניות יוצאת דופן, נמצאות כעת על מסלול התנגשות.
