טקסי יום הזיכרון לטבח ה־7 באוקטובר מצוינים השבוע בישראל, ואולם המועד עדיין נתון במחלוקת. רשמית המדינה קבעה כי בתאריך העברי, כ"ד בתשרי, יתקיימו טקסי המדינה ומערכת החינוך (יומיים לאחר התאריך העברי של האסון בשמחת תורה).
השנה (2026) כ"ד בתשרי צוין בסמיכות יחסית ל־7 באוקטובר - יומיים לפני (5 באוקטובר). אולם בשנה שעברה (2025) התאריך העברי חל ב־16 באוקטובר, ובשנה הבאה (2027) יום הזיכרון יצוין רק ב־25 באוקטובר, כמעט שלושה שבועות לאחר התאריך הלועזי של יום הטבח.
● 3 שנים ל־7 באוקטובר: הדרום מתאושש, בצפון ממתינים לממשלה הבאה
● איך הופכים שיקום לצמיחה: האתגר העכשווי של יישובי העוטף
כיצד נקבעים ימי הזיכרון?
ימי הזיכרון הלאומיים המרכזיים בישראל זכו ברובם לעיגון בחקיקה, אך אין חובה שיום זיכרון ממלכתי ייקבע בחוק. קיימים גם ימי זיכרון שנקבעו בהחלטות ממשלה בלבד. לעתים התקבלה תחילה החלטה שמאוחר יותר עוגנה בחוק.
האם ימי הזיכרון נקבעים לפי התאריך העברי או הלועזי?
ככלל, כל ימי הזיכרון המתקיימים בישראל מצוינים בתאריך עברי, למעט יום הזיכרון לציון היציאה והגירוש של יהודי ארצות ערב ואיראן, שנקבע לתאריך 30 בנובמבר, והיום לציון הניצחון על גרמניה הנאצית, שחל ב־9 במאי.
ההחלטה לגבי ה־7 באוקטובר
במרץ 2024 החליטה הממשלה כי יום הזיכרון הלאומי לציון ה־7 באוקטובר ייערך בתאריך העברי כ"ד בתשרי, יומיים לאחר חג שמחת תורה. בהחלטת הממשלה צוינה החרגה לשנה הראשונה לציון הטבח, שבה נקבע כי ייערך באופן חד־פעמי טקס גם בתאריך הלועזי - 7 באוקטובר.
החלטה זו עוגנה בחוק ביולי האחרון, ב"חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) - 7 באוקטובר, התשפ"ו-2026". זאת, לאחר מחלוקות רבות בציבור בין קיומו בתאריך הלועזי או בעברי.
המחלוקת על מועד יום השואה
אין זו הפעם הראשונה שבה ישנם חילוקי דעות בציבור באשר למועד יום זיכרון במדינה. לאורך שנות ה־50 התנהל ויכוח עקרוני בין הציונות הדתית לשמאל הציוני על מועד יום הזיכרון לשואה. בעוד שסיעת מפ"ם ביקשה לקבוע את יום פרוץ המרד בגטו ורשה, או מועד אחר הקשור ללחימה בגטאות, כיום הזיכרון - החזית הדתית המאוחדת ביקשה לציין זאת במסגרת יום הקדיש הכללי שחל בעשרה בטבת.
הצעות אלה ייצגו את התפיסות השונות לייעודו של יום הזיכרון: בעוד הצינות הדתית תפסה את יום זה כמועד לאבל ולהתייחדות עם הנרצחים והחורבן - המטרה של אנשי מפ"ם הייתה הנצחת המאבק המזוין בגטאות, בדגש על מרד גטו ורשה כסמל והעמדתו במוקד הזיכרון הלאומי הישראלי של אירועי יום השואה.
בוועדה שקמה ב־1951, לקביעת מועד יום הזיכרון, היה רוב להצעת מפ"ם לקבוע את יום הזיכרון בתאריך מרד גטו ורשה. מאחר שהמרד פרץ בערב פסח, הוחלט כי יום הזיכרון יתקיים בכ"ז בניסן, ימים ספורים לאחר תום החג. התאריך עוגן בחוק יד ושם ב־1953.
בשנת 1977 הציע מנחם בגין, ראש הממשלה דאז, למזג את יום השואה עם תשעה באב, ולאחד את זכרם של לוחמי הגטאות והפרטיזנים עם גבורתם של חיילי צה"ל ביום הזיכרון, כך שיהיה: "יום זיכרון לכל גיבורי ישראל, ללא הבדל בין דם לדם, בין גבורה לגבורה, גם במולדת וגם בגולה". אולם הצעה זו עוררה התנגדות, ובגין נסוג מהמהלך.
