אלון סטופל, בארבע השנים האחרונות תעשיית ההייטק ספגה טלטלות רבות - התפוצצות הבועה, המלחמה, היחלשות הדולר וגלי פיטורים בעקבות מהפכת ה־AI. מה תמונת המצב כיום?
"ההייטק הישראלי הוכיח חוסן. זו תעשייה שאחראית לכ־58% מהיצוא ול־18% מהתוצר המקומי הגולמי. פועלות בישראל קצת יותר מ־9,000 חברות הייטק, ושליש מהן עוסקות ב־AI או משתמשות בו כטכנולוגיה מרכזית. לולא הטלטלות, המצב היה עוד יותר טוב".
מהם האיומים המרכזיים כיום על ההייטק הישראלי?
"שתי תופעות מטרידות אותי מאוד. הראשונה היא שאמנם החברות הישראליות צומחות, אבל חלק ניכר מהצמיחה מתרחש בחו"ל. ב-2025 היו בישראל כ־425 אלף מועסקים בהייטק, אל מול כ־440 אלף מועסקים בחברות ישראליות בחו"ל - כולל החברות הציבוריות".
● ראיון | למנכ"ל פנגו נמאס להיות מזוהה עם חניה. עכשיו הוא מחפש את הרכישה הבאה
● המודל המתמטי שמראה: כולם משאירים טיפ - והתמריץ לשירות טוב נחלש
● כך מסייעת בינה מלאכותית למטופלים לפענח תעלומות רפואיות
מה הסיבות לכך שמספר העובדים של חברות ההייטק הישראליות בחו"ל גדול ממספר העובדים שמועסקים בישראל? זו תופעה שלא ראינו בעבר.
"החברות הישראליות הופכות ליותר גלובליות. אם בעבר חברות ישראליות פתחו סניפים בחו"ל בתחומי המכירות, השיווק והתמיכה בלקוח, היום רואים שחלק מההנהלות עוברות לחו"ל. לפעמים מדובר גם במנכ"ל החברה או סמנכ"ל הפיתוח. אנחנו רואים גם מרכזי פיתוח שנפתחים בחו"ל. ולגבי הסיבות, אחת מהן היא השילוב שבין התייקרות העובד הישראלי, יחד עם היחלשות הדולר מול השקל בשנתיים האחרונות. כלומר, גם הצד של ההכנסות נפגע, וגם זה של ההוצאות - כי הוצאות השכר רק גדלות".
במילים אחרות, העובד הישראלי שתמיד היה יקר התייקר אפילו יותר - המשכורות הגיעו באחרונה לשיא של 38 אלף שקל בממוצע.
"כן, אלו משכורות של עמק הסיליקון. הרציונל מבחינת המנהלים הישראליים ברור: הם צריכים לחשוב כיצד הם מייצרים את מקסימום הרווח לבעלי המניות. אם אותו סל פיתוח עולה 20% פחות במקום אחר בעולם, בגלל עלויות העובדים, בגלל שער הדולר־שקל ובגלל שיש שם תשתית מעבדתית נוחה - זה כנראה ישחק מבחינתם תפקיד".
סיבה נוספת למעבר לחו"ל היא הטבות במיסוי. משקיעים אמריקאים, שהם היום המשקיעים הגדולים בהייטק הישראלי, מעדיפים חברות שמאוגדות בדלאוור, כי שם תנאי המס טובים יותר.
"סוגיות המיסוי הן סופר משמעותיות. למשל, משקיעים אמריקאים שמממשים עסקה ולא לוקחים כסף הביתה אלא משקיעים אותו מחדש - יכולים לדחות את תשלום המס, מה שמתאפשר פחות בישראל. זה לא טוב. אנחנו חייבים לוודא שתנאי המס למשקיע זר שמשקיע בחברה ישראלית, לא יהיו פחות טובים בהשוואה לארה"ב או כל מקום אחר. יחד עם רשות המסים, טיפלנו בנושא הזה וההסדר מוצע בטיוטה הקרובה של חוק ההסדרים. בנוסף, בשנה האחרונה פרסמנו ביחד עם רשות המסים חוזר מס בעבור הייטקיסטים שבוחרים לחזור לארץ, שמסדיר את דרכי תשלום המס על האופציות שקיבלו".
"מפקירים את הטווח הארוך"
מה התופעה השנייה שמטרידה אותך?
"ההשקעות בהייטק. בשנים האחרונות אנחנו רואים מדינות שמשקיעות סכומי עתק בטכנולוגיה, כחלק מתפיסת הביטחון. אני מוטרד כי ישראל לא במשחק. אנחנו צריכים לעשות חישוב מסלול מחדש".
תקציב מחקר המחשוב הקוונטי בסין, למשל, מגיע לכ-15 מיליארד דולר בשנה - ובישראל מדובר ב-100 מיליון שקלים בלבד.
"נכון. אחד האתגרים שלנו כמדינה הוא להבין שאי אפשר להמשיך להסתמך רק על הסקטור הפרטי שיצעיד את ההייטק קדימה. ישראל אמנם מובילה עולמית בהוצאה על מחקר ופיתוח מתוך התוצר, אך 90% ממנה מגיעה מחברות פרטיות.
"במחשוב קוונטי (מחשבים עוצמתיים שרובם מצויים כיום בשלבי פיילוט - ה"ו, א"ג) מדינות כמו אוסטרליה, גרמניה וארה"ב כבר רכשו מערכות מתקדמות. בישראל ייבנה מחשב קוונטי בהיקף מצומצם בהרבה. זה לא דיון על תקציב רשות החדשנות, אלא על התשתית שתקבע איך ההייטק הישראלי ייראה בעוד עשור ושני עשורים, ואם נשכיל לבנות כאן חברות חזקות".
המחשוב הקוונטי טומן בחובו פוטנציאל דרמטי - מפיצוח צפנים ופיתוח אמצעי לחימה ועד תרופות חדשות. הפיגור הישראלי בתחום לא מסוכן?
"צריך להיות ריאליים - לא נתחרה בסכומי העתק שמשקיעים האמריקאים, הסינים או האירופאים, אבל אנחנו יכולים לפתח יכולות ייחודיות. המעבדים של אנבידיה למשל לא מיוצרים בישראל, אך טכנולוגיית הרישות שפותחה כאן במלאנוקס (נרכשה בידי אנבידיה ב-2020 - ה"ו, א"ג) אפשרה את הזינוק בביצועי השבבים. עם זאת, אסור לנו להישאר באותה נקודה. המדינה חייבת להיכנס להשקעה ממשלתית משמעותית בתשתיות טכנולוגיות ולהבין שתקציב הרשות לא יכול להישאר כפי שהוא".
תקציב רשות החדשנות עומד על 2.5 מיליארד שקל בשנה. זה לא מספיק?
"התקציב לא השתנה נומינלית בשני העשורים האחרונים - כלומר, הוא נשחק דרמטית, הן בערכו הריאלי והן כחלק מתקציב המדינה. ההייטק הישראלי רשם פריצה מדהימה, אבל אנחנו נותרים רגישים למשברים חיצוניים - ובעיקר מפקירים את הטווח הארוך. בהיעדר השקעה משמעותית בתשתיות, אנחנו עלולים לאבד את העשורים הבאים. זה אחד הנושאים המרכזיים שהממשלה הבאה חייבת לטפל בהם".
"השוק לא התכווץ בפיטורים"
נעבור לדבר על משבר הג'וניורים בהייטק, שמתרחש על רקע מהפכת ה-AI. מנכ"ל למונייד דניאל שרייבר סיפר כאן בראיון בעבר כי מתוך 60 אנשי פיתוח שגייס - לא היה אפילו ג'וניור אחד. עד כמה זה משבר אמיתי?
"הוא אמיתי מאוד. בוגרי תארים רלוונטיים מתקשים למצוא עבודה, וזה חייב להשתנות - לא רק כדי שהשקעתם בלימודים תשתלם, אלא בעיקר כדי להבטיח את הדור הבא של המהנדסים, היזמים והמנהלים".
מהם הפתרונות?
"הקמנו את תוכנית 'הזנק להייטק - התנסות מעשית', המעניקה לג'וניור מענק של עד 50 אלף שקלים, כשהחברה משלימה את השכר. כ־1,000 ג'וניורים כבר עברו דרכה, אבל זה רק חלק מהמענה. החברות חייבות לקחת אחריות ולסייע בהכשרה - אם לא נעסיק את הג'וניורים של היום, לא יהיו לנו הסניורים של מחר".
בגלי הפיטורים האחרונים - המפוטרים היו בעיקר עובדי מעטפת, כמו שיווק וביזנס, ולא אנשי טכנולוגיה?
"ממש לא. כשחברת תוכנה מפטרת, חלק ניכר מהמפוטרים הם עובדים טכנולוגיים. השוק לא בהכרח התכווץ מספרית, אלא עבר שינוי עמוק בדרישות - כיום מחפשים מהנדסי AI ובעלי יכולות ארכיטקטורה בבינה מלאכותית, שיודעים להטמיע אותה בארגון. לכן הטיפול המרכזי במפוטרים הללו חייב להתמקד בהכשרות מתאימות".
"מיליונים לחברות במחנק"
בקיץ סוכם מול האוצר מתווה מענקים של 1.6 מיליארד שקל - מתוכם מיליארד הוקצו לרשות כדי להקל על הפגיעה משער החליפין. זה פתרון מספק?
"אנחנו מגיעים כדי לגשר על תקופת מעבר. השקעה ממשלתית לא תפתח פתרון לשער החליפין עצמו, אלא תספק רשת ביטחון כספית לחברות שנכנסו למצוקה כתוצאה משער החליפין - לצד גיוס כסף משלים מהמשקיעים שלהן".
זה מענה לסטארט־אפים, אבל מה לגבי חברות הצמיחה והענקיות הרב־לאומיות? מנכ"ליות מטא ומיקרוסופט הגיעו עד האוצר בבקשה להקלות.
"הסיוע מיועד אך ורק לחברות שסובלות מתזרים מזומנים שלילי. לחברות מבוססות ומרוויחות - אין אצלנו מענה".
המענקים כבר מחולקים. באילו סכומים מדובר, והאם הם באמת חבל הצלה?
"מדובר בסכומים שנעים ממיליונים בודדים ועד מיליונים רבים לחברה. זה סיוע שממנף חברות שהגיעו למחנק כלכלי ואין להן כסף בקופה כדי להתקדם. המענק מאפשר להן להגיע אל היעד הבא - ושם הן כבר יצטרכו להסתגל לשער החליפין החדש".
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, פורש - ואתם מחפשים מנכ"ל חדש. מה הפרופיל שאתם מחפשים?
"אנחנו מחפשים דמויות מנוסות מההייטק הישראלי שמוכנות להצטרף לשירות הציבורי ולהירתם למעין 'תקופת מילואים' - כדי להזניק את קטר ההייטק קדימה ולפרוץ גבולות חדשים".
אגב מילואים, אתה מספר גם על הרבה יוזמות שהתעוררו בקרב מילואימניקים לאורך המלחמה.
"כן. המילואימניקים נפגשו בשטח עם אנשים שלא ראו שנים, וצמחו מזה רעיונות רבים. אחרי עשור שבו נרשמה ירידה רצופה במספר הסטארט־אפים החדשים - הנתונים מתחילים לעלות. בשילוב רגיעה ביטחונית ותמיכה ממשלתית - העתיד יכול להיות טוב יותר".
