רהט לא עושה חיים קלים למי שמבקש להתאהב. היא עיר מאובקת וחשופה, כזו הנושאת על גבה לא מעט מטענים ואתגרים. אין טעם להדביק עליה פילטר רומנטי של "פרפרים במדבר". את היום שם תפרנו בעזרת עמותת "קסם המדבר", מותג תיירות הפועל לקידום התיירות בחברה הבדואית ומאגד יוזמות מקומיות. מורת הנבוכים שלנו הייתה אחלאם אבו געפר - אישה חזקה ונחושה שהכניסה אותנו אל מאחורי הקלעים של החברה הבדואית ולנבכי סיפוריה האישיים - מבלי לייפות את המציאות.
המסע שלנו החל במרכז הצעירים, כשעינינו קולטות ארבע צעירות מקומיות, מטופחות וצבעוניות עם חיג'אב לראשן, יוצאות מרכב פאר. נשים נוהגות אינן מחזה מובן מאליו ברהט, והתמונה הזו נחרטה בי, כמשל ליום כולו: בכל פעם שנדמה היה לנו שהבנו את התמונה, הגיע פרט נוסף שערער עליה.
● לזכור אותם דרך האוכל, היין והשביל: חמישה מקומות שנולדו מגעגוע
● עגלת קפה, שיט בקאנו ואוכל אסייתי: ביקור באזור שאף פעם לא מאכזב
● הטרנד החדש של הקיבוצים שיהפוך את ימי החג להרבה יותר מעניינים
10:00 | משהו לראות: אומנות שנטועה באדמת המדבר
המרכז החדש של רהט מהווה טבור תרבותי של העיר - עם היכל תרבות, ספרייה, מרכז צעירים, גלריה, בית קפה ומוזיאון. "בנינו את הרעיון מתוך תפיסה חברתית", מספר האוצר עדי יקותיאלי, שהגיע בעקבות קול קורא של משרד התרבות, כחלק ממהלך לטיפוח אמני האזור וליצירת דיאלוג בין תרבויות וקהילות באמצעות אומנות.
זוהי הגלריה הראשונה בעיר, וכיום מתקיימות בה כחמש תערוכות בשנה. התערוכה המוצגת בה כעת, "כאן נולדתי - אני מכאן", מוקדשת לאמני המקום ומספרת דרך כ־20 אמניות ואמנים את סיפורה של החברה הבדואית, מהפזורה ועד להתיישבות הקבע.
גלריה לאמנות רהט - ניתן להזמין סיורים בתערוכות
12:00 | משהו לקנות: מעדנים מקומיים בין דוכני השוק
דרך טובה להתאהב בעיר עוברת דרך האוכל - וברהט הקולינריה המקומית היא הצצה אל המסורות והסיפורים שמקופלים בתוך הצלחות. בדרך לשוק עצרנו לטעימת פתיחה ב"בלאק", בית קפה המוכר מיץ פירות וקטאיף אלוהי, ומשם המשכנו לשוק של רהט, שפועל לאורך כל ימות השבוע. השוק המקורה הוא מקום טוב לשיטוטים, ויש בו שטיחים, טקסטיל, בגדים, תבלינים וריחות.
אנחנו נכנסות לחנויות ומבקשות ללמוד על הת'וב, השמלה המסורתית של הנשים הבדואיות. אחלאם מסבירה שלצבעים יש משמעות ומספרת על ירוק לאלמנה, אדום לנשואה וצבעוניות לרווקה. ב"תבליני טייבה" הריח כבר עושה את העבודה - ענן של תבלינים מכה בנו ואנחנו רוכשות מלוא הסל תבלינים, קפה ומעדנים מקומיים.
סיור מודרך בשוק רהט - אחלאם אבו געפר 050-6416267
14:00 | משהו לאכול: עוף ממולא עלי גפן באוהל מסורתי
בשכונה 14 אנחנו פוסעות לביתה של פאטמה אל זאמאל ולמיזם האירוח "פרח המדבר". לפאטמה יש כריזמה של סטוריטלרית, חדות לשון וידי זהב. היא התחתנה בגיל 14, ילדה שמונה ילדים ובנתה עם השנים קריירה רבת־פנים - מנחת קבוצות, מגשרת, מדריכת הורים, שפית ומארחת. הבדואיות, אני חושבת לעצמי, המציאו את ה"סלאשריות", אולי מכורח המציאות, עוד לפני שזו הפכה לטרנד.
באוהל המסורתי שלה מתמלא השולחן במקלובה, ירקות, חומוס, פיתות דקיקות ועוף שחום הממולא בעלי גפן. פאטמה היא שפית שהשתתפה בתוכנית ריאליטי, אבל המשפט הראשון שהיא פותחת איתו, אחרי שמילאנו את כרסנו, הוא: "לא פתחתי את העסק בשביל האוכל". את המיזם, היא מעידה, פתחה לפני כחמש שנים במטרה שיכירו את החברה הבדואית. "שישאלו שאלות קשות, אני לא מתחמקת", היא אומרת במנוד ראש. אפשר להזמין אצל פאטמה גם ארוחה כשרה, אבל כאמור - האוכל הוא כמעט רק תירוץ.
פרח המדבר. להזמנת אירוח: "קסם המדבר", רהט
16:00 | משהו לעשות: סדנת מתוקים שעוברים מדור לדור
בחצר פורחת מקבלת את פנינו נג'אח אבו לטייף מ"תמר והל". "בואי תראי את המיקסר הבדואי", היא צוחקת ומצביעה על אבן ריחיים המשמשת לטחינת חיטה ובורגול. נג'אח נולדה ברהט, נישאה בגיל 17 וחצי ועבדה כסייעת בגנים - עד שהחליטה לעבור לבישול, אירוח וסדנאות אפייה מביתה. "היום לא תמצאי אישה אחת בבית, כולן עובדות", היא אומרת.
וזה אולי המוטיב שחזר אצל הנשים שפגשנו: נחישות ללמוד, לעבוד ולפרוץ אל העולם, ובאותה נשימה לשמר את המסורת. נג'אח מעבירה סדנאות להכנת עלי גפן ומאפי תרד וגבינה עם זעתר, אבל אנחנו התכנסנו לשם המתוקים שאת מלאכתם למדה מאמה ומסבתה: מעמולים מצריים נימוחים וממולאים בתמרים, מאפה מקרוטה, עוגיות סולת ותמרים, כנאפה ערבייה - שבניגוד לכנאפת הגבינה המוכרת, עשויה מבורגול וסולת וממולאת אגוזים - ונמורה, שעל הכנתה שקדנו בעצמנו בהנחיית נג'אח - עוגת סולת אוורירית מעורבלת ביוגורט מקומי.
סדנאות מתוקים "תמר והל". להזמנת סדנאות "קסם המדבר", רהט
