הימים שאחרי 7 באוקטובר אופיינו בכאוס טוטאלי ברחבי המדינה, אך לעובדי חברת נתיבי ישראל לא היה זמן להיכנס להלם. "מרגע שהבנו את גודל האסון, היה ברור שצריך לתת מענה מהיר מאוד לעוטף עזה והאזור", אומר דן ברכה, מנהל מרחב דרום בנתיבי ישראל. "בנינו תוכנית מפורטת על בסיס שלוש מדרגות. המדרגה הראשונה הייתה לתת מענה ראשוני ומהיר לכל הנזקים".
● ראיון | "עוטף עזה יהיה דוגמה לאזור שעבר אסון והצליח להתפתח"
● הנתונים שחושפים את פערי השיקום בין שני חבלי הארץ שנפגעו במלחמה
כשברכה אומר "כל הנזקים", הוא למעשה מתכוון גם לכל מראות הזוועות שפקדו את האזור: הטנקים שחוררו את הכבישים, הרכבים השרופים שהיו בכל פינה והכול בתוך אזור לחימה שטרם טוהר לחלוטין, ובחלק מהמקומות עדיין נמצאו שרידים מהאירועים. "גם צריך לזכור שהכול תחת אש", אומר ברכה. "בשבועות הראשונים פינינו 1,700 רכבים. היו כאן עשרות קבוצות של עבודות, מאות אנשים ועשרות כלים. בחלק מהמקומות, כמו ניר עוז למשל, היה גם ליווי של הצבא. הרעיון היה שמגיעים עד לשער הצהוב של היישובים והקיבוצים".
מתניעים גם קדימה
השלב הראשוני הזה עלה לנת"י כ־26 מיליון שקל ומטרתו הייתה לאפשר תנועה בטוחה ככל האפשר בצירים השונים. לאחריו הגיע השלב השני, שכלל שיקום רחב בעלות של יותר ממאה מיליון שקל. בתוך כך, בוצע שיקום כביש 232, שנפגע ב־7 באוקטובר ומהווה עורק תחבורה מרכזי עבור יישובי הנגב המערבי. יש לציין כי עוד לפני 7 באוקטובר, קודם פרויקט לשדרוג 44 ק"מ בחמישה מקטעים בכביש זה, שלמעשה נמשך עד ימים אלו. אך למרות החשיבות של 232, זה לא נגמר רק שם. "הטנקים שנסעו כאן פגעו בכבישים, במדרכות, בתאורה. הרעיון המסדר היה שמתחילים בקו הקרוב, 3־4 ק"מ מהגבול ומשם הולכים ומתרחבים. כמובן שכל הזמן גם היינו בקשר חזק מאוד עם המועצות", ציין ברכה.
מעבר לשיקום, השלב השלישי נועד גם לשפר את דרכי הגישה, הבטיחות והתשתיות באזור, ולא רק להחזיר את המצב לקדמותו. כך למשל, בכרם שלום הוסדר כביש הגישה באמצעות עבודות מדרכה ותאורה, בפרויקט בהיקף של כ־3.8 מיליון שקל. במתחם רעים, שהפך לאתר עלייה לרגל משמעותי, הוקמה כיכר חדשה בכניסה למתחם נובה, בעלות של כ־4.5 מיליון שקל.
עבודות נוספות במועצה האזורית אשכול כללו הקמת מעגל תנועה חדש בצומת בארי בהיקף של כ־3.6 מיליון שקל, כאשר נכון לאוקטובר הפרויקט נמצא בשלב המסירות. בסך הכול, הפרויקטים המפורטים כיום תחת מועצת אשכול נאמדים בכ־38.2 מיליון שקל, לצד פרויקטים נוספים שנמצאים בשלבי תכנון.
העבודות לא נגמרו רק באשכול. בכניסה לכפר עזה שבשער הנגב, למשל, הוקם מעגל תנועה בעלות של כ־6 מיליון שקל. חלק מהעבודות הגדולות ביותר מתבצעות כיום גם במועצה האזורית חוף אשקלון. בין היתר, אחד הפרויקטים המשמעותיים הוא עוקף נתיב העשרה. למעשה, מדובר בהקמת כביש גישה חדש ליישוב בהיקף של כ־46 מיליון שקל, שנמצא בביצוע. בסך הכול, עד כה, התקציב שהושקע בתוכנית השיקום נאמד בכ־250 מיליון שקל.
בטווח הארוך יותר מקודמים בנת"י גם פרויקטים גדולים שידרשו תקציבים נוספים. בתוך כך, תכנון כביש 23 שישמש כדרך חלופית לכביש 232. בנוסף, ברשימת הפרויקטים הממתינים מקודמת גם כניסה לשדרות מכביש 34 ובטווח הרחב יותר הקמת מחלף שדרות שעלותו מוערכת בכ־450 מיליון שקל. יש לציין כי לאחרונה, ובלי קשר לאירועי 7 באוקטובר, נפתח כביש 334, המכונה גם עוקף שדרות. הכביש מחבר למעשה בין כביש 232 - סמוך לשכונת בן גוריון החדשה בעיר, לבין כביש 34 - דרומית לקיבוץ ארז.
ברכה עצמו, כמי שהיה אחראי על כל הפרויקטים, מרגיש כמובן גם את תחושת השליחות. "זה פוגש אותך ואת כולם בהיבטים אישיים. אין פה מישהו שאין לו קשר כזה או אחר לשכול. אני אומר את זה בצער, והייתי מעדיף שזה לא יהיה, אבל הייתה לי הזכות להיות שותף לתהליך כזה של שיקום", הוא אומר.
הכסף לא מגיע לצפון
במקביל לפעילות בנגב המערבי, מקדמת נתיבי ישראל במסגרת החלטת ממשלה 4194 את תוכנית "שחר לצפון", לשיקום, שדרוג ופיתוח תשתיות התחבורה ביישובים ובצירים המצויים בטווח של 0־9 ק"מ מגבול לבנון. במסגרת זו, גובשה תוכנית לשיקום ושדרוג תשתיות התחבורה בהיקף של כ־600 מיליון שקל, המשלבת מענה לנזקי המלחמה לצד שיפור ארוך טווח של רמת השירות התחבורתית.
יש לציין כי העבודה בצפון מעט יותר מאתגרת. בניגוד לטיפול המתמקד בציר מרכזי אחד (232), מדובר בריבוי מוקדים הפרוסים על פני מרחב גיאוגרפי רחב, הכולל כבישים אזוריים ומקומיים, יישובים קטנים ומפוזרים, צירים הסמוכים מאוד לגבול ודרכי גישה ומילוט בעלות חשיבות גבוהה. בפועל, התוכנית מתורגמת לשורה של פרויקטים שיבוצעו בשנים 2026־2027.
אלא שאם בדרום כבר אפשר לראות בשטח את תוצאות תוכנית השיקום, בצפון התמונה מורכבת יותר. לפני כחודש, בוועידת ישראל לנדל"ן של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ הדגיש את המורכבות והפערים בין הצפון לדרום. "בדרום קיבלתי כל מה שרציתי על מנת להגיע לשער של הקיבוץ וגם בתוך היישובים", אמר פרץ.
לעומת זאת, לדבריו, המצב בצפון הרבה יותר מורכב. "כתושב דוב"ב, לא עזבתי מעולם. יש החלטות ממשלה, אבל אני אגיד לכם, כמנכ"ל נתיבי ישראל, אני אמור לקבל 600 מיליון שקל לשיקום תשתיות בצפון לעניין הזה, ולא התקבל אצלי עדיין שקל", הודה פרץ. "אני אהיה פושע אם אגיד שלא נעשה כלום ואת כל מה שקשור לבטיחות עשיתי מהתקציב, אבל האם עשינו שם מעגלי תנועה או מיגונים? הבית שלי במרחק 150 מטר מהגדר והכניסה של היישוב גם במרחק הזה, וצריך לשנות את הכניסות בגלל ההיבט הביטחוני - וזה לא קורה".
העבודה לא הסתיימה
יום לאחר אותה ועידה, הועברו לנתיבי ישראל 164 מיליון שקל. זאת, לאחר שב־2024 החליטה הממשלה על תוכנית שיקום לצפון בכ־15 מיליארד שקל, מתוכם כ־600 מיליון לשיקום תשתיות התחבורה. שנתיים לאחר מכן, ביוני האחרון, התקבלה החלטת ממשלה שמקצה את הסכומים האלה, אך כאמור, רק אחרי שפרץ זעק על הבמה הוא התחיל לקבל חלק מהכספים.
במענה לשאלת גלובס לפני פחות מחודש, משרדי האוצר והתחבורה נאבקו ביניהם. "המשרד וחברת נתיבי ישראל נערכו זה מכבר, אולם חרף פניות חוזרות ונשנות, התקציב הנדרש לא הועבר על ידי האוצר", נאמר ממשרד התחבורה. הפער בין אישור התוכנית לבין תחילת מימושה לא נבע מעיכוב מצד משרד התחבורה או נתיבי ישראל, אלא מהעיכוב בהעמדת המקור התקציבי". מנגד, באוצר טענו כי "המשרד תקצב את סך התקציב לשנת 2026 שנועד לתחום התחבורה, והכול בהתאם להחלטות הממשלה".
