ההייטק הישראלי ממשיך להיות אחד הענפים המתגמלים במשק, אבל מאחורי המשכורות הגבוהות מסתתר שינוי משמעותי. סקר שכר חדש שנחשף לראשונה בגלובס, שנערך בהשתתפות אלפי שכירים במשרה מלאה ועל ידי קהילת "צרות בהייטק"- המונה כ־180 אלף חברים, מגלה כי שכר החציוני בקרב משתתפי הסקר הגיע ל־40 אלף שקל ברוטו בחודש לעומת כ־31 אלף שקל בסקר הקודם של הקהילה, שנערך ב־2022.
● הישראלי הבכיר של מטא: רוב הקוד שלנו כבר נכתב ב-AI
● אירופה מהדקת את אבטחת הפרטיות, וחברות ישראליות חשופות לקנסות ענק
לכאורה, מדובר בזינוק של כ־29% בתוך ארבע שנים. אלא שבחינה מעמיקה של הנתונים מגלה כי חלק ניכר מהעלייה נובע משינוי בהרכב המשיבים: שיעור העובדים בתחילת דרכם ירד בחדות ואילו חלקם של העובדים הוותיקים גדל.
בשנת 2022, אחד מכל חמישה משתתפים בסקר היה בעל ניסיון של עד שנתיים. בסקר הנוכחי שיעורם ירד לפחות מ־7%. במקביל, שיעור העובדים בעלי ניסיון של שבע שנים ומעלה גדל מ־40% ל־57%. מכיוון שעובדים ותיקים משתכרים בדרך־כלל יותר, השינוי בהרכב המשתתפים משפיע על השכר החציוני. כאשר מחשבים את שכר 2026 לפי הרכב הוותק של משיבי 2022, מתקבל שכר של כ־36 אלף שקל, כלומר עלייה של כ־16% בלבד.
לאחר שמביאים בחשבון גם את האינפלציה, שהסתכמה בכ־12.5% בין ספטמבר 2022 לאוגוסט 2026, העלייה בכוח הקנייה מצטמצמת לכ־3% לאורך כארבע שנים, זאת בכפוף למועדי המדידה המדויקים.
הסקר הנוכחי נערך בקרב כ־2,900 שכירים במשרה מלאה. הוא הופץ בקהילת הפייסבוק "צרות בהייטק" וברשתות החברתיות של מארגניו. מדובר בסקר המבוסס על השתתפות עצמית ולא במדגם מייצג של כלל עובדי ההייטק. לכן, חלק מהשינוי בהרכב המשיבים עשוי לנבוע גם מהבדלים בזהות המשתתפים. ובכל זאת, הנתונים מעלים שאלה רחבה יותר: האם ההייטק ממשיך לתגמל היטב את עובדיו הוותיקים, אך מתקשה לייצר הזדמנויות חדשות עבור עובדים בתחילת דרכם?
כמה מרוויחים יותר מ־50 אלף שקל?
לפי סקר שערכה רשות החדשנות בשיתוף חברת צבירן בקרב 210 חברות הייטק ופורסם באוגוסט 2026, שיעור החברות שדיווחו כי צמצמו גיוסים בעקבות הטמעת AI עלה מכ־3% בדצמבר 2025 לכ־10% ביוני 2026, יותר מפי שלושה בתוך חצי שנה. במקביל, כמעט 37% מהחברות צפו ירידה בהיקף הגיוסים במחצית השנייה של השנה. עם זאת, רק 7% מהחברות ציינו את הבינה המלאכותית כסיבה מרכזית לצמצומי כוח אדם.
הנתונים מצביעים על כך שהשפעת הבינה המלאכותית עשויה להתבטא קודם כול במשרות שלא נפתחות, ולא בהכרח בפיטורי עובדים קיימים. חברות יכולות להגדיל את תפוקת העובדים באמצעות AI ובמקביל להאט את קצב הגיוסים.
התופעה אינה ייחודית לישראל. מחקר של אוניברסיטת סטנפורד, בהובלת הכלכלן אריק בריניולפסון, מצא כי תעסוקת צעירים בני 22 עד 25 במקצועות, החשופים במיוחד ל־AI, הייתה נמוכה בכ־19% מהמסלול שהיה מתקבל אילו התפתחה בדומה לתעסוקת בני גילם במקצועות פחות חשופים.
מחקר נוסף מאוניברסיטת הרווארד, שבו השתתף החוקר הישראלי גיא ליכטינגר, מצא כי בחברות שאימצו בינה מלאכותית יוצרת נרשמה ירידה יחסית בתעסוקת עובדים זוטרים, בעיקר בשל האטה בגיוסים ולא בעקבות עלייה בפיטורים.
גם נתוני הלמ"ס ממחישים את הפער בין השכר לתעסוקה. ביולי 2026 עמד השכר הממוצע בהייטק על 34,301 שקל, עלייה שנתית של 2.3%, בעוד שמספר משרות השכיר בענף ירד ב־0.3% לכ־397 אלף. מדובר בשכר ממוצע, שאינו בר־השוואה ישירה לשכר החציוני בסקר.
ומי מרוויח הכי הרבה? בצמרת טבלת השכר נמצאים ארכיטקטים, האחראים על תכנון מערכות טכנולוגיות מורכבות, עם שכר חציוני של 54 אלף שקל בחודש ומדעני מחקר עם 53.5 אלף שקל. מהנדסי בינה מלאכותית יוצרת ומודלי שפה גדולים משתכרים בחציון 51 אלף שקל, חוקרי אבטחת מידע 50 אלף שקל ומפתחי Backend כ־42 אלף שקל. מפתחי Fullstack ומנהלי מוצר משתכרים בחציון 40 אלף שקל, ומפתחי Frontend כ־38 אלף שקל.
גם דרגת הבכירות משפיעה על השכר. עובדים בדרגת ג'וניור משתכרים בחציון 23 אלף שקל, לעומת 40 אלף שקל בדרגת סניור ו־45 אלף שקל בקרב ראשי צוותים. עובדים בדרגות המומחיות הטכנולוגיות הבכירות Staff ו־Principal מגיעים לחציון של 50.5 אלף שקל, יותר מעובדים בדרגת דירקטור, המשתכרים 49 אלף שקל.
אחד הממצאים הבולטים בסקר הוא היקף השימוש בבינה מלאכותית. 56% מהמשיבים דיווחו שרוב עבודתם נעשית באמצעות כלי AI, ו־37% דיווחו על שימוש יומיומי. 93% מקבלים מהמעסיק רישיונות לכלים אלה. השימוש נפוץ במיוחד בקרב עובדי תוכנה, ש־73% מהם נעזרים ב־AI ברוב עבודתם, לעומת 63% בתחומי הדאטה ו־47% באבטחת מידע.
פערי השכר בין נשים לגברים
השכר החציוני בקרב נשים עומד על 34 אלף שקל לעומת 41 אלף שקל בקרב גברים, פער של כ־17%. הפער בולט במיוחד בקרב ראשי צוותים: נשים משתכרות בחציון 36 אלף שקל, לעומת 46 אלף שקל בקרב גברים, פער של כ־22%. עם זאת, הנתונים אינם מאפשרים לבודד את השפעת המגדר מגורמים כמו מקצוע וניסיון.
גם זהות המעסיק קשורה לשכר. עובדים בסניפים ישראליים של חברות זרות משתכרים בחציון 44 אלף שקל, לעומת 38 אלף שקל בחברות ישראליות. בקרב מפתחי תוכנה בדרגת סניור, יוצאי יחידה 8200 משתכרים בחציון 47 אלף שקל, לעומת 42 אלף שקל בקרב יוצאי יחידות טכנולוגיות אחרות ועובדים שלא שירתו ביחידה טכנולוגית. אין בכך כדי להוכיח שהשירות ביחידה הוא הגורם לפער.
למרות רמות השכר הגבוהות, 33% מהמשיבים מתכננים לחפש עבודה חדשה בחצי השנה הקרובה ו־17% דיווחו שחוו פיטורים או צמצומים בשנתיים האחרונות. בקרב העובדים שהעניקו למקום עבודתם את ציון שביעות־הרצון הנמוך ביותר, 92% מתכננים לחפש עבודה. הנתונים מעלים אפשרות שחלק מהעובדים מעוניינים לעזוב, אך מתקשים למצוא הזדמנות מתאימה בשוק שבו הגיוסים מתמתנים.
הסקר נערך על ידי ערן יעקובוביץ וארבל זינגר והסתיים בתחילת אוקטובר. הנתונים מתייחסים לשכר בסיס חודשי ברוטו, ללא בונוסים ומניות. השנה השיקו המארגנים גם כלי המאפשר להשוות נתוני שכר באמצעות ChatGPT וקלוד, תוך שמירה על אנונימיות המשיבים.
"אנחנו קהילת הייטקיסטים, לא חברת גיוס ולא מחלקת HR. לכן הסקר שלנו עצמאי לגמרי ונתוניו שייכים לקהילה", מסר יעקובוביץ. "הנתונים צריכים להדליק נורה: מי שכבר בפנים מסתדר, אבל השכר הריאלי כמעט לא זז מאז 2022 ופחות צעירים מצליחים להיכנס. חשוב לנו שהנתונים יהיו פתוחים לכולם, במחשבון ובחיבור ישיר מתוך ה־AI".
