הממשלה אישרה היום (ד') קיצוץ רוחבי בתקציב בעלות של כ-2.6 מיליארד שקל לטובת רכש ביטחוני דחוף מתקציב 2026, וזאת לאחר שאישרה מיליארד שקל נוספים שמרביתם יוקצו מתוכנית החומש של החברה הערבית.
● בלעדי | דוח חדש מזהיר מפני השלכות חובות הענק של משרד הביטחון לחברות הביטחוניות
● בכיר באוצר: למרות פריצת תקציב הביטחון, יעד הגירעון יישמר
הרכש הדחוף בהיקף מיליארד שקל הוא לטובת השלמת רכישת מסוקי האפאצ'י לצה"ל. בשבוע שעבר נחשף בגלובס כי עסקת הרכישה של 12 המסוקים מארה"ב בוטלה בעקבות סירוב חריף של משרד האוצר לפתרונות מימון להסכם.
גורמים במערכת הביטחון אמרו כי "מערכת הביטחון מתמודדת עם פער תקציבי חמור של 40 מיליארד בשנת 2026. על אף סיכום רה"מ מחודש יוני השנה, הכסף טרם הועבר והוא נחוץ למערכת הביטחון בדחיפות על מנת לעמוד במשימותיה".
לדבריהם, "הקיצוץ שמאושר בממשלה כעת בהיקף של כ-1 מיליארד שקל (כ-288 מיליון דולר) מתקציבי שנים עתידיות נועד לאפשר חתימה על עסקת מסוקי האפאצ'י, אף שהדדליין האחרון לחתימה עבר בשבוע שעבר, לאחר 4 דחיות שמשרד הביטחון הצליח לקבל מהממשל האמריקאי. יודגש כי הכסף לעסקה יגיע מדחיית תשלומים של מערכת הביטחון בעסקאות אחרות וכי הקיצוץ מתקציבי שנים עתידיות הוא הליך חשבונאי טכני שהאוצר דרש כדי לאפשר חתימה על העסקה. מערכת הביטחון שבה ומתריעה מפני הפער החמור בתקציב שנת 2026 ובתקציבי בניין הכוח של השנים הבאות, שטרם נסגר למרות סיכומים והנחיות שהתקבלו בנושא".
צעד פוליטי
הקיצוץ הרוחבי הוא חריג ביחס לתקופה, ערב בחירות לכנסת. נוסף לכך, ההחלטה לקצץ מתוכנית החומש לחברה הערבית - כשמדובר בקיצוץ של תוכנית עתידית מתקציב המדינה לשנת 2027-2029 - היא חריגה אף יותר.
בממשלה מסבירים את הצעד ב"צורך ביטחוני דחוף", אך המקור לקיצוץ הנוסף שמגיע על הקיצוץ הרוחבי - תוכנית החומש לחברה הערבית - שבמשרד האוצר גילו עליה רק הבוקר, היא צעד פוליטי.
בכל אופן, תקציב הביטחון מצוי במחלוקת מקצועית ופוליטית בשבועות האחרונים. עם העברת תקציב המדינה בממשלה בנובמבר, הוא עמד על 111 מיליארד שקל, והאמיר לכ-143 מיליארד שקל בעת אישור התקציב בכנסת בחודש מרץ האחרון בעיצומו של מבצע "שאגת הארי".
בנוסף, בשבועות האחרונים אישרה ועדת הכספים העברה של 15 מיליארד שקל נוספים מרזרבות שנשמרו לצורכי המלחמה, ואלה צפויים להגיע לוועדת שרים להצטיידות צבאית בשבוע הבא.
"ספין של האוצר"
בנוסף, בשבועות האחרונים, כפי שנחשף בגלובס, הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו לפתוח את תקציב המדינה כדי להוסיף עשרות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון וכן כדי לשריין את תוכנית ההתעצמות הצבאית בסך 400 מיליארד שקל לשנים הבאות. ואולם המהלך לא יצא לפועל, בין היתר בעקבות התנגדות האופוזיציה והקשירה שעשו בה לוויתור על הכספים הקואליציוניים.
הקיצוץ הרוחבי נועד כדי לענות על צרכים דחופים לרכש מסווג של מערכת הביטחון. מוקדם יותר השבוע, במערכת הביטחון הגדירו את הפרסומים כ"ספין של האוצר" וכינו אותו "טיפה בים" אל מול צורכי המערכת.
הארכה של שבוע
הדיונים בממשלה מתקיימים על רקע החלטה אמריקאית ביום רביעי שעבר להעניק הארכה סופית של שבוע כדי להגיע לפתרון עסקת האפאצ'י. בצל זאת, לוחות הזמנים סודרו כך שקודם לכן התכנסה ועדת השרים להצטיידות, והבוקר הממשלה - במטרה לאשר את הסטת התקציב. למעשה, זו הסטה במתווה דומה לזה שהתדיינו לגביו עד עתה, אבל ההתנגדות של האוצר נדחקה החוצה.
הציפייה הישראלית היא שמיד לאחר אישור הממשלה, ייצא ראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בארה"ב, אל"מ (מיל') אבירם חסון, לפנטגון ולבואינג, במטרה לסגור חתימת בזק.
הערכת הבכירים בישראל היא שעל אף מורת-הרוח האמריקאית הבולטת, בוושינגטון ייעתרו ויחתמו על ההסכם.
