רונן בר, ראש השב"כ לשעבר, הגיש היום (ד') לבית המשפט המחוזי מרכז תביעת דיבה בהיקף 3 מיליון שקל נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בה הוא טוען כי היה רצף של התרעות חוזרות ונשנות מפני מתקפה אפשרית של חמאס לאורך 2023 והמלצות לסיכול. בר טוען בכתב התביעה כי נתניהו אחראי למדיניות ההכלה, השקט ומימון ההתעצמות של חמאס, לה התנגד בר.
● ראש שב"כ לשעבר נגד ראש ממשלה: מהם הסיכויים המשפטיים, ומהו סכום הפיצוי המקסימלי?
לדברי בר, "כמי שעמד בראש השירות, אני נושא באחריות לכך שהשב"כ כשל בחלקו במתן המודיעין הנדרש על מתקפת ה-7 באוקטובר ועיתויה. המתנתי בשקט שלוש שנים לכינונה של ועדת חקירה שסוף-סוף תחשוף את עשיית השב"כ, לצד הכשלים, וזאת למול עלילת דם מתמשכת. נוכח ההתפרצות שלוחת הרסן של ראש ממשלה, החלטתי שלא לשתוק ולהראות לציבור את המניעים שמאחורי התנהגות פסולה כל-כך".
כתב התביעה מדגיש כי עניינה של התביעה אינו בניסיון של בר להתנער מאחריותו, שאותה הוא כבר מימש - אלא בפרסום דיבתי של ראש הממשלה, המנסה להטיל את אחריותו שלו על כתפיו של בר.
"מדיניות של שקט בכל מחיר"
בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עורכי הדין ראובן בכר, יורם בונן ודורון קול ממשרד פישר (FBC), מפורט כיצד בחודשים שקדמו לאסון ה-7 באוקטובר, התריע בר בפני ראש הממשלה באופן חסר תקדים, כמעט בכל שבוע, על התפרצות רב-זירתית קרובה, תוך מתן דגש מפורש לרצועת עזה ולחגי תשרי. בר הציג יוזמות לסיכול בכירי חמאס, אך התרעות ותוכניות אלה זכו לביטול או להתעלמות מצד נתניהו.
מכתב התביעה עולה כי נתניהו הוביל במשך שנים מדיניות של "שקט בכל מחיר" ברצועת עזה, שכללה הנחיות מפורשות לשמר שקט ברצועה, לדחות עימותים, להותיר את עזה כזירה משנית ולשמר את חמאס ככתובת שלטונית.
מדיניות זו כללה את מימון החמאס הצבאי והתעצמותו, באמצעות כספים מקטאר, בניגוד לעמדת שב"כ לאורך שנים, והתבססה על קביעות כי חמאס מורתע - זאת בניגוד מוחלט לעמדת בר. בר טוען כי כל ניסיון שלו להשפיע על קביעת המדיניות נחסם בבוטות על-ידי ראש הממשלה.
"דיבה זדונית ושקרית"
בר דוחה בתביעה את הטענה כי שב"כ "הסתיר מידע". נטען כי בניגוד לטענות נתניהו, כבר במהלך הלילה ב-7 באוקטובר, החל מהשעה 03:03, הפיץ השב"כ התרעה לכלל גופי הביטחון. המזכירות הצבאית בלשכת ראש הממשלה, כמו גם יתר הגופים הביטחוניים, עודכנו בתמונת המצב המודיעינית.
לצד זאת, בר הנחה להעביר עדכון גם למזכיר הצבאי של נתניהו עוד טרם תחילת המתקפה - וזאת בהתאם לדרכי התקשורת שהתווה ראש הממשלה עצמו, כפי שאישר לאחרונה מזכירו הצבאי באותו זמן. ההחלטה אף מתועדת במחשבי יומן החמ"ל של השב"כ, ובכך, לדברי בר, מפריכה גם עלילה זו. ראוי לציין כי ראש הממשלה לא חזר לראש השב"כ ולא התערב גם לאחר שהחל הטבח.
בתביעה טוען בר כי נתניהו יודע כי השב"כ אינו אמון על ניהול כוחות צבאיים בשטח, ואינו אמון על פיקוח או אישור של מסיבות אזרחיות ועל הפעלת כיתות כוננות, ולפיכך הטחת ההאשמות החוזרות שלו היא דיבה זדונית ושקרית לחלוטין שנועדה להסתיר את האמת מהציבור.
לפי התביעה, "עלילת דם זו החלה מיד לאחר שנתניהו נכשל בניסיונו למנוע מרונן בר הגשת תצהיר לבג"ץ, בו פירט על הסכנה הביטחונית המשמעותית שנשקפה כתוצאה מהעסקת יועצים היושבים בלשכת ראש הממשלה על-ידי קטאר, מדינה תומכת חמאס, ועל ניסיונותיו של ראש הממשלה להשתמש בשב"כ כ'משטרה חשאית' למול מחאות פוליטיות".
"לא לאפשר לרצף השקרים לחלחל"
על-פי בר, הוא סבר כי נכון להמתין להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחשוף את העובדות, אך נוכח מסע ההכפשה האישי נגדו, הפוגע בשב"כ, בלוחמיו ובזכר חלליו, וכן לנוכח היעדר כל מהלך לקידום ועדת חקירה ממלכתית, דיווחים על ניסיונות לכאורה לזיוף פרוטוקולים, לצד ניסיונות לקבע נרטיבים שקריים הכוללים הסתה נגד ראשי מערכת הביטחון - לא ניתן עוד לאפשר לרצף השקרים של ראש הממשלה להמשיך ולחלחל בציבור.
לדברי בר, "בעידן של מנהיגות מפלגת המתבססת על שקר, רק מהלך נחוש יחזיר את האמת לשיח ויבלום את מנגנון הנאמנות והפחד הנרקם סביבנו, שנגדו נלחמתי בתקופת כהונתי. זו היא חובה מוסרית ובטחונית וחלק ממימוש אחריותי וחובתי למדינה.
"אני קורא לראש הממשלה שלא להסתתר מאחורי טענת חסינות. בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית - האמת תתברר בבית המשפט. מעט מן האור יסלק הרבה מן החושך".
התביעה הוגשה בין היתר בשל פרסום ברשת X של ראש הממשלה מהחודש שעבר בו הוא מטיח האשמות שונות בבר. בתביעה טוען בר כי נתניהו מנסה להסיט את הדיון מאחריותו שלו לאירועי ה-7 באוקטובר ולמלט את עצמו מאחריות. בר הבהיר בפתח התביעה כי לא מדובר בניסיון להתחמק מאחריותו לחלק של השב"כ בטח אלא בפרסום דיבתי בעליל של נתניהו המנסה להטיל עליו את אחריותו שלו. "שירות הביטחון הכללי כשל בחלקו באי מתן התרעה על מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, בכך שלא סיפק את המודיעין הנדרש על היקף המתקפה ועל עיתויה". עוד הוסיף כי כמי שעמד בראש השב"כ הוא נושא "באחריות לכשלי הארגון, מרכין את ראשו בפני הנרצחים והנופלים, בפני המשפחות השכולות, ובפני הפצועים ובני משפחותיהם".
בר טוען כי נתניהו הוא האחראי על הגדרת תפיסת הביטחון והוא הוביל במשך שנים מדיניות של "שקט בכל מחיר" ברצועת עזה וכי בר התנגד למדיניות זו והמליץ על נקיטת מהלכים התקפיים. כך הוכנסו לרצועה כספים מקטאר למרות התנגדות שב"כ. "צמצום חופש הפעולה של גופי הביטחון ברצועת עזה נטלו מגופי הביטחון את הרכיב המרכזי בסיכול טרור - התקפה" טוען בר. בר טוען כי הוא התריע שוב ושוב על הסכנות שבמדיניות אותה הוביל נתניהו ועל שחיקת ההתרעה.
בר: "נתתי התרעה אסטרטגית למלחמה"
בר טוען כי חודשיים לפני ה-7 באוקטובר מסר לנתניהו במפורש "התרעה אסטרטגית למלחמה". "ב-23 ביולי בשיחה ישירה וחריגה בקו המאובטח, אמר התובע לנתבע: אני מעביר לך התרעה אסטרטגית למלחמה" נכתב בתביעה. באותה שיחה, בר מפרט כי הסביר לראש הממשלה כי אויבי ישראל רואים בקרע הפמנימי הזדמנות והדרך היחידה למנוע זאת היא באמצעות מכת מנע לשיקום ההרתעה. בשיחה זו הבהיר כי לא ידעו לתת יום ושעה.
הפרסום הדיבתי הנטען מתייחס לדברי נתניהו לפיו בר קיים שיחות רבות עם הרמטכ"ל וראש אמ"ן בליל ה-7 באוקטובר. בר משיב כי הוא לא שוחח באותו הלילה כלל עם הרמטכ"ל או עם ראש אמ"ן. על התייחסות השב"כ לאינדיקציות שהתקבלו באותו הלילה הוא טוען כי אנשי השב"כ שיתפו לאורך הלילה את צה"ל במידע והפיצו אותו בשעה 03:03. אך שב"כ לא העריך באותו לילה כי פניו של החמאס למתקפה כוללת.
על האמירה של נתניהו כי בר "החליט שלא להתריע לכיתות הכוננות ולכוחות צה"ל בשטח" משיב בר כי מדובר באמירה מקוממת מאחר וכוחות צה"ל לא כפופים לשב"כ אלא לצבא שעודכן במידע המודיעיני והתקיימו שיחות בהתאם לתמונת המצב שהיתה באותו זמן. על אמירתו של נתניהו כי בר "החליט שלא לפנות את מסיבת הנובה" טוען ראש שהב"כ לשעבר כי מדובר ב"הסתה של ממש" מאחר ושב"כ לא עוסק ברישוי אירועים ולא מנהל מעקב אחר מסיבות. עוד נטען כי שיגור צוות לוחמים מצומצם כראיה לכך שבר ידע על סכנה אמיתי היא שקרית. לטענת בר, ההחלטה הראשונית להקפיץ את הכוח לא התקבלה על ידי בר. ועצם ההחלטה להקפיץ את הכוח, שנעשית עשרות פעמים בשנה, לא מלמדת על ידיעה בדבר מלחמה.
בר: "התרעתי באופן חסר תקדים בתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר"
על ההתרעות בתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר טוען בר כי הוא התריע "באופן חסר תקדים בפני הנתבע (נתניהו) מפני האיום הביטחוני הנשקף למדינת ישראל בכלל, ומחמאס ברצועת עזה בפרט".
בינואר 2023 מתאר בר פגישת עבודה בה הציג הערכה כי יחיא סינואר מעוניין במערכה רב זירתית. בפברואר 2023 הופץ מסמך מטעם השב"כ לפיו רף ההכלה של החמאס והג'יהאד הולך ונשחק וכי "גוברת הסבירות למהלך צבאי מצידם". באותו החודש כתב בר מכתב אישי חריג בו כתב כי "המודיעין מלמד שארגוני הטרור מזהים שעת כושר וכי השילוב בין השסע הפנימי באותה עת (על רע הרפורמה המשפטית שיזמה הממשלה בראשות הנתבע) לבין חוסר היציבות בזירה הפלסטינית עלול לקרב את ישראל ל"סופה המושלמת"".
בר ממשיך ומתאר כי במרץ הציג לשר הביטחון יחד עם הרמטכ"ל דאז את החשש מפני התלקחות ביטחונית קרובה. אך נתניהו סירב לפגישה משותפת והסכים להיפגש עם כל אחד מהם בנפרד. ב-25 במרץ נשא יואב גלנט שר הביטחון דאז נאום בו מתריע על סכנה לביטחון ישראל שהוביל לפיטוריו. בר ממשיך ומתאר התרעות שונות הנוגעות לתגובה לפיגועים בחודשים שלאחר מכן.
כאמור ב-23 ביולי טוען בר כי העביר "התרעה אסטרטגית למלחמה". ב-14 בספטמבר 2023 בר מתאר כי התקבל "מסר חריג מן האויב" והוא עדכן את נתניהו על כך באופן מידי. שבוע לפני אירועי ה-7 באוקטובר הצביע בר, לטענתו, "על שיא בהכוונות טרור, ועל האפשרות שישראל תיגרר לסבב בניגוד לרצונה לפני תום תקופת החגים".
השתלשלות ליל ה-7 באוקטובר
"השב"כ פעל על מנת לנסות להפיק מודיעין ולגבש תמונה מודיעינית נוכח אינדיקציות שונות שהתקבלו" נכתב בתביעה. לדבריו, החל מהשעה 23:00 עדכנו אנשי שב"כ את מקביליהם בצה"ל. בשעה 02:00 החליט ראש אגף המבצעים בשב"כ על הפקצת צוות לוחמים המכונה "טקילה" כמענה מידי לאפשרות של פיגוע. בסביבות השעה 03:00 כינס מפקד פיקוד הדרום שיחה בה השתתפו נציגי שב"כ. בשב"כ הפיצו התרעה מתוקשבת אך בדיעבד הסתבר שהיא סומנה במדרג נמוך מזה שהיה אמור להיות. התוכן שלה שיקף לטענת בר את המצב בזמן אמת.
בר מדגיש כי בזמן אמת "אף גורם ובכלל זה שב"כ לא העריך כי פניו של חמאס למתקפה כוללת". לדבריו, למרות שתמונה המודיעין לא היתה ברורה, הוא החליט להגיע ללשכתו ולקיים הערכה שהסתיימה בשעה 05:15. הוא הנחה לקדם את צוות הלוחמים לגבול הרצועה ולהעביר את עיקרי הדיון למזכיר הצבאי של הנתניהו. ההנחיות הוזנו ב-06:06. בשעה 06:15 התקיימה שיחת טלפון בין ראש לשכת רונן בר לבין המזכיר הצבאי של ראש הממשלה.
לבסוף טוען בר כי לנתניהו לא עומדת הגנת תום הלב. "הנתבע יודע כי הדברים שכתב אינם נכונים, ובכל זאת הציגם כעובדות נחרצות כדי לסמן את התובע כמטרה מטעמים אישיים ותעמולתיים ולהסיט את הדיון מאחריותו שלו".
