כמה רחוקות זו מזו ההכנסות של משקי הבית בישראל, ועד כמה הפערים האלה באים לידי ביטוי בהוצאות שלהם? לפי סקר הוצאות משק הבית לשנת 2024, שפרסמה אתמול (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ההכנסה הכספית נטו של משק בית בעשירון העליון עמדה על 49,496 שקל בחודש, לעומת כ7,276 שקל בלבד בעשירון התחתון - פער של כמעט פי שבעה.
● הלמ"ס מעדכנת את נתוני התוצר: המשק צמח ב־14.9% ברבעון השני
● 4.6 מיליארד שקל מהמדינה: מה חושף הדוח של קופות החולים?
אלא שבכל הנוגע להוצאות, התמונה שונה לחלוטין. ההוצאה הכספית החודשית הממוצעת של משק בית בעשירון העליון עמדה על כ-21.8 אלף שקל, לעומת כ-11.9 אלף שקל בעשירון התחתון - פער של פחות מפי שניים. למעשה, בשני העשירונים התחתונים ההוצאה הממוצעת אף הייתה גבוהה מההכנסה הכספית נטו.
הנתונים מתחייחסים לשנת 2024, שהתאפיינה במלחמת חרבות ברזל, גיוס מילואים נרחב ופינוי תושבים מאזורי המלחמה בצפון ובדרום. דווקא בשנה הזו ירד אי השוויון בהכנסות: מדד ג'יני, שבו 0 מבטא שוויון מלא ו1 אי שוויון מוחלט, ירד ל-0.333, לעומת 0.349 ב-2023.
כמה מרוויח משק בית בישראל?
בשנת 2024, עמדה ההכנסה הממוצעת של משק בית על 27,173 שקל ברוטו בחודש. ההכנסה החציונית, שמחצית ממשקי הבית בישראל משתכרים יותר ממנה ומחצית פחות, עמדה על 20,540 שקל ברוטו בחודש. הפער ממחיש כיצד ההכנסות הגבוהות של חלק ממשקי הבית מושכות את הממוצע עלפי מעלה.
ומהיכן מגיע הכסף? לפי הלמ״ס, 76.6% מההכנסה הממוצעת של משקי הבית מקורם בעבודה, 14.8% בקצבאות ובתמיכות, והיתרה בהכנסות מהון, מפנסיות ומקופות גמל.
גם כאן התמונה שונה מאוד בין העשירונים. בעשירון התחתון רק 60.9% מההכנסה מגיעים מעבודה (81% בעשירון העליון), ו-37.6% מקצבאות ותמיכות.
מזגן כמעט בכל בית, מכונית שנייה בעיקר לעשירון העליון
הפערים ניכרים גם במה שיש בבתים של הישראלים. כמעט בכל משקי הבית (96.8%) יש מזגן, ל-84.3% ממשקי הבית בישראל יש טלוויזיה אחת לפחות, ו-ל72.7% מכונית אחת לפחות. אבל בעשירון העליון, ל-50.7% ממשקי הבית יש שתי מכוניות או יותר. בעשירון התחתון השיעור הוא 4.6% בלבד, פער של פי 11. גם בגישה לעולם הדיגיטלי הפער בולט. 93.1% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים מינוי לאינטרנט, לעומת 54.3% בלבד בעשירון התחתון.
כמה מוציאים הישראלים מדי חודש?
ברמת המשק כולו, ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת הסתכמה בכ-18,695 שקל. זאת, לעומת 18,088 שקל בשנת 2023. לאחר ניכוי השפעת עליית המחירים בין השנים, העלייה מסתכמת ב-0.3% בלבד.
הנתון מצביע על יציבות בהוצאה הריאלית הממוצעת, אך אינו מלמד בהכרח, לבדו, אם הישראלים רכשו פחות מוצרים, שינו את הרגלי הצריכה או נאלצו לצמצם הוצאו מסוימות.
הדיור הוא סעיף ההוצאה גדול ביותר של משקי הבית בישראל. בשנת 2024 הוא היווה 25% מסך ההוצאה לתצרוכת. אחריו תחבורה ותקשורת עם 18.4%, ומזון, כולל ירקות ופירות, עם 17.9%.
לצד ההוצאה הממוצעת, מפרסמת הלמ״ס גם את ההוצאה הכספית הממוצעת, שעמדה בשנת 2024 על 15,370 שקל. ההבדל נובע מכך שההוצאה הגבוהה יותר כוללת גם אומדן לשירותי הדיור שמקבלים משקי הבית המתגוררים בדירה בבעלותם. לצורך המדידה, הלמ״ס מחשבת עבורם שכר דירה חלופי, בהתאם לדירות דומות באזור המגורים. לכן, כשמנסים להבין כמה כסף נדרש למשק בית כדי לממן את הוצאותיו החודשיות, חשוב להבחין בין שני המדדים.
בסופו של דבר, נתוני הלמ״ס מראים שההוצאה הממוצעת כמעט לא השתנתה בשנת המלחמה, אבל שהפערים בין העשירונים נותרו עמוקים, גם אם אי השוויון בהכנסות הצטמצם מעט. מאחורי הממוצעים, עשויים להסתתר גם שינויים בהרגלי הצריכה. ייתכן, למשל, שהמלחמה הביאה לצמצום ההוצאות על חופשות, בילויים ופנאי, בעוד שההוצאות על צרכים אחרים נותרו יציבות או אף גדלו. הנתונים שפורסמו אינם מאפשרים לקבוע זאת.
