דוחות הרבעון השלישי של מרצדס שפורסמו השבוע מצביעים על זינוק של כ־61% במכירות הגלובליות של כלי הרכב החשמליים והמחושמלים של המותג הגרמני לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ביחד עם רכבי הפלאג־אין, כמעט רבע מכלי הרכב החדשים של החברה נטענים כיום משקע חשמלי.
● החל מ-155 אלף שקל: המכונית שנכנסת לפלח שוק צפוף במיוחד
● החל מ-400 אלף שקל: הרכב שיכול לשמש גם כתחליף לימוזינה
מי שרוכש "רכב סטטוס" שעולה כמו שתיים־שלוש מכוניות עממיות, לרוב לא מוטרד מתוספת של כמה מאות שקלים בחודש לחשבון הדלק. אבל הלקוחות בפלח הזה לא רוכשים רכב מחושמל בחצי מיליון שקל כדי לחסוך בהוצאות אלא כדי לקבל חוויית נהיגה שקטה ונטולת ריחות מפלט, ולשדר לעובדים ולבעלי המניות, ואולי גם לשכנים, ערכים כמו חדשנות ודאגה לסביבה.
מרצדס גוזרת כיום קופון מכובד באירופה ובארצות הברית בזכות הטרנד הזה, ואחת האחראיות לכך היא ה־GLC החשמלית החדשה שהושקה לאחרונה גם בישראל.
עיצוב חיצוני
בניגוד לעיצוב החללי של X3 המתחרה של ב.מ.וו, העדיפו מעצבי מרצדס לשמור על הסגנון המוכר של סדרת ה־GLC, אם כי קשה לקרוא לו מאופק. בחרטום יש כעת גריל ענק ומוכסף עם סמל הכוכב של מרצדס בממדים של צלחת סרוויס. בלילה הגריל הזה גם מואר מאחור בעשרות נורות LED זעירות נוסח כוכבים, ויש גם מערך פנסי חזית ממוחשבים שמשלים את מופע האורות.
פרופיל הצד יותר סולידי עם קווים עגלגלים ונטולי אגרסיביות, גג שמשתפל לאחור במתינות ועמודי גג אחוריים בקימור עדין. עיצוב החלק האחורי מיישר קו עם הסגנון ה"רך" של דגמי הדור החדש של מרצדס, אבל מצויד במערך תאורה רוחבי שעשוי משלל אלמנטים מעוצבים ונראים מרחוק. בשורה התחתונה הרכב משדר לסביבתו את המסר של "נהג עם כיסים עמוקים", שבו חושקים רבים מהלקוחות בפלח הזה.
פנים הרכב
הכניסה לתא הנוסעים נוחה ומתוכננת היטב עבור נוסעים במגוון רחב של גילאים וגדלים עם סף כניסה בגובה מתון יחסית, דלתות גדולות ומסגרת גג אופקית. תנוחת הישיבה גבוהה והראות טובה לכל הכיוונים עם גיבוי מערך מצלמות היקפי.
המושבים הקדמיים רחבים ונוחים והמושב האחורי רחב דיו עבור שניים-שלושה ומציע מרחב רגליים בלתי מוגבל, כראוי לרכב עם בסיס גלגלים שאורכו נושק ל־3 מטר. מרחב הראש טוב הן מלפנים ומאחור.
תא המטען רחב ועמוק יכול להכיל נפח מכובד של כ־570 ליטר, כאשר מתחת למכסה הקדמי ניתן לדחוק עוד מטען בנפח של כ־100 ליטר.
מערך הפיקוד משתנה בהתאם לגרסה. דגמי הבסיס מצוידים בשני מסכים רוחביים שמחוברים ביניהם במרכז. הגרסה הבכירה שבה נסענו מקבלת את פני הנוסעים עם יחידת מסך עצומה שנמתחת כמעט מדלת לדלת ולכל גובה הקונסול הקדמי. זה גימיק חזותי פוער פה, אבל גם כזה שעלול להכניס לוורטיגו נוסעים מבוגרים ו/או שמרנים, שרוצים רק לצפות במידע חיוני ולשלוט ברכב ללא הסחת דעת בעת הנסיעה.
הנחמה היא שממשק האנוש החדש של מרצדס, שמבוסס על בינה מלאכותית, מאורגן היטב עם תפריטי מגע גדולים וברורים וניתן לצמצם את המידע המוצג למינימום ההכרחי. זה כמעט חיוני בנהיגה לילית. יש גם מערכת פיקוד קולי מוצלחת, בינתיים באנגלית, שמשתפרת ככל שמרבים להשתמש בה.
יש כמה מתגים פיזיים לשליטה על מערכות חיוניות אבל רובם מרוכזים על ההגה ומצדדיו או בדלתות. סביבת הנהג והנוסעים די נטולת מתגים והקונסול המרכזי שבין המושבים משמש בעיקר כמשענת ומשטח טעינה.
איכות הגימור וההרכבה מרהיבה עם מרבדים של עור טבעי או "טבעוני", בהתאם לבחירה, שעוטים בנדיבות את משטחי התא. ידיות הדלתות ומתגי כוונון המושבים יוצרו מגושי אלומיניום מלוטשים ואפילו משטחי הפלסטיק בתחתית הדלתות נעימים למגע. את החוויה משלים בידוד רעשי חוץ מהטובים בפלח.
כמקובל במותגי היוקרה הגרמניים, רמת האבזור משתנה בהתאם לעומק הכיס. אמנם גם גרסת הבסיס לא מרגישה "ערומה" אבל מי שרוצה את רוב הגימיקים הטכנולוגיים והעיצוביים יצטרך להוסיף אחוזים לא מעטים למחיר. הסינים כבר נגמלו מההרגל הזה מזמן.
מסיבה לא ברורה באף אחת מהגרסאות אין וילון חיפוי לגג הזכוכית הענק. הזכוכית המקוטבת אמורה לסנן את רוב הקרינה אבל בשיא הקיץ הישראל היא עדיין מחממת כמו כיריים של אינדוקציה.
מנוע וסוללה
את ה־GLC ניתן להזמין עם מספר אופציות של הנעה וסוללה, שלכולן טווח של מעל 600 ק"מ. נתוני הביצועים מכובדים בכל הגרסאות אבל אנחנו לקחנו למבחן את גרסת ה־400 הבכירה, עם שני מנועים שמייצרים 489 כ"ס ומאיצים את הרכב מאפס ל־100 ב־4.3 שניות.
למרות הכוח והמומנט המערכת מאפשרת לנהוג במנעד רחב של סגנונות, משיוט נינוח בעיר עם תגובת דוושה עצלה, וכלה במצב ספורט שידביק את הנוסעים למושביהם כמו קרון ברכבת הרים.
הגרסה הבכירה מצוידת בסוללה של 94 קילוואט-שעה עם טווח מוצהר של עד 663 ק"מ. זהו טווח נמוך מזה של ה־X3, אבל היעילות האנרגטית של ה־GLC גבוהה. גם בשיא הקיץ, עם מזגן פועל בעוצמה מלפנים ומאחור אפשר להשיג טווח ריאלי של 500 ק"מ פלוס מינוס אם שומרים על נהיגה מתונה. קצב הטעינה עומד על כ־330 קילוואט ומקצר את זמני הטעינה משמעותית אם תמצאו מטען שתומך בכך. גם קצב הטעינה מהרשת הביתית מהיר, עד כ־5 שעות לטעינה מלאה.
על הכביש
על הכביש קל לשכוח שנוהגים ברכב מאסיבי ששוקל כ־2.5 טונות לפני נוסעים ומטען. ההיגוי לא מדויק במיוחד גם במצב הספורטיבי, אבל הוא מאוזן ושומר על הנהג בתמונה. אחיזת הכביש טובה תחת עומס והתנהגות הכביש זורמת תודות למרכז כובד נמוך ולהיגוי לגלגלים האחוריים. ההיגוי האחורי הוא ברכה של ממש בעיר ומאפשר לתמרן את הרכב השמנמן בקלות מפתיעה במקומות צרים כמו חניונים עירוניים. למרבה הצער הוא כלול רק בגרסה הבכירה והיקרה. כנ"ל גם מתלי האוויר שעושים עבודה יעילה בבידוד הנוסעים מהאספלט הישראלי המוזנח, אם כי המצב ה"נוח" שלהם מייצר קצת יותר מדי נדנודי לוואי.
הרכב מגיע גם עם חבילת חיישנים היקפית מתקדמת שמתוכנתת לתמוך בנהיגה כמעט אוטונומית, כשהרגולציה המקומית תאפשר זאת. בינתיים אפשר להסתפק בפונקציות כמו מערכת חניה אוטומטית ובבלמים ממוחשבים "על חוט", שעושים עבודה מרשימה בבלימת המאסה הזו מבלי להרגיש מנותקים.
מחיר
לשים מרצדס בחניה זה אף פעם לא תענוג זול, אם כי דגם הבסיס של ה־GLC, עם מנוע בודד, מגיע כעת עם מחיר נגיש יחסית למותג של כ־430 אלף שקל. הגרסה הדו־מנועית המפוארת שבה נהגנו כבר מציבה את רף המחיר על 560 אלף שקל. גם זה מחיר נסבל עבור קרוס־אובר חשמלי אולטרה־מפואר עם סמל הכוכב עליו. אבל מעבר לפינה כבר ממתינות סיניות־פאר חשמליות מתוחכמות לא פחות שיעלו חצי ויציבו אתגר רציני לעוצמת המותג.
חלק מהמתחרות
ב.מ.וו IX3
490-545 אלף שקל ל־IX3 הדו-מנועית. עיצוב עתידני ותא נוסעים מרווח, מפואר וטכנולוגי. הספק של 470 כ"ס וטווח חשמלי של עד 801 ק"מ בהתאם לגרסה
אאודי Q6 אי-טרון AWD
540 אלף שקל לגרסה הדו־מנועית של Q6 החשמלי. מעט קטן מהמתחרות אבל תא הנוסעים מפואר ומרווח. הספק של 387 כ"ס וטווח חשמלי של עד 561 ק"מ
