הכניסה של מודלי שפה גדולים ובינה מלאכותית יוצרת לאקדמיה יוצרת משבר ומהפכה בצורה שאוניברסיטאות פועלות. היכולת לכתוב עבודות הגשה בקלות ולפתור תרגילים בלי שום מאמץ ו"חיכוך עם החומר" הופכים את השיטות המקובלות לתרגול והערכת סטודנטים ללא רלוונטיות.
כעת, אוניברסיטאות בארץ ובעולם נאלצות לשנות מהותית את האופן בו הן פעלו שנים ארוכות. מצד אחד, הרבה "הולכות אחורה" ומחזירות מבחנים כתובים ונוכחות חובה. ומצד שני, מעודדות לשלב AI בעבודה ולהגיע לתוצרים מרשימים בהרבה ממה שהיה בעבר. בשלב הזה, אין לאוניברסיטאות נוהל אחיד או גוף מתכלל ובכירי האוניברסיטאות מודים: "אנחנו עדיין בניסוי וטעיה, לא יודעים מה הפתרונות".
● סקר חדש מגלה: כמה מועמדים דחו הצעה כי לא עובדים מהבית
● סקר חדש: השכר החציוני בהייטק זינק, וכמה מרוויחים יוצאי 8200?
אין צורך להציג את הקלות שבה מודלי השפה העדכניים יכולים לייצר טקסטים משכנעים ולפתור בעיות שבעבר סטודנטים היו נדרשים להתאמץ ולהפנים את החומר כדי להתגבר עליהן. "יש בעיה רצינית בלתת שיעורי בית", אומר פרופ' דני רז, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון האחראי על נושא ה־AI "כשאנחנו נותנים שיעורי בית במתמטיקה או פיזיקה, לשבת כל הלילה ולדבר עם חברים זה חלק מהותי מתהליך הלמידה. אבל כיום, כלי ה־AI נותנים את התשובות, אז לא עושים את זה".
על פי סקר גאלופ, 57% מהסטודנטים בקולג'ים האמריקאים משתמשים בבינה מלאכותית בעבודות האקדמיות לפחות פעם בשבוע, ומעל חמישית - כל יום. סקר של התאחדות הסטודנטים בארץ מראה נתונים דומים - 58% מהסטודנטים בישראל משתמשים בכלי AI באופן יום יומי, אבל 60% מעידים שהאוניברסיטה לא נותנת הנחיות ברורות לגבי שימוש בכלים.
המבחנים חוזרים לאופנה
כשהבינה המלאכותית רק החלה להיכנס לשימוש, נוצר מעין "מירוץ חימוש" בין המרצים למודלים. ד"ר צחי רז, מרצה לכלכלה ובתכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית, תיאר מספר כלים להתמודדות עם השימוש ב־AI: "אפשר לבדוק עם כלים כמה מהעבודה נוצרה ב־AI. אפשר לקבוע שהעבודה תוגש באמצעות כלי שמתעד את הכתיבה. אבל יהיו כלים שיתגברו גם על זה, האייג'נט פשוט יכתוב לאט".
בהנחה שאי אפשר לנצח במירוץ החימוש, הפתרון הבא הוא "לחזור אחורה": בעשורים האחרונים היה מעבר ממבחנים גדולים לעבודות הגשה שאמורות לפתח למידה עצמית ומיומנויות חשיבה. אך אלו, כמובן, התאיינו ברגע שיש בינה מלאכותית שיכולה לכתוב בצורה מספיק משכנע.
כעת, המבחנים חוזרים לאופנה. פרופ' דני רז מהטכניון מספר שאצלם "יותר מהציון מושתת על הבחינה. אנחנו נותנים למרצים גם כלים כמו בוחן מייד אחרי ההגשה. אבל בסוף, הבעיה עולמית".
גם פרופ' אורן שגריר, רקטור האוניברסיטה העברית מספר ש"הדרך הכי קלה זה לחזור לבחינות, 10 שנים ניסינו לצאת משם בהדרגה ועכשיו צריך לחזור. אבל מנסים לעודד את הסגל לחשוב על דרכים נוספות: להציג את העבודה בכיתה, לעשות שיחה עם המרצה, מטלות שנעשות בכיתה. אבל בסוף אין פתרונות קסם, שוברים את הראש".
"פדגוגית, אין ספק שהתרגילים לבית זה חלק חשוב מהלמידה", אומר ד"ר צחי רז מהעברית. "אני רוצה לתת תמריץ חיובי להגיש, אבל ה־AI יכול לייצר את הפתרון לתרגל ברגע. אז מחייבים אותם להגיש בכתב יד. אפשר כמובן להעתיק מה־AI, אבל גם בזה יש ערך. הסטודנטים מאוד לא אהבו את ההגשה כך, אבל הם לומדים יותר טוב".
עוד הוא מספר ש"באקדמיה יש גם בעיה של נוכחות סטודנטים. דור שסוף התיכון היה בקורונה ובמלחמות והתרגלו ללמוד מרחוק. זה פוגע מאוד בלמידה. התחלנו אצלנו לאכוף הרבה יותר נוכחות חובה".
תשתמשו - אבל תדווחו
בבר אילן, למשל, נוקטים גישה אחרת. יובל שרייבמן, סמנכ"ל הוראה ולמידה באוניברסיטה, מסביר כי: "הקמנו קבוצות עבודה של 80 מרצים שחלקו מהניסיון שלהם, וגיבשנו סט של הנחיות שאומר 'בבקשה תשתמשו, אבל יש לכם חובת גילוי נאות'. המרצה יכול לראות את סוג השימוש שנעשה, ולשקף לסטודנטים מה שימוש לגיטימי יותר ומה פחות".
בחלק מהקורסים בפקולטה למשפטים, למשל, בחרו שיטה יוצאת דופן: כותבים עבודה, ולאחר מכן נדרשים לשחזר בקצרה את המהלכים העיקריים שלה בלי חומר גלוי. אך הוא מדגיש ש"אנחנו עדיין בניסוי וטעיה. אנחנו לא יודעים מה כל הפתרונות, ואנחנו מסתכלים מה קורה בעולם, ועד עכשיו לא ראיתי פתרון שונה מהותית".
שרייבמן מסביר כי בבר אילן, המדיניות הרשמית דורשת הצהרה לגבי אופן השימוש ב־AI ושימוש אתי שכולל בדיקה עצמאית של הסטודנט את התוצאה. אך בפועל, למרות הכוונות מדיניות רשמית, בכירי האוניברסיטאות מודים שברוב הפקולטות וברוב הקורסים - המדיניות נקבעת מלמטה על ידי המרצים עצמם.
הזדמנות - ולא רק אתגר
אך פרופ' שגריר מהעברית מדגיש ש"ה־AI זה גם הזדמנות, לא רק אתגר. הסטודנטים יכולים לשאול את הבוט על החומר, אם הם לא הבינו - דבר המסייע לבעלי קשיי למידה ושפה. במחקר יש תכנית רחבה שהשקנו השנה שאנחנו עוברים מחלקה מחלקה לפי התחום ואיך להשתמש ב־AI כדי להאיץ את המחקר".
בבר אילן מספרים ש"האוניברסיטה החלה במהלך של בחינה מחודשת ועדכון תוכניות הלימודים לתואר הראשון: אילו קורסים יש לעדכן, אילו תכנים כבר אינם רלוונטיים ואילו התאמות נדרשות למציאות המשתנה".
פרופ' דני רז מהטכניון אומר ש"נושא ה־AI זו לא מכה קלה בכנף, זה עכשיו פוקוס מרכזי של הטכניון. אנחנו חייבים להשתנות מהר, גם אם התשובות שלנו לא יהיו מושלמות. אנחנו רוצים לחנך את הדור הבא של החוקרים והמהנדסים של ישראל, ואנחנו רוצים להשתמש ב-AI כדי לעשות את זה הכי טוב".
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא פרויקטי הגמר במדעי המחשב. "היום פרויקטי הגמר הרבה יותר שאפתניים, עם ערך מוסף שנשאר אצל הסטודנטים, ואנחנו מביאים עוד מנטורים אנושיים מהתעשיה כדי לוודא את זה".
