בית החולים הדסה הודיע על הקמת מרכז רפואי חדש בלימסול, ועל כוונה להקים בית חולים באזור ניקוסיה. מדובר בשותפות עם קבוצת יזמים קפריסאית, כאשר בית החולים תורם את השם, ההכשרה והייעוץ לצוות הרפואי, ואילו הקפריסאים אחראים על ההון והתפעול. בית החולים יעסיק רופאים קפריסאים.
● משרד הבריאות פרסם תוכנית תכנון כוח-אדם ברפואה שתיושם עד 2035
● "עיר הבריאות": החזון החדש של בית חולים שיבא
בית החולים הדסה ירשום רווח עסקי מן הפעילות, אולם לא נחשף מה טיבו. בהודעת בית החולים הושם דגש על חיזוק יחסי ישראל וקפריסין, ובנוסף עשויה להגיע תיירות רפואית מקפריסין לישראל דרך הקשר הזה, לאחר הפסקה כמעט מלאה בתיירות הרפואית לארץ מאז המלחמה.
זוהי הפעם הראשונה שבה בית חולים ישראלי נותן את שמו להקמת מרכז רפואי בחו"ל. בית החולים שיבא אמנם כבר שלח זרועות אל מחוץ למדינה כאשר הקים את פעילות חברת ARC לחדשנות, ושכפל אותה למספר רב של בתי חולים בעולם. אלה הפכו למעין רשת חדשנות בתמיכה הדדית, אולם לא מדובר במתן השם שיבא לפעילות בחו"ל ולא בהקמה של מרכז רפואי.
המיזם ממשיך את ההתרחבות של בית החולים הדסה בישראל, ופתיחת מרכזים רפואיים ממותגים בשם הדסה בבית שמש, רמת גן ונתיבות. מספר בתי חולים נוספים מתעניינים בהקמה של רשת רפואית, וגם במקרה הזה ניתן לציין (מלבד רשת בתי החולים של הכללית) את שיבא, שמפעיל גם את בית החולים פרס בנגב שבבעלות קופות החולים לאומית ומאוחדת. אולם, במקרה של בתי חולים ממשלתיים, משרד הבריאות מגביל את התרחבותם, הן כדי לשמר את מערכת היחסים בין בתי החולים והקופות, והן כדי למנוע הגדלה לא מבוקרת של ההוצאה הממשלתית על רפואה דרך הרחבת שירותי בתי החולים הממשלתיים. על הדסה, שהיא בבעלות עמותה, חלק מן המגבלות של משרד הבריאות אינן חלות.
מערכת הבריאות הישראלים נחשבת טובה בהכללה מזו הקפריסאית. כך למשל, בקפריסין נרשמו ב-2022 123 מקרי מוות מגורמים בני מניעה ו-71 מקרי מוות מגורמים בני טיפול לכל מאה אלף תושבים. בישראל, נרשמו 78 מקרי מוות בני מניעה ו-56 מקרים בני טיפול, אמנם ב-2025, אולם השינויים בין השנים הם יחסית קטנים.
מהלך שעשוי להניב יוקרה והכנסה אחרי תקופה של קשיים
בית החולים הדסה הוא מבתי החולים הותיקים והידועים בישראל. אחרי שנים רבות שבהן נחשב למוסד מוביל, בשנים האחרונות נקלע כמה פעמים לקשיים, כלכליים. ב-2014 נקלע בית החולים למצוקה תזרימית לאחר שנפגע מתרמית ברני מיידהוף, נכנס לתוכנית הבראה וב-2021 הסתיימה התוכנית במה שנחשב להצלחה. עם זאת, בתחילת השנה הנוכחית דיווח בית החולים שוב על קשיים תזרימיים. הפעם היה מדובר במצוקה קטנה בהרבה, ובית החולים טען כי מדובר בפועל יוצא של שיטת התשלום של קופות החולים עבור שירותיו, ולכך מצאו משרד הבריאות והאוצר פתרון.
בינתיים, בית החולים שערי צדק, המתחרה עם הדסה על הגזרה הירושלמית, התרחב ומתחיל להתחרות בהדסה מבחינת גודלו. לאחרונה קיבל שערי צדק תרומת ענק ממייסד וואטסאפ יאן קום. כך, שהיציאה לחו"ל עשויה להניב לבית החולים הדסה יוקרה ואולי גם הכנסה שיכולה לשדרג את מצבו. ביולי פורסמה כתבה בחדשות 12, שלפיה בית החולים נתון בשנים האחרונות להשפעות פוליטיות ממפלגת הליכוד. מבית החולים נמסר אז כי מדובר ב"אוסף של רכילויות".
מהדסה נמסר כי הקמת רשת בתי החולים מתבצעת על רקע הידוק היחסים בין ישראל לקפריסין בשנים האחרונות. לצד שיתופי הפעולה בתחומי האנרגיה, הביטחון, הכלכלה, החדשנות, המחקר והתיירות, מצטרף כעת גם תחום הבריאות כנדבך משמעותי נוסף בקשר ההולך ומתחזק בין שתי המדינות.
בטקס הפתיחה הרשמי, הובאו דבריו של נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג, אשר הגדיר את האירוע כפרק חדש ומשמעותי בשותפות בין ישראל וקפריסין: "פתיחת המרכז מסמלת גשר בין העמים שלנו ובין אנשי מקצוע מסורים המחויבים לשיפור חיי האדם"
מנכ"ל הדסה, פרופ' יורם וייס, אמר כי: "הדסה, במשך מעל מאה שנות קיומה, מאמינה כי גבולות הרפואה צריכים להתרחב הרבה מעבר לכותלי בתי החולים שלנו וכי עלינו להנגיש רפואה בכל מקום בו נוכל להיטיב, לרפא, להציל חיים, וללמד".
