משחק חינמי שאחד הילדים הוריד לטלוויזיה בסלון והפעיל פעם אחת בלבד המשיך במשך כמעט שנתיים לאפשר לחברה ישראלית להשתמש בחיבור האינטרנט הביתי. כך גילה המשקיע הישראלי שחר צפריר, לאחר שכלי הבינה המלאכותית קלוד סייע לו לזהות פעילות חריגה בטלוויזיית LG בביתו.
● עובדי חד הקרן אופן ווב דורשים: שלמו לנו שכר מקופת החברה או פרקו את החברה
● עשה אקזיט לבוקינג ב-15 מיליון דולר - ומהכסף הקים אימפריית תיירות של מיליארדים
מאחורי הפעילות, לדבריו, עומדת חברת ברייט דאטה (Bright Data) הישראלית, המפעילה רשת פרוקסי מסחרית המאפשרת ללקוחותיה להעביר תעבורת אינטרנט דרך חיבורים של משתמשים פרטיים. "אני איש טכנולוגיה, כל היום משקיע בחברות, גם בסייבר וגם בתחומים אחרים, ומתחת לאף שלי במשך שנתיים הטלוויזיה הייתה חלק מרשת פרוקסי, ועוד הטלוויזיה בסלון", מספר צפריר בשיחה עם גלובס. "מי היה מאמין שהאבטחה כל כך רופפת".
את הגילוי חשף צפריר בסוף השבוע ברשת X, בפוסט שעורר דיון על השימוש שנעשה במכשירים חכמים המחוברים לאינטרנט. בין המגיבים היה גם אור לנצ'נר, מנכ"ל ברייט דאטה, שהתייחס למנגנוני ההסכמה והבקרה של החברה. צפריר עצמו מדגיש כי התרשם מתגובתו של לנצ'נר וכי הביקורת שלו נוגעת בעיקר לחוסר המודעות של המשתמשים לפעילות שמתרחשת במכשירים בביתם.
קלוד זיהה פעילות חריגה ברשת
כאמור, הגילוי התרחש במקרה, כאשר צפריר עבד על פרויקט אוטומציה ביתי באמצעות קלוד, כלי הבינה המלאכותית של אנתרופיק. במסגרת הפרויקט ביקש ליצור מערכת שליטה ובקרה למזגנים ולטלוויזיות בביתו, ובמהלך העבודה העניק לכלי גישה לנתב האינטרנט הביתי. "עשיתי איזשהו פרויקט אוטומציה של מערכת שליטה ובקרה של המזגנים והטלוויזיות, אז על הדרך אמרתי לו להתחבר לראוטר", מספר צפריר. במהלך הבדיקה זיהה קלוד פעילות חריגה ברשת, שהובילה אותו לבדוק את האפליקציות המותקנות בטלוויזיה.
"קלוד אמר שמסובך לחסום את זה, כי משתמשים בכל מיני טכניקות. ואז הוא אמר לי: תן לי להתחבר לטלוויזיה. יש לך את האפליקציות, וכשתמחק את זאת שנגועה אני אגיד לך", הוא משחזר. בדיקת האפליקציות העלתה כי מקור הפעילות הוא משחק חינמי שהותקן בטלוויזיה לפני כמעט שנתיים. המשחק כלל, לדברי צפריר, רכיב תוכנה של ברייט דאטה, שאפשר להשתמש בחיבור האינטרנט הביתי כחלק מרשת פרוקסי מסחרית. אחד הדברים שהפתיעו אותו במיוחד היה שהפעילות נמשכה גם כשהטלוויזיה לא הייתה בשימוש.
״האפליקציה על הטלוויזיה ממשיכה לרוץ כל הזמן, כולל כשהטלוויזיה כבויה ואתה לא נכנס לאפליקציה״. לדבריו, דווקא כשהטלוויזיה נמצאת במצב המתנה, המשתמש עשוי שלא להבחין בכך שחיבור האינטרנט שלו משמש להעברת תעבורה. לאחר שזיהה את האפליקציה, צפריר הסיר אותה ובדק גם את יתר הטלוויזיות בביתו. לדבריו, הפעילות החריגה פסקה בעקבות ההסרה.
איך חברה מסחרית משתמשת בחיבור האינטרנט הביתי?
השירות שבו השתתפה הטלוויזיה של צפריר מבוסס על טכנולוגיה המכונה Residential Proxy, רשת פרוקסי ביתית. מדובר ברשת המאפשרת לחברות להעביר בקשות לאתרי אינטרנט דרך כתובות IP של משתמשים פרטיים, במקום דרך שרתים המזוהים עם החברות עצמן. כך, למשל, חברה המעוניינת לאסוף מידע מאתר מסוים יכולה לשלוח את הבקשות שלה דרך חיבור אינטרנט ביתי. מבחינת האתר, הבקשה עשויה להיראות כאילו הגיעה ממשתמש פרטי ולא מגוף מסחרי המבצע איסוף מידע בהיקף גדול.
השירותים הללו משמשים בין היתר לאיסוף מידע מאתרי אינטרנט, לניטור מחירים, למחקרי שוק ולבדיקות של שירותים מקוונים. בשנים האחרונות גדל גם הביקוש למידע מהאינטרנט מצד חברות בינה מלאכותית, הזקוקות לכמויות גדולות של נתונים לצורכי פיתוח ואימון מודלים. כדי להרחיב את רשת כתובות האינטרנט הזמינות, חברות בתחום משלבות לעיתים רכיבי תוכנה, המכונים SDK, באפליקציות צרכניות. מפתחי האפליקציות עשויים לקבל תמורה עבור הצטרפות המשתמשים לרשת, בעוד שהחברה המפעילה את הרשת מוכרת ללקוחותיה שירותי גישה באמצעות אותם חיבורים.
במקרה של צפריר, המשמעות היא שהטלוויזיה שימשה, לדבריו, להעברת תעבורת אינטרנט של גורמים חיצוניים, ולא בהכרח לאיסוף מידע אישי על בני הבית. "מוכרים שירותי גישה לדאטה, למשל לחברות AI שרוצות לאסוף מידע בלי שידעו שאלה הן", מסביר צפריר. לדבריו, הסכנה אינה מוגבלת דווקא לחברות מסחריות מוכרות. "ברייט דאטה טוענים שהם מוכרים גישה לרשת הקצה הזאת ללקוחות. אני מניח שיש שחקנים פחות לגיטימיים שיכולים להיות מותקנים, להקשיב ולראות. זאת פשוט נקודת חדירה שרוב העולם לא מודע לה".
מנכ"ל ברייט דאטה: "אנחנו לא רואים שום דבר שקורה במכשיר"
בשיחה עם גלובס מסביר אור לנצ'נר, מנכ"ל ברייט דאטה, כי החברה פועלת מאז 2014 בתחום איסוף המידע הפומבי מהאינטרנט, פעילות המכונה סקרייפינג (Scraping). לדבריו, החברה מספקת שירותים לעשרות אלפי לקוחות, בהם חברות טכנולוגיה ומעבדות בינה מלאכותית מובילות. "אנחנו החברה הגדולה בעולם, אם מוציאים את גוגל ומיקרוסופט, לאיסוף מידע פומבי מהאינטרנט", אומר לנצ'נר. "הרוב המוחלט של מעבדות הבינה המלאכותית הגדולות בעולם משתמשות בנו, בכלים ובמוצרים שלנו, כדי לאסוף מידע פומבי מהאינטרנט. פעם אחת בשביל לאמן את המודלים, ופעם שנייה בשביל לתת תשובות בזמן אמת".
לדבריו, גם כאשר צ'אטבוט מחפש מידע עדכני באינטרנט, הוא עשוי להסתמך על שירותים של ברייט דאטה. "כשהצ'אט אומר 'מחפש באינטרנט', זה בחלק גדול מהמקרים אנחנו. אנחנו התשתית של הדבר הזה". לנצ'נר מוסיף כי יש בסיפור גם אירוניה מסוימת: כלי הבינה המלאכותית שסייע לצפריר לחשוף את הפעילות בטלוויזיה שלו נשען בעצמו על תעשייה הזקוקה למידע שנאסף מהאינטרנט.
איסוף המידע אינו משמש רק את תעשיית הבינה המלאכותית. לדברי לנצ'נר, גם אתרי מסחר מקוונים נעזרים בשירותים דומים כדי לעקוב אחר מחירי מתחרים ולהתאים את המחירים שהם מציעים לצרכנים. אחד המרכיבים בתשתית של ברייט דאטה הוא רשת של מכשירי קצה פרטיים, המאפשרת לאסוף מידע מאתרים באמצעות כתובות IP ביתיות. "תחשבי שבנינו אחד מהדאטה סנטרים הגדולים בעולם, אבל בלי לבנות משהו פיזי", מתאר לנצ'נר. "אנחנו נעזרים במכשירים של משתמשים כדי שכשהם לא משתמשים במכשיר, נוכל להסתכל על עמודים פומביים ברשת".
עוד לדבריו, השימוש במכשירים נעשה באמצעות רכיב תוכנה המוטמע באפליקציות, בדומה לרכיבי תוכנה של חברות פרסום וטכנולוגיה אחרות. הוא מדגיש כי הצטרפות לרשת מותנית בעמידה בשורה של תנאים ובמתן הסכמה מצד המשתמש. לדבריו, החברה כפופה לבדיקות של חברות אבטחה ואנטי־וירוס ולביקורת שנתית בלתי תלויה של פירמת ראיית החשבון PwC. "אלה תנאים מאוד ברורים שנבדקים על ידי חברות סקיוריטי וחברות אנטי־וירוס, ויש גם דוח שנתי בלתי תלוי ועצמאי של PwC, שנכנסים לנו לקרביים ולא עושים לנו הנחות", הוא אומר. "בהינתן שכל הדברים האלה קורים כמו שצריך, המשתמש יכול להצטרף לרשת שלנו".
הוא מסביר כי המשתמשים מקבלים תמורה עבור ההצטרפות לרשת. בחלק מהמקרים מדובר בתשלום כספי, ובמקרים אחרים באפשרות להשתמש באפליקציות או במשחקים ללא תשלום. "יש לנו אפליקציות שמשלמות לך כסף, ויש לנו המון משחקים שאת יכולה לשלם ולקנות אותם, או לקבל בחינם אם תצטרפי לרשת שלנו", הוא מסביר. "רק אז, כשאת לא משתמשת במכשיר, אנחנו יכולים להשתמש קצת במכשיר כדי להוריד דפים פומביים".
לנצ'נר דוחה את החשש שהחברה אוספת מידע אישי מתוך המכשירים המשתתפים ברשת. "אנחנו לא רואים שום דבר שקורה במכשיר", הוא אומר. "הדבר היחיד שאנחנו עושים זה לצאת עם המכשיר לאינטרנט הפומבי, נגיד לאמזון, ולהוריד עמוד על נעל נייקי שחורה כדי שנדע מה המחיר שלה". לדבריו, ברייט דאטה מעסיקה כיום כ־600 עובדים ומשרתת עשרות אלפי לקוחות ברחבי העולם. הוא מציין כי החברה התמודדה לאורך השנים גם עם הליכים משפטיים מול חברות טכנולוגיה גדולות, ובהן מטא ו-X, סביב פעילות איסוף המידע שלה.
"אנחנו כל כך בטוחים בטכניקות שלנו ובאיך לעשות את זה נכון. אנחנו למעשה המצאנו את התשתית בתחום הזה. ניסו לעצור אותנו בעבר וניצחנו גם בתביעה נגד פייסבוק וגם בתביעה נגד X". גם בתגובה שפרסם לפוסט של צפריר ברשת X הדגיש לנצ'נר כי החברה פועלת בשקיפות וכי המשתמשים נדרשים להסכים באופן אקטיבי להצטרפות לרשת. "באסה שככה זה נתפס, אשמח באמת לענות על כל שאלה, הכול אצלנו מתועד, מבוקר והכי חשוב, פומבי", כתב.
"הכרתי את התעשייה מבפנים, ועדיין הופתעתי"
האירוניה בסיפור עמוקה מכפי שנדמה בתחילה. לפני כ־14 שנה עבד צפריר בקרן ההון סיכון מגמה, שהשקיעה בחברת הולה (Hola) עוד לפני הצטרפותו. מתוך הולה צמחה לומינטי (Luminati), שהפעילה רשת פרוקסי מסחרית. בהמשך שינתה לומינטי את שמה לברייט דאטה. כלומר, החברה שלדברי צפריר השתמשה בחיבור האינטרנט של הטלוויזיה שלו צמחה מתוך אותה חברה שבה השקיעה בעבר הקרן שבה עבד. לדבריו, הוא הכיר היטב את החברה ואת התחום, ואף על פי כן הופתע לגלות שהטלוויזיה בביתו שימשה ברשת דומה. בפוסט שפרסם הבהיר כי ההשקעה בהולה בוצעה לפני שהצטרף לקרן, וכי הקרן כבר מכרה את החזקותיה בחברה. לדבריו, אין לו טענות כלפי הולה, והגילוי רק המחיש לו עד כמה הפעילות של רשתות פרוקסי עשויה להיות בלתי מורגשת עבור המשתמשים.
מחקר: רכיבי פרוקסי בכשליש מהאפליקציות שנבדקו
המקרה של צפריר מצטרף לממצאים שפרסמה חברת מודיעין הסייבר Spur, שבחנה אלפי אפליקציות המיועדות לטלוויזיות חכמות של LG וסמסונג. לפי המחקר, רכיבי תוכנה המאפשרים פעילות של רשתות פרוקסי ביתיות זוהו בכ־34% מהאפליקציות שנבדקו. בטלוויזיות LG, שיעור האפליקציות שבהן נמצאו רכיבים כאלה הגיע לכ־42.5%, ובסמסונג לכ־26.9%. הנתונים מתייחסים לאפליקציות שנבדקו במחקר, ולא לשיעור הטלוויזיות בעולם שמשמשות בפועל להעברת תעבורת אינטרנט עבור גורמים חיצוניים. המחקר ממחיש כיצד אפליקציות פשוטות לכאורה, ובהן משחקים חינמיים, עשויות לכלול רכיבי תוכנה המאפשרים שימוש מסחרי בחיבור האינטרנט של המשתמש. ביולי האחרון דווח כי LG הודיעה על כוונתה להשעות אפליקציות ההופכות טלוויזיות חכמות לנקודות יציאה ברשתות פרוקסי. ההודעה הגיעה בעקבות פרסומים על היקף התופעה והחששות שהיא מעוררת בנוגע לשקיפות ולהסכמת משתמשים.
אז מה כדאי לבדוק בטלוויזיה שלכם?
בעקבות הגילוי ממליץ צפריר לבעלי טלוויזיות חכמות לבדוק אילו אפליקציות מותקנות במכשירים שלהם, ובפרט משחקים חינמיים שהורדו בעבר ואינם נמצאים עוד בשימוש. "אני מציע לאנשים למחוק את כל המשחקים שהם התקינו לטלוויזיה, להסתכל על הלוגים ולנסות להבין אם הטלוויזיה, בשעות שבהן היא לא אמורה לפעול, שותה להם אינטרנט. אולי הם יופתעו", הוא אומר. צריכת נתונים כשהטלוויזיה במצב המתנה אינה בהכרח מעידה על פעילות חשודה, שכן טלוויזיות חכמות עשויות להמשיך להוריד עדכונים ולבצע פעולות תחזוקה ברקע. עם זאת, בדיקת האפליקציות המותקנות ותעבורת הרשת עשויה לסייע בזיהוי פעילות בלתי צפויה.
