מחירי האנרגיה העולים והבחירות המתקרבות בישראל ובארה"ב נפגשים בנקודת רתיחה אחת: טהרן. הנפט מטפס מעל ל־110 דולר לחבית ומשקף את הדאגה בשווקים מהסלמה מחודשת עם איראן, שמבינה שהן בירושלים והן בוושינגטון לא ששים כעת לצאת למלחמה כוללת נוספת.
● הזדמנות של "פעם בדור"? אנליסטים מסמנים את האג"ח הקונצרניות בארה"ב
● העסקה עם אלביט בוטלה. עכשיו הצבא הספרדי משלם את המחיר
אלא שמאחורי הפגנת הכוח במפרץ מסתתרת מציאות שונה לחלוטין: כלכלה איראנית על סף קריסה ומשטר שמנסה לתמרן בין חנק אסטרטגי לשרידות פוליטית.
כלכלת איראן נחנקת
בצל המתיחות, ניכר כי משמרות המהפכה מגבירים את המתקפות על מכליות במרחב מצר הורמוז, מה שמצמצם מחדש את היקף הנפט העובר בנתיב השיט האסטרטגי. מנתוני בנק UBS עולה כי מקצב מעבר של כ־17 מיליון חביות ביום בתחילת אוקטובר, צנח הקצב לכ־13.5 מיליון חביות ביום לפני כשבוע, ועתה הוא עומד על כ־9.1 מיליון חביות ביום בלבד.
זה ממחיש את המחסור שגובר מחדש בשוק האנרגיה הבינלאומי שמניע את המחירים מעלה, אבל מן העבר השני - מצבה הכלכלי של איראן חמור לא פחות. נגיד הבנק המרכזי אמנם הכחיש בסוף השבוע שטהרן עומדת בפני קריסה כלכלית, אבל מחברת המידע בתחום האנרגיה "קפלר" נמסר ל"אל־מוניטור", כי בשל המצור האמריקאי לא נשאר שום נפט איראני מחוץ להורמוז, לאחר שהמכליות האחרונות פרקו את מטענן בסין.
יתרה מכך, בקרן המטבע הבינלאומית העריכו בשבוע שעבר כי עד תום השנה הכלכלה האיראנית צפויה להתכווץ בכ־7.6%. זה לא מפתיע שהרי בקפלר צופים שההכנסות האיראניות מנפט גולמי וקונדנסט, שבשגרה מניבות 3-6 מיליארד דולר בחודש, יגיעו לאפס עד אמצע דצמבר לכל היותר.
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן לא מנסה להסתיר את המצב הפנימי ואת תוצאות הבידוד, שאותו הוא מגדיר כ"לחצים מצד אויבי המדינה". הוא מדגיש את הלחצים הגוברים בתחום האנרגיה לקראת החורף וקרא לאזרחים לשתף פעולה: "אם לא נשתלט על המצב, ניאלץ לסגור מספר רב של מוסדות מדינה".
אסטרטגית לא פחות מהנפט היא תנועת המטענים הגוברת דרך הים הכספי, שנובעת מהמתקפות האיראניות בהורמוז והמתקפות החות'יות בבאב אל־מנדב. הבנק העולמי צופה כי אם המגמה תימשך, נפח המטענים שיחצה את הים הכספי יזנק מכ־8.8 מיליון טונות ב־2023 לכ־32.1 מיליון טונות ב־2040.
"ניתוק בין ההנהגה לעם"
אלה רוזנברג, מומחית לענייני איראן וכלכלת טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA) וחברת פורום דבורה, מסבירה כי כולם מחכים לראות את משטר האייתוללות נופל, אך לא מבינים את המשמעות הנגזרת מכך. להערכתה, נפילת איראן תתרחש ברגע הכי פחות צפוי, שכן היא מחייבת אלמנט של הפתעה.
"יכול להיות שאחרי הפיכה המצב רק יחמיר", מדגישה רוזנברג. "קיים ניתוק עמוק בין ההנהגה לעם. פזשכיאן מבין שיש בעיה, וגם גורמים מסוימים במשמרות המהפכה מפנימים את ההשלכות הכלכליות. עם זאת, לא ברור מי מנהל את המדינה בפועל, כשאיש אינו בטוח אם מוג'תבא בכלל בחיים. שאיבת המשאבים על ידי משמרות המהפכה מזכירה את שלהי ברה"מ; הם מבינים שהמערכת בדרך לקריסה, אך ספק אם הם נערכים ליום שאחרי. בתרבות האיראנית מסתכלים לטווח הארוך, ולכן נפילת משטר עשויה להיתפס בעיניהם כאירוע זמני בלבד, כמו גירוש חומייני בזמנו. כרגע הכלכלה במצב קטסטרופלי, והחשש הגדול הוא שבחורף הקרוב שוב לא יהיה מזון או חימום - וזה בדיוק מה שהצית את המחאות הקודמות".
מול המציאות הזו, הניתוק של משטר האייתוללות כלפי פנים בולט עוד יותר. חוג'את עבדולמאלכי, פרופסור לכלכלה שכיהן כשר העבודה תחת הנשיא לשעבר אברהים ראיסי, טען בראיון לטלוויזיה הממלכתית כי לאיראן "אין בעיות כלכליות, למעט מחירים גבוהים ואינפלציה". דבריו נאמרו כאשר נתוני הלשכה האיראנית לסטטיסטיקה מצביעים על כך שקצב האינפלציה השנתי זינק בחודש שעבר ל־89.8%.
ברמת האזרח הקטן, המכה הקשה ביותר היא הזינוק במחירי המזון: מחירו של שמן בישול, למשל, נסק ביותר מ־250% בתוך שנה. בשוק הנדל"ן, מחירי השכירות צמחו בשיעור שנתי של יותר מ־30%. במקביל, הריאל האיראני איבד כמעט שני שלישים משוויו בתוך שנה וחצה את רף ה־2.5 מיליון ריאל לדולר. לשם ההשוואה, בתקופת המהפכה האסלאמית ב־1979 הספיקו 70 ריאל לדולר אחד, ואילו בינואר האחרון עמד השער על 1.4 מיליון "בלבד".
לשמור על חוסר היציבות
"על הנייר" ניתן היה להניח שהאינטרס של טהרן כעת הוא להסיט את תשומת הלב הציבורית לעבר מלחמה אזורית נרחבת, אך בני סבטי, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), גורס כי ההפך הוא הנכון. בטהרן מעדיפים לראות את ישראל נגררת לסבב בחירות חוזר - תרחיש ריאלי לחלוטין. בארה"ב, האיראנים מעריכים שהסיכוי שהנשיא דונלד טראמפ ישמור על הרוב הרפובליקני בשני בתי הקונגרס נמוך, ולכן אינם מעוניינים להפריע למגמות הפוליטיות שיכולות לשרת אותם.
"האיראנים חכמים מכדי להסלים את המצב כעת, משום שהם רואים בזירה הפוליטית את המפתח", מסביר סבטי. "בטהרן מבינים שחשוב להם לשמור על חוסר היציבות בישראל ובארה"ב, ולכן הם צפויים לאפשר לבחירות להתקיים כסדרן. כניסה של ישראל לסחרור בחירות מתאימה למשטר שנמצא במצב הישרדות יומיומי. בארה"ב הם חפצים ברוב דמוקרטי, ולא ירצו לשנות את התמונה. אם הם ייזמו, זה יתן הצדקה לטראמפ ולישראל לתקוף אותם - מה שיפגע שוב במשטר. זו תקופה רוויה בספינים, ואלא אם תהיה טעות חריגה בשטח - הסלמה אינה נראית באופק".
