במסגרת העיסוק בהשפעות הכלכליות של המלחמה המתמשכת מול איראן מתמקדים, לרוב, בפגיעה בנפט הסעודי, ייתכן כי גם בגז הטבעי הקטארי, אבל בשחקנית אנרגיה משמעותית אחרת - איחוד האמירויות - פחות עסקו.
● החוב האמריקאי מתחיל לעלות ביוקר: הריבית הפכה למנוע הגירעון
● גל אלימות באירופה: מהומות קשות מבריחות תיירים וסוגרות עסקים
כעת, מנתונים רשמיים שמפרסמת הלשכה לסטטיסטיקה של דובאי עולה כי במחצית הראשונה של 2026, כלכלת האמירות התכווצה ב־2.3% ברמה השנתית לכ־473 מיליארד דירהם (כ־128.8 מיליארד דולר).
בהתחשב בהיות דובאי מקור לכרבע מכלל הפעילות הכלכלית באיחוד האמירויות, מדובר בחומר למחשבה הן לנשיא מוחמד בן זאיד (MBZ) והן לסגנו, אמיר דובאי - מוחמד אל־מכתום.
הרווח של עומאן
הנפט היווה כ־21% מהתוצר האמירותי ב־2025, תוצאה של פעילות סיזיפית לגיוון מקורות הכלכלה. אולם, עבור איחוד האמירויות ככלל ודובאי בפרט, השפעות חסימת מצר הורמוז מתחילת שאגת הארי היו משמעותיות כי המגזר שתרם יותר מכל שאינו נפט - הוא סחר (16.9%).
בדובאי יושב נמל ג'בל עלי, שרק בשנה שעברה הפך לנמל הערבי הראשון אי פעם שנכנס לעשרת הנמלים הבכירים בעולם, לפי לויד'ס.
הוא הגיע למקום התשיעי בזכות טיפול במטענים בהיקף 15.536 מיליון TEU (יחידה שוות ערך למכולת עשרים רגל). דובאי פורטס (DP) היא אמנם חברה גלובלית עם סך פעילות של 88.3 מיליון TEU אשתקד, אבל היות ג'בל עלי מקור לכ־18% - השפיע על כלל החברה.
כלי אסטרטגי נוסף של דובאי שממוקם בנמל ג'בל עלי הוא מתחם הסחר החופשי "ג'פזה", שבו פעלו בסוף 2025 לא פחות מ־11,472 חברות בינלאומיות. היקף הסחר השנתי שעבר במתחם בשנה עמד על כ־190 מיליארד דולר - כ־36% מהתוצר של דובאי באותה עת.
בהקשר הישראלי, ג'בל עלי היה אמור להיות נקודה קריטית במסדרון IMEC להובלת סחורות מהודו לאירופה דרך איחוד האמירויות, סעודיה, ירדן וישראל, וכעת לא ברורה עד תום הרלוונטיות שלו.
"המרוויחה הגדולה מהמצב במפרץ היא עומאן, בזכות נמלים מחוץ למפרץ. הסחורות נפרקות אצלה", מספר ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "התכווצות הכלכלות פוגשת את כל המדינות, כשהאמירותים באופן יחסי נפגעו פחות. מי שבצרה צרורה הן קטאר, שמסתמכת כמעט לחלוטין על גז טבעי, וכווית שתלויה מאוד בנפט".
הסקטור שהפתיע
בצל התלות הייחודית בג'בל עלי ושילובה עם המצור על הורמוז, אין סיבה להיות מופתעים שסקטור המסחר של דובאי התכווץ במחצית הראשונה של השנה בכ־6% במונחים ריאליים ברמה השנתית לכ־96.9 מיליארד דירהם (כ־26.4 מיליארד דולר).
הענף שאיזן את ההפסדים, עם תרומה מרשימה של צמיחה בשיעור 8.8% ברמה השנתית במונחים ריאליים, הוא סקטור הפיננסיים והביטוח, שהגיע לכ־65.9 מיליארד דירהם (כ־17.9 מיליארד דולר). צמיחה קלה (2.4%) נרשמה במונחים ריאליים בענף הבנייה, שקטן ביחס ליתר הגדולות (33.2 מיליארד דירהם, 9 מיליארד דולר).
"ביצועי התמ"ג של דובאי במחצית הראשונה של 2026 משקפים את עוצמתה ואת כושר ההסתגלות של הכלכלה שנבנתה כדי לצלוח תקופות של חוסר ודאות גלובלית משמעותית", מסר מנכ"ל מחלקת הכלכלה והתיירות של דובאי, הילאל סעיד אל־מרי, ל"ערביאן ביזנס".
"הצמיחה המתמשכת שנרשמה בכמה מגזרים אסטרטגיים ומוכווני עתיד, מעידה על חוזקם ועומקם של יסודות הכלכלה של דובאי", הוא הוסיף.
ד"ר יוסי מן, מומחה לסעודיה ולכלכלת המזרח התיכון מאוניברסיטת בר־אילן, מסביר כי האירועים האזוריים מטרידים את הכלכלה האמירותית, משום שהם רצו להפוך עצמם להאב של חברות זרות.
"דובאי השקיעו בגיוון הכלכלי וזו בעיה תיירותית ותדמיתית. הם מבינים את הבעיה. עם זאת, בהתחשב במצב האזורי, הם יגידו 'תסתכלו על האחרים'", הסביר ד"ר מן.
היתרון האסטרטגי
בדובאי משדרים אופטימיות כלפי חוץ, אבל הצעדים הכלכליים, המדיניים והביטחוניים של נשיא איחוד האמירויות ממחישים כי הוא לא חושב שהפתרון הוא אצלם. בחודשים האחרונים הוא מפתח נמל במקום אחר, פוג'יירה.
זו אמירות קטנטנה שמשתרעת על כ־2.7% בלבד משטח איחוד האמירויות וחיים בה כ־2.5% מתושבי המדינה. אלא שלפוג'יירה יש יתרון אסטרטגי שאין לאף אמירות אחרת - היא ממוקמת מחוץ להורמוז.
בעקבות זאת, דובאי פורטס חתמה בחודש יולי על הסכם ל־50 שנה עם מינהל הנמלים של פוג'יירה לפיתוח שני טרמינלים חדשים.
לפי דיווחים, ההשקעה הראשונית בפרויקט מוערכת במאות מיליוני דולרים, אך הסכום הסופי עשוי להיות גבוה אף יותר. הטרמינל הראשון מיועד לטפל במכולות ובמטענים ואילו השני במטען כללי.
מתקרבים בחשדנות
בד בבד, מוחמד בן זאיד מציג קו מדיני וביטחוני חדש בנוגע לסעודיה. לאחר יריבות של שנים עם נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן (MBS), השניים התקרבו על רקע האיום החות'י והיותם פטרונים של שני השחקנים הבולטים נגד הפרוקסי האיראני בתימן: אסלאח שמקורבים לסעודים, ומועצת המעבר הדרומית שמקורבת לאיחוד האמירויות.
עבור הפסקת המצור הימי והאווירי על הממלכה, מבין MBS כי הוא יתקשה להכריע את החות'ים בלי הסיוע של MBZ, שמצידו אירח את שר ההגנה הסעודי, חאלד בן סלמאן, ביום ראשון האחרון.
"האינדיקציה הטובה ביותר לגבי התרחשויות במפרץ היא היחסים של איחוד האמירויות וסעודיה", אומר ד"ר מן. "הפגישה של מוחמד בן זאיד עם חאלד בן סלמאן היא חיובית, אבל החשדנות היא אדירה, אפילו שנאה שוררת ביניהם. האמירה כלפי חוץ שהם הולכים יחד, זה הדבר היחיד שיכול לפתור את בעיית תימן. מול איראן יש לזה השלכות גדולות וגם מול ישראל, אם יתפייסו. אם תהיה קואליציה סעודית־אמירותית, אז זה ישים בצד את קטאר ועומאן".
ד"ר גוז'נסקי מסכם כי הסעודים חפצים באמירותים בגלל תימן. "הכלכלה משפיעה על קבלת ההחלטות באיחוד האמירויות וזה השתקף כשהם שאפו לסיום מהיר של המלחמה. פוג'יירה היא גיבוי שהם הכינו מבעוד מועד, כאשר הסעודים משדרגים את הובלת הנפט ממזרח המדינה למערב".
האם זה יחליף את הורמוז? לדברי ד"ר גוז'נסקי, התשובה היא שלילית. "ההשפעה על ישראל היא ב־IMEC שעדיין על הנייר, ויידרש להשתנות. הם יצטרכו לחשוב על עומאן או על פוג'יירה, אף שגם אליהן כיוונו האיראנים", הוא סיכם.
