בלילה שבין ראשון לשני התקבלה החלטה דרמטית במליאת רשות החשמל: חוות שרתים בהיקף של 1,300 מגהוואט בלבד יקבלו אישור חיבור לחשמל עד 2030, בנוסף ל־2,000 מגהוואט שכבר אושרו. גם גודל חוות השרתים המקסימלי יוגבל וכל מי שרוצה להקים אחת יידרש לתשלום ערבות שיכול להגיע למאות מיליוני שקלים כדי לוודא עמידה בזמנים. אך בו זמנית, הממשלה צפויה להקצות להם קרקעות בפטור במכרז ובמחיר אחיד כמתקן תעשיה באזורי עדיפיות לאומית. מדובר בפער יוצא דופן בין יד אחת שמעוניינת לעודד את חוות השרתים ליד שניה שמעוניינת להגביל אותן. מי ירוויח ומי יפסיד?
● בעקבות הפיצוץ במפעל של אינטל: דליפה של חומרים מסוכנים באזור
● לראשונה מזה 7 שנים: נתניהו יבקר באסדת לוויתן
מה התנאים החדשים
על פי החלטת רשות החשמל, שהתפרסמה לראשונה בגלובס, גודל חוות שרתים תוגבל ל-200 מגהוואט כל אחת, וסך ההקמה יוגבל אף הוא באופן משמעותי. הן גם יידרשו להעמיד ערבות 2 מיליון שקל לכל מגהוואט של צריכת חשמל, כפי שפורסם לראשונה בגלובס, מה שאומר עד 400 מיליון שקל ערבות - סכום שרק חברות גדולות ועמוקות-כיסים יוכלו להעמיד.
מה עומד מאחורי ההחלטה
המטרה המוצהרת להחלטה היא ניסיון לבלום את הגל האדיר של בקשות לחיבור חוות שרתים, שהגיעו בשיא ל-27 ג'יגהוואט, פי שלוש מכלל צריכת החשמל של ישראל.
על פי עו"ד אשר ביצ'ונסקי, שותף מוביל במימון פרויקטים תשתיות ואנרגיה במשרד ארנון, תדמור-לוי "תקרת ה-200 מגה-וואט לחווה נועדה לאפשר הכללת מספר רב של חוות. כלומר להכניס יותר שחקנים לשוק" אך לכך יש מחיר: "הרגולטור אינו בוחר עוד רק את האתרים האופטימליים על פי הקריטריונים, אלא נאלץ לבחור לפחות 7 אתרים (1,300 חלקי 200), חלקם בעלי ניקוד נמוך יותר בקריטריונים ופחות אופטימליים". אלא "שבו בזמן, הרגולטור דורש ערבות בנקאית של 2 מיליון ש"ח למגה-וואט - 400 מיליון ש"ח לחווה בגודל מרבי. התוצאה היא שמחסום הגישה הפיננסי משאיר בזירה את אותם שחקנים גדולים עצמם. ריבוי השחקנים 'משולם' במקום אחד ו'מנוטרל' במקום אחר".
גם גלעד בן צבי מלידר שוקי הון אומר ש"הנושא של הערבות הוא משמעותי, וזה יסנן הרבה חברות שאין להן באמת את היכולות להקים מתקנים חדשים. זה בעיקר חיובי לחברות הגדולות". לדבריו, המגבלה של 200 מגה לכל חווה לא תהיה משמעותית, ולא ברור "איך הם ימדדו את זה בפועל, כי בתאוריה יש אפשרות לפצל חיבורים".
מי יפגע?
על פי אבי שקורי, אנליסט בכיר בפסגות סיגמא שוקי הון מקבוצת בית ההשקעות פסגות, משמעות ההחלטה של רשות החשמל היא ש"מי שמחזיק התחייבות חיבור, שוכר חתום והון נמצא בעמדה טובה יותר, ופרויקטי הענק יידרשו לתכנון מחדש". רק 4% מהבקשות הפתוחות ייענו, ונראה שמי שייפגעו בצורה הניכרת ביותר יהיו מתחם מגה DC בחדרה (של חברת מגה אור) שתכננה להקים חוות שרתים עצומה של 1,111 מגהוואט (מעל הספק החשמל של תחנת כוח שלמה), קדמת גליל ונשר (875) ונווה ימין (720). אם כי על פי שקורי, חברות אלו עשויות למצוא פתרונות: לפצל את המתקנים כך שלפחות חלקם יוכלו לקבל אישור חיבור, או לקבל יעודים אחרים לקרקעות.
למעשה, אומר שקורי מפסגות, עצם החיבור הפתוח לחשמל הופך למוצר בפני עצמו, כאשר נופר שילמו סכומים ניכרים כדי לקבל שטח תעשייתי עם חיבור מאושר. הוא מתאר שגם הכיוון של אנלייט בתחום חוות השרתים "מתאים לכיוון הרגולציה: פריפריה, ייצור ואגירה עצמיים. התקדמות תלויה בחיבור ובשוכר". לאחרונה, גם דוראל הכריזו על הקמת חוות שרתים חדשה באזור בית שמש, יחד עם אמפא ויזם הנדל"ן נדב בלילה, זאת בעזרת חיבור לחשמל שכבר אושר.
מה ההטבות?
אך בזמן שיד אחת של הממשלה מגבילה חוות שרתים, היד השניה צפויה לעודד אותן: בדיון שהתרחש במזכירות הממשלה, בהשתתפות שר הכלכלה ניר ברקת, מזכיר הממשלה יוסי פוקס וראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית ארז אסקל, הוחלט לקדם הכרה בחוות שרתים כתעשיה יצרנית באזורי עדיפות לאומית. המשמעות היא הקצאת קרקע בפטור ממכרז, במחיר אחיד במקום במחיר תחרותי. מי שירוויחו מכך יהיו אותן חברות גדולות שיוכלו להעמיד את הערבויות הנרחבות שיידרשו - וייבחרו על ידי משרד הכלכלה בהתאם לקריטריונים שטרם נקבעו.
על פי אגף החשבת הכללית באוצר, הפטורים ממכרז לא צפויים להביא לירידה בהכנסות שהמדינה הייתה מקבלת ממכירת הקרקעות, שכן השמאות שתיקבע במסגרת מנגנון המחיר האחיד ישמור על המחיר תחרותי. היתרון, כך אומרים שם, הוא ייזום פרויקטים קריטיים לכלכלת ישראל במקום שימתינו להקצאת קרקעות בייזום המדינה, שאין צפי שיקרו. לעומת זאת, גורמים ממשלתיים אחרים דווקא אומרים שתחרות מכרזית היא הדרך היחידה לוודא שהמדינה מקבלת את התמורה הראויה על הקרקע, והפטור ממכרז הוא הטבה משמעותית. בכל מקרה, על פי משרד הכלכלה, גם החלטה זו אינה סופית.
בנוסף, פרוטוקול הישיבה מעלה עניין תמוה ביותר: "תיכלל בהגדרת "תעשייה" חוות השרתים לבינה מלאכותית (AI FACTORY) כתעשייה יצרנית, בהוראת שעה לשנתיים, בהתאם להסכמה שניתנה לכך ע"י אגף תקציבים במשרד האוצר במהלך הדיון". אך באגף תקציבים אומרים שלא נתנו הסכמה לכך, וכלל לא ברור שיתמכו בהחלטה.
