גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

משרד העבודה מבקש לדחות בשנה את אכיפת אחד מסעיפי תקנות הבטיחות

בעקבות פניית התאחדות הקבלנים, משרד העבודה שוקל לדחות את אכיפת אחד מסעיפי תקנות הבטיחות החדשות, אך מותיר על כנן את החובות למנות בקר בטיחות ולהכין תוכנית בטיחות

תקנות הבטיחות החדשות בענף הבנייה / צילום: Shutterstock
תקנות הבטיחות החדשות בענף הבנייה / צילום: Shutterstock

משרד העבודה מבקש לתת לענף הבנייה שנה נוספת להיערכות לאחד הסעיפים בתקנות הבטיחות החדשות, שנכנסו לתוקף ב-16 באוקטובר. בטיוטת להערות הציבור שהפיץ המשרד להערות הציבור, מוצע לדחות עד 16 באוקטובר 2027 את אכיפת החובה לפרט בהסכמים בין מזמיני עבודות בנייה לקבלנים את המשאבים שיוקצו ליישום תוכנית הבטיחות. ההקלה המוצעת מותנית בעמידה בשורה של דרישות תיעוד והקצאת משאבים באתר הבנייה, והיא נוגעת להסכמים שנחתמו לפני 16 באוקטובר 2025.

● השקעה של יותר מ-100 מיליון שקל: מגדל "הטיל" בחיפה נפתח מחדש
● מנכ"ל יזמית הנדל"ן: "מי שלא ישנה את ההסכם, לא יהיה לו פרויקט"

המהלך מגיע לאחר שהתאחדות הקבלנים בוני הארץ פנתה למשרד העבודה בדרישה לדחות את יישום התקנות, בטענה כי הענף אינו ערוך לעמוד בחלק מהדרישות החדשות. בהתאחדות הצביעו בין היתר על היעדר טפסים מקוונים לדיווח על תחילת עבודה, סיומה והחלפת בקר בטיחות, שאלות שנותרו ללא מענה מספק וקושי בהכשרת עובדים ובאיוש משרות בתחום הבטיחות. בהתאחדות אף הזהירו כי אם לא יינתן מענה לפערים, היא עשויה לפנות לערכאות.

התקנות נועדו להרחיב את האחריות לבטיחות גם למזמיני העבודה

התקנות החדשות, שאושרו לאחר דיונים ממושכים, נועדו להרחיב את האחריות לבטיחות באתרי הבנייה גם למזמיני העבודה, ובהם יזמים, ולא להותיר אותה רק בידי מבצעי הבנייה. בין היתר, הן מחייבות הכנת תוכנית בטיחות, מינוי בקר בטיחות מטעם המזמין ופירוט המשאבים שיוקצו ליישום התוכנית. אלא שביום שלפני כניסתן לתוקף, פרסם משרד העבודה טיוטה שמציעה תקופת התארגנות נוספת ביחס לאחד הסעיפים.

מדובר למעשה בסעיף שמחייב יזמים וקבלנים לפרט בחוזה ביניהם את המשאבים שיוקצו לבטיחות בפרויקט, למשל לציוד מגן, לגידור ולאנשי בטיחות. אלא שחוזים רבים נחתמו עוד לפני שהדרישה נכנסה לתוקף, ולכן אינם כוללים בהכרח פירוט כזה. כעת מציע משרד העבודה לאפשר זמן נוסף להסדרת החוזים הקיימים, בתנאי שהקצאת המשאבים לבטיחות בפועל תתועד ותהיה נגישה לעובדים.

לפי הטיוטה, בתקופת ההתארגנות לא תיאכף החובה לכלול בהסכם עם הקבלן פירוט של המשאבים שיוקצו לבטיחות, עד אוקטובר 2027, בכפוף לתנאים. בין היתר, באתר שבו נדרשת תוכנית לניהול בטיחות, על המחזיק במקום העבודה לקבל החלטה בכתב בדבר הקצאת המשאבים, ליידע את העובדים על האפשרות לעיין בה ולתעד את ההחלטה וההודעה בפנקס הכללי. באתרים שבהם נדרשת תוכנית ארגון בטיחות, יש לפרט בה את המשאבים ולהעמיד את התוכנית לעיון העובדים.

עם זאת, אין מדובר בדחייה גורפת של תקנות הבטיחות. לפי הטיוטה, החובות למנות בקר בטיחות ולוודא שקיימת תוכנית בטיחות נותרות בתוקף, ותקופת ההתארגנות אינה חלה על הסכמים שנחתמו מ-16 באוקטובר 2025 ואילך. גם ביחס להסכמים ישנים, דחיית האכיפה מותנית בעמידה בדרישות שנקבעו.

ביקורות בענף

הטיוטה שפרסם משרד העבודה עוררה ביקורת בקרב גורמים בענף. כך, עו״ד פנינה שפר עמנואל, ראשת מחלקת צווארון לבן ואיכות הסביבה במשרד ש. הורוביץ ושות' ועו״ד ירון דגן אחראי על תחום הבטיחות בעבודה, הסבירו בשיחה עם גלובס כי: "טיוטת מדיניות האכיפה שפורסמה על ידי משרד העבודה, נובעת מהבעיה להחיל רטרואקטיבית חובה של הקצאת משאבים לתחום הבטיחות ביחס להסכמים שכבר נחתמו לפני כניסת התקנות לתוקף, ונראה שמשרד העבודה מבין זאת. הבעיה עם ההוראה החדשה, מעבר לכך שהיא פורסמה יום לפני כניסת התקנות לתוקף, היא שההוראה אינה נותנת מענה לקושי הבסיסי יותר של התקנה, הקובעת שיש להקצות משאבים לתחום הבטיחות כבר בהסכם עם הקבלן, בהתאם לפרקי תכנית הבטיחות, אף שבשלב חתימת ההסכם עוד אין תכנית בטיחות".

"לגופה של מדיניות האכיפה, המקלה לכאורה, לא ברור מדוע משרד העבודה מגביל את ההקלה רק להסכמים שנחתמו לפני מועד פרסום התקנות, לפני כשנה, ולא לפני מועד כניסתן לתוקף בפועל, 16.10.2026. יש בהוראה אמירה לפיה היה על המשק לפעול בהתאם להוראות התקנות עוד לפני כניסתן לתוקף, ללא בסיס חוקי. זה נכון במיוחד לאור העובדה שהמשרד היה ער לבעייתיות ביישום תקנה זו במשך חודשים רבים טרם כניסת התקנות לתוקף, ולא פרסם הבהרות בנושא. בנוסף, לא ברור מה המטרה של דחיית החובה "לפתוח" הסכמים חתומים בשנה - שתצריך למעשה פתיחה של הסכמים בדיעבד, בעבור פרויקטים שנמצאים בשלב מתקדם או אפילו כבר לקראת סיום".

לצד זאת מקו לעובד נמסר כי: "על פי הנתונים שלנו, בשנת 2026 נהרגו עד כה 31 עובדים רק בענף הבנייה, רובם מהגרי עבודה, ערבים אזרחי ישראל או עובדים פלסטינים. תקנות הבנייה החדשות עברו בכנסת כבר לפני למעלה משנה ונועדו להבטחת שמירה על חיי אדם, אך למרות שועדת העבודה והרווחה נתנה ליזמים שנה להיערך לכניסת התקנות לתוקף, משרד העבודה מתכוון כעת לתת שנה נוספת ליזמים להיערך לתקן את תוכניות הבטיחות שלהם ולהקצות את המשאבים הנדרשים למען שמירה על הבטיחות באתרי הבנייה".

"אנו חוששים שמדובר למעשה בעיקור התקנות החדשות מתוקף שכן בלא הקצאת המשאבים הנדרשים, גם כאשר יקבלו היזמים דיווחים מהשטח על הבעיות, הם עלולים לחסוך במשאבים ולסכן את העובדים באתרי העבודה, מבלי שתוטל עליהם אחריות בפועל. אנו קוראים למשרד העבודה לחזור בו לאלתר מכוונתו ולהתחיל באכיפה מלאה של תקנות הבנייה החדשות, כדי שלא יישארו עוד אות מתה, אלא יביאו בשורה אמיתית לשינוי תרבות הבטיחות בישראל ומניעת המוות הבא".

סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ יהודה לשמן מסר בתגובה: "ככלל, החלת רגולציה על הסכמים שנחתמו שומטת את הקרקע תחת התכנון המוקדם ומשא ומתן שלרוב נמשך בענף שלנו חודשים ולעתים שנים ארוכות. מעבר לכך, פתיחת חוזים קיימים כוללת קושי ממשי להגיע להסכמות חדשות. מהלך כזה עלול בהחלט להוביל להתחשבנויות ממושכות בין מזמיני למבצעי בנייה, אי-הסכמות ועד לסכסוכים משפטיים ארוכים שעלולים לעכב משמעותית פרויקטי בנייה, תשתיות, פרויקטים לאומיים. לא יתכן שלקבלנים לא ניתנה כלל אפשרות לתכנן את הפרויקט על פי תקנות חדשות אלה, בלי לקבוע בהסכם את גובה ההוצאות הנוספות שלא נלקחו בחשבון. הדבר מקבל משנה תוקף בהיעדר כללים ברורים ואחידים לתיאור אופן הקצאת המשאבים נוספים הנדרשת בהחלטת המדינה.

התיקון כולל שינויים משמעותיים ורחבי היקף בכל הנוגע לעבודה באתרי בנייה. מאז מועד פרסום התיקון, 16.10.25, השוק עדיין לא הספיק ללמוד, להפנים ולהבין אותו כהלכה. לכן, יום פרסום הטיוטה לא יכול להוות את קו פרשת המים בקשר להסכמים קיימים. לא ניתן ואין זה הגיוני לצפות כי מהיום הראשון לאכיפה יוטמעו עד תום הדרישות הרגולטוריות שמועד כניסתן לתוקף נקבע לשנה מאוחר יותר ובפרט, כשמשרד העבודה עצמו פרסם רק מאוחר יותר הבהרות בקשר לתיקון החדש".

ממשרד העבודה נמסר: ״בהתאם לתקנות החדשות, קיים איסור על מבצע הבנייה (הקבלן), לבצע עבודות בניה בלי אישור של המזמין (היזם). המזמין רשאי לתת אישור לתחילת עבודות בנייה על פי תנאי התקנות, לרבות הוספה בהתקשרות בינו לבין מבצע הבניה ולדווח כי הוקצו משאבים לביצוע תכנית הבטיחות. החובה לנהל תכנית בטיחות חלה לגבי אתרים המעסיקים לפחות 50 עובדים כבר מחודש אוגוסט 2014 ולגבי אתרים עד 49 עובדים מכוח התקנות החדשות.

בהמשך לפניות שהתקבלו בקשר לחוזים שלא כללו את המשאבים המוקצים ושנחתמו ערב פרסום התקנות, נבחן מתן תקופת התארגנות נוספת בת שנה במידה שמתקיים התנאי המהותי שבהוראה - קיום תכנית בטיחות ופירוט המשאבים לביצוע התכנית, וכן מבצע הבניה מביא את התכנית לידיעת המזמין. הנחת המוצא היא כי אין צורך לתת תקופת התארגנות נוספת להוספת התניה בהסכמים שנחתמו לאחר פרסום התקנות שכן במסגרתן כבר ניתנה תקופת התארגנות של שנה. ההערות שיתקבלו ייבחנו לצורך קבלת ההחלטה הסופית".

עוד כתבות

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Jeff Chiu

מתקרבת לוול סטריט: אנתרופיק הגישה את התשקיף להנפקת הענק

ארבעה חודשים לאחר שהגישה מסמכים חסויים לרשות ניירות הערך האמריקאית, חברת הבינה המלאכותית שמאחורי מודל קלוד, פרסמה לראשונה את תשקיף ההנפקה שלה לציבור ● לפי הערכות, החברה עשויה לגייס כ-100 מיליארד דולר לפי שווי של כ-2 טריליון דולר, במה שעשוי להפוך להנפקה הגדולה בהיסטוריה

גל תעמולת הדיפ-פייק הגיע בשבוע האחרון לשיא / אילוסטרציה: Shutterstock

הדיפ פייק בשיא. איך אפשר להתגונן מפניו?

הדיפ פייק לפני הבחירות מגיע לשיא, וקהלים חדשים נכנסים לזירת ההשפעה • איך אפשר להתגונן מפני השטף הצפוי ביום הבחירות? • ה־AI שמאחורי הבחירות

מפעל טלרד / צילום: אתר טלרד

מ־1,000 עובדים ל־70: כך התפרק האקזיט של טלרד לרסיסים

ארבע שנים לאחר שחברת ציוד התקשורת טלרד נמכרה לליקוויד האפריקאית תמורת 200 מיליון שקל, ובעליה צפו "התרחבות משמעותית", לגלובס נודע כי רוב הפעילות נמכרה ובישראל נותרו רק כמה עשרות עובדים ● ליקוויד: "מתמקדים בתחומים שתואמים את אסטרטגיית הליבה"

לולה בעצרת הניצחון בבחירות / צילום: ap, Natacha Pisarenko

לולה דה סילבה נבחר לנשיא ברזיל: ההפתעה הפוליטית, תגובת הנגד בשווקים והמכה לישראל

בתום מהפך דרמטי, לולה בן ה־80, ממובילי הקו האנטי־ישראלי ביבשת, ניצח את בולסונארו הבן והבטיח כהונה רביעית היסטורית ● זאת, בניגוד לתחזיות ולתוצאות הסיבוב הראשון בתחילת החודש, שבו הוביל הימין ● השווקים מגיבים בהלם עם ירידות דו־ספרתיות בבורסה המקומית

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע״מ

המחקר שחשף את אפקט ההדבקה של סנקציות, ואיך הוא משפיע על מדינות

בסוף השבוע הזהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני סנקציות שיוטלו על ישראל ● מחקר שפורסם החודש מגלה כי במקרה של סנקציות על מדינה, הנזק מגיע לכלל הסקטור הפיננסי ● וגם: הלקח שאפשר ללמוד מבלארוס ורוסיה

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

300 חברי קיבוץ, דילמה אחת: לוותר על השליטה במפעל שייסדו או להסתכן בקריסה

הקרן של ישי דוידי מציעה להשקיע 200 מיליון שקל תמורת 50% מיצרנית הרובוטים לניקוי בריכות שנקלעה למשבר ● חברי קיבוץ יזרעאל יידרשו להכריע אם לוותר על השליטה בחברה שאיבדה 97% משווייה בשיא, לטובת הקרן שצפויה להוביל מהלכי התייעלות ובהמשך התרחבות

משה תנך, מייסד משותף ומנכ''ל Neureality / צילום: Neureality

חברת השבבים של ג'ף בזוס קונה סטארט-אפ ישראלי בכ-200 מיליון דולר

Unconventional רוכשת את ניוריאליטי הישראלית כדי לשלב את מעבדי התקשורת ומערכת ההפעלה, שפיתחה החברה הישראלית, בפיתוח שבבי AI חסכוניים במיוחד באנרגיה ● העסקה, הרחוקה מהציפיות לשווי החברה בעבר, ממחישה את הקושי של חברות שבבים ישראליות לצמוח באופן עצמאי

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

מלכודת הדבש של ביטוחי החיים נסגרת, אבל זה לא אומר שהציבור ישלם פחות

רשות שוק ההון הודיעה כי החל מחודש פברואר ייאסר על חברות הביטוח להציע הנחות לתקופה הקצרה מ־10 שנים, והן יחויבו לתזכר את הלקוחות לפני תום ההנחה ● ההוראה הנוכחית מגיעה לאחר שחברות הביטוח התנגדו לטיוטה המקורית שהציעה לשים סוף לכל הנחה זמנית

רשות המסים / צילום: איל יצהר

החשד לשוחד ברשות המסים: תיק החקירה הועבר לפרקליטות

במסגרת החקירה התגבשה תשתית ראייתית לכך שסגן פקיד השומה ורכז בכיר לשעבר ברשות המסים לקחו שוחד במשך מספר שנים מרואה חשבון שייצג נישומים, וביצעו בצוותא הונאה של הרשויות בהיקף נרחב, תוך הוצאת כספים במרמה מקופת המדינה בסכום של מעל ל-80 מיליון שקל

דיזנגוף סנטר / צילום: אלכס קפלן

האם מבצעי יום הבחירות יזניקו את מחזור המכירות של אוקטובר?

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידות בשבוע החולף ועל אוקטובר כחודש מתון, אך בחברה מדברים על "התעוררות" אפשרית של הציבור ביום השבתון של הבחירות

צעירים חוגגים את תוצאות ההצבעה בסרביה / צילום: ap, Marko Drobnjakovic

מחאת הסטודנטים שהפילה את נשיא סרביה הפרו־ישראלי

המחאה שהחלה בעקבות מותם של 16 בני אדם באסון בתחנת רכבת ב-2024 הפכה לתנועה פוליטית שסחפה מצביעים ממחנות שונים והביסה את מפלגת השלטון ● מבחינת ישראל, התבוסה של הנשיא אלכסנדר ווצ'יץ' מעמידה בסימן שאלה את עתיד היחסים עם אחת מבעלות בריתה באירופה

שר החינוך, יואב קיש / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

לידיעת השר הבא: תקציב החינוך המיוחד זינק ב־77%, אבל הסכום לתלמיד לא גדל

בדיקת גלובס מעלה כי תקציב החינוך המיוחד זינק ב־11 מיליארד שקל ב־6 שנים, אך מספר הילדים הזכאים קפץ ב־61% והותיר את המענה לתלמיד ללא שינוי ● משרד החינוך דחה את יישום מסקנות הוועדה שהקים בנושא, יו"ר הוועדה: "במקום טיפול שורש, חזרו לפתרונות העבר"

איינהורן / איור: גיל ג'יבלי

"עבודה משתלמת היטב": סערה בפוליטיקה הגרמנית בעקבות חשיפת התכתבויות איינהורן

לפי דיווח בעיתון גרמני, שרוליק איינהורן ויונתן אוריך עסקו בקידום יוזמה נגד אנטישמיות עבור המפלגה השמרנית בהסן, ועירבו בכך את השר שיקלי ● מפלגות הירוקים והליברלים בגרמניה דורשות לחקור אם כספים של המפלגה או הפרלמנט הועברו לאיינהורן או לחברת התקשורת הקשורה אליו ● אתר החדשות האנטי-ממסדי AUF1: "האם שני יועצים קרובים של ראש הממשלה הישראלי השפיעו על דעת הקהל בכמה מדינות אירופיות?"

קניון עזריאלי / אילוסטרציה: Shutterstock

פי 2 לעומת ימי שגרה: מה צפוי בקניונים ביום הבחירות?

עפ"י הערכות בענף, לקניונים הגדולים צפויים להגיע כ-35 אלף מבקרים ביום הבחירות, ולקניונים הקטנים יותר - כ-15 אלף מבקרים ● ומה יקרה ברשתות השיווק?

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

יספיק כדי להיכנס לכנסת? הפוליטיקאי שתרם לעצמו 744 אלף שקל

שר הכלכלה ניר ברקת השקיע 744 אלף שקל מכיסו בקמפיין הפריימריז בליכוד - סכום הגבוה כמעט פי שניים מתקרת ההוצאות למועמד מכהן ● למרות זאת הוא דורג רק במקום ה-15 בפריימריז ושובץ במקום ה-24 ברשימה לכנסת

סניף של ג'י פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

ג'יי.פי מורגן מעריך: מה יקרה בבחירות, ואיך יושפעו האג"ח של ישראל?

בבנק ההשקעות מעריכים כי התרחיש המרכזי לאחר הבחירות הוא שלא תוקם ממשלה, אך סבורים שמצב כזה לא צפוי לפגוע בשוק האג"ח בטווח הקצר ● מנגד, מזהירים כי אי־יציבות פוליטית ממושכת עלולה להגדיל את פרמיית הסיכון של ישראל ● בבנק מזהים הזדמנויות באג"ח הממשלתיות

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: Shutterstock

בטורקיה תוהים: האם הבחירות ישנו את היחסים בין שתי המדינות?

כותרות העיתונים בעולם: בטורקיה עוקבים אחר הבחירות בישראל מחשש להסלמה בין המדינות, בניו יורק טיימס מתארים את הפחדים שמלווים את הבוחרים הישראלים, ובלבנון גוברת הביקורת על הממשלה בשל המשבר הכלכלי והכישלון בפירוק חיזבאללה מנשקו • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

ספינה בקפריסין / צילום: Reuters

ב-150 מיליון אירו: ישראל תחמש את חיל הים של קפריסין

במסגרת עסקה בהיקף של כ-150 מיליון אירו, ישראל תספק לקפריסין ספינת סיור ימית מתוצרת מספנות ישראל, שתצויד במערכות מתקדמות של רפאל ● ההסכם כולל גם שדרוג של ספינת הסיור הקיימת ונועד לחזק את יכולותיה המבצעיות של קפריסין מול אתגרי הביטחון הימי

לולה דה סילבה במהלך מערכת הבחירות בברזיל / צילום: Associated Press, Victor R. Caivano

דרמה בברזיל: ניצחון מפתיע לנשיא לולה - זכה בכהונה רביעית לאחר שהביס את מנהיג הימין בולסונרו

בולסונרו סירב להכיר בתוצאות, והבחירות לוו בטענות לדיכוי מצביעים ולמחלוקת סביב הארכת שעות ההצבעה ● ניצחון לולה טלטל את השווקים, והמשקיעים ממתינים לראות כיצד יתמודד עם החוב הציבורי ועם הצורך לשמור על יציבות

טילי ספייק של רפאל. מיועדים גם לצבא ארה''ב / צילום: דוברות רפאל

המכשול בשיחות הסיוע: ארה"ב דורשת שליטה בידע הטכנולוגי של ישראל

על רקע הערכת רה"מ נתניהו כי ישראל לא תוכל להסתמך על הסיוע הביטחוני מארה"ב בתכונתו הנוכחית, לגלובס נודע שסלע המחלוקת נוגע לדרישה האמריקאית להעברת ידע ישראלי וניהולו ● עבור ירושלים, מדובר בפגיעה ביתרון הטכנולוגי של התעשיות הביטחוניות המקומיות