מילאנו, בירת האופנה וחנויות היוקרה האיטלקית, נמצאת בימים האחרונים במצב חירום, בעקבות המהומות שהתפשטו מצרפת לאיטליה. חנויות אופנה, שעוני יוקרה, מוצרי עור ותכשיטים היו סגורות ביומיים האחרונים, ואלה מביניהן שלא כיסו את חלונות הראווה שלהן במשטחי עץ, הסירו מהם כל מוצר שיכול להיגנב על-ידי בוזזים. הממשלה ברומא הודיעה כי תשלח כ-500 שוטרים נוספים כדי לשמור על הסדר בעיר.
תמונות בתקשורת האיטלקית הציגו חנויות דגל כמו אלה של ורסצ'ה או לואי ויטון ריקות מסחורה, אחרי שהמנהלים דאגו לפנות אותן מחשש לגניבות המוניות.
● הכסף הממשלתי נגמר: המהומות בצרפת הן תמרור אזהרה לאירופה כולה
● פרשנות | הפרלמנט משותק, הרחובות בוערים: כך פירק מקרון את הדמוקרטיה הצרפתית
המהומות באיטליה היו בהיקף קטן יותר מאשר בצרפת, אך גם בהן הרשויות הופתעו מרמת האלימות ומהביזה ההמונית. בעוד שברחבי צרפת יצאו לרחובות כ-800 אלף בני אדם, והוצתו עשרות מוקדים הכוללים בתי עירייה, לשכות תיירות ועוד - באיטליה התרכזו המהומות במילאנו, בטורינו ובבולוניה.
לפי הערכות, כמה אלפי בני אדם יצאו לרחובות במדינה, ובחסות ההפגנות והעימותים עם המשטרה נבזזו כמה חנויות יוקרה על-ידי מפגינים רעולי-פנים. צעירים הפיצו ברשתות החברתיות בימים האחרונים תמונות ביזה של מותגי יוקרה, בעוד שיוזמה שכותרתה "איטליה יוצאת לכיכרות" תפסה תאוצה בטיקטוק וברשתות אחרות. הנזקים שנרשמו עד כה נאמדים במיליוני אירו.
"הפגנות השראה" מצרפת
הרשויות באיטליה איתרו מפגיני שמאל רדיקלי המוכרים למשטרה, והציבו 45 צעירים במעצר מנהלי, כצעד מניעתי. הן גם אסרו על התקהלויות במילאנו, שבה נרשמו עימותים אלימים בכמה מוקדים בימים האחרונים. כ-300 בני אדם נעצרו במהומות, רובם המכריע צעירים מתחת לגיל 18. ראש העיר של מילאנו אמר כי מדובר ב"הפגנות השראה", ששואבות את האנרגיה שלהן מההפגנות בצרפת.
ראשת הממשלה ג'ורג'ה מלוני אמרה כי יש להתייחס ברצינות ובתקיפות רבה לאירועים, וכי בעוד שהזכות להפגנה היא לגטימית, "להרוס את הערים שלנו אינה פעולה לגטימית". היא כינסה ישיבת קבינט מיוחדת וקראה למפלגות השמאל לגנות את ההפגנות האלימות ומראות הביזה. הממשלה שוקלת לאמץ עוצר בערים מסוימות, כפי שנעשה בצרפת.
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית גינתה את האלימות, אך הזכירה בד-בבד את "הקשיים הפיננסיים" של הציבור להתמודד עם יוקר המחיה. בשנה הבאה צפויות להתקיים הבחירות הכלליות באיטליה, וישנו מאבק על סדר היום הפוליטי.
כמו צרפת, גם איטליה חווה בשבועות האחרונים לחץ רב מצד שוקי איגרות החוב. התשואות על האג"ח של שתי המדינות עלו בימים האחרונים, בין היתר בשל המהומות והמצב הפוליטי. אנליסטים מ"אוקספורד אקונומיקס" אמרו כי גורל שתי המדינות כרוך זה בזה בשל המטבע המשותף והחברות בגוש האירו. לאיטליה יש יחס חוב-תמ"ג של 138%. אם יתממש התסריט הגרוע לגבי המשך הלחץ על האג"ח ואי-יציבות פוליטית, שתי המדינות עשויות להיות במיתון בשנת 2027. התשואה על אג"ח ממשלתיות איטלקיות לעשר שנים עומדת על 4.6%, בעוד שאלו של צרפת עומדות על 4.9%.
בצרפת, עוצר לילי שהוכרז בשורת מוקדי ההתפרעויות החמורות ביותר סייע להרגעת הרוחות ביממה האחרונה. נשיא צרפת עמנואל מקרון אומנם הבטיח לעסקים הצרפתים "פיצוי" על הביזה ההמונית שתועדה בפריז, מרסיי ושורת ערים נוספות, אך אופיו אינו ברור. איגוד העסקים הצרפתי אמר כי "המדינה נכשלה בהגנה על עסקים, למרות שאנחנו משלמים מסים על שמירת הסדר הציבורי", וקרא למשרד האוצר הצרפתי לסייע באופן ישיר ומהיר לעסקים שנפגעו. ישיבת חירום של המשרד כונסה ביום שלישי בצוהריים.
שורה של פלטפורמות למסחר מקוון, בהן leboncoin, איביי ו-Vinted, הודיעו כי הן מסייעות לרשויות לאתר פריטי יוקרה שנבזזו, בין היתר לפי מספרים סידוריים ותוויות ייצור, וכי ימנעו מכירה שלהם על-ידי הבוזזים. הן דיווחו כי מודעות של מוצרי יוקרה, כולל תיקי עור או פריטי אופנה, שהועלו בסוף השבוע למכירה, "סומנו" כחשודות, ונבדק מי עומד מאחוריהן. הן גם מסרו על "תיאום הדוק" עם המשטרה הצרפתית.
אבטחה פרטית בחנויות
כ-3,000 חנויות נפגעו במהומות שהחלו בסוף השבוע בצרפת, לפי שר המסחר הצרפתי. הוא העריך כי הנזק שנגרם למבנים ולעסקים במהומות עומד על בין מיליארד ל-1.2 מיליארד אירו. רוב העסקים הגדולים מבוטחים, ולפי נתונים צרפתיים, זו עשויה להיות התביעה המשותפת היקרה ביותר ב"מאות מיליוני אירו".
בפריז, כלי התקשורת דיווחו כי כמעט כל חנויות היוקרה בשדרות מרכזיות הפכו ליעד להתקפה. חלקן, כמו חנות של מותג האופנה דיור, שכרו מאבטחים פרטיים שניצבו בחזית במהלך ההפגנות ומנעו פריצה. חלקן חסמו בהצלחה את חלונות הראווה שלהן, כפי שהן עושות גם באירועים אחרים, כמו הפגנות איגודים מקצועיים או משחקי כדורגל. חלקן, כמו חנויות של ברברי, רלף לורן, קנזו ועוד - הותקפו ונבזזו. כך גם אולם תצוגה של טסלה, סניפי בנקים, חנויות אפל ועוד.
הממשלה בצרפת ניסתה להחזיר לציבור את התחושה כי היא שולטת במצב. בהסכמה עם מפלגות האופוזיציה, הקואליציה הודיעה על הקמה מיידית של ועדת בדיקה שתבחן את ההיערכות המשטרתית והמודיעינית לפרעות ולמהומות שהתרחשו ב-17 באוקטובר. היא גם תבדוק את התכנון מראש של ארגוני שמאל רדיקלי למעורבות באירועים.
שר הפנים הבטיח להשתמש בתוכנות לזיהוי פנים כדי לזהות מי מהפורעים שלא כיסו אותן. בלימוז' נעצר פעיל שמאל רדיקלי בחשד שתכנן את שריפת בית העירייה העתיק של העיר. ראש הממשלה הכריז כי עוצר יוטל "היכן שיידרש".
חלק מהאצבעות המאשימות מופנות כלפי המשטרה, שלא נערכה בכוחות מקסימליים למרות ההיערכות ברשתות החברתיות ובהודעות פומביות להפוך את 17 באוקטובר ל"יום זעם".
