בואנוונטורה, קולומביה. התקיפות של ממשל טראמפ נגד סירות מהירות להברחת קוקאין מתחילות להשפיע על שוק הסמים העולמי - אבל לא בהכרח לטובה.
כ־13 חודשים מאז שהחל המבצע, צוללני חיל הים הקולומביאני מזהים שימוש גובר והולך ב"טפילים" - מכלי מתכת עמוסים בקוקאין, שהמבריחים מחברים לתחתית אוניות משא, היוצאות מהנמל הגדול ביותר של קולומביה באוקיינוס השקט.
● הצוללת | האם אפשר לנבא את תוצאות הבחירות? החוקר שבדק מיליון הימורים ומוכן להמר בעצמו
● ראיון | מייסד פאפאיה גיימינג נלחם על האימפריה שבנה: "לא פעלנו במחשכים"
● ראיון | "הייתי השורדת האחרונה מהממשלה הקודמת - ואז הראו לי את הדרך החוצה"
בעומק האמזונס העבירו המבריחים את המשלוחים מזרחה, כשהם מסתירים את הסמים בסירות השטות ברשת הנהרות העצומה של יערות הגשם. במקביל, לאורך חופיה הארוכים של קולומביה, מבריחים מצליחים לחמוק מהתקיפות האוויריות של צבא ארה"ב באמצעות הפלגה צמודה לחוף - בדיוק באותן סירות מהירות שהאמריקאים מנסים לפגוע בהן.
לדברי גורמי אכיפת חוק בארבע יבשות שונות, כמויות שיא של קוקאין ממשיכות לזרום מדי יום לארה"ב, לאירופה ואפילו לאוסטרליה. מחיר הסם נמצא כיום בשפל, ורמת הטוהר שלו היא הגבוהה ביותר מזה עשרות שנים.
הנשיא דונלד טראמפ שיבח את התקיפות האוויריות וטען כי ממשלו "התקדם בצעדי ענק בבלימת זרם הסמים הלא חוקיים לארצנו". לדברי גורמים אמריקאים, ב־13 החודשים האחרונים השמידו כטב"מים ומטוסים של צבא ארה"ב יותר מ־70 כלי שיט, הרגו קרוב ל־240 אנשי צוות וגרמו לארגוני הפשיעה לאבד קוקאין בשווי של 1.5 מיליארד דולר.
"היקף הסמים שמגיעים דרך הים ירד ב־97%", אמר טראמפ ביוני. "אנחנו מנסים להבין מי הם שלושת האחוזים הנותרים - כי אלה האנשים האמיצים ביותר בעולם".
אלא שחוקרי סחר קוקאין וגורמים אמריקאים הבקיאים בפרטי המבצע מציגים תמונה שונה. לדבריהם, סירות רבות עמוסות בסמים ממשיכות לצאת מקולומביה, האחראית לייצור של 70% מהקוקאין בעולם.
"הסירות ממשיכות לצאת כרגיל. האוקיינוס השקט פשוט עצום", אומר ארווין נורסה, חוקר משטרה לשעבר, החוקר כיום את נושא הסחר בסמים באוניברסיטת רוסריו בבוגוטה.
פליפה בוטרו, חוקר בארגון "היוזמה הגלובלית נגד פשיעה מאורגנת חוצת גבולות", עמותה שבסיסה בז'נבה, טוען כי המבצע הצבאי האמריקאי שם יותר דגש על הפגנת כוח ראוותנית, מאשר על שיבוש אמיתי של פעילות ההברחה.
כתגובה למבצע, החלו המבריחים לפצל את משלוחי הסמים בין מכולות, אוניות סוחר, סירות דיג וכלי שיט דמויי צוללת. לדברי גורמי אכיפה בארה"ב ובאירופה, גיאנה וסורינאם הפכו לנקודות מוצא חדשות לסירות עמוסות בקוקאין, ואילו ונצואלה נותרה מוקד מרכזי לשילוח הסמים. "המדיניות הזאת מתמקדת יותר ביצירת מצג של פעולה נחושה ובבניית נרטיב, מאשר בשיבוש בפועל של פעילות הפשיעה המאורגנת", מדגיש בוטרו.
עלייה של 204%: הקוקאין מציף את צרפת
רשת ההברחות שנוצרה בעקבות התקיפות מבוזרת ומסועפת יותר משהייתה לפני שצבא ארה"ב החל לתקוף סירות באמצעות טילים המשוגרים מכטב"מים וממטוסים. לדברי חוקרים מהאו"ם, בקולומביה מגדלים כיום יותר עלי קוקה ומייצרים יותר קוקאין מאי פעם.
נשיאה החדש של קולומביה התחייב לנקוט יד קשה נגד ארגוני הסמים, לשתף פעולה עם המודיעין האמריקאי כדי לנטרל את ראשי הארגונים ולחדש את הריסוס נגד גידולי הסמים, שהופסק ב־2015. אלא שסיכוייו להצליח אינם גבוהים: לפי הקרן לרעיונות לשלום (FIP), מעבדות סמים חשאיות מייצרות יותר מ־3,300 טונות קוקאין בשנה, ובארבע השנים האחרונות מספר החברים בארגונים החמושים כמעט הוכפל והגיע ל־28 אלף.
ממדי הסחר ניכרים היטב ברחובות מדינות היעד: ההיצע עולה על הביקוש עד כדי כך שהמחירים צונחים. במיאמי נמכר הקיץ קוקאין בשוק הסיטונאי בכ־16,500 דולר לקילוגרם, הרבה מתחת לטווח המחירים ההיסטורי של 22-25 אלף דולר. גם באירופה צנחו המחירים מ־45 אלף דולר לקילוגרם ל־16 אלף דולר בלבד בערים מסוימות.
בשני השווקים רמת הטוהר של הקוקאין נותרה גבוהה במיוחד, ובאירופה היא מגיעה לעיתים אף ל־98%. זאת משום שהסוחרים כבר אינם צריכים למהול את הקוקאין בחומרים אחרים כדי להגדיל את הכמות הנמכרת.
גורמים אמריקאים בעלי ניסיון רב במאבק בסמים, מציינים כי התקיפות האוויריות מסבות למבריחים הפסדים כספיים, מרתיעות את המעורבים בשרשרת ההברחה ומונעות מחלק מהמשלוחים להגיע לערי ארה"ב. עם זאת, אותם גורמים מודים כי כמויות עצומות של קוקאין ממשיכות להציף את השווקים.
"למשתמשי הקוקאין בניו יורק יש אספקה סדירה של סם באיכות גבוהה", מאשר ריק קרטיס, פרופסור במכללת ג'ון ג'יי למשפט פלילי, הבודק רעילות של סמים במסגרת עמותה לצמצום ההשלכות השליליות של שימוש בסמים הפועלת בדרום רובע הברונקס. בניגוד לעשורים קודמים, הדגימות שהוא מקבל כמעט אינן מדוללות בחומרים אחרים, שנראים כמו קוקאין. "זה קוקאין אמיתי, ואני מופתע", הוא אומר. "המחיר משתלם, והוא זול וזמין מאוד - ממש זמין".
באירופה, זרם הקוקאין מציף את הרשויות. הסם מגיע ליבשת באוניות מכולות, בסירות קטנות היוצאות מתחנות מעבר באפריקה, ובכלי שיט דמויי צוללת שחוצים את האוקיינוס האטלנטי ומעבירים את המטען לאוניות מול חופי פורטוגל וספרד.
לורן לנייה, אנליסט בכיר בסוכנות הסמים של האיחוד האירופי, מציין כי היקף האספקה כה גדול, עד שהמחירים הנמוכים מושכים לקוחות חדשים שבעבר לא יכלו להרשות לעצמם לקנות את הסם. "כמות הקוקאין שמגיעה לאירופה היא פשוט מטורפת", הוא אומר.
המצב בצרפת ממחיש היטב את הקושי בבלימת זרם הסמים. לפי המרכז הצרפתי למעקב אחר סמים והתמכרויות, הרשויות במדינה תפסו ב־2025 כמות שיא של 92 טונות קוקאין - עלייה של 204% לעומת 2022.
כדי לחמוק מפיקוח, המבריחים העבירו את פעילותם מנמלים מרכזיים, כמו לה האבר שבנורמנדי, לנמלים קטנים יותר. במקביל, קוקאין מוברח גם בטיסות נוסעים מגיאנה הצרפתית ומהאיים קריביים שבשליטת צרפת.
ההיצע עולה על הביקוש עד כדי כך שהסוחרים בצרפת מוכרים כיום מנות קטנות של קוקאין במחיר חסר תקדים של כ־11 דולר בלבד. לדברי יסמין סאלחי, כלכלנית במרכז למעקב, מחירו של גרם קוקאין ברחוב ירד ב־37% בעשור האחרון. חלק ניכר מהקוקאין שמגיע לצרפת מועבר ממנה למדינות אחרות באירופה בהן צורכים את הסם.
עוקפים את הבודקים דרך מבוך של ביצות
עמידותו של הסחר בסמים בפני מאמצי האכיפה בולטת במיוחד בבואנוונטורה, עיר הנמל המרכזית של קולומביה באוקיינוס השקט. בנמל פועלים השוטרים בשיתוף עם אנשי מודיעין מהבירה בוגוטה, כדי לזהות כלי שיט חשודים העושים את דרכם למדינות מעבר כמו אקוודור ומקסיקו. לצורך בדיקת המטענים הם משתמשים במכשירי רנטגן, בכלבים לאיתור סמים ובערכות לזיהוי עקבות של חומרים כימיים.
"אנשי המודיעין מעבירים לנו את התמונה המלאה: לאן המכולה מיועדת, מה יש בתוכה ומדוע היא עוררה חשד מלכתחילה", מסביר השוטר אלחנדרו גוטיירס. "אנחנו פותחים את המכולות, פורקים אותן ומחפשים סחורות שהוחלפו".
המבריחים למדו להטמין קוקאין בתוך פחם, עורות של בעלי חיים, מלט ואפילו עיסת פירות, ולחלץ אותו לאחר שהמטען נאסף בנמל היעד. לפני ימים אחדים הציגו השוטרים בנמל קוקאין שחילצו ממטענים שנראו תמימים לחלוטין. "אנחנו די בטוחים שאנחנו מצליחים לסכל חלק ניכר מהסמים", אומר ליבוריו קואיאר, מנהל אחד משלושת הנמלים הגדולים בעיר.
אלא שלמערכת יש מגבלות: המשטרה מסוגלת לבדוק רק כ־10% מהמכולות. סגן־אלוף חואן קרלוס רוחאס, המפקד על המאבק בסמים בנמל, מסביר כי מכולה אחת עשויה להכיל אלפי שקים של תוצרת חקלאית, ואי־אפשר לבדוק כל אחד מהם. "אנחנו לא חפים מטעויות", הוא מודה.
האתגר אינו מוגבל לנמל. לאורך רצועת החוף של קולומביה באוקיינוס השקט, המשתרעת על פני כ־1,300 קילומטרים, נפרש מבוך של ביצות ומפרצונים המאפשר למבריחים להוציא לים כלי שיט עמוסים בקוקאין - ובהם אותן סירות מהירות שארה"ב תוקפת.
חואן קורדובה, שמוצאו באחד הכפרים לאורך החוף ובעבר עסק בהברחת סמים, אומר כי רשתות ההברחה באזור עדיין פעילות בהיקף נרחב. "יש נתיבי הברחה בכל מקום: בים, בהרים, באוויר ובסירות מכל הסוגים", הוא אומר.
קורדובה מתאר נתיב הברחה נפוץ: סירת דיג מפליגה צפונה לאורך החוף הקולומביאני וחוצה את הגבול לפנמה. שם, מעבירים את הקוקאין לסירה מהירה, שמובילה אותו לנמלים במרכז אמריקה או במקסיקו. משם ממשיך הסם דרך היבשה לארה"ב, שהיא היעד הסופי.
ארגוני הפשיעה משקיעים מאמצים רבים בגיוס מבריחים להפלגות האלה, והסכומים שהם מציעים גבוהים עד כדי כך שקשה לתושבי הכפרים העניים לעמוד בפיתוי. "פתאום מתקשרים אליך ואומרים: 'יש לך פה 180 מיליון'", מספר קורדובה, בהתייחסו ל־180 מיליון פסו (כ־54 אלף דולר). "אתה אומר לעצמך: 'זה מסוכן, נכון, אבל מדובר ב־180 מיליון'".
המבריחים מעבירים יותר ויותר משלוחים דרומה, לאקוודור ולתוך פרגוואי ובוליביה. משם מכולות מועברות במורד נהר פרנה אל האוקיינוס האטלנטי. המבריחים מנצלים הסכמי מעבר אזוריים המאפשרים למכולות להיכנס לארגנטינה ללא בדיקות מכס. לאחר שהמשלוחים מגיעים לחוף האטלנטי, ערים כמו מונטווידאו שבאורוגוואי משמשות נקודות מוצא להברחות לאירופה.
אבל המבריחים אינם צריכים להדרים עד כדי כך על־מנת להגיע לאוקיינוס האטלנטי. אדילברטו קורטז מצבא קולומביה מסביר כי נתיב הברחה מרכזי נוסף - הצובר אף הוא פופולריות בעקבות התקיפות האמריקאיות בים - עובר בעומק האמזונס. רשת הנהרות המסועפת באזור מאפשרת למבריחים להעביר סמים מזרחה במגוון מסלולים, עד לאוקיינוס האטלנטי ומשם - לאירופה.
אף שכוחות הביטחון תופסים כמויות הולכות וגדלות של קוקאין ביערות הגשם, אורכם של הנהרות קקטה ופוטומאיו, הזורמים לאורך מאות קילומטרים לתוך פרו וברזיל, הופך את סיכול ההברחות באופן יסודי למשימה כמעט בלתי אפשרית. במהלך נסיעה בכביש העובר לאורך נהר אורטגואסה בדרום קולומביה, הצביע קורטז על סירות ארוכות ששטו בנהר, עמוסות במזון, בדלק ובציוד המיועדים ליישובים המבודדים בלב הג'ונגל.
"תראה את זה, הם מעמיסים טונות של אספקה", אומר קורטז. "לפעמים מעבירים שם גם קוקאין. איך אנחנו אמורים למצוא אותו בתוך כל המטען הזה? זה פשוט בלתי אפשרי".
כתבה זו תורגמה על־ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.
