ההכנסות ממסים שברו שיאים בשנים האחרונות, אבל גם הוצאות הממשלה תפחו בעקבות הוצאות המלחמה, וגורמי המקצוע בממשלה מבינים שתקציב הביטחון יישאר גדול ומשמעותי, לצד הוצאות ריבית גבוהות על החוב הממשלתי והצורך הדחוף להגדיל את ההוצאות האזרחיות.
● בנק ישראל צופה עוד הורדת ריבית אחת - ומה יעד האינפלציה?
● מבחירות לבחירות: הבטחות הנדל"ן שלא יורדות מהפרק
יחס החוב תוצר של הממשלה זינק מכ־60% ערב המלחמה ל־68.5% בסוף השנה שעברה והוא לא צפוי לרדת על אף הסיכוי לסיים את השנה הנוכחית עם גירעון נמוך מהמתוכנן. עם זאת, בישראל הבטיחו לחברות דירוג ולמשקיעים שהיחס הזה יירד בשנים הקרובות, כשהמשמעות היא ביצוע התאמות - אלו יכולות להיות באמצעות קיצוצים, הגדלת החוב והגרעון או הטלת מסים.
לכן, צוותים משותפים של משרד האוצר ורשות המסים עובדים בחודשים האחרונים על תוכניות, שנועדו להגדיל את הכנסות המדינה ולהתאים את מערכת המס לשינויים בכלכלה הישראלית גלובס ממפה את התוכניות העיקריות שעל השולחן והסיכוי להעברתן.
הצעד הפופולרי
מיסי עבודה מופחתים בתמורה לביטול נקודות זיכוי
הרפורמה המשמעותית שמתוכננת בתחום המס היא הפחתת המס השולי על עובדים לצד ביטול של נקודות זיכוי במס. על כך כבר דיברו בפומבי בכירים באוצר וברשות המסים. המשמעות היא אפשרות לריווח נוסף של מדרגות מס הכנסה, שאליהם מתווספים מס בריאות וביטוח לאומי.
ייתכן שהצעד הפופולרי הזה ייכרך בצעדים פחות פופולריים כמו ביטול נקודות זיכוי ממס הכנסה, כשהתבטאויות פומביות שמו את הזרקור על נקודות זיכוי על בסיס גיאוגרפי, וכן נקודות זיכוי להורים (14.4 מיליארד שקל בשנה) והטבות רבות נוספות.
שורה תחתונה: רפורמה מבנית שלכאורה תקל על ציבור גדול אך תיתקל בהתנגדות מצד קבוצות לחץ שנהנות כיום מהטבות מס.
תשובה לעידן ה־AI
מס רכוש, מס נטפליקס ומיסוי מוצרי יוקרה
באוצר מבינים שמשקל מסי העבודה מהכנסות המדינה צפוי לרדת בשנים הקרובות בעקבות השינויים של עידן ה־AI. אלו כוללים ע"פ הערכות לפחות לתקופת זמן מסוימת את הקטנת ההכנסות ממיסי עבודה, בין היתר בעקבות פיטורים שצפוי המשק לספוג.
לכן, במסגרת עבודת מטה שערכו לאחרונה באגף הכלכלן הראשי הומלצו שינויים במערכת המס כך שיגדילו את חלקו של המיסוי על ההון ביחס לחלקו של המיסוי על העבודה.
בין הצעדים הללו צפוי לחזור לשולחן הדיונים מס רכוש על קרקעות פנויות. המס הזה הופיע כבר בחוק ההסדרים האחרון, אך נשר ממנו בהליך החקיקה. באוצר צפו אז שהמס יוכל להכניס לקופת המדינה מדי שנה 9.5 מיליארד שקל עם הבשלתו המלאה. למרות שבהליך החקיקה הוחרגו ממנו קרקעות חקלאיות, המס נתקל בהתנגדות פוליטית, גם מהקואליציה, ובסופו של דבר ירד מהפרק.
עוד המליצה עבודת המטה לשקול מיסוי מוצרי יוקרה וכן את "מס נטפליקס", שמחייב חברות בינלאומיות לגבות מע"מ מצרכנים ישראלים. הצעה דומה מ־2023, העריכה כי המס יניב לקופת המדינה כ־500 מיליון שקל בשנה.
שורה תחתונה: העברת מס רכוש צפויה להיות משימה מאתגרת פוליטית, ללא קשר להרכב הממשלה שתקום. "מס נטפליקס" עלול להיתקל בהתנגדות מצד האמריקאים, כפי שקרה בעבר.
הייטק על הכוונת
מס מוגדל על האופציות ועסקאות סקנדרי
בשנים האחרונות התבסס ענף ההייטק כקטר המשק וכמי שהיה אחראי למרבית הצמיחה בישראל בשנות המלחמה. צוות משותף של האוצר ורשות המסים דן ביוזמה, שלפיה עובדי הייטק שלא יממשו את האופציות שקיבלו מהחברה בתום תקופת ההבשלה, יידרשו לשלם 30% מס בעת מכירת המניות ולא יוכלו ליהנות משיעור מס מופחת של 25% מכוח הטבת המס על האופציות הקיימת בחוק כיום.
אולם, ההצעה הזו נתקלת בהתנגדות לא רק של התעשייה אלא גם בתוך משרד האוצר.
ייתכן שהצעד הזה ייכרך בריווח מדרגות מס הכנסה שיגדיל לעובדים את הנטו, באופן שיסייע להמתיק את הגזרה. בכל אופן, שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הודיע שיתנגד לצעד כזה ולכן סביר שהוא יעלה להכרעת הממשלה הבאה.
בנוסף, כלקח מעסקת וויז, ברשות המסים מקדמים מהלך שבו במקום לשלם מס של מיליארדי שקלים על העברת קניין רוחני מישראל לארה"ב - יגיעו החברות להסדר עם רשות המסים, שבו הן חולקות את הקניין הרוחני ואת זכויות המכר של המוצר בהתאם להסכם שייקבע מראש.
עוד על הכוונת: עסקאות סקנדרי שבהן משקיעים רוכשים מניות מבעלי מניות קיימים בחברה. בתעשייה רואים את המס כרווחי הון ואילו ברשות המסים כמס עבודה והפער בגבייה מוערך במאות מיליוני שקלים.
שורה תחתונה: צעדים שדורשים חקיקה, לרבות מיסוי אופציות לא ממומשות זוכים גם להתנגדות פנימית של חלק מבכירי האוצר.
הפנסיה וה"עז"
האם תבוטל חובת ההפקדה?
צוות נוסף פועל על שינויים מרחיקי לכת בתחום הפנסיה והחיסכון. באוצר מעריכים את הטבת המס על הפנסיה כהטבה הגדולה ביותר שנותנת המדינה כיום ועלותה היא כמעט 31 מיליארד שקל בשנה. אך מכאן יש כמה אפשרויות. בכירים באוצר, שאליהם הצטרפו במועצה הלאומית לכלכלה, דוחפים לצמצם את חובת ההפקדה לפנסיה או לבטלה כליל עד לגיל 40 כדי להגדיל את ההוצאה על צריכה.
לעומתם, אחרים דוחפים שלא להוביל לצמצום ההפקדה, אבל להפחית משמעותית את הטבות המס משום שגם ככה מדובר בחובה חוקית. סמוטריץ’ התגאה לאחרונה שבלם יוזמות צמצום הפטורים שניתנו על הפנסיה והסוגייה תוכרע על ידי הממשלה הבאה.
פטור נוסף שעולה מדי כמה שנים הוא על מיסוי קרנות השתלמות ועולה כעשרה מיליארד שקל בשנה. אבל, הסיכוי להעביר אותו נמוך והוא מוצג לעיתים כ"עז" במו"מ מול ההסתדרות, שהפכה אותו לדגל ולסמל. לכן, סביר להניח שהוא לא יהיה גולת הכותרת של צעדי המיסוי המתוכננים כשיש כל כך הרבה על הפרק.
גם בתחום החיסכון יושבת על השולחן תוכנית מוכנה והיא רפורמת הארביטראז’, שנועדה ליישר את המגרש ולבטל הטיות מיסוי בין מוצרי החיסכון קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות. פטורים שמונהגים היום במס יבוטלו ועל כלל המוצרים יינתן פטור גורף עד ל־200 אלף שקל. הממונה על שוק ההון עמית גל הזהיר כי הרפורמה דווקא עשויה לייקר את המחירים לצרכנים ולא תתרום לתחרות. שר האוצר הנוכחי בחר בכל זאת לקדם את הרפורמה, אך קידומה לכדי חקיקה תוכרע על ידי הממשלה הבאה.
שורה תחתונה: צמצום פטורים בתחומי הפנסיה וההשתלמות עשוי להיתקל גם בהתנגדות מטעם ארגוני העובדים וההסתדרות.
שאלת ההיתכנות
ספק אם באוצר יצליחו לקדם שורה כל כך ארוכה של רפורמות. ממשלות חדשות נוטות לאמץ חוק הסדרים רחב עם השבעתן. לכן, סביר להניח שלנוכח אתגרי המשק וכניסתה של ממשלה חדשה, יופיע חוק יחסית נרחב, אך זה ייתקל בקשיים המשפטיים המוכרים של חוק שנועד לתמוך בתקציב המדינה באופן ישיר ולא להוביל חקיקה מקוצרת כשלעצמה.
כדי לעקוף את הקושי הזה, ייתכן שכמו בעבר, גם הפעם תוקם ועדה בכנסת שתעסוק ברפורמות פיננסיות שתשמש חקיקה דומה שלא תיכנס או שתנשור במהלך החקיקה מחוק ההסדרים.
אבל, כמדי תקציב הפתרון יהיה גם באמצעות כריכת גזירות קשות בהטבות. ובכל זאת, באוצר יצטרכו לבחור קרבות לנוכח העובדה שרבות מהיוזמות עשויות להיתקל בהתנגדויות פוליטיות, מהותיות ואידיאולוגיות שייקבעו בהתאם להרכב הממשלה הבאה והשרים. קושי נוסף נעוץ בכוח אגף התקציבים, כשהממונה מהרן פרוזנפר מונה על ידי השר הנוכחי ובמקרה של ממשלה שונה, מערכת היחסים והאמון בינו ובין הפוליטיקאים תעמוד למבחן.
