מערכת הבחירות בישראל, שנכנסה לישורת האחרונה, מעוררת עניין ברחבי המזרח התיכון. עבור העולם הערבי, הקלפיות בירושלים אינן אירוע פנים־ישראלי בלבד, אלא אינדיקטור ישיר לעתיד המרחב האזורי - מהמשך הלחימה והסדרי הגבול ועד לעתיד הנורמליזציה והבריתות הגיאופוליטיות.
● הטיל החדש שמכסה את כל ארה"ב, אוסטרליה והמזרח התיכון
● נזקי עתק ומתיחות גוברת: צרפת חוששת מסוף שבוע אלים נוסף
אלא שהדרך שבה הבחירות משתקפות על המסכים בקהיר, בדובאי, בדוחה ובביירות היא שונה לחלוטין. ארבעת מוקדי הכוח הללו מציגים זוויות ראייה מנוגדות, הנעות בין לוחמנות אידיאולוגית לבין ריאליזם אסטרטגי ומעקב אחר מפת המנדטים. הפער הזה בתפיסה ממחיש כי הדיון הערבי בבחירות אינו מתמקד רק בזהות ראש הממשלה הבא, אלא בשאלה איזה מודל אזורי ינצח בקלפי.
מצד אחד, בציר האקטיביסטי והאידיאולוגי, הסיקור שואף להציג את המערכת הפוליטית בישראל ככזו שאינה מסוגלת להציע בשורה אמיתית לשכנותיה. מצד שני, במדינות שמזוהות עם קו פרגמטי יחסית, נראה כי הסיקור מפוקח יותר: שם מחפשים מאזן גיאופוליטי חדש והסדרים ארוכי טווח, לביטחון גבולות ולהמשך השילוב הכלכלי־אזורי.
אל־אהראם
הזווית המצרית: ביטחון לאומי וגבול סיני
עבור הקהל במצרים, הבחירות בישראל הן סוגיה של ביטחון לאומי מצרי טהור: היחסים הביטחוניים, גבול סיני, ציר פילדלפי והסדרת הלחימה. בניתוח שפורסם השבוע באל־אהראם, תחת הכותרת "הבחירות בישראל במספרים: הסקרים החדשים מותירים את שני המחנות ללא רוב", נכתב: "הרשימות הערביות עשויות להחזיק בהשפעה פרלמנטרית משמעותית, אם כי לא ניתן לספור את מושביהן באופן אוטומטי כתמיכה בממשלת אופוזיציה".
בדיווח נוסף מנותח המאבק האלקטורלי: "באמצעות פנייה מעבר לקווים, נתניהו מנסה למסגר מחדש את המסר לאלקטורט סביב אחדות לאומית ולא סביב זהות אידיאולוגית. אך נראה כי רוב הישראלים מעוניינים בסיום כהונתו".
בניתוחי עומק נוספים בעיתונות המצרית מדגישים את החשיבות של זהות שר הביטחון וראש הממשלה הבאים עבור קהיר: "מצרים תבחן את התוצאות בעיקר דרך מוכנות הממשלה הבאה להגיע להסדרים יציבים בציר פילדלפי ובמעבר רפיח ולהבטיח את מניעת זליגת המתיחות לשטח סיני". על פניו, נראה כי העיתונות המצרית שומרת על טון ממלכתי וניטרלי, ייתכן מתוך תפיסה שמצרים תצטרך להמשיך ולעבוד באופן דיפלומטי וביטחוני מול כל מנהיג שייבחר.
אל־ג'זירה
קו תקיף נגד כל המועמדים
רשת אל־ג'זירה והעיתונות הקטארית מובילות קו תקיף ואידיאולוגי נגד ישראל, הבוחן את הבחירות דרך הפריזמה של הלחימה, המצב ההומניטרי בעזה והסוגיה הפלסטינית. הנרטיב המרכזי שחוזר על עצמו בדיווחי הרשת הוא שאין לפתח ציפיות לשינוי מדיניות מהותי, גם אם יתחלף השלטון.
בכתבת ניתוח שפורסמה באל־ג'זירה ב־19 באוקטובר, תחת הכותרת "בסוגיית איראן, האופוזיציה הישראלית אף ניצית יותר מנתניהו", נכתב כי "בשאר העולם מאשימים את ראש הממשלה הישראלי במלחמת איראן, אך יריביו טוענים מנגד שהוא לא היה תקיף מספיק... הן מבטיחות לאפס את מדיניות הביטחון והחוץ אם ייבחרו... בסופו של דבר, רוב מפלגות האופוזיציה והמנהיגים בישראל אינם מתנגדים למלחמה עם איראן ורבים מהם אף יותר ניציים בגישתם כלפי טהרן מאשר נתניהו".
בנוסף, בכתבה שפורסמה ברשת תחת הכותרת "לשוני המאזניים שיכולים להכריע את הבחירות בישראל" הוקדש נפח נרחב לניתוח מעמדו של הקול הערבי: "הרשימות בהובלת הערבים עשויות להחזיק במאזן הכוחות לאחר ההצבעה, אך רוב מנהיגי גוש האופוזיציה בהובלה היהודית שללו איחוד כוחות עימן".
אל־ערביה
הסיכוי ליציבות במזרח התיכון
בניגוד לטון הקטארי, התקשורת האמירתית והמפרצית ניגשת לבחירות בישראל בעיניים פרגמטיות יותר. השאלה המרכזית שם היא כיצד ישפיע הרכב הממשלה הבא על יציבות המזרח התיכון, על הסכמי אברהם ועל המאבק האזורי. ברשת אל־ערביה ובמכוני המחקר במפרץ מנתחים את סיכויי המועמדים והשפעת גורמי הקצה: "הבחירות נצפות מקרוב ברחבי האזור כדי לראות אם התוצאה תביא לממשלה יציבה המסוגלת לשמור על ארכיטקטורת הביטחון האזורית, או לקיטוב פוליטי נוסף".
בדיווחים ובטורי פרשנות במפרץ מובע חשש ישר מהשפעת שרי הימין הקיצוני על יחסי הנורמליזציה: "במפרץ מקווים להקמת קואליציה פרגמטית במרכז־ימין או בממשלת אחדות, שתוכל לבלום צעדים חד־צדדיים בגדה המערבית ולהבטיח את המשך הרחבת השילוב הכלכלי והביטחוני של ישראל באזור במסגרת הסכמי אברהם".
הפרשנים במפרץ מצביעים על כך שבעוד שבנושא הפלסטיני ישנן הסתייגויות, קיימת ציפייה במדינות המפרץ שהממשלה הישראלית החדשה - ללא קשר לזהות העומד בראשה - תמשיך לשתף פעולה בתיאום הביטחוני האזורי והאווירי מול האיום האיראני.
אל־מנאר
רטוריקה של חולשה פנים־ישראלית
הסיקור בלבנון מפוצל לשני עולמות מקבילים, המשקפים את הקיטוב הפנימי העמוק במדינה. רשת אל־מנאר שמזוהה עם חיזבאללה מציגה את הבחירות בישראל כהוכחה לשחיקה פנימית. לפי הרשת, הבחירות בישראל הן ביטוי לשחיקה פנימית ולמשבר מנהיגותי, תוך טענה כי המאבקים בין המועמדים הישראלים הם ניסיון לברוח מכשלים מבצעיים, וכי חילופי שלטון בכנסת לא ישנו את מאזן ההרתעה מול ההתנגדות בשטח.
מנגד, ערוצים לבנוניים עצמאיים ונוצריים, כדוגמת MTV Lebanon ו־LBCI מסקרים את הישורת האחרונה בדריכות. הדיווחים שם מתמקדים בשאלה כיצד זהות ראש הממשלה ושר הביטחון הבאים תשפיע על החזית הצפונית - האם לכיוון הסדר מדיני ורגיעה, או לעבר הסלמה צבאית נרחבת שתפגע קשות בתשתיות המדינה הלבנונית. "בביירות עוקבים בדריכות אחר כל מנדט בירושלים", נכתב ב־MTV.
"ניצחון של גורמים ניציים בישראל עלול לטרוף את הקלפים ולהוביל למבצע צבאי נרחב שימוטט את התשתיות הלבנוניות הרעועות ממילא, בעוד ממשלה מתונה יותר עשויה לפתוח פתח לתיווך בינלאומי לקביעת הגבול היבשתי".
