בחודשים האחרונים מתנהלים באוצר דיונים של ועדה, שאחת ממטרותיה העיקריות היא "לקבוע מתווה חדש להטבות המס על רכב חשמלי", שזה שם הקוד באוצר לקיצוץ דרסטי בהטבות, אולי עד כדי ביטולן. באוצר טוענים כי ההטבות, שנקבעו כשהדגמים החשמליים היו יקרים ולא נגישים להמונים, כבר אינן נחוצות כי מחיריהם בישראל ירדו לרמה של מחירי דגמי בנזין מקבילים, ולעיתים אף פחות.
● מרצדס מציגה: חשמלית שהיא סמל סטטוס במחיר נסבל
● החל מ-155 אלף שקל: המכונית שנכנסת לפלח שוק צפוף במיוחד
המתנגדים, ובראשם יבואניות ויצרניות הרכב, טוענים שהמדינה צריכה להמשיך עם ההטבות מנימוקים סביבתיים, כלכליים וחברתיים. אבל בו זמנית הם מושכים את השטיח מתחת לטיעון ההנגשה באמצעות תחרות קשוחה שמורידה את המחירים בחדות.
דוגמה טובה היא ה־UT החדשה של המותג AION מבית יצרנית הרכב הסינית GAC. זו מכונית מרווחת עם בסיס גלגלים ארוך יותר מזה של טויוטה קורולה, מנוע חזק עם ביצועים נמרצים, אבזור מקיף ותג מחיר של 117-120 אלף שקל. מי שמחפש רכב בנזין במחיר הזה בישראל ימצא (בקושי רב) רק קומץ מכוניות עירוניות קטנות ודי בסיסיות.
עיצוב חיצוני
ה־UT תוכננה במקור עבור פלח הלקוחות העירוניים ושוחרי סגנון חיים של סין, שרובו כולל נשים צעירות. זהו אחד הפלחים הגדולים והתחרותיים ביותר בשוק הרכב הסיני ובשנה שעברה נמכרו בו קצת יותר ממיליון יחידות.
המיצוב הזה מסביר את העיצוב החיצוני ה"רך" של הרכב. החרטום מתהדר בפגוש עגלגל שמעליו פנסים דמויי עיניים מלוכסנות וערמומיות. פרופיל הצד נקי ומציג קווי מתאר שנעים על הגבול בין סופר־מיני לסטיישן עם חישוקים גדולים, מסגרת גג שטוחה ומראות צד בעיצוב שובב.
גם עיצוב הזנב הוא מחווה לעולמות הקומיקס עם צמד פנסים גדולים ואמורפיים שנראים כמו עיניים של יצור דמיוני. בסך הכל זו מכונית נעימה למראה ונטולת אגרסיביות, שמצליחה להיראות גדולה ויקרה מכפי שהיא באמת.
פנים הרכב
הכניסה לתא הנוסעים נוחה תודות למסגרת גג די גבוהה ודלתות רחבות באופן מפתיע מלפנים ומאחור. רצפת התא נמוכה אבל תנוחת הישיבה גבוהה יחסית מבלי לקפח את מרחב הראש של הנוסעים מלפנים ומאחור.
כראוי לרכב רחב עם בסיס גלגלים באורך 2.75 מטר, התא מרווח מאוד. על המושב האחורי יכולים להתמקם שני מבוגרים די גבוהים פלוס מתבגר מבלי להידחס כמו סרדינים ולרשותם עומד מרחב רגליים בשפע. מי שיוותר על גלגל רזרבי ייהנה מתא מטען עמוק בנפח שימושי של כ־440 ליטר, אם כי פתח ההטענה צר. קיפול המושב מאפשר לנייד ברכב חפצים ארוכים במיוחד.
עיצוב תא הנוסעים שומר על הקו הרך של החוץ עם מראה מינימליסטי ונטול מתגים ולא מעט חללי אחסון שימושיים, כולל תא דמוי קופסת איפור/תכשיטים מתחת למסך המרכזי.
מערך הפיקוד הדיגיטלי מיישר קו עם דגמים סיניים רבים ומתמקד במסך לוח מחוונים די קטן ובמסך מולטימדיה דקיק בגודל מכובד של 14.6 אינץ'. כבר פגשנו מסכים ברזולוציה טובה יותר, ומי שמשתמש במשקפי קריאה יצטרך להרכיב אותם כדי לפענח את התפריטים, שרובם די קטנים.
ממשק האנוש עבר הגירה סבירה לעברית אבל תפעול מערכת האקלים והקול, שינוי רמת הבלימה העצמית ומצב תכנות הכוח, נטרול של מערכות הבטיחות המציקות ועוד, דורש נבירה בתפריטי משנה חבויים. היינו שמחים לכמה מתגים פיזיים מלבד המתגים הזעירים שעל ההגה, במיוחד לאור העובדה שמערכת הפיקוד הקולי לא ממש אפקטיבית. לפחות פתחי האוורור והמראות מתכווננים פיזית.
איכות החומרים והייצור מרשימה עבור רכב כה זול, עם דיפונים רכים ונעימים למגע ואיכותיים למראה שעוטפים את המושבים ואת החלק העליון של הדלתות. בידוד הרעשים הוא לא מהמובילים בפלח ומעל 110 קמ"ש חודר לתא רעש רוח. מערכת האקלים יעילה ושקטה.
האבזור התקני ברכב יגרום תסכול לכל מי שנוסע ברכב "מערבי" קומפקטי. כבר בגרסת הבסיס, שעולה פחות מיפנית/קוריאנית קטנה במפרט ציים דל, מקבלים ב־UT מושבים קדמיים חשמליים, ריפוד עור מלאכותי, מצלמות היקפיות, חישוקי 17 ועוד. בתוספת של 5,000 שקל מקבלים גם גג זכוכית פנורמי עם וילון נגלל, דלת אחורית חשמלית ועוד. בקיצור, מפרט של מכוניות יקרות יותר משמעותית.
מנוע וסוללה
מערכת ההנעה משלבת מנוע בהספק 204 כ"ס שמניע את הגלגלים הקדמיים, וסוללה של 60 קילוואט-שעה עם טווח מוצהר של עד 430 ק"מ ב־WLTP. אלה הרבה סוסים עבור מכונית עירונית קומפקטית והם מתורגמים לביצועים זריזים. התאוצה ל־100 קמ"ש אורכת 7.3 שניות, והמכונית מאיצה בקצב מכובד בעליות ומעפילה בקצב נאה למהירויות שיוט בין־עירוניות.
עם זאת, הכוח הרב נוטה לאתגר לעיתים תכופות את הצמיגים הקדמיים והנהג צריך לרסן את הלחיצה על דוושת התאוצה כדי לא לייצר חריקות צמיגים בכל האצה בעיר. יש להניח שעל כביש חלקלק תידרש זהירות יתרה. בכל מקרה הביצועים בקו ישר הם בונוס חביב ומשעשע, שמסייע להשאיר מאחור ברמזור נהגים של מכוניות יקרות בהרבה.
לקחנו את רכב ההדגמה למבחן ב"סתיו" הישראלי, שהוא המשך (מעט) יותר מתון של הקיץ הלוהט. עם מזגן פועל בעוצמה מסביב לשעון כדי לקרר את הרכב אפשר לצפות לטווח ריאלי של כ־350 ק"מ פלוס מינוס, שזו עדיין יעילות אנרגטית סבירה. חבל רק שקצב הטעינה מסתפק ב־87 קילוואט.
על הכביש
על הכביש ברור שהשלדה כוילה עבור קהל עירוני נינוח. ההגה קליל ולא יותר מדי מתקשר עם הנהג, המתלים רכים ונטיית הגוף די מוחשית בפניות מהירות ובעת העברות משקל. היציבות הכיוונית במהירויות בין־עירוניות ישראליות סבירה והבלימה הדרגתית, אם כי פעולת מערכת הבלימה העצמית של מערכת מחזור האנרגיה כמעט לא מורגשת.
הבולמים הרכים סופגים היטב מהמורות קלות על אספלט עירוני אבל מעבר איטי על מהמורות משמעותיות יותר, או על רמפות האטה, גורם לחבטה קשוחה במתלה האחורי. זה מטריד, ולא נופתע אם בגרסה האירופית של הרכב, שמיוצרת באוסטריה, הכיול יותר מוצלח.
למרות האורך המתון, בסיס הגלגלים הארוך מצריך יותר עבודת ידיים בעת פניות פרסה ותמרונים בחניונים.
המכונית מתהדרת בציון של חמישה כוכבים במבחני NCAP האירופיים אבל מערכת הבטיחות האקטיבית שלה מטרידה את הנהג ללא הרף עם התרעות ומשיכות הגה מיותרות. מסיבה לא ברורה, גם אחרי ניתוק ידני של מערכת ה"סיוע" להיגוי היא מפעילה את עצמה תוך כדי נסיעה.
מחיר
כאמור בפתיחה, במחיר של 117 אלף שקל ה־UT החדשה מציעה יחס מרשים של תמורה לכסף. זו משפחתית עירונית זריזה, בנויה היטב, עם טווח נסיעה שימושי לרוב הנהגים ועם אבזור יוצא דופן וכל זה במחיר של חשמלית סינית משומשת בת שלוש. יש לה כמה באגים דינמיים שפוגמים בחוויה הכללית, אבל קל להבין את הקסם שלה בקרב לקוחות ישראלים. אלה שבמשך שנים הורגלו לנוסחה "שלם פחות, קבל אפילו פחות".
חלק מהמתחרות
MG4 אורבן
120 אלף שקל להאצ'בק המשפחתית של MG. היא גדולה מה־UT עם תא מטען מאסיבי ותא נוסעים מרווח, אך פחות מאובזר. המנוע מייצר 160 כ"ס וסוללה של 54 קילוואט מספקת טווח מוצהר של עד 405 ק"מ
LEAP B03X
פחות מ־130 אלף שקל יעלה הקרוס־אובר העירוני שיגיע לקראת סוף השנה. דומה בממדיו ל־UT, תא נוסעים מרווח. לגרסה הבכירה יש מנוע בהספק 197 כ"ס וסוללה של 53 קילוואט עם טווח של עד 383 ק"מ
