גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

"אנחנו בטירוף על עוקץ הפנסיות": נשיא לשכת סוכני הביטוח מדבר על הכול

מודל העמלות של סוכני הביטוח הוא אחת הסוגיות הבוערות בשוק ההון בצל טענות לניגוד עניינים ● מי שבולם את הניסיונות לרפורמה בתחום הוא נשיא לשכת סוכני הביטוח, מושיק בן פורת, שטוען כי "העמלה היא מודל תגמול עסקי לגיטימי" ● בראיון ראשון בתפקיד הוא מסביר למה הוא מתנגד למעבר לשכר־טרחה: "בבריטניה 70% מהציבור לא קיבלו טיפול" ● וגם: איזו פירצה לדעתו מאפשרת לנוכלים את עוקץ הפנסיה?

מושיק בן פורת, נשיא לשכת סוכני הביטוח / צילום: יח''צ
מושיק בן פורת, נשיא לשכת סוכני הביטוח / צילום: יח''צ

אם יש סוגייה שמעוררת כמעט כל פעיל בשוק ההון לדיון סוער בשנים האחרונות זו הסוגייה של מודל התגמול לסוכני הביטוח. כיום, סוכני הביטוח מקבלים את התגמול שלהם מחברות הביטוח ובתי ההשקעות. כל העברה של לקוח חדש מזכה את הסוכן בעמלה חד פעמית של אלפי שקלים, בנוסף לעמלות נוספות בהתאם לגודל התיק במשך השנתיים הראשונות. וזאת רק השגרה. חדשות לבקרים הגופים המוסדיים גם משיקים מבצעים מיוחדים שכוללים הטבות מרחיקות לכת כמו טיסות לחו"ל, מלונות, חופשות - רק תעבירו אלינו את הלקוחות שלכם.

● כפי שנחשף בגלובס: רשות שוק ההון עוצרת את התגמול ליועצי המשכנתאות
● המנהל המורשה בפרשת סלייס: חשד שקרנות פינברט הפעילו "מבצע השפעה" בכספי החוסכים

כך, בשנה האחרונה קיבלו סוכני הביטוח (כ־13 אלף בעלי מקצוע) 13.2 מיליארד שקל בעמלות, מתוכם כ־80% על עצם הניודים. והמצב מייצר מתיחות לאורכה ולרוחבה של תעשיית הגמל. הגופים המוסדיים, הציבור, וגם רשות שוק ההון, בכולם מצוי החשש שהמודל הנוכחי מציב את הסוכנים בניגוד עניינים. האם ההמלצות של סוכני הביטוח ללקוחות נובעים מעמדה מקצועית או מאינטרס אישי בהתאם לגובה העמלות או המבצע התורן.

בשנתיים האחרונות פועלים ברשות שוק ההון ובמשרד האוצר לשנות את מודל התגמול. צוות של משרד האוצר קבע בשנה שעברה כי השיטה הנוכחית: "אינה מובילה את הסוכן בהכרח לפעול לטובת הצרכן תוך שמירה על אובייקטיביות, ובשל כך טובת הצרכן לעיתים נפגעת". לאחרונה נחשף בגלובס כי הדרג המקצועי במשרד האוצר נחוש לקדם רפורמה בתחום בתקציב המדינה הבא במסגרתה התשלום לסוכנים ישולם על ידי הלקוחות, ולא על ידי הגופים המוסדיים.

"סוכני הביטוח מייצרים את התחרות"

מי שמנסה שוב ושוב לבלום את המתקפות על המודל העסקי הנוכחי הוא כמובן נשיא לשכת סוכני הביטוח, מושיק בן פורת. "אני לא חושב שהמודל בעייתי", הוא אומר בראיון לגלובס, לראשונה מאז נבחר לתפקיד (בבחירות שבהן היה המועמד היחיד). "העמלה היא מודל תגמול עסקי לגיטימי, זה לא שונה ממקצועות אחרים. הציבור לא אהבל, הוא יודע שכמו שאתה לא עובד לשם שמיים, כך גם עורך דין, שרברב או סוכן ביטוח. אם הוא נותן ערך, ברור שהוא מתוגמל על זה. השאלה היא האם הסוכן פועל לטובת הלקוח ומעניק לו ערך. ברוב המקרים התשובה היא כן. הוא מנייד כדי לשפר את תנאי הלקוח.

"43% מהסוכנים מכניסים פחות מ־250 אלף שקל בשנה. וזה לא רווח, אלא הכנסות. צריך להוריד מהן הוצאות אז יש להם משכורת חודשית של 10 אלף שקל בסופו של דבר". מנגד, אותם הנתונים גם מראים כי אחד מכל שלושה סוכני ביטוח מכניס יותר מחצי מיליון שקל בשנה, או 42 אלף שקל בחודש.

בן פורת טוען כי בשורה התחתונה, סוכני הביטוח משפרים את מעמדם של הלקוחות בשוק. "בקרנות הפנסיה בעבר, דמי הניהול מההפקדות עמדו על 6%, והיום דמי הניהול הממוצעים נמוכים משמעותית, פחות משליש. התחרות גרמה לכך, ולסוכני הביטוח יש בה את התפקיד הכי משמעותי. סוכן ביטוח משווה בין הגופים, מנהל מו"מ כדי להציג ללקוחותיו את התנאים הטובים ביותר. סוכן הביטוח הוא לא המכשול לתחרות, אלא מייצר התחרות".

בשוק, יש מי שחושבים שהסיבה אחרת והיא תוצאה של רפורמת קרנות הפנסיה ברירת מחדל של רשות שוק ההון מהעשור הקודם, שמציעות דמי ניהול נמוכים משמעותית והובילו "להתיישרות" הענף. אלה מציינים כי סוכני הביטוח פעילים בענף עשרות שנים ואילו השינוי מתרחש רק בעשור האחרון.

לובי חזק יותר מרשות שוק ההון בעצמה?

בן פורת (56), נשוי ואב לארבעה מהוד השרון, מנהל כיום את סוכנות הביטוח חושן ופעיל בענף מגיל 23. הוא מחזיק בתואר CLU (תואר בתחום הביטוח). בתחילת השנה נבחר לעמוד בראש לשכת סוכני הביטוח, ארגון המונה כיום כ־5,300 חברים מתוך כלל בעלי הרישיונות בענף (כ־13 אלף) והוא מקווה כי עד סוף הקדנציה שלו יהיו חברים בלשכה 7,000 סוכנים.

כנשיא הלשכה, הוא אומר, "אתה מנווט את הספינה הזאת בתוך נבכי הרגולציה, ומקדם תוכניות עתידיות לגבי מעמדו של סוכן הביטוח והלקוחות. זה בעיקר ייצוג, לובינג. אני השגריר ואיש המו"מ המרכזי של הסוכנים מול רשות שוק ההון, הכנסת, בוועדת הכספים ועוד. אני מנסה לבלום רגולציה או לייצר רגולציה בהתאם לצורך".

הלובי שלכם בכנסת חזק יותר מרשות שוק ההון. אתם מכופפים ובולמים אותם כל הזמן.

"אנחנו רוצים לעשות דברים יחד עם רשות שוק ההון ועם אגף תקציבים. אנחנו לא נגד שינוי ולא נגד תחרות, אבל ברשות ובאגף תקציבים לא נפגשים עם הלקוח. אני כן, לפחות 3 פעמים ביום, מבין את הקשיים והבעיות שלו ויודע מה מציק לו. מי מייצג את האזרח אם לא שומעים אותי? אנחנו לא בולמים משהו שלא צריך להיבלם. כשיש רפורמות טובות, אנחנו מעודדים אותן. למשל, הרשות מקדמת רפורמה של הנחה קבועה בתשלום על ביטוחי חיים. אנחנו בעד, וגם אמרתי לממונה שאנחנו תומכים".

"אנחנו מתנגדים למערכת תגמול רק לעשירים"

מדוע לא לעבור לתשלום שכר־טרחה ישיר מהלקוח, כפי שהציעה הוועדה של האוצר שהתכנסה כדי לבחון את החזקות המוסדיים בסוכנויות הביטוח, ובסוף בכלל הגיעה למסקנה שהבעיה היא במודל שלכם?

"אנחנו בהחלט נגד המודל הישיר וגם ברשות שוק ההון הבינו שהוא לא יכול לעבוד. שמעתי את הממונה אומר שאין פה מקום למודל כזה. וזה לא רק כי הלובי שלנו כזה חזק. למה לא ללמוד מטעויות של אחרים? ניסו מודל כזה בבריטניה. המודל של גביית שכר־טרחה ישירות מהלקוח גרם לכך שרק 30% מהאוכלוסייה השתמשה בדבר הזה, ו־70% לא טופלו כמו שצריך: לא שינו מסלולים כשהיו צריכים, לא התאימו את הפנסיה, לא הוזילו דמי ניהול ולא טיפלו להם בתביעות. מי שסבל מזה זה 70% מהציבור. אנחנו מתנגדים למערכת תגמול שרק עשירים יכולים ליהנות ממנה. גם אצלנו, המוסדיים החליטו לא לתגמל סוכן עבור פתיחת קרן לאנשים עם שכר של 10,000 שקל ומטה. מי נפגע מזה? האוכלוסייה המוחלשת".

יצוין כי ברשות שוק ההון מכחישים את הטענה שהם ויתרו על התוכנית ואומרים כי "עמדת הרשות ידועה ולא חל בה שינוי". וכאמור, במשרד האוצר לא זנחו את הרצון לשנות את מודל התגמול.

הוועדה הציגה רק בשנה שעברה נתונים לפיהם רוב הסוכנים עובדים רק עם 2־3 יצרנים, בוודאי בתחומי הביטוח. זו לא בעיה והטיה להמליץ רק על מספר גופים מצומצם?

"רוב הסוכנים עובדים כיום תחת מעטפת של בית סוכן שעובדים עם כל היצרנים (גופי חיסכון, נ"א), זה לא מה שהיה בעבר. סוכנים הבינו שצריך להיות להם בארסנל הרבה מאוד מוצרים מהרבה חברות".

סוכנים מניידים כספים לפי ביצועים, אבל האם הסתמכות על תשואות עבר היא באמת מקצועית? הרי רואים כל חודש מחדש איך גופים משנים מיקומים בטבלת התשואות.

"אני אישית נגד ניוד תכוף של כספים. אי אפשר למדוד גוף על שלושת החודשים האחרונים, על חצי שנה וגם לא על השנה האחרונה. אתה יכול למדוד גוף אם אתה רואה שינוי מהותי במנהלי ההשקעות או באג'נדה שלו. אין דבר כזה שגוף יהיה למעלה עשרות שנים. סוכן צריך להמליץ על גופים שנמצאים בחמשת המקומות הראשונים. בנוסף, הניוד ייעשה בתנאי שדמי הניהול טובים יותר. כי דמי ניהול הם עובדה, בעוד שתשואות עתידיות אף אחד לא יודע מה יהיה איתן".

"אם מציעים לכם לאתר כספים אבודים - תנתקו"

לאחרונה נתפסו מספר סוכנים בפעולות פסולות, כמו שידול למשיכה מוקדמת של כספי פנסיה, אי דיווח על הכנסות, אתם טוענים שזה רק קומץ, אבל הצטברו יותר מדי מקרים בעייתיים. איך עוצרים את זה?

"אנחנו רואים את זה ממש בחומרה. קודם כול, לא כל הסוכנים חברים בלשכה, אבל אנחנו מצפים שבמקצוע שלנו יהיו רק אנשים שפועלים בצורה הכי ישרה שיש, ואם לא, צריך לטפל בהם. יש לנו בית דין וגם ועדת אתיקה בלשכה, אנחנו דנים במקרים שמגיעים אלינו ופועלים. בנושא של עוקץ הפנסיות אנחנו בטירוף על זה, וגם פנינו לרשות כמה פעמים כדי שלא יהיה אפשר לפדות פנסיה בלי לעבור דרך בעל רישיון ולא רק דרך הגוף המוסדי, כמו שהרשות בחרה. אם חברה כזו מתקשרת אליך ואומרת בוא נאתר כספים אבודים, קודם כל מיד תנתק את הטלפון. אישית, אני מכיר אנשים רציניים שנפלו בזה. הסוכן יכול למצוא את כל המוצרים וברוב המקרים זה לא עולה לך שקל".

סוכני ביטוח מכנים את עצמם כיום "מתכננים פיננסיים" ומייעצים על השקעות, כספים ונדל"ן. מה דעתך?
"חוק חוזה הביטוח מגדיר אותנו כסוכני ביטוח. זה שכל מיני גורמים התחילו להשתמש בשמות כמו 'פמילי אופיס' או 'מתכנן פיננסי' זה עניין שלהם, אבל המקצוע שלנו הוא סוכן ביטוח. סוכן הוא מגן אנושי של המשפחה מפני כל האיומים: ביטוח רכב, עסק, פנסיוני, בריאות וחיים. כשקורה מקרה, אדם רוצה שמישהו שאתה סומך עליו ב־100% יחזיק לו את היד ויטפל בכל הבירוקרטיה, ולא לעמוד מול אפליקציה או בוט".

המיזם למען מאות ניצולי הנובה

אם יש משהו שבן פורת גאה בו במיוחד, הוא מיזם "מנצחים ביחד" שאותו הקים לאחר שאשתו חלתה בסרטן לפני 10 שנים. "אחרי שהחלימה ראיתי איך היא התנדבה לטובת חולות סרטן, באות הביתה, מכינות אוכל, יושבות עם הילדים, מלמדות אותן ועוד", הוא מספר, "חשבתי איך גם אני יכול לסייע. כשיש מבוטחת חולת סרטן אני עושה הכול בשבילה, מתאם תורים ודואג לרופאים הכי טובים. אבל מה קורה למי שאין לה סוכן כזה? כך הקמתי את המיזם, כדי לטפל בבירוקרטיה. גייסתי יותר מ־80 סוכנים, כולם בהתנדבות, והיום כל העמותות של הסרטן עובדות איתנו".

הוא מוסיף כי בעקבות ה־7 באוקטובר "המיזם קיבל רגל משמעותית חדשה, סיוע לכל מי שנפגע בחרבות ברזל. טיפלנו במאות משפחות של חללים, דרך נכי צה"ל, משפחות של חטופים וניצולים של מסיבת הנובה. בחודש האחרון פנו אלינו יותר מ־120 ניצולים של נובה, כי תקופת ההתיישנות (תום הזמן שאפשר לתבוע את חברת הביטוח, נ"א) הייתה אמורה להסתיים, והם היו בלחץ. בפועל היא הוארכה עד אפריל 2027. אבל הייתי בכנסת וביקשתי להאריך את תקופת ההתיישנות. אנחנו מטפלים בכל אחד מהם בהתנדבות, ממצים את הזכויות שלו ומסייעים לו, גם בטיפול משפטי, אם יש מעסיק שלא העביר את ההפקדות לקרן הפנסיה, ולכן קרן הפנסיה לא הייתה בתוקף. כל שבוע אנחנו מקבלים לפחות 5־7 פניות חדשות".

עוד כתבות

דיזנגוף סנטר / צילום: אלכס קפלן

האם מבצעי יום הבחירות יזניקו את מחזור המכירות של אוקטובר?

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידות בשבוע החולף ועל אוקטובר כחודש מתון, אך בחברה מדברים על "התעוררות" אפשרית של הציבור ביום השבתון של הבחירות

מפעל סולאראדג' בציפורית / צילום: באדיבות סולאראדג'

סולאראדג' בסבב קיצוצים נוסף: מפטרת 200 עובדים

חברת האנרגיה הסולארית הישראלית יוצאת לסבב פיטורים נוסף, לאחר שביצעה שורת צעדי התייעלות בשנים האחרונות ● המהלך מגיע לאחר שברבעון השני של 2026 הציגה החברה שיפור בהכנסות וצמצום בהפסדים, אך סיפקה תחזית הכנסות נמוכה מציפיות השוק ● לפי גורמים, היקף המפוטרים בישראל יעמוד על עשרות בודדות

פלטפורמת פולימרקט / צילום: Shutterstock

רמז לבחירות בישראל? בפולימרקט פספסו את התוצאות בסרביה ובברזיל

אומנם גדי איזנקוט ומפלגת ישר! מובילים את שוק הבחירות בפולימרקט הישראלי, אך מסתבר שאין בכך שום הוכחה וסימן למה שיקרה בבחירות ● לפעמים, כמו שקרה בברזיל ובסרביה, הדבר מוכיח בדיוק אחרת

קניון עזריאלי / אילוסטרציה: Shutterstock

פי 2 לעומת ימי שגרה: מה צפוי בקניונים ביום הבחירות?

עפ"י הערכות בענף, לקניונים הגדולים צפויים להגיע כ-35 אלף מבקרים ביום הבחירות, ולקניונים הקטנים יותר - כ-15 אלף מבקרים ● ומה יקרה ברשתות השיווק?

איינהורן / איור: גיל ג'יבלי

"עבודה משתלמת היטב": סערה בפוליטיקה הגרמנית בעקבות חשיפת התכתבויות איינהורן

לפי דיווח בעיתון גרמני, שרוליק איינהורן ויונתן אוריך עסקו בקידום יוזמה נגד אנטישמיות עבור המפלגה השמרנית בהסן, ועירבו בכך את השר שיקלי ● מפלגות הירוקים והליברלים בגרמניה דורשות לחקור אם כספים של המפלגה או הפרלמנט הועברו לאיינהורן או לחברת התקשורת הקשורה אליו ● אתר החדשות האנטי-ממסדי AUF1: "האם שני יועצים קרובים של ראש הממשלה הישראלי השפיעו על דעת הקהל בכמה מדינות אירופיות?"

ג'יימס פאקר / צילום: ap, Kin Cheung

תחקיר באוסטרליה: ג'יימס פאקר שילם לעוה"ד של נתניהו 1.25 מיליון דולר

תחקיר בעיתון אוסטרלי טוען כי המיליארדר ג'יימס פאקר העביר בשנתיים האחרונות 1.25 מיליון דולר למשרדו של עו"ד עמית חדד, סנגורו של רה"מ ● לפי הפרסום, פאקר לא הכחיש את העברת התשלום ● חדד: "אני מייצג את פאקר בסוגיות שאין להן קשר למשפט" ● פאקר הוא עד במשפט נתניהו

אנדי ברנהאם, ראש ממשלת בריטניה / צילום: ap, Kin Cheung

"להיות מוכנים למלחמה בתוך 1,000 יום": בריטניה קוראת לאזרחים להצטייד לשעת חירום

ממשלת בריטניה הכריזה על שינוי מדיניות התגוננות אזרחית והמליצה למשקי הבית להחזיק מצרכים, מזומן, תרופות וציוד הכרחי ל"שלושה ימים לפחות" למקרי חירום, במסגרת קמפיין בשם "Be Ready" ● הקמפיין אינו נובע מאזהרות מיידיות לעימות עם רוסיה או איראן ● מכירות הפנסים ומכשירי הרדיו הניידים זינקו בימים שלאחר ההודעה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט בהובלת מניות השבבים; טסלה מזנקת ב-6%

עליות באירופה ● מניות הניאו-קלאוד יורדות לאחר שאילון מאסק אומר שיותר מ-200 מהן עומדות בפני סגירה ● מטא מרכזת עניין לאחר שהכריזה על גיוס הון גדול למימון פעילות הבינה המלאכותית שלה ● ניצחונו של לולה בבחירות בברזיל מפיל את הבורסה במדינה

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: Shutterstock

בטורקיה תוהים: האם הבחירות ישנו את היחסים בין שתי המדינות?

כותרות העיתונים בעולם: בטורקיה עוקבים אחר הבחירות בישראל מחשש להסלמה בין המדינות, בניו יורק טיימס מתארים את הפחדים שמלווים את הבוחרים הישראלים, ובלבנון גוברת הביקורת על הממשלה בשל המשבר הכלכלי והכישלון בפירוק חיזבאללה מנשקו • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

אילון מאסק / צילום: ap, Mark Schiefelbein

תחזית האימה של אילון מאסק שמלחיצה את מניות ה-AI

מניותיהן של חברות תשתיות ה-AI קורוויב, נביוס ואיירן עברו לעליות בוול סטריט, למרות שאילון מאסק הזהיר כי יותר מ-200 חברות בענף עלולות לקרוס ● לדבריו, החברות צברו חובות של מיליארדי דולרים למימון חוות שרתים ורכישת שבבים ומתקשות לגייס מימון נוסף

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

300 חברי קיבוץ, דילמה אחת: לוותר על השליטה במפעל שייסדו או להסתכן בקריסה

הקרן של ישי דוידי מציעה להשקיע 200 מיליון שקל תמורת 50% מיצרנית הרובוטים לניקוי בריכות שנקלעה למשבר ● חברי קיבוץ יזרעאל יידרשו להכריע אם לוותר על השליטה בחברה שאיבדה 97% משווייה בשיא, לטובת הקרן שצפויה להוביל מהלכי התייעלות ובהמשך התרחבות

צילומים: איל יצהר, שאטרסטוק

מי רוצה להיות שר אוצר? שאלנו את המפלגות

המשרוקית של גלובס פנתה למפלגות בסדרה של 18 שאלות כלכליות שנוגעות בלב הסוגיות שעל הפרק • מעוצמה יהודית ועד הרשימה המשותפת: אלה עמדות המפלגות • והפעם: מה החוק הכלכלי הראשון שכל מפלגה מתכוונת להעביר, ואילו תיקים כלכליים־חברתיים הן ידרשו? • המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

גל תעמולת הדיפ-פייק הגיע בשבוע האחרון לשיא / אילוסטרציה: Shutterstock

הדיפ פייק בשיא. איך אפשר להתגונן מפניו?

הדיפ פייק לפני הבחירות מגיע לשיא, וקהלים חדשים נכנסים לזירת ההשפעה • איך אפשר להתגונן מפני השטף הצפוי ביום הבחירות? • ה־AI שמאחורי הבחירות

לולה בעצרת הניצחון בבחירות / צילום: ap, Natacha Pisarenko

לולה דה סילבה נבחר לנשיא ברזיל: ההפתעה הפוליטית, תגובת הנגד בשווקים והמכה לישראל

בתום מהפך דרמטי, לולה בן ה־80, ממובילי הקו האנטי־ישראלי ביבשת, ניצח את בולסונארו הבן והבטיח כהונה רביעית היסטורית ● זאת, בניגוד לתחזיות ולתוצאות הסיבוב הראשון בתחילת החודש, שבו הוביל הימין ● השווקים מגיבים בהלם עם ירידות דו־ספרתיות בבורסה המקומית

הקשר בין קבלת החלטות בסופרמרקט להצבעה בבחירות (נוצר באמצעות chatGPT)

הקשר בין סוג הקורנפלקס לפתק בקלפי: המנגנונים שמאחורי הבחירות שלנו

לקראת הבחירות לכנסת שיתקיימו השבוע בדקנו עם חוקרי שיווק והתנהגות עד כמה בחירת פתק בקלפי קשור להחלטה מול המדף בסופרמרקט ● בשני המקרים יש פער בין כוונות לביצוע בשטח וחזרה ל"מה שמכירים מהבית", אך מול מצביעים קשה יותר לשלוף את קלף המבצעים

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Jeff Chiu

מתקרבת לוול סטריט: אנתרופיק הגישה את התשקיף להנפקת הענק

ארבעה חודשים לאחר שהגישה מסמכים חסויים לרשות ניירות הערך האמריקאית, חברת הבינה המלאכותית שמאחורי מודל קלוד, פרסמה לראשונה את תשקיף ההנפקה שלה לציבור ● לפי הערכות, החברה עשויה לגייס כ-100 מיליארד דולר לפי שווי של כ-2 טריליון דולר, במה שעשוי להפוך להנפקה הגדולה בהיסטוריה

גיא רגב, מנכ''ל ומבעלי השליטה בקבוצת גאון / צילום: נטי לוי

אחרי זינוק תלת-ספרתי במניה מתחילת השנה: בית ההשקעות מור רוכש מניות גאון אחזקות בכ-100 מיליון שקל

בית ההשקעות מור רוכש כ-12% ממניות קבוצת גאון מידי גאון אחזקות ומידי בעלי השליטה בה, לפי מחיר של 18.7 שקל למניה - הנחה של כ-7.6% על מחיר הנעילה טרום הדיווח ● העסקה מתבצעת אחרי זינוק של כ-165% במחיר מניית קבוצת גאון מתחילת השנה ● תמורת העסקה תשמש את החברה, בין היתר, לפידיון מוקדם מלא של סדרת אג"ח ה'

ניתוח חברה: נקסט ויז'ן / צילום: נקסט ויז'ן

למשקיע הסבלני: האם המניה הביטחונית שצנחה ב־50% מהשיא תהפוך להזדמנות?

יצרנית המצלמות לרחפנים, שזינקה באלפי אחוזים עד למרץ האחרון, איבדה מאז מומנטום ● למול מימושי מניות נרחבים ואיומי תחרות, החברה מבססת מנועי צמיחה בינלאומיים ומגדילה כושר ייצור ● האם היא תדע להרוויח מהשינוי המבני בשוק הביטחוני העולמי ● ניתוח חברה

שי באב''ד, מנכ''ל קבוצת שטראוס / צילום: אבי רוקח

שי באב”ד משיק אסטרטגיה חדשה ורושם רווח חד-פעמי ענק של 630 מיליון שקל

קבוצת שטראוס הציגה את התוכנית האסטרטגית שלה לשנים 2027-2030, שבמסגרתה תשקיע יותר מ-2 מיליארד שקל בתשתיות הייצור בישראל ותרחיב את פעילותה בברזיל ובאירופה ● החברה מציבה יעד לצמיחה שנתית של 7%-9% ברווח הנקי, לצד כניסה לקטגוריות מוצרים חדשות ● הרווח החד-פעמי מותנה בהשלמת רכישת מניות נוספות בשטראוס פריטו-ליי

רשות המסים / צילום: איל יצהר

החשד לשוחד ברשות המסים: תיק החקירה הועבר לפרקליטות

במסגרת החקירה התגבשה תשתית ראייתית לכך שסגן פקיד השומה ורכז בכיר לשעבר ברשות המסים לקחו שוחד במשך מספר שנים מרואה חשבון שייצג נישומים, וביצעו בצוותא הונאה של הרשויות בהיקף נרחב, תוך הוצאת כספים במרמה מקופת המדינה בסכום של מעל ל-80 מיליון שקל