יוקר המחיה
פתיחה מואצת ליבוא: בעד
ישראל היא "אי כלכלי": שוק קטן ומרוחק, שבו מעט חברות שולטות במותגים ובתשתיות ההפצה והאחסון. מכסים, חסמי יבוא ותקינה ישראלית ייחודית מצמצמים עוד יותר את התחרות. פתיחת היבוא היא כלי מהיר ויעיל להוזלת המחירים.
● לחצו כאן למתחם העמדות המלא של המפלגות בפרויקט
ישר תרחיב את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", תבטל תקנים ייחודיים שאין להם הצדקה ותפתח יבוא מקביל. המהלך יקיף גם את שרשרת האספקה: גישה הוגנת להפצה, אחסון וקירור, הקלה על כניסת יבואנים, הסכמי סחר חופשי ורפורמה בכשרות.
גם את החקלאות הישראלית לא נפקיר. הפחתת המכסים תיעשה בהדרגה ובתיאום עם הענף, לצד תמיכה ישירה בחקלאים, השקעות הון ועיגון החקלאות כענף אסטרטגי.
פיקוח מחירים: נגד
פיקוח מחירים מטפל בסימפטום ולא בשורש, אינו מייצר תחרות ועלול לפגוע בהיצע ובאיכות. ישר תעדיף פתיחת יבוא, שבירת ריכוזיות, שקיפות והסרת חסמים לשחקנים חדשים. פיקוח יהיה חומת מגן אחרונה, במוצרי יסוד חיוניים ורק לאחר שמוצו יתר הכלים.
כפיית פירוק מונופולים: בעד
רק בדרך שתעודד תחרות ותעביר את פירותיה לצרכן. אין פתרון אחד לכל הענפים, ולכן הטיפול ייעשה ענף אחר ענף ולכל אורך השרשרת: שקיפות מחירים ורווחיות לחברות דומיננטיות, הגבלת בלעדיות ותשלומים על מדף, פתיחת תשתיות הפצה ואחסון, ביזור בענפים ריכוזיים והסרת חסמי כניסה. המטרה היא להשיב כוח לצרכנים ולחקלאים, לא להחליף מונופול אחד באחר.
תקציב
העלאת מסים: נגד
ישר תפעל במסגרת התקציב הקיים, באמצעות שינוי סדרי עדיפויות: ביטול כספים קואליציוניים מגזריים, סגירת משרדים ולשכות מיותרים, התאמת הטבות וקצבאות למיצוי כושר השתכרות ומלחמה בהון השחור באמצעות דיווח דיגיטלי וכלי AI. שילוב כלל המגזרים בעבודה יגדיל הכנסות בלי להעלות מסים.
ישר תעדיף מסים על פעולות בעלות השפעה שלילית, כגון כלים חד־פעמיים ומשקאות ממותקים, על פני מע"מ ומסים עקיפים. הטבות וקצבאות יינתנו לפי מצב סוציו־אקונומי וכושר השתכרות, ונקודות זיכוי יתגמלו את הנושאים בנטל. הגדלת הגירעון אינה חלופה ראויה.
קיצוץ בתקציב הביטחון: נגד*
נגד בטווח המיידי; בעד ירידה הדרגתית בשיעור תקציב הביטחון מהתוצר לאורך זמן.
מול האתגרים הביטחוניים והתלות באספקה חיצונית, נדרשים כעת חיזוק בניין הכוח, הצטיידות ותיקון הכשלים שנחשפו ב־7 באוקטובר; לכן קיצוץ מיידי אינו נכון.
בהמשך, התקציב ייגזר מתפיסת ביטחון לאומי וינוהל באופן רב־שנתי ואחראי, בלי השקעת יתר ובלי פגיעה בלתי-מוגבלת בחינוך, בבריאות וברווחה. היעד הוא ירידה הדרגתית בשיעורו מהתוצר לצד צמיחה. חוק שירות ממלכתי לכל יחלק את הנטל ויצמצם הוצאות מילואים.
הגדלת יחס חוב-תוצר: נגד
חוב נמוך מאפשר למדינה לפעול בשעת חירום. היעד הרצוי הוא כ־60%, בכפוף לדירוג האשראי ולריבית על החוב, ויש להתכנס אליו בהדרגה. ההוצאה האזרחית תגדל באמצעות שינוי סדרי עדיפויות: העברת משאבים מכספים קואליציוניים ומהטבות מגזריות למי שמשרת ועובד, צמצום משרדים, מלחמה בהון השחור, שילוב כלל המגזרים בעבודה והתייעלות השירות הציבורי. כך ניתן להשקיע בחינוך, בבריאות ובתשתיות במסגרת פיסקלית אחראית.
שווקים
הגנה על יצואנים מפני התחזקות השקל: נגד
חוסן היצואנים צריך להישען על תנאים להשקעה ולעסקים, לא על הגנה מלאכותית. התערבות מתמשכת בשער החליפין מעוותת את השוק ומכבידה על הצרכן; מאותו טעם אין להגן על יבואנים כשהשקל נחלש. ישר תחזק ודאות משפטית, שירות ציבורי יעיל ודיגיטלי, תשתיות תחבורה ולוגיסטיקה והון אנושי. בהייטק תפעל לעצמאות מערכת המשפט ולהגנת קניין רוחני, תסייע בהקמת מרכזי מחשוב מקומיים ותפעל נגד בריחת מוחות.
הרפורמה בשוק החיסכון: אין הכרעה
ללא בעד/נגד לרפורמה הנקודתית - היא דורשת בחינה מעמיקה. העיקרון הוא בחירה בין אפיקי חיסכון לפי תשואה וסיכון, על בסיס מידע נגיש, ולא לפי הטבות מס שרירותיות. השוואת המיסוי עשויה להגביר תחרות ולהוזיל עלויות.
הידוק הפיקוח על חברות הביטוח ובתי ההשקעות: בעד
החיסכון הפנסיוני והביטוחי הוא הנכס הגדול של רוב משקי הבית, אך רבים אינם יודעים כמה הם משלמים ומה תשואתם ומתקשים לעבור בין גופים. ישר תפעל לשקיפות פשוטה של דמי ניהול, תשואות וסיכונים; לניוד דיגיטלי מהיר; ולפיקוח על ניגודי עניינים וריכוזיות. חוסך מיודע שיכול לעבור בקלות הוא מנגנון יעיל להורדת עלויות ולשיפור השירות.
נדל"ן
העלאת מיסוי על משקיעי נדל"ן: נגד
ישר אינה מתכוונת להעלות מסים על משקיעי נדל"ן. שינויי מס תכופים יוצרים עיוותים ואי־ודאות; הפתרון הוא הגדלה של היצע הדירות.
הפער הוא בביצוע. הממשלה תימדד לפי דירות שאוכלסו: לוחות זמנים מחייבים ורישוי דיגיטלי, תמריצים וקנסות לקבלנים, תוספת עובדים והתחדשות עירונית. כלים כלכליים יופנו נגד מעכבי בנייה, לא נגד רוכשי דירות.
הגרלת דירות מסובסדות: נגד
הגרלות מסובסדות מחלקות מחדש היצע מוגבל ואינן פותרות את המשבר. הפתרון הוא הגדלת ההיצע. בתקופת המעבר ההטבות בהיצע הקיים ובתכניות שכירות ארוכת טווח יועדפו למשרתים ולתורמים.
העלאת ארנונה למגורים: נגד
העלאה נקודתית תכביד על משקי הבית בלי לפתור את העיוות המבני, שבמסגרתו רשויות מעדיפות מסחר ותעסוקה על פני מגורים. ישר תקדם רפורמה שתתמרץ רשויות לקדם דיור, לרבות שיתוף הכנסות מאזורי תעסוקה והקצאה הוגנת לפריפריה. ייבחנו גם קיצור הפטור למבנים נטושים וארנונה על קרקעות פנויות שאינן מפותחות.
תחבורה
הגבלת נתיבים לתחבורה ציבורית או מרובת נוסעים: בעד
ישר תעניק עדיפות לאומית לתחבורה הציבורית ותרחיב נתיבים ייעודיים, כדי ליצור חלופה מהירה ואמינה לרכב הפרטי. ניהול התחבורה האזורית יבוזר לרשויות מטרופוליניות, שיתכננו רשתות אוטובוסים, נתיבי העדפה, מסופים, רמזורים וקישוריות. משרד התחבורה יקבע מדיניות ותעריפים ויפקח. ישולבו גם רמזורים אדפטיביים מבוססי בינה מלאכותית.
אגרות גודש: בעד*
אגרת גודש היא כלי לגיטימי לניהול ביקוש, אך רק לצד תחבורה ציבורית איכותית. ישר תבחן אותה בהדרגה במטרופולינים העמוסים, וכל ההכנסות יושקעו בתחבורה ציבורית ובחלופות לרכב. המנגנון יהיה הוגן ולא יהפוך למס על מי שאין לו חלופה. המטרה היא להחזיר לאזרח את הזמן שגוזלים הפקקים.
רכבת לאילת ולקריית שמונה: בעד
חיבור הפריפריה מרחיב תעסוקה ומנגיש בריאות והשכלה. ישר תשלים רשת רכבות מהירות ותאיץ פרויקטים קיימים. הפרויקטים יתבססו על תכנית רב־שנתית ומימון יציב: תקציב פיתוח, היטלי השבחה ושותפויות פרטיות. ועדת שרים ומודל ניהול יאפשרו קידום מקביל, עם תמריצים לעמידה בזמנים. חיבור קריית שמונה ישתלב בשיקום הצפון ובחיזוקה כעיר מחוז.
