ישראל הולכת לבחירות - וסקר הסקרים של גלובס מלווה את המערכה. נביא את הסקרים העדכניים ביותר מכלי התקשורת המובילים ונבחן מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה.
● כמה ישראל חריגה בתדירות הבחירות שלה?
● להתמודד עם סנקציות באמצעות קריפטו? האמירה של נתניהו שעוררה סערה
● פרויקט מיוחד | הנושאים האלה משפיעים על כולנו, אבל בבחירות לא דיברו עליהם. עד עכשיו
מה הנתונים? הליכוד בראש עם 23 מנדטים ואחריה ישר עם 22. ביחד מתחזקת ל-14 מנדטים, הדמוקרטים נשארת עם 9 והרשימה המשותפת מתחזקת ל-9 מנדטים.
8 מנדטים מקבלות עוצמה יהודית, ש"ס ויהדות התורה. ישראל ביתנו נחלשת ל-7 מנדטים, הציונות הדתית מתחזקת ל-7 ורע"ם עדיין עם 6. מפלגותיהם של וינטר ושל הנדל וזליכה לא עוברות את אחוז החסימה ברוב הסקרים.
מה המסקנה? גוש הקואליציה נחלש במנדט ל-53, והאופוזיציה ללא המפלגות הערביות מתחזקת ל-51. המפלגות הערביות מקבלות יחד 14 מנדטים (המנדטים הנותרים מתחלקים בין מפלגותיהם של הנדל-זליכה ושל וינטר, אך זה לא מספיק להן כדי לעבור את אחוז החסימה).
מאחורי המספרים: בשני סקרים גוש הקואליציה מוביל (ערוצים 14 ו-i24news), ובארבעה סקרים גוש האופוזיציה מוביל (ערוצים 11, 12 ו-13 ומעריב). הכרעה - כלומר, הגעה של גוש מסוים ל-61 מנדטים ומעלה - מתקבלת רק בסקר של ערוץ 14, בו גוש הקואליציה מקבל 62 מנדטים.
ההבדל הגדול ביותר בסקרים האחרונים אינו בין נתניהו לאיזנקוט, אלא בין הסוקרים עצמם. בעשרת הסקרים האחרונים הליכוד נע בין 19 מנדטים (ערוץ 13 ומעריב) ל-30 מנדטים (ערוץ 14), וגוש הקואליציה בין 48 ל־62 בהתאמה. כלומר, אותו ציבור ואותו שבוע מייצרים אצל מכונים שונים פער של 14 מנדטים בתמונת הגוש - יותר מפי עשרה מהפער הממוצע בין שתי המפלגות הגדולות. לכן הממוצע אמנם נותן נקודת אמצע נוחה, אבל הוא מסתיר מחלוקת עמוקה בשאלה מי צפוי להגיע לקלפי ובאיזה משקל יש לייצג קבוצות שונות במדגם.
הנתון הנוסף: 70.63%. זה היה שיעור ההצבעה בבחירות האחרונות, ושאלת המפתח היא על כמה הוא יעמוד הפעם. השאלה החשובה כאן היא לא רק איזה גוש יביא יותר מצביעים לקלפי, אלא גם מה מספר המצביעים הכללי שיממשו את זכות הבחירה שלהם. למה זה כל כך משמעותי? כי המספר הזה יקבע, בסופו של דבר, מהו מספר הקולות הדרוש לעבור את אחוז החסימה (שעומד על 3.25%). או במילים אחרות: אילו מפלגות ייכנסו לכנסת, וכמה קולות "יתבזבזו".
קשה להמעיט בחשיבותו של הנתון הזה, שאומנם לא תמיד מקבל מספיק אור זרקורים. לכל אורך מערכת הבחירות, ראינו איך תמונת המנדטים משתנה לחלוטין כתלות במפלגות שלא הצליחו לעבור את אחוז החסימה. המשמעות היא שמפלגה אחת, או שתיים, או שלוש - או אפילו ארבע - שנשארות מתחת לאחוז החסימה, יכולות לקבוע מי יקבל את המנדט להרכבת הממשלה.
וכאן בדיוק נמצא "החור השחור" של הסקרים, כפי שהגדיר זאת בשיחה עם גלובס צוריאל שרון, הבעלים של מכון הסקרים דיירקט פולס והסוקר של i24news. הסקרים הטלפוניים והאינטרנטיים מתקשים להגיע לקבוצות דמוגרפיות ספציפיות, ולכן הסוקרים נאלצים לבצע "שקלול יתר" (בנייה סטטיסטית מלאכותית) כדי לייצג אותם. אם שיעור ההצבעה האמיתי של הקבוצות הללו יפתיע כלפי מעלה או מטה - המפה הפוליטית האמיתית ביום רביעי תהיה שונה לחלוטין מכל מה שהכרנו. אם כן, לא נותר אלא לראות האם אי הוודאות תתפוגג מעט עם פרסום המדגמים ביום שלישי. נתראה שם.
