"החדשנות היא בשורה טובה לשווקים, אבל השינוי לא יהיה נטול כאוס. חברות מסוימות יתרסקו וכמובן גם מקצועות מסוימים. כלכלה חזקה תהיה זו שיש בה גמישות", כך אומר בראיון לגלובס המיליארדר היהודי-אמריקאי ביל אקמן, מייסד ומנכ"ל קרן ההון סיכון פרשינג סקוור ואחד הקולות המשפיעים בוול סטריט.
ואיך מתכוננים לתקופה הזו על פי אקמן? "הרגולציה צריכה להימנע מלהקשות על פיטורים, כי בכלכלות שקשה לפטר עובדים, גם לא ימהרו לגייס אותם. החברות צריכות ללמוד כל הזמן תחומים חדשים ולהכין את עצמן לשנות את הפעילות שלהן ברגע שיעלה הצורך. באשר לעובדים, כולנו צריכים להיות יזמים. כולנו צריכים לקבל הכשרה כיזמים".
● המיליארדר ביל אקמן: "ישראל תהיה אחת הכלכלות הטובות בעולם"
● במשך שנתיים רדפנו אחרי הראיון עם נרי אוקסמן, והייתה לנו סיבה טובה
האופטימיות שלו רלוונטית מאוד גם לישראל. בינואר 2024 רכשו אקמן ואשתו, נרי אוקסמן, 5% מהבורסה הישראלית מתוך רצון לתמוך בכלכלה הישראלית, וגם מתוך אמונה בכוחה. מאז, האופטימיות שלו לגבי הכלכלה הישראלית רק התחזקה. בשיחה עם מנכ"ל שיבא, פרופ’ יצחק קרייס, במסגרת כנס ARC Summit של שיבא ביום חמישי, אמר אקמן כי הוא צופה כי בישראל תקום חברה של טריליון דולר תוך 5-10 שנים.
הבינה המלאכותית עובדת לטובת ישראל, הוא אומר. כמדינה עם אוכלוסייה קטנה יחסית, אנחנו נהנים מכך שה-AI מסיר את חסמי כוח האדם בתחומים רבים. כעת, מיעוט האוכלוסייה הוא יתרון - כאשר תגיע אותה חברת טריליון דולר, יתחלקו רווחי המס ממנה בין פחות אנשים.
"צפיפות כוח האדם המוכשר בישראל היא אדירה", הוא מוסיף בשיחה עם גלובס. "בכל שנה, דור נוסף מגיע לצבא ולומד על טכנולוגיה, על עבודה בתנאי לחץ, נחישות, על התאוששות מכישלונות ואיך לנסות משהו חדש בזמן אמת כי פשוט אין ברירה. אלה היכולות הכי חשובות עבור יזמים".
אקמן חושף השקעה בחברה ישראלית שטרם נחשפה בהרחבה: 2Delta, שהקימו בכיר בגוגל לשעבר, דביר זלצבר, יחד עם ד"ר אלי דוד, בעבר מייסד חברת DeepCube שנמכרה לננודיימנשו, וגם גורו AI ברשת X, שם עוקבים אחריו מעל מיליון מנויים. "החברה הזו משפרת את הבינה המלאכותית עצמה ויכולה להאיץ אותה", אומר אקמן. "כך, היא רלוונטית לכל התעשיות הקיימות".
באילו תחומים אתה רואה יתרון יחסי בישראל?
"דיפנס טק, סייבר וכנראה גם בריאות. אבל אני אישית, מלבד בתחום הבריאות, מעדיף להשקיע לפי איכות היזם ולא לפי הקטגוריה. אני אוהב יזמים מחויבים, נלהבים ומוכשרים".
יש לך עצות ליזם הישראלי?
"האתגר הגדול הוא לבנות חברות שכבר עובדות עם ארה"ב בשנים הראשונות להקמתן. השוק הקטן שלכם הוא החיסרון שבכל זאת יש לכך שאתם מדינה קטנה. אבל אתם משתפרים בזה".
איזה מקצוע היית ממליץ לאדם צעיר ללמוד, ובאיזה אופן היית ממליץ ללמוד אותו?
"מה שמעניין אותם. כל מקצוע יהיה שימושי אם אתם טובים בו במיוחד. לגבי איך ללמוד, הבינה יכולה להיות היום מורה פרטי נהדר, במחיר כמעט אפסי. יש דמוקרטיזציה כמעט מלאה של ההשכלה. כולם יכולים ללמוד הכול".
"מוטרד מאנטישמיות ממפלגות בשני הצדדים"
הכרזת בעבר מלחמה על אוניברסיטאות העילית. ראית בהן מקור לאנטישמיות וטענת שהן איבדו את השאיפה למצוינות. האם עדיין צריך אותן?
"דברים משתנים לכיוון חיובי. אנחנו רואים עלייה בכוחן של אוניברסיטאות שפיתחו גישה יותר בריאה למריטוקרטיה ולגיוון, שמרו על טון פחות פוליטי ואפשרו לכולם להתבטא. אוניברסיטת ונדרבליט היא הסמן הימני של המגמה הזו. אוניברסיטאות שפחות השכילו לעשות זאת כבר לא מושכות את הסטודנטים והמרצים הכי טובים, וכשהן יפנימו זאת, גם הן ישתנו".
ומה ניתן לעשות לגבי האנטישמיות הפושה בכלל הציבור בארה"ב?
"טראמפ הוא נשיא מאוד חיובי בניהול הסוגיה הזו, אבל אני מוטרד מאנטישמיות גם ממפלגות ימין וגם משמאל. חשוב מאוד שגם הנשיא הבא יעזור לנו בכיוון הזה. אפליה היא התנהגות אנטי-אמריקאית, לא משנה למי היא מופנית. גם כלפי יהודים. הנשיא יצטרך לדאוג לערכים של המדינה".
האירוע הטראגי ששינה את סדרי העדיפויות
ביקורו הנוכחי בישראל של אקמן נבע משתי סיבות, כך הסביר השבוע. סיבה אחת היא כי הוא "נשוי לאישה ישראלית יפהפייה, שהיה לה חשוב להגיע לישראל להצביע. אז אנחנו כאן כדי להצביע". והשנייה הייתה להשתתף בכנס ARC Summit, כנס של הרשת הרפואית הבינלאומית בהובלת בית החולים שיבא.
אקמן תמיד תרם חלק מכספי הפילנתרופיה שלו לתחום הרפואי, אבל בשנה האחרונה הקשר שלו לנושא הפך אישי. לילה אחד בפברואר צלצל פעמון הדלת שלו, "שלעולם אינו מצלצל", סיפר. שניות אחר כך, הצלצול הפך לדפיקות רועמות. כשפתח, אחד השכנים הגיש לו את הטלפון, ועל הקו הייתה בתו הבכורה. היא סיפרה בבכי כי מצאה את בתו הצעירה, לוסי, כשהיא שרועה על הרצפה ונושמת בקושי.
בהמשך הסתבר כי לוסי סבלה מפגיעה מוחית עקב התפרצות של וריד במוח, בשל פגם מולד במבנה כלי הדם במוחה, שאיש לא היה מודע אליו. מאז, רוב המשאבים של אקמן מוקדשים לטיפול בבתו. תחילה העביר את המשרד האישי שלו לתוך בית החולים מאונט סיני שבו אושפזה, והתנהל לסירוגין בין שיחות זום עם משקיעים לבין נוכחות מיטיבה עם בתו.
כאשר מצבה של לוסי השתפר, הוא החל לקיים הבטחה שנתן לצוות הרפואי באותו לילה אומלל ראשון: אתן לכם כמה כסף שצריך כדי לנסות כל טיפול שצריך, ואת מה שנלמד כאן נחלוק עם כל העולם. בעקבות זאת החליט אקמן להקים את AOI (Ackman Oxman Institute), בתרומה של 400 מיליון דולר לפחות, לפתח טכנולוגיות לטיפול במוח, עבור פגועי מוח כמו לוסי.
אם כך, אקמן מבקר בישראל גם בכובעו המוכר כמשקיע פוטנציאלי, גם כציוני נלהב התומך בישראל, אבל גם כדי לחפש טכנולוגיות רפואיות חדשות וידע חדש עבור בתו, וגם עבור המרכז הרפואי החדש.
מה היית מייעץ להורה שנמצא במצבך?
"למוח יש יכולות משלו להחלים. שינה טובה, התעמלות ותזונה הן התרופות הכי חשובות. המשפחה מאוד חשובה. בסיפורים ששמענו ממטופלים שאכן החלימו, הם שמו דגש רב על התמיכה המשפחתית ועל התקווה שהמשפחה שלהם המשיכה להביע. חשוב מאוד שהטיפול יהיה אינטנסיבי, אבל רק חלק מזה חייב להיעשות על ידי מומחים. המשפחה יכולה לעשות המון כדי לקדם את המטופל".
"אבל למוח נדרש זמן להחלים", הוא מדגיש. "זו דרך ארוכה. אני אומר גם היום ללוסי - בכל יום תתקדמי בדבר אחד קטן".
ומה עזר לך, כאבא שנמצא במצב כזה?
"אני רציתי לשקם את החיים שלה, ועל זה חשבתי כל הזמן, ועל זה עבדתי כל הזמן. בראש שלי רצו המחשבות - איך היא תחיה ומה היא תעשה ואיך אני גורם לזה לקרות".
"לא יכולה לתקשר, אבל הילדה שלנו עדיין שם"
התפרצות הווריד של לוסי התרחשה בשעה תשע בבוקר. אחותה מצאה אותה אחר הצהריים, ורק בשעה שתיים בלילה הבינו בבית החולים כי יש לה דימום מוחי ומיד הוחלט לנתח אותה. אקמן סיפר בהרצאתו בכנס ארק כי בית החולים בקווינס שאליו נלקחה בתו לא היה בית החולים המתוקצב או הידוע ביותר בניו יורק, אך למרבה המזל עבד שם באותו הערב רופא מבית החולים מאונט סיני, מנתח מוכשר. לאחר מכן הועברה לוסי למאונט סיני באופן קבוע, והיום היא שוב בדירה שלה.
רוב המטופלים שמגיעים לבית החולים חמש שעות אחרי אירוע מוחי אינם מקבלים טיפול כלל. אקמן מציין כי למזלו, לא ידע הצוות בדיוק מתי לוסי נפלה. כאשר תיאר את האירוע לראשונה בחשבון הטוויטר שלו, סיפר כי היא ענדה טבעת אורה לניטור רפואי, אולם הניטור לא כולל התראה על נפילות או שינויים חדים וחולפים בקצב הלב. התראה הייתה יכולה להוביל עזרה אל לוסי הרבה יותר מוקדם, ואקמן כבר נמצא בקשר עם החברה כדי לעודד אותה לעשות זאת. אך בגלל המזל, או בגלל מעמדו של אקמן, לוסי קיבלה טיפול שהציל את חייה, שהרוב המוחלט של הציבור לא היו מקבלים.
"היום לוסי מבינה הכול, היא אותו אדם, עם אותו חוש הומור, אותם זיכרונות. אמנם היא לא יכולה לתקשר איתנו במילים, אך זו התרשמותי. הילדה שלנו עדיין שם", אמר בשיחתו עם פרופ’ איציק קרייס בכנס ARC. בפודקאסט The Knowledge Project של שיין פריש, שבו התראיין לאחרונה, אמר כי רוב הרופאים בתחום הנוירולוגיה והשיקום לא מאמינים מספיק ביכולת של המוח להבריא, והם מוותרים לעיתים מראש ואינם מעודדים מספיק את המשפחה ואת המטופל להילחם על חייו ויכולותיו.
במקרה של הטיפול בלוסי, ניכר כי ההשקעה והמאמצים השתלמו מאוד. אולם, מסתבר כי זו לא הפעם הראשונה בשנים האחרונות שבה אקמן נתקל באתגר רפואי שבו נבחנים הגבולות של מה שכסף יכול לקנות. בני הזוג אקמן ואוקסמן הביאו לעולם יחד בת אחת. הם רצו ילדים נוספים, אך אוקסמן (שחגגה השנה 50, ממש באותם ימים שבהם התרחש האסון במשפחה), עברה בתקופת הקורונה סדרה של הפלות, כך חשף אקמן בסוף השבוע בפודקאסט של קייטי מילר. בסופו של דבר, הוא אומר בצער, הם השתכנעו כי ילד נוסף "אינו אפשרי טכנית". זו אמירה צובטת במיוחד לאור התפיסה של אקמן, שבדרך כלל רואה בבלתי אפשרי הזמנה לאתר.
הדמוקרטיזציה הנכונה של מערכת הבריאות לפי אקמן
אתה קפיטליסט מוצהר. גם היום בהרצאתך בכנס אמרת כי הקפיטליזם הוא השיטה הנכונה וכי הסוציאל-דמוקרטיה יוצרת נזקים, כמו המהומות שראינו בצרפת או עזיבה של תושבים את עמק הסיליקון בגלל המסים הגבוהים. אבל האם החוויה הזו של היכרות עם חוסר השוויון של מערכת הבריאות השפיעה על תפיסתך? לוסי קיבלה טיפול טוב, כי אתה מבוסס. הצד השני של המשוואה הזו הוא מוות שניתן למנוע.
"כמובן שנשארתי קפיטליסט. הסוציאליזם הוא לא הדרך להביא יותר בריאות לציבור. כבר היום האמריקאים משלמים הון על בריאות, והגדלת ההוצאה לא תמיד מגדילה את התוצאה. התרופה להנגשת הרפואה לכולם היא להשתמש בטכנולוגיה בתוך עולם קפיטליסטי. העלויות של מערכת הבריאות לא באמת חייבות להיות כל כך גבוהות. למשל, קלינאי תקשורת מעולה יכול לעלות מאות דולרים בארה"ב. מערכת בינה מלאכותית טובה יכולה להחליף אותו, לפחות חלקית".
בשיחתו עם קרייס בכנס ARC, סיפר אקמן כי כאשר הוא מתייעץ עם הצוות הרפואי המטפל בבתו בכל יום בשעה ארבע, הצוות בוחן כל החלטה מול "ד"ר קלוד", שהוא "רופא בכלל לא רע, ואני חושב שכבר היום זו כמעט רשלנות לא להתייעץ איתו". בשיחה, הוא מרחיב את הרעיון הזה. "כבר היום, הציבור פונה לגוגל, מקבל מרשם, הולך לממש אותו מכיסו ועוקף את מערכת הבריאות כולה. זו הדמוקרטיזציה הנכונה של מערכת הבריאות, ולא יותר מסים. אנחנו כבר לא יכולים לקנות יותר כוח אדם רפואי. אין מספיק כוח אדם ואין מספיק תקציב לרכוש עוד ועוד ממנו. חייבים למצוא פתרון אחר".
מה בכל זאת היית מתקן במערכת הבריאות האמריקאית היום?
"את מערכת התמריצים. בסופו של דבר תמריצים מכוונים התנהגות אנושית. זו המציאות. בניו יורק יש מנתחי מוח מעולים, וניתוח מוח הוא מאוד רווחי לבית החולים, הוא לוקח מעט זמן יחסית ולא הרבה מקום, וזאת בהשוואה לשיקום, שהוא לא פחות חשוב בהחלמה אבל הרבה פחות מתומרץ. אם אנחנו כחברה רוצים מערכת בריאות מתפקדת, אנחנו צריכים לוודא כי התמריצים עובדים לטובתנו".
כלומר, שהרופאים מקבלים תשלום מביטוחי הבריאות עבור התערבויות שבאמת עוזרות למטופל, שלמערכות יש תמריץ להתחדש ולעבוד בשיתוף פעולה, ושגם תחומים "לא סקסיים" כמו שיקום מתוגמלים כך שישתלמו לבית החולים.
מי הגורם האחראי היום לכך שהתמריצים במערכת הבריאות לא תמיד עובדים לטובת המטופל? יש הטוענים כי אלה חברות הפארמה והמכשור הרפואי, אחרים שמים את האצבע על הרופאים, או על חברות הביטוח, או על גורמי הביניים המתווכים ביניהם.
"אני לא חושב שיש גורם אחד שהוא האחראי. החסם הכי משמעותי הוא הבירוקרטיה, והיא לא אשמת אף אחד, אלא היא פשוט קיימת, ומאטה תהליכים בעולם שבו הזמן חשוב מאוד. גם את זה הטכנולוגיה יכולה לפתור".
ההשקעות בישראל והתחום המפתיע שנמצא במוקד
במכון המחקר אקמן רואה הזדמנות לבנות את תהליך הבאת מוצרים רפואיים לשוק מההתחלה, טוב יותר. המכון יעסיק מדענים משלב המדע היישומי, אך גם ישהו בו מטופלים שיקבלו שיקום במכון עצמו, כך שתהיה סגירת מעגל בין כל הגורמים. כל מוצר חדש יגיע לניסוי במטופלים במהירות האפשרית, תוך שימוש בחוקי "זכות הניסוי" שמקדם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כדי לאפשר למטופלים לנסות במהירות טיפולים חדשים.
לוסי עצמה כבר עברה טיפול ניסיוני מאוד בהשתלה של מיטוכונדריה כדי לנסות להשיב לה חלק מן הראייה שלה. אמנם קשה לאמוד את הצלחת הטיפול על בסיס מטופלת יחידה, שכן המוח נוטה גם לריפוי עצמי, אך הרופאים העריכו כי הטיפול שיפר את המצב שלה וכעת נבחנת האפשרות לטפל בה כך באופן קבוע.
אקמן משתף בחשבון ה-X שלו בשקיפות על הטיפולים שעוברת לוסי, ושם גם סיפר על השקעתו בחברת סלארג’י הישראלית, שפיתחה תהליך השתלת מיטוכונדריה. זו אחת ההשקעות הספורות שלו בישראל, לצד הבורסה, 2delta וקרן entrée Capital. את סלרג’י מובילים רחל דיאמנט וד"ר דוד ברעם, מייסדי חברת Emendo שנמכרה לחברת הפארמה היפנית אנגס ועסקה בשיפור טכנולוגיות לעריכה גנטית. יו"ר החברה הוא משקיע הביוטק פיטר קאש.
"שיפור ראייה הוא אחד התחומים שהכי מעניינים אותנו כרגע", הוא אומר, והוא צפוי לבחון טכנולוגיות בתחום הזה, ובתחום הנוירוסיינס, במסגרת ביקורו בישראל. בעבר הביע עניין במערכות שיעקפו את מערכת הראייה של העין, על ידי כך שישדרו מידע ישירות למוח.
אקמן נשמע, באופן כללי, מאוד אופטימי לגבי התחום הרפואי, ועתיד האנושות בכלל. "אנשים לא זוכרים את ההקשר. החיים של אדם ב-2026 טובים יותר מלפני 50-100 שנה. הסיכון הוא המערכות הפוליטיות ושיהיו לנו המנהיגים הנכונים".
