המגמה השבועית
נתוני השימוש בסרטונים שסומנו בתווית "נחזות עמוקה" (דיפ פייק) חושפים כי גל תעמולת הדיפ פייק וסרטוני "הנחזות העמוקה" הגיע בשבוע האחרון לשיא חדש ומטלטל, המאפיל על נקודות השיא מהשבוע הקודם. לאחר בליץ התוכן שנרשם באמצע אוקטובר עם כ־35 פרסומים יומיים, נרשם זינוק מחודש ועוצמתי עוד יותר. באחד מימי השבוע נשבר שיא כל הזמנים של המיזם, כאשר זוהו ועלו לרשתות 38 פרסומי דיפ פייק מאומתים ביום אחד.
● לאן המפלגות מכוונות את הקמפיינים ב־AI?
● איך המפלגות משתמשות בבינה מלאכותית?
● לקראת יום הבחירות: זינוק במתקפות הסייבר ובניסיונות ההונאה
הנתונים הללו מוכיחים שככל שיום הבוחר מתקרב, מטות התעמולה מסירים את הכפפות לחלוטין ומפעילים את מערכי הזיוף וההנדסה הוויזואלית במלוא העוצמה, מתוך הבנה שהימים האחרונים הם המכריעים ביותר לעיצוב דעת הקהל.
המספרים משקפים את המעבר של הקמפיינים ללוחמת מידע דיגיטלית כוללת בישורת האחרונה. המפלגות והמטות השונים אינם מסתפקים עוד בתגובות אקראיות, אלא מנהלים "מטווחים" חזותיים מתוכננים היטב של סרטונים סינתטיים מורכבים במטרה לערער את אמינות היריב ברגעי האמת.
היכולת להפיץ תכנים המדמים מציאות שקרית באופן כה המוני ובאיכות גבוהה, הופכת את הפיד של ציבור הבוחרים לשדה מוקשים תודעתי, שבו הגבול בין אמת לזיוף מטושטש מאי־פעם, ומייצרת לחץ אטומי על מנגנוני הפיקוח והסינון הדיגיטליים.
באופן די חריג, השבוע המגמה הזאת השתלבה ביתר שאת גם בקמפיינים שמכוונים לחברה החרדית. אומנם ש"ס ידועה בשימוש העמוק שהיא עושה בסרטוני דיפ פייק, אבל השבוע נרשם ציון דרך משמעותי עם השקתו של סרטון הנחזות העמוקה הראשון אי־פעם של מפלגת יהדות התורה, במה שמסמן את כניסתה הרשמית למשחק הדיפ פייק.
גם מפלגת הציבור החרדי עלתה על במת הנחזות העמוקה, כשפרסמה סרטון המדמה בצורה סינתטית "שידור אמת" פיקטיבי של תוצאות מדגם הבחירות בערוץ 14, שבו מוצגת המפלגה כהפתעת הבחירות הענקית. שימוש מניפולטיבי זה באולפן חדשות מוכר נועד לייצר בקרב הבוחרים תחושת ניצחון ודאית וסוחפת, לשדר עוצמה פוליטית ולטעת במצביעים את התחושה שההכרעה כבר נמצאת בהישג יד.
איך מונעים השפעה פסולה ביום הבחירות?
החשש המרכזי הוא שמידע כוזב ישפיע על ההצבעה ביום הבחירות. כדי להתמודד עמו, ועדת הבחירות המרכזית פרסמה מדריך שמציע כלים לזיהוי סימני אזהרה ולבדיקת מידע לפני שמאמינים בו, משתפים אותו או פועלים לפיו.
לפי המדריך ("רגע, זה מסתדר?") יש לעצור, לבדוק מי עומד מאחורי הפרסום ולבחון אם המקור רשמי ומוכר או אנונימי ומתואם. לפני קבלת החלטה או שיתוף, חשוב לחפש מקורות עצמאיים שמאמתים את המידע.
עוד ממליצה הוועדה לבדוק את ההקשר ולזהות מניפולציות רגשיות: היעדר תאריך או מקום, חומרי ארכיון המוצגים כחדשים, קטעים חתוכים וכותרות מטעות. מסרים שמעוררים פחד או כעס ודוחקים "להפיץ לפני שימחקו" הם נורה אדומה - יש לעצור, לבדוק ולא להפיץ.
המחקר ממומן על־ידי מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות ומרכז אדמונד י' ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב, ונתמך על־ידי The Bright Initiative של חברת Bright Data
