ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הרבה לדבר בקמפיין הנוכחי על נושאים כלכליים. כשבכל זאת נדרש לכך, הוא הטיל בסוף השבוע פצצה כשטען כי ישראל צריכה להיערך לאפשרות של סנקציות כלכליות ובנקאיות. "צריך להבין שיכולות להיות סנקציות בנקאיות. אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת", אמר, והוסיף כי בלוקצ’יין הוא אחת החלופות הנבחנות, וכי כבר ביקש להכין תוכנית בנושא.
● המיליארדר האמריקאי ביל אקמן נגד בן גביר וסמוטריץ': "גרמו נזק עצום לתדמית ישראל"
● אתם רואים פקקים והם רואים דולרים: איך הפכו דווקא חברות האוטובוסים להשקעה לוהטת
הדברים נאמרו על רקע החשש מהתרחבות הסנקציות הבינלאומיות נגד ישראל. שר החוץ הבריטי אד מיליבנד כבר אמר כי ממשלתו תבחן את העמקת הסנקציות כלפי גופים ישראלים שיעבדו עם בניה ישראלית באזור E1 הסמוך לירושלים, אליה צפויות להצטרף ככל הנראה מדינות כמו צרפת, הולנד וספרד, ובמפלגה הדמוקרטית בארה"ב הולכים ורבים הקולות גם הם להטיל עיצומים על ישראל - מעבר לביטול הסיוע הביטחוני.
גורמים כלכליים בכירים ששוחחו עם גלובס ציינו שלא הוכנה כל תכנית כזו בהנהלת משרד האוצר ושממילא הצעד איננו ישים. "זה נשמע כמו אלתור ופליטת פה, אם אני חושב על בית הקלפים או פולישוק - מדובר בפולישוק, אין לזה התכנות", אמר אחד מהם לגלובס.
מעבר לרמת הפרט שלא יוכל להעביר כרטיס אשראי בחו"ל או להזמין קניות מהאינטרנט לאירוע כזה השלכות קריטיות גם על המגזר העסקי כשעסקאות של ייצוא וייבוא ייבלמו. הבלוקצ'יין לא יוכל לתת פתרון במצב כזה שכן המשמעות של תשלום באמצעותו הוא רישום לכל פעולה.
הנזק לסקטור הפיננסי
מעבר לפגיעה במגזר העסקי, יתכן כי סנקציות יוטלו על בנקים או מוסדות פיננסיים ישראלים שעובדים באופן ספציפי עם בניה חדשה ביהודה, שומרון ורמת הגולן, ויתכן כי הן יהיו כוללניות יותר ויגלשו גם אל מחוזות הקשרים הפיננסיים עם יישובים מעבר לקו הירוק.
האם בנקים ישראלים יוכלו להתחמק מנזקים כלכליים גם אם לא יוטלו עליהן סנקציות באופן ישיר? מחקר חדש שפורסם החודש על ידי אוניברסיטאות שיקגו ונורת'ווסטרן מגלה כי הנזק לענף הפיננסי הוא גדול בהרבה גם אם רק חלק ממנו נתון לסנקציות.
הראשונים להיפגע הם, כמובן, הבנקים שעליהם הוטלו הסנקציות - על פי המחקר, שיעור הבנקים הזרים שהסכימו לעבוד איתם למטרות סליקה או העברות כספים יורד מ־89% ל־20% לאחר סנקציות שהוטלו על ידי ארה"ב, כאשר מתוכם שיעור הבנקים שמאפשרים העברת דולרים ביניהם ירד אף ל-11%.
כאשר בנקים מערביים "מחרימים" את הבנקים תחת סנקציות, העברות הכספים הופכות ארוכות וממושכות יותר ככל שהם צריכים לעבור בין בנקים מתווכים ובין מדינות ניטרליות כדי להשלים את הפעולה - ובסופו של דבר - טוענים החוקרים - הסנקציות הופכות את התשלומים לאיטיים יותר ומסוכנים יותר וליקרים יותר.
הלקח מרוסיה
אלא שההשפעה החמורה גולשת גם אל הבנקים מאותן מדינות שהסנקציות פסחו עליהן. במדינות כמו בלארוס, קירגיזסטן, מיאנמר ורוסיה, גם בנקים ללא סנקציות איבדו גישה לדולר, אירו ולפאונד - לא בשל הסנקציה, אלא בשל החשש של הבנקים המתווכים מהסיכון שכרוך בקשר עם בנקים מאותן מדינות. "בנקים מתווכים מנתקים קשר עם אזורים שלמים כדי להימנע מסנקציות משנה או מקשיים רגולטורים", טוענים החוקרים גרגור מטבוס וברנט ניימן.
בבלארוס, מספר השותפויות עם בנקים קורספונדנטים בעסקאות דולר, אירו ופאונד ירד מ־139 בשנת 2021 ל־19 ב־2026. יתרה מכך, הבנקים שהסכימו להמשיך בפעולות דולריות מול בנקים בבלארוס שלא הוטלו עליהן סנקציות לא היו מארה"ב אלא מקזחסטן ומסין.
ההשפעה על הדולר
האם הסנקציות פגעו בחוזקתו של הדולר או האירו בקרב מדינות מתפתחות? המחקר משיב על כך בשלילה וטוען שגם כיום, 90% מהבנקים במדינות אלה הם שותפים לבנקים מתווכים בחשבונות דולריים, ו־88% שותפים לעסקאות במטבע האירו. זאת, לעומת 62% מהם בעלי שותפים לסחר בפאונד בריטי ו־34% בלבד ליואן הסיני. קשר ישיר בין בנקים בתחום היואן - שאיננו עובר דרך צד שלישי - נמצא רק ב־3% מהמקרים.
גם היום, תחת משטר סנקציות עולמי כבד יותר, הדולר והאירו עדיין מספקים את המסלול הקצר בין בנקים - עם כמה שפחות מתווכים - בכ־75% מהשותפויות בין בנקים.
המחקר בחן נתונים על העברת תשלומים בינלאומית ב-17 אלף מוסדות פיננסיים, בשילוב נתונים על סנקציות פיננסיות שהוטלו על ידי ארה"ב, האיחוד האירופי ובריטניה בין השנים 2021 ועד אוגוסט השנה, מהם 346 בנקים שסובלים מסנקציות, עליה של 70% בחמש השנים האחרונות - הרוב המכריע בנקים רוסיים ושותפיהם בבלארוס ובקירגיסטן, שלאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה.
