רשות החשמל פרסמה את מסמך השימוע המלא למדיניות חוות השרתים, שנחשפה לראשונה בגלובס. כעת, מתגלים פרטים חדשים על המדיניות שתלווה אותנו בשנים הקרובות. בין השאר, יותר לחוות השרתים להקים ייצור-עצמי של חשמל באנרגיה מתחדשת ואגירה, אך זה לא יעניק להן עדיפות בחיבור.
ככלל, טרם הוחלט על סדר עדיפויות ברור בין חוות השרתים, וזה ייקבע בהמשך. בנוסף, חוות השרתים יידרשו לערבות של חצי מיליון שקל למגהוואט (עד 100 מיליון שקל) על עצם הגשת הבקשה, שתגדל ל-2 מיליון שקל למגהוואט (עד 400 מיליון שקל) ברגע שיתקבלו כל האישורים - כדי לוודא עמידה בתוכניות הפיתוח.
● מיזוג ראשון בשוק אספקת החשמל: סופר פאוור רוכשת את פז גז אנרג'י
● לפני שהתשלום יורד בחדות: האם כדאי למהר להתקין גג סולארי?
חוות השרתים הן הבסיס למהפכת הבינה המלאכותית, שדורשת כבר כעת כוחות חישוב עצומים על בסיס תשתיות פיזיות שהן צרכניות חשמל אדירות. המרוץ להקמת התשתיות הללו יוצר לחץ משמעותי על רשתות חשמל בכל העולם, ומחייב לשנות את הכללים הרגילים.
בחודש יולי האחרון, רשות החשמל עצרה את כל בקשות החיבור לחוות שרתים חדשות. זאת בשל גל אדיר של בקשות, לרבות כאלה של חברת הנדל"ן "מגה אור" שביקשה להקים חוות שרתים גדולות במיוחד. סך הכל, הוגשו בקשות בהיקף של 27 ג'יגה-וואט, פי 3 מכלל יכולת ייצור החשמל בישראל, מה שכמובן לא אפשרי. כעת, רשות החשמל מנסחת את המדיניות שלה לחוות השרתים שיתחילו לפעול בישראל עד 2035.
מגבלה של 200 מגה־וואט לחווה הגדולה ביותר
ראשית, כפי שכבר פורסם, חוות השרתים הגדולה ביותר תוגבל להספק של 200 מגה־וואט בלבד. המשמעות היא שגם חוות שרתים גדולות במיוחד, כמו זו שמגה אור תכננה להקים בחדרה בהספק של יותר מ־1,000 מגה־וואט, יידרשו לעמוד בתקרה של 200 מגה־וואט. גם פיצול של חווה גדולה לכמה חוות קטנות יותר לא יתאפשר, ויידרש מרחק משמעותי בין חוות השרתים השונות. זאת בשל המגבלות הטכניות של רשת החשמל. כיום אין בישראל צרכן חשמל בודד שצורך כמות גדולה יותר.
בנוסף, חוות השרתים הנוספות שיוקמו עד 2035 יוגבלו ל-1,000 מגהוואט בלבד, בנוסף ל-300 מגהוואט נוספים שיישמרו כ"רזרבה" לחוות שרתים נוספות עם לקוחות מקומיים בלבד.
ערבות כבר בשלב הגשת הבקשה
כאמור, יזמי חוות השרתים יידרשו להפקיד ערבויות גבוהות במיוחד של 2 מיליון שקל לכל מגה־וואט (כלומר, עד 400 מיליון שקל) כדי להבטיח עמידה בתוכניות העבודה. כעת נחשף כי הערבות תידרש כבר בשלב הגשת הבקשה הראשונית, ותעמוד אז על חצי מיליון שקל לכל מגה־וואט, כלומר עד 100 מיליון שקל.
בהמשך יחולקו המכסות ליזמים שיעמדו ראשונים בתנאי הסף הסטטוטוריים. כלומר, מי שיעמוד ראשון בתוכניות המתאר ובשאר הדרישות החוקיות מצרכן חשמל גדול - גם יזכה להיכנס כחלק מהמכסה. מי שיאחר עלול למצוא את עצמו בחוץ, ומי שהתוכנית שלו עלולה להימשך למעלה משבע שנים - יקבל "לא" אוטומטי. בנוסף, על פי האסדרה המוצעת, כל חוות השרתים יצטרכו להגיש בקשה לחיבור עד ה-1 ביוני 2028.
ברשות החשמל שוקלים להוסיף על גבי זה סדר עדיפויות על בסיס קריטריונים כמו גאוגרפיה (עדיפות לפריפריה, בה יש יותר ייצור חשמל ופחות צריכה), גמישות בעונות השיא ויעילות הייצור. אך שום דבר מזה עוד לא הוחלט, וכעת ברשות החשמל מחכים להערות הציבור כדי להכריע בנושא.
בשורה נוספת בהחלטה היא מתן אפשרות לייצור חשמל במקום עד מלוא גודל החיבור, אך באנרגיות מתחדשות וסוללות אגירה בלבד. מצד שני, ייצור חשמל מקומי לא ייתן לחוות שרתים עדיפות כלשהי ב"תור" למכסת חוות השרתים, אם כי מי שכבר יש לו יכולת ייצור במילא יהנה מיתרון בעמידה בשאר תנאי הסף. שדה סולארי גדול לרוב יכיל כבר תחנות משנה וקווי מתח עליון, שהוא כנראה ממילא יצטרך לקבל עליהם אישורים ולבנות. כעת, השימוע פתוח להערות הציבור עד ה-17 בנובמבר, וההחלטה תתקבל ככל הנראה רק בממשלה הבאה, בהנחה שזו תושבע לאחר הבחירות הקרובות.
