מחר (ג') אזרחי ישראל ילכו לקלפיות, וגם מקומות העבודה נערכים. חלק מהעובדים ייקחו יום שבתון, ואחרים יצביעו באמצע יום עבודה רגיל. מה מגיע לעובד ביום הזה, ואילו כללים כדאי להכיר?
● פי 2 לעומת ימי שגרה: מה צפוי בקניונים ביום הבחירות?
● לקראת יום הבחירות: זינוק במתקפות הסייבר ובניסיונות ההונאה
● ההיסטוריה מלמדת: איך מגיבה הבורסה בבוקר שאחרי הבחירות?
יום הבחירות הוא יום שבתון. מה זה אומר?
הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה, עו"ד רבקה ורבנר, פרסמה גילוי דעת בנושא. לפיו, סעיף 10 לחוק יסוד: הכנסת מגדיר את יום הבחירות כיום שבתון, למעט שירותים ציבוריים שיפעלו כסדרם. יום שבתון הוא יום חופש בתשלום, על חשבון המעסיק.
האם המעסיק יכול לחייב אתכם להגיע לעבודה, ומהם שירותים ציבוריים?
לדברי עו"ד עידן פפר, שותף במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן במשרד גולדפרב גרוס זליגמן, החוק קובע כי יום בחירות הוא יום שבתון, אך אינו אוסר באופן גורף על פתיחת מקומות עבודה.
"ככלל, העסקת עובדים ביום הבחירות מחייבת את הסכמתם, למעט בשירותים שנקבע כי יפעלו כסדרם בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית", הוא מסביר. "בין היתר מדובר בשירותי תחבורה, תקשורת ועיתונות, מסעדות ובתי קפה, תיאטראות ושירותים חיוניים נוספים".
עו"ד פפר מוסיף כי המעסיק מחויב לאפשר לעובדים לממש את זכות ההצבעה שלהם, אך לא בהכרח במהלך המשמרת. אם נדרשת יציאה לטובת הצבעה, על המעסיק להתחשב במרחק של העובד לקלפי, בזמני ההמתנה ובשעות ההצבעה.

המעסיק הודיע ברגע האחרון שהעובד צריך להגיע לעבודה. האם מותר לעובד לסרב?
"הודעה ברגע האחרון אינה מבטלת את הזכות לשבתון", מסביר עו"ד פפר. "המעסיק מחויב לנהוג בתום-לב, ומשמעות הסירוב תלויה בשאלה האם הוא רשאי לחייב את העובד לעבוד מלכתחילה. לכן, לא כל סירוב להגיע לעבודה ביום הבחירות יכול להיחשב לעבירת משמעת".
מי זכאי ליום שבתון בתשלום?
"הזכאות לתשלום מותנית בכך שהעובד הועסק לפחות 14 ימים רצופים בסמוך ליום הבחירות", מסביר עו"ד פפר. "עובד שלא עומד בתנאי זכאי להיעדר מעבודתו, אך לא לקבל שכר עבור אותו יום. יום השבתון חל על כלל העובדים, לרבות עובדים שעתיים ועובדים במשרה חלקית".
האם באמת מגיע לכם שכר כפול על עבודה יום הבחירות?
למרות הנוהג המוכר של תשלום 200% ביום הבחירות, החוק אינו קובע זאת במפורש. מדובר בנוהג שהשתרש במשק בעקבות פרשנות בתי הדין לעבודה והמלצות ארגוני המעסיקים.
עו"ד ורבנר מסבירה: "בעקבות חלק מפסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה, המעסיקים משלמים שכר בשיעור של 200%. למרות זאת, בחלק מהמקרים בתי הדין האזוריים פסקו אחרת, כך שישולם לעובד השכר הרגיל עבור עבודתו, ללא גמול נוסף". לדבריה, הנושא טרם הוכרע בבית הדין הארצי לעבודה.
עו"ד פפר מוסיף כי עובד הזכאי לשכר עבור יום השבתון ועבד בפועל, זכאי לתשלום כולל של 200% עבור שעות העבודה הרגילות שעבד ביום הבחירות, בהתאם לנוהג המקובל ובכפוף להסדר החל עליו.
אפשרות נוספת, בהסכמת הצדדים ובכפוף להסדר החל, היא לשלם שכר רגיל ולהעניק חופשה נוספת בתשלום, בהיקף התואם את העבודה שבוצעה.
האם המעסיק יכול לנכות יום חופשה בגלל הבחירות?
לא. עובד הזכאי ליום שבתון בתשלום אינו אמור לאבד יום ממכסת ימי החופשה שלו. בנוסף, הזכאות לשבתון אינה מותנית בהצבעה בפועל, והמעסיק אינו רשאי להתנות את התשלום בהצגת אישור הצבעה.
ומה לגבי עובדים שאינם אזרחי ישראל?
על עובדים שאינם אזרחי ישראל המועסקים בענפי הסיעוד, המלונאות, ההסעדה, הבניין, החקלאות והתעשייה חל הסדר מיוחד. עובד בענפים אלה שעובד ביום הבחירות זכאי לשכרו הרגיל, ללא תוספת בגין השבתון. עובד שאינו עובד ביום הבחירות אינו זכאי ככלל לשכר עבור אותו יום, אלא אם היעדרותו נובעת מסיבה המזכה בתשלום, כגון חופשה או מחלה, או מכוח הסדר מיטיב אחר.
האם הבוס יכול לשאול למי אתם מתכוונים להצביע?
מומלץ למעסיקים להימנע מבירור כוונות ההצבעה או ההעדפות הפוליטיות של עובדיהם, שכן הדבר עלול לעורר חשש לאפליה המנוגדת לחוק. כמו כן, אסור למעסיק להשתמש בהבטחת עבודה, בפיטורים או באיום בפגיעה בתנאי ההעסקה כדי להשפיע על בחירתו של העובד.
בנוסף, לא ניתן לכפות על עובד פעילות פוליטית או תמיכה במפלגה, גם כאשר המעסיק עצמו מעורב פוליטית. במקרים שבהם מדובר בתפקיד שעיקרו פעילות פוליטית, למשל עבודה במפלגה, יש לבחון את הדרישה בהתאם למהות התפקיד. בכל מקרה, אסור להשתמש בפיטורים או באיום בפיטורים כדי לכפות השתתפות בתעמולת בחירות או הימנעות ממנה.




















