יום לפני הבחירות בישראל, בבנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן מעריכים כי התרחיש המרכזי הוא שלא תקום ממשלה בעקבותיהן. אלא שלפי סקירה שהפיץ הבנק, תרחיש של מבוי סתום פוליטי לא צפוי בהכרח לפגוע בשוק איגרות החוב הממשלתיות בטווח הקצר. הסיבה היא שבהיעדר ממשלה שתאשר תקציב חדש, ישראל עשויה להידרש להתנהל באמצעות תקציב המשכי, שיגביל את ההוצאה הממשלתית.
● ממסים ועד מחירי הדירות: התוכניות הכלכליות של המפלגות נחשפות
● בנק ישראל נגד נתניהו: "קריפטו לא יכול לשמש מסלול עוקף סנקציות"
בסקירה נכתב כי האפשרות שלא תקום ממשלה היא תרחיש הבסיס הן של הבנק והן של השוק, להערכתו. לצד זאת, בג'יי.פי מורגן מדגישים כי הדעות בשוק חלוקות באשר להשפעות האפשריות של התרחיש הפוליטי. "כל תנועה משמעותית לאחד הכיוונים תהיה הזדמנות לפעול נגדה", נכתב בסקירה. כלומר, אם שוק האג"ח יגיב בחדות לתוצאות הבחירות, בבנק מעריכים כי התגובה עשויה להיות מוגזמת ולהוות הזדמנות למסחר בכיוון ההפוך. זאת משום שבטווח המיידי אין מדובר בהכרח בהתפתחות שלילית. מנגד, אי־יציבות פוליטית ממושכת עלולה להביא לעלייה בפרמיית הסיכון שהמשקיעים דורשים על החוב הישראלי.
צפי לריבית של 3% בעוד שנה
הסקירה מתייחסת גם להחלטת בנק ישראל בשבוע שעבר להותיר את הריבית ברמה של 3.25%. ההחלטה הייתה צפויה ברובה, אך בג'יי.פי מורגן מציינים כי המסרים שנלוו אליה היו בטון ניצי מעט. בתגובה נרשמה השטחה בעקום התשואות הממשלתי, כאשר תשואות האג"ח הארוכות טווח ירדו בסיכום יום המסחר.
אחת הנקודות המעניינות בסקירה נוגעת לשוק הדיור. לפי ג'יי.פי מורגן, בפגישות עם גורמים בשוק המקומי עלתה חולשת שוק הדיור כשיקול משמעותי במדיניות המוניטרית, ואף כאחד ההסברים שהעלו אותם גורמים להורדת הריבית ה"מפתיעה" בספטמבר. זאת, בעוד שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר במסיבת העיתונאים האחרונה כי אינו מודאג מהחולשה בשוק הדיור.
ברקע, האינפלציה בישראל עומדת על 1.6% בשנה, ובנק ישראל מעריך כי הריבית תעמוד בעוד כשנה על 3%. עם זאת, הבנק המרכזי הדגיש בהחלטתו האחרונה כי אי־הוודאות הפיסקלית והגיאופוליטית נותרה גבוהה.
לפי הסקירה, עקום התשואות של האג"ח הממשלתיות בישראל נראה תלול במיוחד, וכמה מהמרווחים בין איגרות חוב לטווחי פדיון שונים נסחרים ברמות אטרקטיביות.
בין היתר, הבנק מציין את המרווחים בין אג"ח ממשלתיות לפדיון ביולי 2031 ובאוקטובר 2035, בין אג"ח לפדיון באוקטובר 2035 ובנובמבר 2052, וכן את הפער בין אג"ח ישראלית לפדיון באוקטובר 2035 לבין אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים.
בבנק מעדיפים להימנע מחשיפה כיוונית משמעותית לשוק האג"ח, ומעדיפים פוזיציות לונג במרווחי האג"ח מול עסקאות החלף ריבית (Asset Swap Spreads), במיוחד בטווח של עשר שנים. מדובר באסטרטגיה שנועדה להרוויח מהתייקרות האג"ח ביחס לעסקאות ההחלף, ולא בהכרח מעלייה במחירי האג"ח באופן מוחלט. לפי הסקירה, המרווח בטווח של עשר שנים פרץ לאחרונה את טווח המסחר שבו נע, והביקושים במכרזי האג"ח התחזקו ברמות הנוכחיות.
בנוסף, בג'יי.פי מורגן צופים כי לאחר הבחירות תירשם התגברות בפעילות בעסקאות החלף בין מטבעות (Cross-Currency Swaps) לטווחים קצרים, שבאמצעותן ניתן לנהל חשיפות למטבעות ולריביות שונות.
