נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' הודה בהפסד בבחירות המוקדמות לפרלמנט לאחר שתנועת מחאה שהקימו סטודנטים לפני פחות משנתיים הצליחה להביס את מפלגת השלטון. "ברור שהפסדנו בבחירות האלה", אמר ווצ'יץ' במסיבת עיתונאים בנאום בבלגרד. לדבריו, התוצאות הראשוניות הצביעו על כ־2.2 מיליון קולות לרשימת הסטודנטים לעומת 1.72 מיליון למפלגה שבראשה הוא עומד. אחוז ההצבעה הגיע ל־69.34%, הגבוה ביותר שנרשם במדינה זה שנים רבות.
● מלחמה תוך 1,000 יום? בריטניה קוראת להצטייד לשעת חירום
● לולה דה סילבה נבחר לנשיא ברזיל: ההפתעה הפוליטית, תגובת הנגד בשווקים והמכה לישראל
המחאה החלה בנובמבר 2024, לאחר שגגון בטון בכניסה לתחנת הרכבת בנובי סאד קרס והביא למותם של 16 בני אדם. האסון הפך במהירות לסמל של השחיתות וההזנחה השלטונית, שהמפגינים האשימו בהן את הממשלה והוביל למחאה הארצית שהוציאה לרחובות מאות אלפי בני אדם. ווצ'יץ' החליט להקדים את הבחירות לאחר כשנתיים של מחאות. הוא כיהן שתי קדנציות כנשיא ולא היה רשאי להתמודד לכהונה שלישית ולכן הוביל את מפלגתו בתקווה לשוב לתפקיד ראש הממשלה, שבו החזיק עד 2017. מפלגתו נמצאת בשלטון מאז 2012.
אלא שהסטודנטים הצליחו לאחד סביבם מצביעי אופוזיציה ממחנות שונים והרכיבו רשימת מועמדים בת 250 מושבים פוטנציאליים לפרלמנט, שכללה רופאים, אנשי אקדמיה, שחקנים, ספורטאים ואזרחים שלא עסקו בפוליטיקה. התנועה פעלה עד כה ללא הנהגה פוליטית ברורה, ועדיין לא ידוע מי יעמוד בראשה. הבחירות לנשיאות צפויות להתקיים בדצמבר, ובינתיים ממלאת יו"ר הפרלמנט אנה ברנאביץ' את תפקיד הנשיאה באופן זמני.
מבחינת ישראל, נפילת ווצ'יץ' היא אובדן של בעל ברית באירופה. הפסדו של ווצ'יץ' מצטרף לשינויי השלטון בהונגריה ובמדינות נוספות, ומעורר שאלות לגבי עתיד מערך היחסים שטיפח נתניהו עם מנהיגים שמרנים ביבשת. עם זאת, עדיין מוקדם לקבוע שממשלת הסטודנטים שתקום בבלגרד תאמץ מדיניות פחות ידידותית לישראל.
