ישראל הולכת לבחירות, ו-12,018 קלפיות כבר פרוסות בכל רחבי הארץ. רובן פתחו את שעריהן בשעה 07:00 בבוקר ויינעלו ב-22:00, ומקצתן - אלה שמוצבות ביישובים קטנים שבהם עד 350 בעלי זכות בחירה - יפעלו רק בין 08:00 ל-20:00. הקלפיות הללו ערוכות לשמש מעל ל-7.3 מיליון בעלי זכות בחירה, מתוכם כ-6.5 מיליון שגרים בארץ וכ-810 אלף שגרים בחו"ל.
עכשיו, שמיליוני ישראלים מממשים את זכות הבחירה שלהם - באיזה מידע על יום הבוחר כדאי להם להצטייד? להלן מספר עובדות פחות מוכרות על הבחירות בישראל.
● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד | כולם בעד פירוק מונופולים ונגד מסים, בלי להסביר מאיפה הכסף
● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד | מי רוצה להיות שר אוצר? שאלנו את המפלגות
● ה-AI שמאחורי הבחירות | הדיפ פייק בשיא. איך אפשר להתגונן מפניו?
1 איך גשם משפיע על הצבעה?
אחד המיתוסים הבולטים שחוזרים לאורך השנים הוא שגשם ביום הבחירות גורם לשיעור הצבעה נמוך. אולם, כפי שכותבים בשירות המטאורולוגי, מדובר בטענה עקשנית שאינה מגובה עובדתית. הבחירות לכנסת הראשונה התרחשו ביום חורפי וגשום, וזכו לאחוז ההצבעה הגבוה ביותר עד היום - 87%, ובמערכת הבחירות שלאחר מכן היה שיעור הצבעה נמוך משמעותית (75%), על אף שהתקיימו ביום קיץ.
החוק קובע כי הבחירות בישראל מתקיימות ביום ג' השלישי של חודש חשוון, אך לאחר שנים מעוברות ביום ג' הראשון של החודש. מדוע? כדי שהתאריך לא ייפול על אמצע נובמבר, אז קיימת היתכנות גבוהה לגשמים והצפות, שעלולים לשבש את ההצבעה.
2 למה הבחירות דווקא ביום שלישי?
אז הבנו למה הבחירות נערכות בחשוון. אבל למה דווקא ביום שלישי? ההסבר המקובל לכך הוא שבמדינה המתנהלת משבת לשבת, יום שלישי הוא יום אידיאלי: מצד אחד מספק מספיק זמן להתארגנות הבירוקרטית האחרונה לפני פתיחת הקלפיות, ומצד שני גם מספיק זמן לספירת הקולות לפני כניסת השבת. יש גם כאלו שנוהגים לייחס את בחירת היום הזה לפסוק "יום שלישי פעמיים כי טוב", אבל כנראה שהמשקל של סיבה זו היה קצת פחות מרכזי.
וכדאי להזכיר גם שלכלל הזה יש יוצאים מן הכלל. ב-1984 ו-2020 הן התקיימו ביום שני, וב-1996 ביום רביעי.
3כמה פתקים אפשר לשים במעטפה?
על פי חוק, מותר להכניס עד שלושה פתקים זהים של אותה רשימה מבלי שהקול ייפסל, אך הם ייחשבו לקול אחד בלבד. הכנסת ארבעה פתקים זהים או יותר, או לחילופין הכנסת פתקים של רשימות שונות, יביאו לפסילה.
4 כל כמה זמן מתפרסמים נתוני הצבעה?
יו״ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נועם סולברג, הודיע כי במהלך יום הבחירות, יפורסמו לפחות ארבע פעמים שיעורי ההצבעה בכל קלפי רגילה ברחבי הארץ. הנתונים יהיו זמינים לכל הרשימות, ויאפשרו להן לפעול להגברת שיעורי ההצבעה מבלי לחשוף מידע על זהותם של מי שהצביעו.
5 מתי מתפרסמות התוצאות הרשמיות?
סעיף 11 לחוק יסוד: הכנסת קובע שתוצאות הבחירות יתפרסמו תוך שמונה ימים לכל היותר מיום הבחירות. כלומר, במקרה שלפנינו, ב-4 בנובמבר לכל המאוחר. בפועל, ועדת הבחירות המרכזית העריכה שהיא תזדקק רק ליומיים, ושהתוצאות יתפרסמו ביום חמישי 29 באוקטובר בצהריים.
6 הצבע של המעטפות - קבוע בחוק
סעיף 74א לחוק הבחירות קובע כי צבע המעטפות בבחירות יהיה כחול, אלא אם כן החליטה הוועדה המרכזית אחרת. עם זאת, בפועל מדובר במסורת ארוכת שנים שהחלה אי שם בשנת 1969, אשר הייתה נהוגה עוד לפני עיגונה בחוק בשנת 2001. לאורך השנים שונו גווני הכחול בין מערכת בחירות אחת לאחרת, במטרה למנוע שימוש חוזר במעטפות ישנות.
7למה משתמשים בפתקים עם אותיות?
השימוש באותיות מלווה את ישראל עוד לפני הקמתה, ופתקים עם אותיות שימשו, למשל, בבחירות לאסיפת הנבחרים והקונגרס הציוני העולמי - והדבר התגלגל גם לכנסת. בעבר, האות שימשה כמספר סידורי, כשהמפלגה הראשונה קיבלה את האות א', השנייה את האות ב' וכן הלאה. כיום, הדבר נתון לבחירת המפלגות, במסגרת הכללים לחלוקתן. אחת הסיבות שנבחר שימוש באותיות גדולות הוא כדי להקל על עולים חדשים, שבמקום לחפש את שם המפלגה בכתב קטן בין שלל הרשימות שמאחורי הפרגוד, יוכלו פשוט ללמוד איזו אות גדולה עליהם לחפש כדי להצביע למפלגה בה הם תומכים.
8 פתק לבן - לא הצבעת מחאה
סעיף 76(ג) לחוק הבחירות לכנסת מייעד את הפתקים הלבנים למקרה בהם בקלפי מסוימת נגמרו הפתקים של אחת המפלגות. במקרה כזה, ניתן לכתוב בעט כחול את אותיות המפלגה (בעברית, ערבית או בשתי השפות), עם או בלי שם המפלגה לצדן. במקרה כזה, בהנחה שלא נוסף לאותיות ולשם המפלגה שום דבר נוסף שעשוי לפסול את הפתק, הוא שווה ערך לפתק מודפס. אם משאירים את הפתק הריק, הוא נחשב לפסול ולא נכלל בספירה הסופית.
9 הערים שקולעות לתוצאות
לפי בדיקה שביצע בגלובס עידן ארץ, העיר שבה דפוסי ההצבעה הכי דומים לאלו של האוכלוסייה הכללית היא רחובות. ומתברר שזה לא הישג חד פעמי - ומאז בחירות 2006 היא נושאת בתואר הזה. במקום השני עומדת פתח תקווה, ובשלישי - חיפה. למעשה, שלוש הערים האלו בדיוק ממלאות את שלושת המקומות הראשונים בייצוג של התוצאה הארצית כבר מעל עשור.
10 הבחירות בישראל - לא בתדירות גבוהה במיוחד
כולל היום, ישראל הלכה מאז 1949 לקלפי 27 פעמים (כולל הבחירות הישירות לראשות הממשלה ב-2001). כלומר, המרווח הממוצע בין בחירות לבחירות עמד על פחות מ-3 שנים. עם זאת, צריך לזכור שהמשבר הפוליטי של 2019-2022 הוריד מאוד את הממוצע. אם נסתכל רק על 22 מערכות הבחירות שהתקיימו עד אפריל 2019, המרווח ביניהן עמד על 3.3 שנים.
כפי ששחר לוטן הראה כאן במשרוקית, למרות שישראל בעשורים האחרונים לא נמצאת במקום טוב בעולם הפרלמנטרי מבחינת תדירות הבחירות שלה, היא בעיקר מקרה קיצון של מגמה שעוברת על המערב כולו. בעוד ועוד מדינות בעלות משטר פרלמנטרי יש הליכה תכופה יותר מבעבר לקלפיות, ובאחרות הזמן להרכבת ממשלה מרקיע שחקים.
11 נסיעה בחינם בתחבורה ציבורית
החל מהיום שלפני הבחירות בשעה 20:00 בערב, ועד לתום פעילות התחבורה הציבורית ביום הבחירות עצמו, התחבורה הציבורית הבין-עירונית ורכבת ישראל הן בחינם לכלל הציבור, בעוד שהנסיעות העירוניות נותרות בתשלום מלא.
באוטובוסים הבין-עירוניים, הנסיעה בחינם מיועדת לקווים שאורכם מעל 15 ק"מ. העלייה לאוטובוסים אלו היא חופשית ואין צורך לתקף כרטיס או להציג תעודה כלשהי. קווים עירוניים או קווים קצרים מ-15 ק"מ כרוכים בתשלום כרגיל.
ברכבת ישראל הנסיעה בחינם בכל קווי הרכבת בארץ ללא הגבלת מרחק. כדי לנסוע, יש להנפיק כרטיס ייעודי ללא עלות בקופות התחנה או במכונות האוטומטיות.
