1אירופה: הבחירות על אופייה של ישראל
בתקשורת האירופית הבחירות מוצגות כמאבק על אופייה של המדינה, לא רק על זהות ראש הממשלה. ב־BBC מגדיר אותן כבחירות מכריעות שמעצבות ביטחון ודמוקרטיה ובונה את הכתבה סביב שני הצירים האלה. כך נכתב כי האופוזיציה מאשימה את נתניהו בכישלון הביטחוני שהוביל לטבח ה-7 באוקטובר ודורשת ועדת חקירה עצמאית.
בנוסף, בידיעה מועלות האשמות על פגיעה במוסדות הדמוקרטיה ובהן משפט השחיתות שבו נתניהו מכחיש את ההאשמות והרפורמה המשפטית. לגבי בנימין נתניהו, נכתב כי הוא מציג את עצמו שוב כ"מר ביטחון", עם ניצחונות אסטרטגיים באזור וקשר הדוק לנשיא דונלד טראמפ.
● בטורקיה תוהים: האם הבחירות ישנו את היחסים בין שתי המדינות?
● רוצים לדעת מי יזכה בבחירות? תסתכלו על הערים הללו
רשת החדשות Euronews שואלת בתוכנית הבוקר שלה אם מדובר בעצם במשאל עם על נתניהו ואם ה-7 באוקטובר הוא עדיין הנושא המגדיר את הבחירות.
הדגש בתקשורת האירופית ניכר גם בפרטים. BBC מדווח כי 70 אלף ישראלים טסו הביתה כדי להצביע ושחצי מיליון הצביעו בפעם הראשונה, ומספר כי בקמפיין של נתניהו פורסמה תמונה שנוצרה בבינה מלאכותית של פצצה גרעינית על תל אביב, ושאיזנקוט כינה בעקבותיה את נתניהו "היסטרי".
באשר לסוגיה הפלסטינית, התקשורת האירופית טוענת כי מדובר בנושא שנותר בשוליים: פתרון שתי המדינות כמעט נעלם מהפוליטיקה המרכזית בישראל, והמפלגות הערביות נדחות על ידי רוב המפלגות היהודיות הגדולות.
ואיזה פרט עשוי להפוך את התוצאות? על כך בכתבות המלאות.
מתוך Euronews, מאת עדנאן ליאל. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך BBC, מאת טום בנט. לקראת הכתבה המלאה.
2העולם הערבי: שינוי פנים, לא שינוי כיוון
בעיתונות הערבית השאלה שונה. לא מי ינצח, אלא אם זה ישנה משהו עבור הפלסטינים. Arab News הסעודי אומר זאת כבר בכותרות - הבחירות עשויות לשנות את הפוליטיקה הישראלית בלי לשנות את הקו כלפי פלסטין. לפי כתבה שפורסמה באתר ביום הבחירות, גם נתניהו וגם איזנקוט מתנגדים למדינה פלסטינית. נתניהו אמר בספטמבר שלא תהיה לעולם מדינה כזו ואיזנקוט מתאר את מי שחושב על שתי מדינות אחרי ה-7 באוקטובר כמנותק מהמציאות.
אולם באתר מציינים שיש ההבדלים קטנים בין השניים: איזנקוט מתנגד לאישור פרויקט E1 ( תוכנית בנייה ויצירת רצף טריטוריאלי ביהודה ושומרון, בין ירושלים למעלה אדומים), אך תומך בהכרה בהתנחלויות שהוקמו על פי חוק. באשר לסוגיה העזתית, שניהם מתנים נסיגה בפירוק חמאס מנשקה. התקשורת הערבית גם מטילה ספק בהבטחה של איזנקוט לסיים את שלטון חמאס תוך 18 חודשים, כשנתניהו לא עשה זאת בשלוש שנים.
אל ג'זירה הקטארית מרחיקה לכת יותר בלשון ובמסגור. הניתוח שלה מתאר את המלחמה בעזה במונח "רצח עם" וטוען כי המערכת הפוליטית בישראל פועלת במסגרת של "עליונות יהודית" ואף אחד ממתחריו של נתניהו אינו באמת שמאלי. בנוסף, נטען כי הבחירות אינן "משאל עם על המלחמה", כי אף צד אינו מתווכח על כך.
ומה החשש הכי גדול בישראל על פי העולם הערבי? על כך בכתבות המלאות.
מתוך Arab News, מאת ג'ונתן גורנל. לקריאת הכתב המלאה.
מתוך אל־ג'זירה, מאת סיימון ספיקמן קורדל. לקריאת הכתבה המלאה.
3ארה"ב: ביטחון, איראן והכיס
בארה"ב מסקרים את הבחירות בישראל דרך הזווית של ביטחון, איראן וכלכלה. וול סטריט ג'ורנל מעלה זווית שדומה ל־Arab News , ממקום אחר: הכותרת קובעת שנתניהו ויריבו חלוקים בהרבה דברים, אך לא על ביטחון ישראל. על פי כתבה של ענת פלד, על השאלות שמעניינות את העולם, עזה, איראן ומדינה פלסטינית, ההבדלים צרים, כי הציבור הישראלי נעשה ימני יותר בנושאי ביטחון מאז ה-7 באוקטובר.
CNBC מוסיף את הזווית הכלכלית. הוא מצטט מומחה מאוניברסיטת קורוויניוס בבודפשט, לפיו ישראל מוציאה כ־8% מהתמ"ג על ביטחון ובכמעט כל משפחה יש חייל או מילואימניק שעזב את עבודתו לחודשים.
גם הסוגיה האיראנית מככבת בתקשורת האמריקאית. באתרים השונים מצוין כי אלה הבחירות הראשונות מאז שארה"ב וישראל פתחו במלחמה בפברואר. בין השאר מצוין כי שני הגושים המתחרים "די ניציים בביטחון", אך ממשלה אנטי־נתניהו עשויה להעדיף לבחון מחדש את האסטרטגיה מול טהרן ואולי גם להיות פייסנית יותר בעזה.
לפי CNBC, ארה"ב וישראל גיבשו תוכניות לתקיפות חדשות באיראן אחרי בחירות האמצע ב־3 בנובמבר. מה זה אומר על הממשלה הבאה בישראל? על כך בכתבה המלאה.
מתוך וול סטריט ג'ורנל, מאת ענת פלד. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך CNBC, מאת קלואי טיילור. לקריאת הכתבה המלאה.
