המפלה של טראמפ והרפובליקנים בבחירות האמצע בארה"ב עשויה להפוך גם לבעיה עבור ענקיות הטכנולוגיה. מאחורי הירידות שנרשמו הלילה בחוזים העתידיים, בהובלת מניות הטכנולוגיה, ניצב חשש שהשינוי הפוליטי יקשה על אחד ממנועי ההשקעה המרכזיים של הכלכלה האמריקאית, הקמת מרכזי הנתונים שעליהם נשענת מהפכת הבינה המלאכותית.
● ביל אקמן במכתב אופטימי לעתיד ה־AI: "תחזיות האנליסטים משקפות נתק בולט"
● רבעון ראשון למנכ"ל אפל החדש ג'ון טרנוס: מכה את התחזיות, מאכזבת באייפד ובסין
במוקד נמצאת טקסס, שהפכה לאחד המרכזים החשובים בעולם לבניית תשתיות מחשוב. ניצחונה של הדמוקרטית ג'ינה הינוחוסה על המושל הרפובליקני גרג אבוט מעלה את החשש להמשך ההגבלות על הקמת מרכזי נתונים ולהקשחת התנאים לחברות. עבור המשקיעים, זו תזכורת לכך שהמרוץ לבינה מלאכותית תלוי לא רק בשבבים ובהון, אלא גם בהיתרים, בחשמל ובנכונות של התושבים והרשויות לארח את המתקנים.
בפועל, החוזים על מדד נאסד"ק 100 ירדו בשלב מסוים בכ-2.1%, לעומת ירידות של עד 1.2% בחוזים על S&P 500 ו0.8% בחוזים על דאו ג'ונס. בהמשך הלילה נרשמה התאוששות חלקית, והבוקר המסחר המוקדם כבר נסחר בירידות. עם זאת, מניות חברות השרתים נסחרות עדיין בירידות במסחר המוקדם.
ניצחונה של הינוחוסה סיים יותר משלושה עשורים שבהם לא נבחר מושל דמוקרטי בטקסס.
לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, התוצאות החזקות מהצפוי של הדמוקרטים, ובפרט בטקסס, היו בין הגורמים שהסוחרים הצביעו עליהם בהסבר לתנודתיות במסחר הלילי. החשש הוא שממשלים חדשים במדינות מפתח יטילו מגבלות על בניית מרכזי נתונים, ובכך יעכבו השקעות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים. עם זאת, הירידות אינן נובעות בהכרח רק מהבחירות בטקסס, אלא גם מאי הוודאות הפוליטית הרחבה יותר ומהחששות שכבר העיקו על מניות הטכנולוגיה.
רבע מהקיבולת במדינה אחת
חשיבותה של טקסס לתעשיית הטכנולוגיה האמריקאית נובעת מהיקף הפרויקטים המתוכננים בשטחה. כ-25% מקיבולת מרכזי הנתונים המתוכננת בארה"ב נמצאת במדינה. בין הפרויקטים הבולטים נמצא קמפוס מרכזי הנתונים של מיזם סטארגייט באבילין, שבו מעורבת אורקל.
הסיבה לכך שטקסס מושכת השקעות כה גדולות קשורה לשילוב של שטחים נרחבים, זמינות יחסית של קרקע, פעילות ענפה בתחום האנרגיה ומדיניות שהעניקה במשך שנים הטבות מס לחברות המקימות מרכזי נתונים גדולים. המושל היוצא אבוט הציג בעבר את המדינה כמרכז מוביל לפיתוח בינה מלאכותית.
אלא שההתרחבות המהירה יצרה גם התנגדות ציבורית. מרכזי נתונים צורכים כמויות גדולות של חשמל, ובחלקם גם מים לקירור מערכות המחשוב. תושבים ורשויות מקומיות חוששים שהקמת מתקנים חדשים תעמיס על רשת החשמל, תייקר את החשבונות למשקי הבית ותפגע באספקת המים, בעיקר באזורים שבהם המשאבים מוגבלים.
ההתנגדות הפכה לאחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות בטקסס. לפי סקר של ABC News שפורסם לקראת ההצבעה, 69% מהנשאלים בטקסס התנגדו להקמת מרכזי נתונים חדשים בקהילות שבהן הם מתגוררים.
ביולי האחרון הציגה הינוחוסה תוכנית בשם Texas First, שבמרכזה דרישה לעצור זמנית אישורים למרכזי נתונים חדשים עד שבית המחוקקים של טקסס יגבש כללים חדשים להגנה על התושבים.
המדיניות החדשה אחרי הבחירות
התוכנית כוללת כמה עקרונות. הראשון הוא הקפאת אישורים למרכזי נתונים חדשים עד לקביעת מסגרת רגולטורית. השני הוא הגנה על צרכני החשמל והמים: החברות יידרשו להוכיח שהפעילות שלהן לא תוביל להתייקרות החשבונות של משקי הבית, לרבות העלויות העקיפות של הרחבת רשת החשמל והקמת תשתיות חדשות.
העיקרון השלישי הוא הגנה על אספקת המים המקומית, כך שהסכמים עם מרכזי נתונים לא יוכלו לפגוע בצורכי הקהילות. הרביעי הוא ביטול סובסידיות והטבות מס לחברות הענק, לצד דרישה שהן יישאו בעצמן בעלויות התשתיות הנדרשות להפעלתן.
הינוחוסה מבקשת גם להעניק לקהילות המקומיות השפעה ממשית על השאלה אם והיכן יוקמו מרכזי נתונים, לחייב שקיפות בנוגע להסכמים עם החברות ולמנוע שימוש בהסכמי סודיות המסתירים מידע מהציבור. בנוסף, היא דורשת העסקת עובדים מקצועיים ומאוגדים והקפדה על תקני בטיחות מחמירים.
הינוחוסה טענה במהלך הקמפיין כי חברות הענק נהנות מהטבות נדיבות, בעוד התושבים נאלצים לשאת בחלק מהעלויות הסביבתיות והכלכליות של הפרויקטים. מבחינתה, השאלה אינה אם טקסס צריכה ליהנות מהשקעות בטכנולוגיה, אלא מי משלם את המחיר ומי נהנה מהתועלת.
הסיבה שההתפתחויות בטקסס מעוררות עניין כה רב בוול סטריט היא שהקמת מרכזי נתונים הפכה לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של חברות הטכנולוגיה הגדולות. מיקרוסופט, אמזון, גוגל, מטא ואורקל משקיעות סכומי עתק בתשתיות מחשוב, ברכישת שבבים ובהרחבת יכולות הבינה המלאכותית שלהן.
תוצאות הבחירות למושלים בעשר מדינות עשויות להשפיע על הכללים שיחולו על פרויקטים בהיקף של 67.4 ג'יגה ואט של מרכזי נתונים מתוכננים, המייצגים השקעות בתשתיות בינה מלאכותית בהיקף מוערך של כ2.5 טריליון דולר. מדובר בקיבולת גדולה מזו של מרכזי הנתונים הפועלים כיום בארה"ב.
המשמעות הכלכלית של הגבלות חדשות אינה מסתכמת באפשרות לביטול פרויקטים. גם עיכוב של שנה או שנתיים בקבלת אישורים, התחברות לרשת החשמל או השלמת תשתיות מים עלול להשפיע על התשואה הצפויה מההשקעות. עבור חברות שכבר גייסו הון והתחייבו להוצאות גדולות, דחייה בלוחות הזמנים עשויה להגדיל את עלויות המימון ולדחות הכנסות עתידיות.
ההשפעה לא צפויה להיות אחידה. חברות הטכנולוגיה הגדולות נהנות ממשאבים פיננסיים שמאפשרים להן להתמודד עם עיכובים, לחפש אתרים חלופיים ולהשקיע בתשתיות עצמאיות. חברות קטנות יותר המתמחות בהקמת מרכזי נתונים ובהשכרת כוח מחשוב עלולות להיות פגיעות יותר, במיוחד אם הן נשענות על מימון חיצוני ועל לוחות זמנים צפופים.
במורגן סטנלי מעריכים כי מגבלות רגולטוריות עשויות להקשות על התרחבות התעשייה, אך אין פירוש הדבר שהשקעות הבינה המלאכותית ייעצרו. למעשה, האטה בבניית מרכזי נתונים עשויה גם לצמצם את צורכי גיוס החוב של החברות ולהקל במידת מה על שוק האשראי.
במשך שנים התמקד הדיון הכלכלי סביב הבינה המלאכותית בעיקר בשאלות של זמינות שבבים, ביקוש לכוח מחשוב והיכולת של חברות הטכנולוגיה להפוך את ההשקעות להכנסות ולרווחים. עכשיו מסתבר שיש כאן גם סיכון פוליטי ורגולטורי.
