גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

בשבדיה ביטלו ובגרמניה הפחיתו: ישראל צועדת נגד מגמת מיסוי הטיסות באירופה

שמונה שנים לאחר שהחל גל החקיקה הסביבתי ששם את הטיסות במוקד, אירופה מחשבת מסלול מחדש: המס בשבדיה בוטל, ובגרמניה ובהולנד קוצצו התעריפים ● בישראל מנמקים את המס החדש במלחמה בפליטות הפחמן, אך בניגוד לאירופה - הכספים לא יופנו למטרות סביבתיות

הפגנות אקלים בשבדיה הקוראות לצמצום טיסות / צילום: Shutterstock
הפגנות אקלים בשבדיה הקוראות לצמצום טיסות / צילום: Shutterstock

לפני כשמונה שנים דיווחה התקשורת העולמית על תופעה חברתית מוזרה בשבדיה: "בושה לטוס" (Flygskam). השבדים, מתוך אחריות אישית וטרנד חברתי, צימצמו את מספר הטיסות שלהם, נמנעו מטיסות ליעדים רחוקים והעדיפו להיטלטל יממה ברכבת ליעדים אירופיים, או לפחות לומר שזה מה שהם עושים, בשל ההשלכות של הטיסות על שינויי האקלים ותופעת ההתחממות הגלובלית. באותה תקופה הייתה הממשלה השבדית אחת הראשונות באירופה להטיל "מס תעופה" על טיסות מנימוקים סביבתיים.

● טראמפ קרא לנורבגיה "מדינה מחורבנת", בלשכת התיירות בנו על זה קמפיין
● המסלול שעובר באיי קיימן ומאיים על ההייטק הישראלי

כעת, רשות המסים הישראלית מציינת את המס השבדי בהצעה שעוררה סערה בתקשורת הכלכלית בימים האחרונים לגבות מס חדש על טיסות היוצאות מישראל, שיניב לפי הערכות כ־1.1 מיליארד שקל בהכנסות מדי שנה וייקר את כרטיסי הטיסה בשיעור של 4%-5%.

הנימוק להצעה, באופן יוצא דופן במפת החקיקה הישראלית, עוסק כולו בנושאי איכות הסביבה והמאבק בשינויי האקלים. בעוד שישראל הזניחה את האמנות הבינלאומיות בנושא, מפגרת אחרי אירופה ומדינות אחרות באימוץ יעדים מחייבים ובהפחתת פליטות פחמן דו־חמצני, ההצעה החדשה "מיישרת קו" עם השיקולים הסביבתיים של מדינות אירופה המתקדמות ביותר.

המגמה העולמית משתנה

אך בינתיים, התמונה הבינלאומית בנוגע למסים סביבתיים על תעופה הולכת ומשתנה. השנים האחרונות התאפיינו במחאה ציבורית וחוסר שקט פוליטי בשל יוקר המחיה, והממשלות מנסות לצמצם את המסים הללו. בשבדיה, ממשלת הימין ששלטה במדינה הסקנדינבית עד לבחירות האחרונות בסתיו ביטלה כליל את המסים ב־2024. במדינות אחרות מתנהל קרב בין חברות התעופה לבין הממשלות סביב גובה המס על טיסות, בעוד שגורמים עסקיים מזהירים מההשפעות על הצמיחה ביבשת. כך, ארגון חברות התעופה הבינלאומי יאט"א טוען שמיסוי הטיסות כרוך בפגיעה עסקית בחברות ובנוסעים.

גרמניה, למשל, הטילה מס על טיסות באופן דומה לזה המוצע בישראל, עם עלות לנוסע התלויה בטווח הטיסה, מ־45 שקל לטיסות פנים־אירופיות עד ל־210 שקל לטיסות רחוקות (מעל 6,000 ק"מ), כך לפי הסקירה הבינלאומית הנכללת בהצעת רשות המסים הישראלית. בקיץ האחרון החליטה הממשלה הגרמנית לבטל את ההעלאה המתוכננת ולהשיב את התעריפים לרמה נמוכה יותר, מה שמיתרגם לאובדן של 355 מיליון אירו מדי שנה בהכנסות. הולנד, שאימצה גם היא מסים בהתאם למרחק הטיסה כמו גרמניה, חזרה בה מהכוונה לייקר את המס ל־75 אירו (262 שקל) לקטגוריית הטיסות הבינונית (2,000־5,500 ק"מ), ותשיב אותו ל־50 אירו (175 שקל).

בישראל, לפי הצעת רשות המסים, המס יהיה כ־12 שקל לנוסע לטיסות פנימיות, כ־58 שקל לטיסות בטווח בינוני (500־4,000 ק"מ) וכ־274 שקל לטיסות ארוכות (מעל 4,000 ק"מ). המס על נוסעים במחלקות העסקים יהיה פי שלושה מהתעריפים הללו, בגלל המרחב היחסי שהמושבים תופסים.

מה ייעוד כספי המס

דנמרק מוזכרת בסקירה של רשות המסים כאחת הדוגמאות למדינה שהטילה "מס ירוק" על טיסות בזמן האחרון. הדנים חוקקו ב־2023 חוק הקובע תעריפים למיסוי ירוק על טיסות החל מ־2025. גם הוא תלוי מרחק, ועומד על 14 שקל לטיסות בתוך אירופה, 128 שקל לטיסות בטווח בינוני ו־161 שקל לטיסות רחוקות. אבל במקרה הדני, חלק מההכנסות שהמס החדש יניב לקופה הציבורית יושקעו ישירות ב"מהפכה ירוקה" בתחום התחבורה האווירית, כולל התייעלות בשדות תעופה קטנים ויוזמות נוספות.

גם במדינות אחרות באירופה קיים מנגנון דומה של מסים ירוקים שההכנסות מהם משמשות ישירות להתייעלות בתחום, לפרויקטים שסופחים פחמן דו־חמצני או לקיזוז פליטות.

בניגוד לכך, המס המוצע בישראל, גם אם הוא מנומק בסיבות אקלימיות ובצורך של ישראל להקטין את פליטות הפחמן הדו־חמצני, לא יוקדש למטרות סביבתיות. כפי שכותבים מחברי הדוח של רשות המסים: "על פי עקרונות המיסוי והתקצוב בישראל, ההצעה אינה כוללת ייעוד של הכספים שייגבו למטרה ספציפית, אבל היא תאפשר למדינה להאיץ את ההיערכות לשינויי האקלים או להשקיע בצמצום פליטות". כלומר, ההחלטה מה לעשות עם כ־1.1 מיליארד שקל בשנה תהיה בידי הממשלה.

"הצעת מיסוי המכונה מס אקלימי שאינה מייעדת את הכנסות המנגנון לפעולות דה-קרבוניזציה ולתימרוץ הפחתת פליטות גזי חממה היא למעשה חסרת תוחלת ולא תשיג תוצאות אקלימיות כלשהן", אומרת לגלובס ד"ר רות דגן, שותפה וראש תחום איכות סביבה ושינוי אקלים במשרד הרצוג פוקס נאמן. באיחוד האירופי, לדבריה, "מנגנון תימחור הפחמן בנוי באופן מובהק כך שהמס מושת על פליטות פחמן. תקבולי המס עוברים ישירות למענקים ומימון של שינוי תהליכים מזהמים בתעשייה ובסקטורים נוספים. כך בנוי מנגנון נכון".

ובעניין ההצעה הנוכחית, היא מוסיפה: "אפשר לבוא ולומר שיש סיבות אחרות למיסוי כזה, ואפשר להתווכח על אם הדבר לגיטימי או לא, אבל לא ניתן לומר שמדובר במס שיביא לתוצאות אקלימיות חיוביות".

המחברים מציינים באופן היפותטי כי ההכנסות יכולות לשמש לצעדים כמו התאמת תשתיות תחבורה, הגברת התפלת מי ים ועוד, או לטובת "צעדים אפקטיביים נוספים להפחתת פליטות ולקיזוז הפליטות מהטיסות: לדוגמה, השקעה באנרגיות מתחדשות ובתשתיות אנרגיה מתאימות או שיפור ותגבור התחבורה הציבורית". אך הדבר אינו מחייב.

ההשלכות: דעיכה בענף

לפי הסקירה הבינלאומית, מדינות אירופיות נוספות שבהן הוטל מס סביבתי נקודתי על טיסות הן בריטניה (שמטילה מסים גבוהים יחסית), נורבגיה, אוסטריה, פורטוגל וצרפת. במדינות אחרות מס כלשהו מגולם דרך התוכנית לסחר בפחמן דו־חמצני הפנים־אירופית, אך המחיר הנמוך לטונה פליטות פחמן דו־חמצני רחוק מלשקף את הנזקים הסביבתיים ואינו כרוך בהכנסות נקיות למדינה.

הסוגיה מעוררת דיון בצרפת אחרי שהרשויות העלו אשתקד את המסים. הצרפתים משלמים כעת כ־175 שקל מס על טיסות רחוקות, דומה לנתון המוצע בישראל. בצרפת מוגדר כי 20% מההכנסות השנתיות ממס זה (1.3 מיליארד אירו בשנה) יילכו למשרד התחבורה, והיתר לתקציב הכללי. לפי ניתוח הרשויות, הגדלת המיסוי פגמה בתחרותיות של שדות תעופה קטנים במדינה, וקשורה בדעיכה כללית בתעופה הפנים־צרפתית.

עוד כתבות

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

ליאור פרנקל בשיחה עם דורון ממן / צילום: פרטי

"פחדתי שלא אתעורר מניתוח המוח, אז כתבתי לילדיי קורס לחיים"

עם מי מדברים? דורון ממן, חוקר מצבי לחץ ודוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים ● על מה מדברים? איך למנף כאב למוטיבציה בעבודה, כיצד רותמים עובד עם ערכים שונים למטרת החברה, ומה למד כשהפך את עצמו ל"עכבר מעבדה" ● פופקורן

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

אבנר חדד: יום מפחיד בוול סטריט, שאחריו נולדים מתעשרים רבים

מנכ"ל בית ההשקעות הפניקס, אבנר חדד, כתב במכתב למשקיעים כי ענקיות הטכנולוגיה נסחרות במכפיל חד-ספרתי, בעוד חברות הלבשה, מזון וצריכה נסחרות במכפילים של 40-50 ● לדבריו, הירידות ביום המסחר האחרון זהות לאלה שנרשמו באותו תאריך ב-2008

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

ביטקוין / צילום: Shutterstock

רכבת ההרים של הביטקוין: מה קרה למטבע הדיגיטלי, ומה צפוי בהמשך?

המטבע הדיגיטלי איבד יותר ממחצית משוויו מאז השיא באוקטובר 2025 ומחק את כל העליות שנרשמו מאז שובו של טראמפ לבית הלבן ● הרקע: המפולת במניות ה-AI, פדיונות של מעל 3 מיליארד דולר מקרנות הסל, הפריצה לבינאנס והניצחון הדמוקרטי בבחירות האמצע ● ומה צפוי הלאה?

הכלבה שנאספה על ידי החולה שנפטרה מכלבת / צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים

מייצאים סייבר, מייבאים כלבת

מספר מקרי הכלבת בישראל הגיע השנה לשיא של 119, ובשבת מתה מהמחלה אישה בת 30 ● בזמן שהנגיף מתפשט גם למרכז הארץ, הרשויות אינן מצליחות לפקח על כלבים משוטטים, לעקוב אחר מקרי נשיכה ולהתריע בפני מי שנחשפו למחלה ● במדינה שמובילה את העולם בתחום הטכנולוגיה, מחלה שאפשר למנוע ממשיכה לגבות קורבנות

החנות ברחוב דיזנגוף 310 / צילום: איריס מושקוביץ

המחיר סביר, התשואה מפתה פחות: בכמה נמכרה חנות בצפון דיזנגוף?

החנות ברחוב דיזנגוף 310 נמכרה ב־1.7 מיליון שקל, ברף הנמוך של המחירים באזור ● "בשנה החולפת דווח על ריבוי חנויות שעמדו ריקות בצפון דיזנגוף, ועבור משקיע למשל זהו סיכון ממשי"

הזדמנות קנייה? / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי המפולת: שלושה מבחנים לשווקים בשבוע הקרוב

תל אביב תחזור למסחר עם פער ארביטראז׳ שלילי של כ־1.5% והחלטת ריבית של בנק ישראל כבר ביום שני • בארה״ב יתפרסם ברביעי מדד האינפלציה המועדף על הפד • ואז יגיע חג ההודיה, שיקצר את שבוע המסחר בוול סטריט ● כך ייראה השבוע החדש בשווקים

אוזניות Sonos Ace Ultra / צילום: יחצ

כשהאוזניות מדברות עם הרמקול: החידושים של סונוס

חברת האודיו האמריקאית משיקה את אוזניות הדגל החדשות שלה, Sonos Ace Ultra, שמתחברות ישירות למערכת הרמקולים הביתית, ה-Beam Ultra ● האקוסיסטסם כולל גם אפליקציה בשילוב כלי AI, והיתרון הבולט הוא בעיצוב ובנוחות - אך תג המחיר גבוה במיוחד

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

הלקוחה הגדולה של התעשייה הביטחונית קונה עוד רקטות מאלביט

חברה הודית חתמה על הסכם עם אלביט, שלפיו תטמיע את מערכת PULS בשרשראות הייצור שלה ● טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות ● בגרמניה הוחלט להחליף את הרחפנים הסיניים בחלופות אירופאיות בשל החשש הביטחוני ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

תבעה את ועד הבית ב-21 אלף שקל והפסידה. כמה תשלם על הוצאות?

בית המשפט קבע כי שתי בנותיו של המנוח יירשו את חלקו בחברה המשפחתית, ודחה את התנגדות אחיו לצוואה המאוחרת ● בעלת דירה שתבעה את ועד הבית ושכניה חויבה ב־15 אלף שקל הוצאות משפט ● ובעלי דירה בעכו שתבעו את שכניהם בעקבות נזקי רטיבות מצנרת משותפת נותרו ללא פיצוי, לאחר שלא הוכיחו כי השכנים ידעו על הליקוי ● 3 פסקי דין בשבוע

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט

וואקו סרף בטקסס. פרויקט המגורים דספרדו יכלול 88 יחידות דיור / צילום: Reuters, Erich Schlegel

לגלוש בלי ים: שכונות המגורים שמציעות לדיירים גלים מלאכותיים

יזמי נדל"ן במדינות כמו טקסס, יוטה ואריזונה מהמרים שבריכות גלישה מלאכותיות ימשכו רוכשים אמידים, למרות עלויות ההקמה הגבוהות ודמי התחזוקה החודשיים היקרים

מרקש, מרוקו / צילום: דובי זכאי

לראשונה מתחילת המלחמה: אל על חוזרת ליעד המבקש

אל על תחדש ב-21 בדצמבר את הטיסות הישירות למרקש שבמרוקו, לראשונה מאז אוקטובר 2023 ● הקו יופעל פעמיים בשבוע, בימים שני ורביעי, במחיר התחלתי של 599 דולר הלוך ושוב ● בסוף השבוע הודיעה גם ארקיע על חידוש הטיסות ליעד בינואר הקרוב

שלטי חוצות בטיימס סקוור מקדמים את השקת GTA 6 השבוע. פאניקה מוסרית / צילום: Reuters, לוקמן ווראל אליבול / Anadolu

13 שנה של ציפייה למשחק מחשב: האם הדאגה ממנו מוצדקת?

GTA 6 מגיע אחרי יותר מעשור ועמו גם גל חדש של אזהרות מפני השפעת האלימות במשחק על ילדים ובני נוער ● אלא שמחקרים לא מצאו קשר מובהק בין משחקי וידאו אלימים לפשיעה, והמומחים חלוקים בשאלה עד כמה החששות מוצדקים ● הסכנה המיידית יותר, מתברר, היא דווקא שעות המשחק הארוכות והפגיעה בשינה ובלימודים

מייסדי ברידג׳וויז / צילום: רמי זרנגר

כפי שנחשף בגלובס: סטארט-אפ הפינטק מרמת גן הגיש תשקיף לבורסה

חברת הפינטק הישראלית, שגייסה עד כה 46.6 מיליון דולר, מתכננת לגייס עשרות מיליוני דולרים בהנפקה שתוביל אי.בי.אי חיתום והנפקות, כך לפי מקורות ● מדובר במהלך לא שגרתי עבור חברת טכנולוגיה שצמחה במימון קרנות הון סיכון ● החברה מדווחת על עלייה של 419% בקצב ההכנסות השנתיות החוזרות

בספר הילדים ''מעשה בחמישה בלונים'', מי נתנה לילדים את הבלונים? / צילום: Shutterstock

בספר הילדים "מעשה בחמישה בלונים", מי נתנה לילדים את הבלונים?

מי כיהן כיו"ר הכנסת לתקופה הארוכה ביותר, עד איזו שנה הייתה קטאר מדינת חסות של בריטניה, ומתי יצא לשוק המשחק הראשון בסדרת GTA? ● הטריוויה השבועית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

איראן מייצרת משוואה חדשה בהורמוז, ובישראל חוששים שזה יביא לפיצוץ

ליל הצתות בשורת מוקדים ביהודה ושומרון: רכבים עלו באש, בתים הושחתו ● חשש שאיראן תנסה לפרוץ את המצור הימי ● עיתון איראני: "שגיאה להמתין לירי הראשון של האויב" ● אזרחית טורקיה נעצרה בהר הבית בחשד שעודדה מתפללים לתמוך בחמאס ● איראן נערכת לשלוח 14 מכליות נפט ולפרוץ את המצור הימי אחרי יותר מ-100 ימים ● עדכונים שוטפים

חנה קפלן / צילום: פרטי

הצעירה שחוסכת לדירה: "הייתי בטוחה ששוק ההון זה שם קוד לעשירים"

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים