גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

כשגדי איזנקוט מוחק את החוקים של יריב לוין

המחנה הפוליטי שמוביל ח"כ איזנקוט החל לבטל חוקים מרכזיים של הכנסת הקודמת, בסדרת מהלכים שזכו בשיח התקשורתי והפרלמנטרי לכינוי "חקיקת Undo" ● מה מייחד חקיקה שכזו, מה הן ההשלכות האפשריות על היציבות השלטונית ומה הם התנאים לשימוש בה? ● המשרוקית של גלובס

ח''כים מהמחנה הפוליטי שמוביל ח''כ איזנקוט במליאת הכנסת, השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ח''כים מהמחנה הפוליטי שמוביל ח''כ איזנקוט במליאת הכנסת, השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ביום שלאחר בחירת יו"ר הכנסת סדר היום של הכנסת עסק בשש הצעות חוק, כשהמשותף לארבע מהן הוא הימצאן של שלוש מילים בכותרת: "(תיקון - ביטול החוק)". מדובר בשינוי בוועדה לבחירת שופטים (חוק יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט), חוק היועמ"ש וחוק התקשורת, אותם הגוש של גדי איזנקוט מעוניין לבטל ולהחזיר את המצב המשפטי לזה שקדם להם. לכך אמור להתווסף בהמשך, לפי פרסומים, גם ביטול של חוק מח"ש.

● המשרוקית של גלובס | כמה קל יהיה לבטל את בליץ המינויים בכנסת?

בשיח התקשורתי והפרלמנטרי ההצעות האלו זכו לכינוי "חקיקת undo", משל היה מדובר ב־ctrl+z בספר החוקים הישראלי על פעולות הכנסת הקודמת. אבל מה מייחד חקיקה שכזו, ולמה ראוי להיזהר בשימוש בה?

מהי חקיקת undo?

פרופ' איתי בר־סימן־טוב, חוקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן ויו"ר משותף של האגודה הישראלית לחקיקה, ניסה לעמוד על מאפייניה של חקיקת undo במאמר שכתב עבור האגודה הבינלאומית למשפט ציבורי (ICON-S). לדבריו, מדובר בביטול של חוק שהתקבל בכנסת הקודמת, תוך כדי החזרת המצב המשפטי לזה שקדם לחוק, מבלי ליצור מצב משפטי חדש.

ואיך חקיקת undo נראית? בניגוד להצעות חוק מרובות סעיפים, הצעות החוק שעומדות לדיון כאן קצרות ופשוטות בהרבה. כך למשל נכתב בסעיף היחידי של הצעת התיקון לחוק היועמ"ש, שייכנס לתוקף בינואר: "חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ״ז-2026 - בטל". פשוט וקל. במקרה של הוועדה לבחירת שופטים, ששינויה נכנס לתוקף עם השבעת הכנסת הנוכחית, להצעת החוק המבטלת ישנו גם סעיף שני: "ביום תחילתו של חוק־יסוד זה, ישובו הוראות חוק־יסוד: השפיטה, להיות כנוסחן ערב תחילתו של חוק־יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4)".

בר־סימן־טוב הסביר לנו את ההבדלים בנוסחים: "יש הבחנה בין שני מקרים. אם החוק עוד לא נכנס לתוקף, אפשר לומר שהחוק בטל וספר החוקים לא יכיל אותו. אם החוק נכנס לתוקף, יש להוסיף סעיף אופרטיבי שמחזיר את המצב לקדמותו". עם זאת, לפי ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ייתכן שהניסוחים עוד ישתנו: "הכנסת תצטרך להחליט בהליך החקיקה אם הנוסח הזה מספיק או שצריך להחזיר את ההוראות שהיו קיימות טרם החוק שמבוטל. אבל המהות תהיה אותה מהות".

זה לא אומר שכל חקיקה שמבטלת חוק קיים עונה על ההגדרה של חקיקת undo. בר־סימן־טוב נותן במאמרו "איסור פלילי מסוים שהיה בספר החוקים שנים רבות" ולכן מבוטל, כדוגמה לחקיקה מבטלת שאינה undo. דוגמה יותר אקטואלית, מהכנסת הנוכחית, היא הצעת החוק של חבר הכנסת שמחה רוטמן לבטל את חוק תכנון משק החלב מ־2011. "אומנם יש הקבלה בחלק מהפנים של החקיקה", בר־סימן־טוב אומר לנו, "אבל בחקיקת undo יש את האלמנט של המיידיות, של ביטול החלטה של כנסת קודמת. זה גם יוצר מעין 'רציפות' של הדיונים מהכנסת הקודמת".

הבעייתיות בצעדים

צעדים מהסוג הזה אינם נטולי ביקורת. "תראו לאן דרדרתם את הכנסת, אלה שהטיפו לנו מוסר על הצורך לדון בכל דבר לעומק", טען שר המשפטים יריב לוין בהקשר של שינוי הוועדה לבחירת שופטים, והוסיף: "ההליך בלתי תקין כי לא ניתן זמן לממשלה לקבוע את עמדתה". עד כמה הביקורת הזו מוצדקת?

נתחיל בשאלת המנדט. "אני חושב שברור שיש פה מנדט דמוקרטי במסגרת כנסת חדשה שקיבלה מנדט מהציבור", אומר לוריא. בר־סימן־טוב מסביר: "מבחינת הדין הפורמלי, אין מגבלה על החוקים שאפשר לקדם לפני הקמת ממשלה שכן הכנסת היא רשות נפרדת וריבונית להחליט אילו חוקים היא רוצה לחוקק. יחד עם זאת, כמסורת בלתי כתובה, היה מקובל שבתקופה זו חוקקו חוקים דחופים או חוקים שממשלה עתידית מחוקקת לפני הקמתה לצורך הקמתה", כמו חוק ממשלת החילופים. "הסוג השני הוא בעיניי יותר בעייתי ופחות לגיטימי, כי מתקנים חוקי יסוד וחוקים רק כי הם נתפסים כמכשולים להקמת ממשלה". הוא מסביר שבמקרה של חקיקת ה־undo שמקודמת כרגע, הנימוק, שגם התקבל על ידי היועצת המשפטית לכנסת, הוא הדחיפות.

עם זאת, אין פירוש הדבר שאין בעייתיות במהלך שמקדם כעת הגוש של איזנקוט. "נקודת המוצא היא שמהלך של ביטול גורף של חקיקה שנעשתה בכנסת קודמת מיד עם תחילת עבודתה של כנסת חדשה, במצב רגיל, הוא מהלך לא רצוי", אומר לוריא. "הוא פוגע ברציפות של מערכות שלטוניות, בוודאות ובתוכניות ארוכות טווח".

"החשש הוא שכל רוב חדש בפרלמנט עלול לטעון שהפרלמנט הקודם חוקק חוקים מסוכנים שחייבים ביטול או שהפרלמנט הקודם הוא שפגע בדמוקרטיה ואילו הפרלמנט החדש רק משקם אותה", כותב בר־סימן־טוב במאמרו, ומוסיף: "מכיוון שקל יותר לחוקק חקיקה מסוג זה, הליך חקיקתם עלול להיות מזורז מדי ובלתי מושכל".

לכן, שניהם נותנים דגשים לגבי האופן בו חקיקת undo לא תגלוש למחוזות הבעייתיים. ראשית, הקפדה על ההליך התקין. "לא משנה באיזה חוק מדובר, חייבים תמיד להקפיד על הליך תקין", אומר בר־סימן־טוב. "כל החוקים חייבים לעמוד בכללים הפורמליים של הליך החקיקה ובכל עקרונות היסוד של ההליך, בדגש על עיקרון ההשתתפות. לכן, רעיונות כמו ביטול כל החוקים בחוק הסדרים אחד הם פסולים". כחלק מכך, הוא מדגיש במאמרו שיש לשים לב שה־undo לא יוצר לאקונה בחוק ושההליך עובר את הביקורת של כל חקיקה אחרת.

שנית, הצדקה. "מוצדק לנקוט במהלך הזה כדי לבטל חקיקה שגורמת לנזק משמעותי מאוד או פוגעת בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים", אומר לוריא. "גם אז צריך לנקוט במהלך בזהירות המתבקשת, לראות שמתמקדים רק בהחזרת הסדרים משפטיים על כנם ושתהיה הצדקה לדחיפות, למשל רצון למנוע נזק בלתי הפיך. לשיטתי, יש שינויים פוזיטיביים שאפשר לעשות במצב המשפטי שה־undo מבקש לחזור אליו, אבל צריך לעשות את זה בהליך שקול ומסודר וקודם כל למנוע את הנזק של החוקים שעומדים כעת בפני ביטול".

תחולה נדחית

ונשאלת גם שאלה: כאמור, השינוי בוועדה לבחירת שופטים חוקק בכנסת ה־25, ונכנס לתוקפו רק בכנסת הנוכחית (מה שנקרא, "תחולה נדחית"). זאת, כחלק מההסכמות שהושגו בתוך הקואליציה לאחר שגדעון סער חבר אליה ב־2024. האם לא מן הראוי שביטול השינוי ייכנס לתוקף רק בכנסת ה־27?

"בדיוק להיפך", אומר לוריא. "התחולה הנדחית נועדה לאפשר את הביטול. שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה בכנסת הקודמת, ציין תוך כדי הליך החקיקה שהמהלך נועד שהכנסת החדשה - אם הציבור ירצה - תוכל לבטל את החוק מבלי שנגרם נזק. גם הממשלה, בתשובות לבג"ץ, קידמה את התזה שלמעשה יש פה הליך דו־שלבי, בו הכנסת ה־26 תידרש לאשרר את השינוי. המשמעות היא שהכנסת קיבלה אפשרות להימנע ממינוי שופטים באופן שהיא מוצאת פגום".

עוד כתבות

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

שירי וקס, מנכ''לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס / צילום: פיני סלוק

מנכ"לית חברת הגיוס: "אם תיכנסו לתחומים האלה - תהיו שווים יותר כסף"

"ההייטק הפך לשפוי יותר באופן שבו הוא מוציא כסף. יש פחות שואו אוף, משרדים ראוותניים או מסיבות חברה ענקיות. השכר הולך לעובדים ומסתכלים על כל שקל" ● שיחה קצרה עם שירי וקס, מנכ"לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס (Gotfriends)

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

צילומים: Shutterstock

מוכרים אנבידיה וקונים קוקה־קולה: מהפך כזה לא נראה בוול סטריט 25 שנה

מאז התפוצצות בועת הדוט־קום לא נרשם פער חד כל־כך לטובת מניות הצריכה, הבריאות והתשתיות המסורתיות על חשבון הטכנולוגיה ● אלא שבמרדף אחר יציבות ודיבידנדים, המשקיעים עלולים להפוך דווקא את מניות הערך "הבטוחות" להימור יקר

בספר הילדים ''מעשה בחמישה בלונים'', מי נתנה לילדים את הבלונים? / צילום: Shutterstock

בספר הילדים "מעשה בחמישה בלונים", מי נתנה לילדים את הבלונים?

מי כיהן כיו"ר הכנסת לתקופה הארוכה ביותר, עד איזו שנה הייתה קטאר מדינת חסות של בריטניה, ומתי יצא לשוק המשחק הראשון בסדרת GTA? ● הטריוויה השבועית

ליאור פרנקל בשיחה עם דורון ממן / צילום: פרטי

"פחדתי שלא אתעורר מניתוח המוח, אז כתבתי לילדיי קורס לחיים"

עם מי מדברים? דורון ממן, חוקר מצבי לחץ ודוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים ● על מה מדברים? איך למנף כאב למוטיבציה בעבודה, כיצד רותמים עובד עם ערכים שונים למטרת החברה, ומה למד כשהפך את עצמו ל"עכבר מעבדה" ● פופקורן

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

אחרי שלוש שנים: התחדש יבוא הרכב הישיר מסין לישראל דרך תעלת סואץ

הובלת כלי הרכב מסין לישראל חוזרת בהדרגה דרך תעלת סואץ, אחרי שנים שבהן המשלוחים נאלצו להקיף את אפריקה בגלל מתקפות החות'ים ● בקרוב באולמות התצוגה: יבואניות הרכב נערכות להרחיב את פעילותן גם לתחום הרובוטים דמויי האדם ● בשוק הרכב מצטרפים להיצע המקומי דגמים חדשים של BAIC, מאזדה ו-BYD, בהם מכונית פלאג־אין שמחירה מתחיל ב־130 אלף שקל ● השבוע בענף הרכב

האוויר יוצא  ממניות ה–AI / איור: Shutterstock

החששות מבועה וההשוואה ל-2008: האוויר יוצא ממניות ה-AI

הביקוש לשבבים עדיין בשיא, אבל המשקיעים כבר לא מוכנים לממן הקמת חוות שרתים בחוב עתק ● בין החשש מהמינוף של קרנות הגידור לסימני השאלה המרחפים סביב ההתחייבויות של OpenAI - כך הפכה ההבטחה הגדולה של וול סטריט למבחן של רווחיות

מייסדי ברידג׳וויז / צילום: רמי זרנגר

כפי שנחשף בגלובס: סטארט-אפ הפינטק מרמת גן הגיש תשקיף לבורסה

ברידג'וויז, שגייסה עד כה 46.6 מיליון דולר, מתכננת לגייס עשרות מיליוני דולרים בהנפקה שתוביל אי.בי.אי חיתום והנפקות, כך לפי מקורות ● מדובר במהלך לא שגרתי עבור חברת טכנולוגיה שצמחה במימון קרנות הון סיכון ● החברה מדווחת על עלייה בקצב ההכנסות, אך היא רחוקה מלהיות רווחית ורשמה הפסד במחצית הראשונה

החנות ברחוב דיזנגוף 310 / צילום: איריס מושקוביץ

המחיר סביר, התשואה מפתה פחות: בכמה נמכרה חנות בצפון דיזנגוף?

החנות ברחוב דיזנגוף 310 נמכרה ב־1.7 מיליון שקל, ברף הנמוך של המחירים באזור ● "בשנה החולפת דווח על ריבוי חנויות שעמדו ריקות בצפון דיזנגוף, ועבור משקיע למשל זהו סיכון ממשי"

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

חידה של 167 שנה נפתרה והחוקרים מחכים לפרס של מיליון דולר

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.34, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

אילוסטרציה: איל יצהר

העלים הכנסות מהשכרת נכסים ומייעוץ לחברות נדל"ן - ונשלח לשנת מאסר

הנדסאי בניין, שהורשע עפ"י הודאתו באי-דיווח על הכנסותיו מייעוץ לחברות נדל"ן והעלמת הכנסות משכירות, בהיקף של כ-6.4 מיליון שקל, נידון ל-12 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 25 אלף שקל ● ביהמ"ש: "מעשיו של הנאשם פגעו בערכים מוגנים"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

תבעה את ועד הבית ב-21 אלף שקל והפסידה. כמה תשלם על הוצאות?

בית המשפט קבע כי שתי בנותיו של המנוח יירשו את חלקו בחברה המשפחתית, ודחה את התנגדות אחיו לצוואה המאוחרת ● בעלת דירה שתבעה את ועד הבית ושכניה חויבה ב־15 אלף שקל הוצאות משפט ● ובעלי דירה בעכו שתבעו את שכניהם בעקבות נזקי רטיבות מצנרת משותפת נותרו ללא פיצוי, לאחר שלא הוכיחו כי השכנים ידעו על הליקוי ● 3 פסקי דין בשבוע

קליניקת Tomorrow בתל אביב / צילום: נעם פרויליך - קריאייטיב ''שנון במחלוקת''

לשלם 9,000 שקל כדי לגלות עד מתי תחיו

בדיקות דם, סריקות וסוף עם ציון מפתיע - כתבת גלובס ביקרה במרפאת לונג'ביטי וגילתה מה מושך אליהן את אמידי העולם ● מדעי אריכות החיים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המוכרים הבינו שהדירה צריכה שיפוץ והורידו את המחיר. הקונה זיהתה את הפוטנציאל

דירת 4 חדרים בחולון נמכרה ב-2.24 מיליון שקל ● "המוכרים ניסו למכור את הדירה במשך תקופה די ארוכה במחיר שיווק של 2.58 מיליון שקל. אך מכיוון שהיא זקוקה לשיפוץ הבנו שצריך לתמחר אותה אחרת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

אחרי הסערה בתאגיד: אילה חסון עוברת לערוץ 14

לאחר העימות החריף עם הנהלת חדשות "כאן" והעזיבה המתוקשרת של תאגיד השידור, אילה חסון הודיעה כי תצטרף לערוץ 14 כבר בימים הקרובים: "איש לא יכתיב לי ולא ישתיק אותי"

הכלבה שנאספה על ידי החולה שנפטרה מכלבת / צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים

מייצאים סייבר, מייבאים כלבת

מספר מקרי הכלבת בישראל הגיע השנה לשיא של 119, ובשבת מתה מהמחלה אישה בת 30 ● בזמן שהנגיף מתפשט גם למרכז הארץ, הרשויות אינן מצליחות לפקח על כלבים משוטטים, לעקוב אחר מקרי נשיכה ולהתריע בפני מי שנחשפו למחלה ● במדינה שמובילה את העולם בתחום הטכנולוגיה, מחלה שאפשר למנוע ממשיכה לגבות קורבנות