ביום חמישי האחרון נרשם אירוע חריג בקרב חברה ישראלית הנסחרת בשוק ההון הבריטי: יצרנית הביגוד המחויט בגיר, שהונפקה בבורסה המשנית בלונדון (ה-AIM) בחודש שעבר, דיווחה במפתיע כי הלקוח הגדול ביותר שלה (רשת הקמעונאות הבריטית מרקס אנד ספנסר) מקטין את היקף ההזמנות שלו, ומוריד את המרווחים על הזמנות שכבר נעשו. בנוסף דיווחה בגיר, כי "אין כל ודאות שההזמנות שנרשמו בעבר מאותו לקוח, יחזרו לרמתן הקודמת".
התגובה בשוק הבריטי לדיווח הייתה קיצונית: מניית בגיר קרסה בקרוב ל-70% תוך דקות ספורות, כששוויה צונח לכ-16 מיליון דולר בלבד. אבל זה לא היה הדבר החריג היחיד. גם העובדה שהאירוע הזה התרחש בחברה הנמצאת בשליטת שני גורמים המורגלים בעיקר בהצלחות עסקיות - קרן הפרייבט אקוויטי פימי שמוביל ישי דוידי, והפיננסייר צביקה בארינבוים - הפתיעה את הפעילים בשוק.
רק בחודש שעבר, נזכיר, גייסה בגיר ממשקיעים בריטיים 20 מיליון פאונד (כ-34 מיליון דולר) לפי שווי חברה של 28 מיליון פאונד (47 מיליון דולר), כך שאותם משקיעים נמצאים כיום בהפסד של כשני שלישים על השקעתם.
בגיר, המנוהלת על ידי דני טרגן, צירפה לדיווח גם את תחזיותיה לתוצאות כספיות לשנת 2014. יצרנית החליפות צופה כעת כי ההכנסות בשנה הנוכחית יהיו בטווח של 100-104 מיליון דולר, ורווח ה-EBITDA (רווח בניטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) יהיה בטווח של 4-6 מיליון דולר.
כשמסתכלים על התחזיות שסיפקה בגיר לשנת 2014, מגלים שהתוצאות הצפויות יהיו דומות לאלו שהיא הציגה ב-2013. הכנסות החברה בשנה החולפת עמדו על 99.5 מיליון דולר, ורווח ה-EBITDA על 6.1 מיליון דולר. אז כיצד קורה שקיפאון בתוצאות החברה מביא לאבדן ערך כה גבוה?
הקונים לא מיהרו להופיע
הצניחה הדמרטית במניית בגיר (סימול: BAGR.LN), התרחשה במחזור מסחר די קטן של מיליון מניות (כ-200 אלף פאונד), מה שמלמד כי רוב הגופים המוסדיים הבריטים שרכשו את מניות בגיר בהנפקה, לא מיהרו "להשליך את המגבת".
אבל כשדיווח שלילי בעל השפעה מינורית יחסית על תוצאות החברה מצליח להפיל את המניה בשיעור כה חד, הדבר מלמד על כך שגם הקונים לא מיהרו להופיע. משמע, המשקיעים הבריטים לא רואים בשווי הנמוך אליו נפלה בגיר "הזדמנות קנייה" (אם כי מספר דירקטורים ואנשי פנים בבגיר רכשו מניות בהיקף קטן ביום הנפילה). מדוע?
הסבר אפשרי אחד לעניין זה ניתן למצוא במשפט שצירפה בגיר לדיווח, לפיו היא "מתכננת לפנות לבעלי החוב כדי שיוותרו על דרישות הקובננטס (ההתניות הפיננסיות, ר' ש') שהעמידו לה". משקיע סביר הקורא הודעה זו יכול להסיק כי יש סיכוי הבנקים יחליטו שלא לתת לבגיר כתב ויתור (Waiver) לעמידה בקובננטים, ומכאן קצרה הדרך להעמדת החוב לפירעון מיידי ולמשיכת השטיח תחת פעילותה.
אלא שכאשר מסתכלים על מאזן החברה, אפשר להניח כי האפשרות שהבנקים הישראלים המממנים את החברה, שבעבר כבר הגיעו עמה להסדר חוב, לא יעניקו לה את כתב הוויתור הוא נמוך למדי. בגיר הונפקה כשבאמתחתה גירעון של 36.1 מיליון דולר בהון העצמי, ומאזנה כולל חוב בנקאי קצר טווח (כולל חלויות בגין חוב ארוך טווח) של 11.5 מיליון דולר, חוב בנקאי ארוך טווח של 20.7 מיליון דולר, והלוואות בעלים בהיקף דומה.
הכסף שגויס בהנפקה (כ-34 מיליון דולר) ביטל כמעט לגמרי את הגירעון בהון העצמי של בגיר, והפחית בין היתר גם את החוב נטו שלה. כך שמצבם של הבנקים טוב היום ביחס למצב בו היו לפני ההנפקה. אלא שבבורסת ה-AIM בה הונפקה בגיר, ניתן יהיה לראות את השלכות ההנפקה על מאזן החברה רק בעוד מספר חודשים, אז תפרסם החברה את דוחות המחצית הראשונה של 2014, שיכללו את כספי ההנפקה.
סביר להניח שמוקדם יותר תודיע בגיר אם הגיעה להסכמות עם הבנקים המממנים, ואם היא אכן תשיג את ה-Waiver תוסר מבחינת הבריטים עננה גדולה של חוסר ודאות. יחד עם זאת, חובת ההוכחה עדיין תהיה על כתפי החברה, והיא תצטרך לעמוד בתחזיות שמסרה על מנת להשיב את אמון השוק בה.