תעשיית המזון עוברת שינויים דרמטיים בעשור האחרון. האבולוציה של ייצור המזון, גידולו ועיבודו עד שהוא מגיע לצלחת שלנו, עשתה קפיצת דרך משמעותית והכל בזכות טכנולוגיות חדשות שעשויות לשנות ללא היכר מזון, וחשיבה על מזון כפי שאנחנו מכירים וצורכים אותו היום.
ה-FoodTech, תחום טכנולוגיות מזון חדשניות, הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות; העלייה במודעות לבריאות וחשיבות המזון והתזונה כחלק משמעותי באורח חיים בריא מצד הצרכנים, רגולציה וההמלצות של ארגוני בריאות להפחתת רכיבים מזיקים כגון סוכר ומלח, מאידך, הביאה יזמים רבים ברחבי העולם לפתח טכנולוגיות מתקדמות הקשורות לשלבי תהליכי הייצור של מזון, רכיביו, אריזתו והפצתו.
נגה שוורץ משולם, מנהלת תחום הבריאות בתנובה, מספרת בראיון ל"גלובס" על השינויים והאתגרים בענף המזון. תנובה, אגב, הכריזה לאחרונה כי היא נכנסת כשותפה באקסלרטור TechForGood Rally במסלול ייחודי ליזמים מתחום המזון.
- עם אילו אתגרים מרכזיים מתמודדת תעשיית ייצור המזון כיום, ואיך הטכנולוגיה יכולה להשפיע על המזון שלנו בעתיד?
"מזון קיים משחר קיומנו ושילוב טכנולוגיה בייצור מזון יושמה כבר בעת העתיקה, עוד בימים בהם שימור מזון עבר תהליכים כגון ייבוש. זו הסיבה שנהוג לחשוב כי תעשיית המזון היא שמרנית, כבדה ומסורתית. אבל התעשייה הזאת עשתה קפיצת דרך גדולה מאוד. כיום האתגרים הטכנולוגיים של חברות המזון נוגעים לשלושה תחומים: קיימות - איך מייצרים מזון במינימום פגיעה בסביבה ובמקסימום ניצול של החומר, נוחות ובריאות. שיפור תזונתי מתמיד של מוצרי מזון על מנת לתת מענה למגמת הבריאות, מציב אתגרים טכנולוגיים מורכבים ביותר".
"לעיתים יצרני מזון משתמשים בטכנולוגיה מעולמות אחרים לגמרי כדי לשפר ולהתאים את ייצור המזון לצרכים תזונתיים משתנים: דוגמא מצוינת היא הדפסת תלת-מימד של מזון, דבר המיושם כיום ע"י חברות קטנות שפונות לקהלי נישה עם צרכים תזונתיים מיוחדים, אך החברות הגדולות כבר בוחנות שילוב של טכנולוגיה זו בקווי המוצרים הסטנדרטיים שלהן המיועדים לשוק הכללי. כך גם החיפוש למקורות חלופיים לצריכת חלבון על בסיס צמחי ממקורות כגון אפונה, אצות ועוד - על מנת לתת מענה תזונתי לאלו שאינם צורכים בשר".
- הסטארטאפ ניישן מצטיין בייצור טכנולוגיות של סייבר, גיימינג ועוד. למה אנחנו לא שומעים על אקזיטים גדולים בתחום הפודטק?
"העלייה במודעות למזון בריא, והאתגרים החדשים של חברות המזון הגדולות בעולם הביאו לאט לאט לפריחה של חברות בתחום, גם בישראל. תחום הפודטק הוא תחום צעיר יחסית לתחומי פיתוח אחרים, משום שהוא דורש הכרה אמיתית של התעשייה בעולם והצרכים של חברות המייצרות מזון. פיתוח טכנולוגיות מזון דורש ממשק צמוד לתעשייה לצורך נסיונות ואנאליזות. עם התגברות התעניינות של התעשייה והנגשתה ליזמים אנו מאמינים שתחום הפודטק יתפתח ויצבור תאוצה גם בישראל".
- כמה כסף למעשה מגלגל תחום הפודטק בעולם?
"על פי הנתונים, כ-50 מיליארד דולר עם שעור צמיחה של כ-20% בשנה. יש הערכות כי תחום הרכיבים המיוחדים למזון עצמו עשוי להגיע ל-80 מיליארד דולר תוך ארבע שנים. אלו סכומים ענקיים בעלי פוטנציאל אדיר ליזמים".
- למה בעצם מעניין את תנובה להיכנס ליוזמות בתחום ה-FoodTech ?
"תנובה מייצרת מגוון מוצרים בסיסיים הנמצאים בכל בית ומלווים את התפריט הישראלי לאורך היום, לכן אנו מחויבים לספק לצרכן הישראלי תזונה בריאה יותר. ב-2013 השקנו את תכנית המצפן התזונתי, המתמקדת בשיפור תזונתי מתמיד של מגוון מוצרינו תוך דגש על הפחתה הדרגתית של סוכר ומלח, הידועים כגורמים מרכזיים לתזונה לקויה המובילה להשמנה ותחלואה. עד כה הפחתנו למעלה מ-3 מיליארד קלוריות באמצעות הפחתה הדרגתית של סוכר וכן ביצענו הפחתה מדורגת של 52 טון מלח".
"זה כמובן מציב בפנינו אתגרים טכנולוגיים מורכבים. עם השיפור התזונתי, האתגרים הטכנולוגיים לשיפורים נוספים גדלים עוד יותר. באמצעות שילוב טכנולוגיות פורצות דרך אנו מקווים שניתן יהיה למתוח את הגבולות ולספק תזונה בריאה עוד יותר לצרכן שנעשה מודע יותר לחשיבות של תזונה לבריאותו. בחיבור עם TechForGood Rally אנו מתמקדים בפתרונות שיקדמו את בריאות הציבור למען חברה בריאה יותר, דבר ההולם את המטרות החברתיות שלנו ושל האקסלרטור. טכנולוגיות שיאפשרו להפחית רכיבים מזיקים או לשפר תכולת רכיבים מועילים, תוך שמירה על איכות המוצר גם בהיבט הסנסורי של טעם מרקם וכו' כמובן בעלויות שמאפשרות להנגיש את המוצרים לצרכן - עשויות להשתלב במוצרי העתיד שלנו".