גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם דובוני המים שהתרסקו על הירח ניסו לברוח מבני האדם?

האנושות מתעקשת להתעלל ביצור בעל השם החמוד ביותר - "דובון מים" - וזה עוד יעלה לה ביוקר

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א.

אני חושב על דובוני המים, אותם יצורים מיקרוסקופים חמודים להפליא וקשוחים להחריד שטסו בחללית "בראשית" וכמה אלפים מהם שרדו כנראה את ההתרסקות על הירח ונמצאים שם, מיובשים במצב של מעין שנת חורף עמוקה, עטופים בשכבות של ניקל ושרף אפוקסי ובתוך קפסולה. ההערכה שהם שרדו מבוססת, כידוע, על עמידותו שלא תיאמן של היצור הקטן, כמילימטר גודלו, שחי בקרקעית האוקיינוס כמו על פסגות ההרים, בחום השורף של הרי הגעש ובקור הצורב של הקטבים. הוא היצור הקשוח ביותר על הכדור הזה. ולא רק על הכדור הזה, אנחנו כבר יודעים שדובון המים הוא בעל החיים היחידי שיכול לשרוד בָּרִיק הגדול של החלל. איך אנחנו יודעים? כי ניסינו.

לא יודע למה, אבל למרות שידעתי את זה, הפעם נעצרתי בחריקה: מה ז’תומרת בדיוק ניסינו? בדקתי: בספטמבר 2007 נלקחו דובי מים מיובשים למסלול סביב כדור הארץ ובמשך עשרה ימים עשו עליהם ניסויים. עם קרינה קוסמית וחוסר גרביטציה לא הייתה להם שום בעיה. ואז נחשפו הדובונים לוואקום העמוק, לקרינת שמש חזקה (ולשילובים בין השניים). רובם המכריע שרדו את הוואקום ואפילו הצליחו להתרבות אחר כך. רק השמש הרגה אותם. "חיה שימושית למחקר חלל", סיכמו המדענים.

זה מאוד יפה, התפעלתי עם כל המדענים וכל החכמים, אבל ילד קטן יחיד ותם שבחיים שלי לא ראיתי עמד ושאל: למה. למה בעצם להוציא בעל חיים - מיקרוסקופי ככל שיהיה - לוואקום של החלל? הרי אנחנו יודעים מה יקרה לך אם תצא לשם: חנק שיוביל למוות בייסורים. אוויר בלחץ גבוה ייצא לך מהריאות תוך כדי שהוא מפוצץ אותן מבפנים. משהו כמו שתי דקות של עינויים. מה הטעם לעשות את זה לדובון המים?

ב.

החלל הוא רק עוד תחנה במסלול הייסורים הבלתי נתפס שדובוני המים נאלצים לעבור מאז נתגלו על ידי האדם לפני כ־250 שנה. יש להם מערכת עצבים ומוח עם כמה אונות, הם לא קשורים לאף זן אחר וקשה לתייג אותם באף מחלקה בעולם החי. הכי קרוב לחייזרים. דובון המים אמנם לא חי לנצח, אבל תנומות חורף של כמאה שנה די מקרבות אותו לשם. הם בכל מקום בכדור הארץ, והראייה המוקדמת לקיומם היא בת יותר מ־540 מיליון שנים. הם יישארו פה הרבה אחרינו ואחרי הג’וקים. מה הם עושים? לא יותר מדי. מה הם רוצים? עוד פחות. הם לא מועילים ולא מזיקים, הם רק נורא קטנים ונראים מאוד משונה, מין כרית חצי מנופחת עם שמונה רגליים שממוקמות לא הגיוני.

מה עשינו להם? מה לא: הקפאנו אותם עד למינוס 272 מעלות. שרדו. חיממנו אותם ל־151 מעלות. שרדו. הרעבנו אותם עשרות שנים. שרדו. חשפנו אותם לרמות קרינה חזקות פי אלף ממה שצריך כדי להרוג אדם. עמדו בזה. הפעלנו עליהם לחץ גדול פי 6,000 מהלחץ האטמוספרי (יותר מפי שישה מלחץ המים בקרקעית הנמוכה ביותר באוקיינוסים). החזיקו מעמד. ייבשנו אותם עד עמקי נשמתם. חיו. רק כשניסו לצפות בהם מתרבים בתנאי מעבדה, התביישו. לקח הרבה זמן למצוא כאלה שהסכימו. עשו להם כל מה שבני אדם יכולים לחשוב עליו, וזה בכלל לא מעט כמו שמלמדת אותנו ההיסטוריה, אבל הם שרדו.

ואת כל זה עשינו להם בלי שום סיבה משכנעת או תוצאה רצויה. מדי פעם אני נתקל בכל מיני מלמולים על כל מיני "דברים ברפואה" מכל מיני מדענים שמנסים לענות על השאלה הפשוטה. אני לא טהרן גמור בענייני ניסויים בבעלי חיים, יכולות להיות נסיבות מקלות, אבל עם דובוני המים נראה לי שהם עושים את זה סתם.

ואפילו עכשיו, כשלקחנו אותם וזרקנו אותם על הירח בתוך חללית שהתרסקה, כולם רק מתלוננים על זיהום הירח - כאילו שהירח לא הפך כבר מזמן לסוג של מזבלה. עד היום, לדעתי, אפשר למצוא שם את הקקי היבש של ניל ארמסטרונג. האדם הוא יצור מצחיק: בכל פעם שאנחנו טסים לחלל אנחנו לוקחים איתנו וגם משאירים מאחור מעין תצוגת תכלית של פסגת הישגי האדם; במוזיקה, בספרות, בטכנולוגיה ובמדע - ולצד זה, ערימת קקי. מעצבן אותי שאני צריך לאסוף אחרי הכלבה שלי אבל האסטרונאוטים האלה חושבים שהירח של אמא שלהם.

איור: תמיר שפר

ג.

כשאנחנו יודעים את מה שאנחנו יודעים, נהפוך לרגע את נקודת המבט שלנו ונבין שדובוני המים על הירח זו לא תוצאה מצערת של תקלה ב"בראשית" שהובילה להתרסקות טרגית, אלא ניסיון בריחה נועז של דובוני המים שהצליחו - בכוח שאיפתם הנאצלת לחירות ועוצמה של זעם שחושל ב־250 שנות דיכוי - להיחלץ מהקפסולה, לעבור דרך שכבות של מתכת ושרף, להשתלט על מנועי הגשושית, לנטרל את השפעתו המאגית של ראש ממשלת ישראל שהיה בחדר הבקרה, וכנגד כל הסיכויים לסכן את הכול ולרסק את "בראשית" על אדמת כוכב לא מוכר ולהתחיל מחדש. הם חלוצים, זו המיתולוגיה שלהם והיא נשמעת לי די מוכרת.

נכון, חלוצים מיובשים וחסרי חיים על כוכב שאין בו את הדבר הכי חשוב שהם צריכים כדי לשרוד, כל כך חשוב שהם הכניסו אותו במילה השנייה של השם שלהם וככה אי אפשר לשכוח. לא רק חשוב - היחיד. אתה לא יכול לאיית דובוני מים בלי מים, כמו שאומרים. כל הסיכויים נגדם. מדענים מעריכים שהסיפור שלהם גמור. מצד שני, הדובונים יכולים לחכות מאה שנה והמדענים כבר יהיו עמוק בקבר. אני מאמין בדובוני המים.

ד.

תכלס, מלבד מים יש להם את כל מה שהם צריכים על הירח - מלבד שקיות קקי יש גם מוזיקה, ספרים, המילה "שלום" בכל השפות, כל כתבי הקודש, האנציקלופדיות והמילונים. אפילו חלקי חילוף של חלליות יש להם שם! כל מה שהם צריכים זה כמה טיפות. אולי הם בכלל הביאו איתם, הבריחו בקבוק מים לגשושית בין הקפלים שלהם ועבדו על כולנו. זה הרי לא כל כך קשה לעבוד על כולנו.

ואם דובוני המים הם באמת חייזרים, כמו שלא הצלחנו לשלול עד היום, אולי הם רק חוזרים הביתה אחרי שנתקעו פה כמה מאות מיליוני שנים, לא מן הנמנע שתוך כך וכך זמן, בעוד אנחנו פה על כדור הארץ מידרדרים במורד משבר האקלים ושקיעת התבונה, יצמחו הדובונים ויפרחו, כאינדיבידואלים, בעולמם החדש, נטול בני האדם וגחמותיו האלימות. הם יבנו אותו, אבן על אבן, ולעולם לא ישכחו מאיפה ברחו ומדוע.

וכן, עוד כמה זמן - נגיד מיליון שנה - הם יחזרו הנה, יצורים עתיקים, קשוחים ועילאיים עם שאלה אחת - חבר’ה, מה היה כל הקטע? למה עשיתם לנו את מה שעשיתם, ואל תגידו משהו ברפואה, רק אל תגידו רפואה! מה ברפואה, לעזאזל, מה ברפואה? לא ריפאנו סרטן, אפילו תמרוקים לא עשיתם מאיתנו, לא רפואת שיניים, לא רפואת עיניים ולא שום דבר אחר - כל מה שעשיתם זה לנסות לשבור אותנו במגוון דרכים משונות, למרות שהוואקום היה דווקא כיף אבל לא משנה עכשיו. אז תגידו, בחיאת, מה היה כל הקטע?

לא יהיה לנו כל כך מה לומר, אז הם יראו לנו. ישימו אותנו בצנצנות ויעשו ניסויים, יקפיאו, יחממו, ירעיבו, יצפו בנו מזדווגים ויקרינו עלינו. אבל זה בסדר, כי נשרוד ויום אחד - גם אם זה ייקח זמן - נברח בכוח השאיפה הנאצלת לחירות ועוצמת זעם הדיכוי ועוד נגיע נגיע נגיע לארץ חדשה והכול יתחיל מההתחלה. יש כאלה שאומרים שכל זה כבר קרה, אבל אי אפשר להיות בטוחים.

עוד כתבות

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון